אדם אחד, גאון ספרותי בשם מריו לבררו, מתכנס עם עצמו כדי לבצע תרגילים גרפולוגיים. רצונו הוא לצאת מן הסטגנציה הקיומית שבה הוא שרוי. הוא חושב, וכך המליצו לו, שאם הוא יתמקד במטרה שרירותית – שיפור כתב היד שלו – הוא יקבל את חיוניותו בחזרה.
אלא שבמהלך התרגילים הללו, הכתיבה והראש מוסטים אל חייו היום־יומיים של הסופר. ספרות מסוג אחר עולה בין חריצי הכתיבה. האותיות מרכיבות מילים, המילים נערמות למשפטים. אט אט, הנאום הריק משרטט אֶפּיקה אישית, את דרמת הסובייקט המודרני, המשועמם, הלכוד בין קירות ואנשים, ומנסה לנבור בתוך תוכו בחיפוש אחר משמעות לחיים.
ספר זה מיקם את מריו לבררו כאחד הסופרים הלטינו־אמריקנים החשובים בעשורים האחרונים של המאה העשרים. כנותו, פשטותו הרמאית, הפרוזה המתווכת את העצמי ומציגה אותו לראווה, האקזיסטנציאליסזם שבו, הפכו ספר זה לקריאה חובה בקרב קוראי ספרות בשפה הספרדית.
אדם אחד, גאון ספרותי בשם מריו לבררו, מתכנס עם עצמו כדי לבצע תרגילים גרפולוגיים. רצונו הוא לצאת מן הסטגנציה הקיומית שבה הוא שרוי. הוא חושב, וכך המליצו לו, שאם הוא יתמקד במטרה שרירותית – שיפור כתב היד שלו – הוא יקבל את חיוניותו בחזרה.
אלא שבמהלך התרגילים הללו, הכתיבה והראש מוסטים אל חייו היום־יומיים של הסופר. ספרות מסוג אחר עולה בין חריצי הכתיבה. האותיות מרכיבות מילים, המילים נערמות למשפטים. אט אט, הנאום הריק משרטט אֶפּיקה אישית, את דרמת הסובייקט המודרני, המשועמם, הלכוד בין קירות ואנשים, ומנסה לנבור בתוך תוכו בחיפוש אחר משמעות לחיים.
ספר זה מיקם את מריו לבררו כאחד הסופרים הלטינו־אמריקנים החשובים בעשורים האחרונים של המאה העשרים. כנותו, פשטותו הרמאית, הפרוזה המתווכת את העצמי ומציגה אותו לראווה, האקזיסטנציאליסזם שבו, הפכו ספר זה לקריאה חובה בקרב קוראי ספרות בשפה הספרדית.
הסופר מריו לבררו היה גם צלם, הומוריסט, מחבר תשבצים, עורך מגזינים, מיסטיקן, אקזיסטנציאליסט נוירוטי, אדם בודד, חובב מחשבים, מכור לפורנוגרפיה אינטרנטית, אינטלקטואל, היפוכונדר, בעל חוג נצחי לכתיבה יוצרת, בדיכאון כרוני, קורא כפייתי, צרכן מושבע של רומנים בלשיים ועוד.
אך יותר מכול, מריו לבררו היה הצלע השלישית ב"משולש הזהב" של הספרות האורוגוואִית מן המחצית השנייה של המאה ה–20, לצד חואן קרלוס אוֹנֵטי ופליסברטו הרננדס. לבררו כתב יותר מ–25 ספרים שדרכם מתאפשר לנו לקרוא מחדש בין היתר את קונרד, את פו, את קפקא, את גולדינג, את בורחס, את מלוויל, את פיליפ דיק, את פרוסט ואת ז'יד.
"האם אין פעמים שזבוב הוא יצור פנטסטי באורח יוצא מגדר הרגיל? האם מעולם לא קלטת את הרגש של עץ? ואתה עצמך, אם אתה חווה לרגע את החוויה של שכחת שמך שלך, של שכחת התפקיד החברתי ומאפיינים זרים אחרים, האם אינך יצור מסתורי ביותר, פנטסטי?" מריו לבררו
"בטרילוגיה הלא-רצונית של מריו לבררו מסופר על גבר בודד, לכוד במקום לא מוכר, ניצב מול דמויות אפלות ומצבים שהולכים ונעשים אבסורדיים, בחיפוש נואש אחר החופש. את החוויות – חוויות של זרוּת, של עונג או של חרדה – שנגרמות בקריאת הטרילוגיה, אפשר להשוות רק למאגיה של החלומות; כפי שקורה בחלומות, בסוף נותרת בנו התחושה שחווינו חוויה יחידה במינה, לכאורה מנותקת מהיומיומי, אולם גדושה במפתחות חיוניים שיש לחשוף אותם." ניקולס ורלוטה
"בכתיבה של לבררו הרצון הוא מעבר לחוּמרוֹת האקזיסטנציאליות שבהן שוררים העתיד והמציאות הבינארית של סיבה ותוצאה. באמונה ובייאוש, לבררו מגרה את הפרטים עד להפיכתם לבלתי צפויים. כל מילה חדשה, כל ניע חדש, פותחים עולם בעל חוקים משלו שאינו מכיר את קודמו. ואולי הרצון אצל לבררו הוא כוח הפליאה, הכוח של מי שיודע שכדי לשרוד את מְצור המציאות, יש לפרק אותה פעם אחר פעם בכלים העוינים של החלומות." ריקרדו רומרו מוּסי
הסופר מריו לבררו היה גם צלם, הומוריסט, מחבר תשבצים, עורך מגזינים, מיסטיקן, אקזיסטנציאליסט נוירוטי, אדם בודד, חובב מחשבים, מכור לפורנוגרפיה אינטרנטית, אינטלקטואל, היפוכונדר, בעל חוג נצחי לכתיבה יוצרת, בדיכאון כרוני, קורא כפייתי, צרכן מושבע של רומנים בלשיים ועוד.
אך יותר מכול, מריו לבררו היה הצלע השלישית ב"משולש הזהב" של הספרות האורוגוואִית מן המחצית השנייה של המאה ה–20, לצד חואן קרלוס אוֹנֵטי ופליסברטו הרננדס. לבררו כתב יותר מ–25 ספרים שדרכם מתאפשר לנו לקרוא מחדש בין היתר את קונרד, את פו, את קפקא, את גולדינג, את בורחס, את מלוויל, את פיליפ דיק, את פרוסט ואת ז'יד.
"האם אין פעמים שזבוב הוא יצור פנטסטי באורח יוצא מגדר הרגיל? האם מעולם לא קלטת את הרגש של עץ? ואתה עצמך, אם אתה חווה לרגע את החוויה של שכחת שמך שלך, של שכחת התפקיד החברתי ומאפיינים זרים אחרים, האם אינך יצור מסתורי ביותר, פנטסטי?" מריו לבררו
"בטרילוגיה הלא-רצונית של מריו לבררו מסופר על גבר בודד, לכוד במקום לא מוכר, ניצב מול דמויות אפלות ומצבים שהולכים ונעשים אבסורדיים, בחיפוש נואש אחר החופש. את החוויות – חוויות של זרוּת, של עונג או של חרדה – שנגרמות בקריאת הטרילוגיה, אפשר להשוות רק למאגיה של החלומות; כפי שקורה בחלומות, בסוף נותרת בנו התחושה שחווינו חוויה יחידה במינה, לכאורה מנותקת מהיומיומי, אולם גדושה במפתחות חיוניים שיש לחשוף אותם." ניקולס ורלוטה
"בכתיבה של לבררו הרצון הוא מעבר לחוּמרוֹת האקזיסטנציאליות שבהן שוררים העתיד והמציאות הבינארית של סיבה ותוצאה. באמונה ובייאוש, לבררו מגרה את הפרטים עד להפיכתם לבלתי צפויים. כל מילה חדשה, כל ניע חדש, פותחים עולם בעל חוקים משלו שאינו מכיר את קודמו. ואולי הרצון אצל לבררו הוא כוח הפליאה, הכוח של מי שיודע שכדי לשרוד את מְצור המציאות, יש לפרק אותה פעם אחר פעם בכלים העוינים של החלומות." ריקרדו רומרו מוּסי
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
