איבון קוזלובסקי גולן

רסלינגנובמבר 2017עיון, שואה350 עמ' מודפסים
דיגיטלי40
מודפס67.2
מסך של שכחה
ספר דיגיטלי
40
ספר מודפס
67.2 מחיר מוטבע על הספר 84
מלחמת העולם השנייה התחוללה גם באפריקה, למעשה בצפונה – בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. אלא שחווית המלחמה של קהילות היהודים שחיו באזורים אלו כמעט לא באה לידי ביטוי בתקשורת ובאמנות הישראלית, שכן לפיהם מעשי הגבורה של המחתרת היהודית באלג'יריה, הגלייתם למחנות כפייה וריכוז לקראת העברתם לאירופה, החיים בברגן בלזן ומערכת היחסים עם הגרמנים, כל אלה נדמה שמעולם לא התרחשו. כתוצאה מחשיפה מועטה זו נעלמה האפשרות של המלחמה להתבסס בתודעה הציבורית בישראל ולהנחיל הבנה היסטורית מלאה של התקופה ושל חוויות העבר אצל יהודי צפון-אפריקה.
 
ובכן, מה היו הגורמים והסיבות לכך? האמנם הסיבה נעוצה במוסדות הציוניים בלבד שדחו את הנרטיב הצפון-אפריקאי לשולי השיח על השואה בשל מספרם הקטן של הקורבנות ביחס לאסון העצום של יהדות אירופה? או שהיו אלו גם נציגי העדות שישבו בממשלות ובכנסת ישראל ולא עשו רבות למען זיכרון קהילותיהם? או שמא היו אלו האינטלקטואלים המזרחים שנטשו את זיכרון עברם הקרוב? ספר זה מנתח את מכלול הסיבות – לצד בדיקת הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שנעשו במהלך השנים בישראל – על מנת להתחקות ולהבין כיצד הפכה חווית המלחמה של יהדות צפון-אפריקה למסך של שכחה.
 
ד"ר איבון קוזלובסקי גולן היא חוקרת ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה; ראש התוכנית לתואר שני בתרבות הקולנוע. פרסמה את הספרים הבאים: The Shaping of the Holocaust Visual Image by the Nuremberg Trials; The Death Penalty in American Cinema; "עד שתצא נשמתך – עונש המוות בארצות הברית: היסטוריה משפט וקולנוע" (רסלינג, 2010).  
ספר דיגיטלי
40
ספר מודפס
67.2 מחיר מוטבע על הספר 84
מלחמת העולם השנייה התחוללה גם באפריקה, למעשה בצפונה – בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. אלא שחווית המלחמה של קהילות היהודים שחיו באזורים אלו כמעט לא באה לידי ביטוי בתקשורת ובאמנות הישראלית, שכן לפיהם מעשי הגבורה של המחתרת היהודית באלג'יריה, הגלייתם למחנות כפייה וריכוז לקראת העברתם לאירופה, החיים בברגן בלזן ומערכת היחסים עם הגרמנים, כל אלה נדמה שמעולם לא התרחשו. כתוצאה מחשיפה מועטה זו נעלמה האפשרות של המלחמה להתבסס בתודעה הציבורית בישראל ולהנחיל הבנה היסטורית מלאה של התקופה ושל חוויות העבר אצל יהודי צפון-אפריקה.
 
ובכן, מה היו הגורמים והסיבות לכך? האמנם הסיבה נעוצה במוסדות הציוניים בלבד שדחו את הנרטיב הצפון-אפריקאי לשולי השיח על השואה בשל מספרם הקטן של הקורבנות ביחס לאסון העצום של יהדות אירופה? או שהיו אלו גם נציגי העדות שישבו בממשלות ובכנסת ישראל ולא עשו רבות למען זיכרון קהילותיהם? או שמא היו אלו האינטלקטואלים המזרחים שנטשו את זיכרון עברם הקרוב? ספר זה מנתח את מכלול הסיבות – לצד בדיקת הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שנעשו במהלך השנים בישראל – על מנת להתחקות ולהבין כיצד הפכה חווית המלחמה של יהדות צפון-אפריקה למסך של שכחה.
 
ד"ר איבון קוזלובסקי גולן היא חוקרת ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה; ראש התוכנית לתואר שני בתרבות הקולנוע. פרסמה את הספרים הבאים: The Shaping of the Holocaust Visual Image by the Nuremberg Trials; The Death Penalty in American Cinema; "עד שתצא נשמתך – עונש המוות בארצות הברית: היסטוריה משפט וקולנוע" (רסלינג, 2010).  
דיגיטלי40
מודפס71.2
עד שתצא נשמתך
ספר דיגיטלי
40
ספר מודפס
71.2 מחיר מוטבע על הספר 89
עונש המוות בארצות הברית הוא עונש "חי" הקיים עד ימינו אלו. זהו העונש החמור ביותר בקודקס העונשים שממשלה יכולה להטיל על תושביה. הוא בלתי הפיך. עלויות ההמתה זולות יותר מהכנסת אדם לכלא לכל ימי חייו. השימוש בו מעיד על החלטיות וסובלנות נמוכה של המערכת הפוליטית לפשיעה, אבל יעילותו מוטלת בספק. מהותו של העונש אינה רק ארצית כי אם גם אלוהית. אולם סעיפי החוקה האמריקאית נתונים לפרשנות תקופתית, פוליטית, חברתית ודתית. 
 
שיטות ההמתה משתנות מעת לעת, משתכללות בשם ההומניות וה"מוות המהיר והקל". עונש המוות אינו פוסח על איש: לוקים בנפשם, הסובלים מפיגור שכלי, קטינים וקטינות, נשים. קורבנותיו העיקריים הם שחורים והיספאנים. תופעה ייחודית זו, של עונש מוות במדינה מערבית, מקבלת משנה תוקף כשהיא עולה לדיון על מסכי הקולנוע; עונש המוות מהווה תמה עיקרית בסרטים רבים ומשמש כמעין מראה המשקפת את פניה של ארצות הברית. הראינוע, לימים הקולנוע, התאהב בתמת המוות כנושא מרתק אשר מושך קהל ומבטיח לפיכך הצלחה בקופות – נשים על הגרדום, לינץ', מלכות וקדושות, מרגלות ופושעות לצד גיבורי תרבות וספרות היו לסיפורים מובילים שחזרו על עצמם. 
 
הספר עד שתצא נשמתך עוסק בחקר ההיסטוריה הקולנועית של עונש המוות בארצות הברית ובחקר ההיסטוריה המשפטית שלה ושואל האם "עונש המוות הוא אמריקה או שאמריקה היא עונש המוות?", לצד השאלה מי מושפע יותר ממי – הקולנוע והטלוויזיה מבית המשפט או בית המשפט מהמדיה? הספר מספק סקירה נרטיבית מקיפה של סרטים העוסקים במשפט ובעונש מוות מעידן הסרט האילם עד ימינו.
 
ד"ר איבון קוזלובסקי-גולן היא מרצה לקולנוע ותקשורת במכללת ספיר, בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה; מומחית להיסטוריה של המשפט האמריקאי וייצוגו בקולנוע ובמדיה. חוקרת מזה שנים את הקשר שבין חוק וסדר לתופעות חברתיות, תרבותיות ודתיות ואופן ייצוגן בקולנוע האמריקאי, בחדשות ובסדרות טלוויזיה.
ספר דיגיטלי
40
ספר מודפס
71.2 מחיר מוטבע על הספר 89
עונש המוות בארצות הברית הוא עונש "חי" הקיים עד ימינו אלו. זהו העונש החמור ביותר בקודקס העונשים שממשלה יכולה להטיל על תושביה. הוא בלתי הפיך. עלויות ההמתה זולות יותר מהכנסת אדם לכלא לכל ימי חייו. השימוש בו מעיד על החלטיות וסובלנות נמוכה של המערכת הפוליטית לפשיעה, אבל יעילותו מוטלת בספק. מהותו של העונש אינה רק ארצית כי אם גם אלוהית. אולם סעיפי החוקה האמריקאית נתונים לפרשנות תקופתית, פוליטית, חברתית ודתית. 
 
שיטות ההמתה משתנות מעת לעת, משתכללות בשם ההומניות וה"מוות המהיר והקל". עונש המוות אינו פוסח על איש: לוקים בנפשם, הסובלים מפיגור שכלי, קטינים וקטינות, נשים. קורבנותיו העיקריים הם שחורים והיספאנים. תופעה ייחודית זו, של עונש מוות במדינה מערבית, מקבלת משנה תוקף כשהיא עולה לדיון על מסכי הקולנוע; עונש המוות מהווה תמה עיקרית בסרטים רבים ומשמש כמעין מראה המשקפת את פניה של ארצות הברית. הראינוע, לימים הקולנוע, התאהב בתמת המוות כנושא מרתק אשר מושך קהל ומבטיח לפיכך הצלחה בקופות – נשים על הגרדום, לינץ', מלכות וקדושות, מרגלות ופושעות לצד גיבורי תרבות וספרות היו לסיפורים מובילים שחזרו על עצמם. 
 
הספר עד שתצא נשמתך עוסק בחקר ההיסטוריה הקולנועית של עונש המוות בארצות הברית ובחקר ההיסטוריה המשפטית שלה ושואל האם "עונש המוות הוא אמריקה או שאמריקה היא עונש המוות?", לצד השאלה מי מושפע יותר ממי – הקולנוע והטלוויזיה מבית המשפט או בית המשפט מהמדיה? הספר מספק סקירה נרטיבית מקיפה של סרטים העוסקים במשפט ובעונש מוות מעידן הסרט האילם עד ימינו.
 
ד"ר איבון קוזלובסקי-גולן היא מרצה לקולנוע ותקשורת במכללת ספיר, בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה; מומחית להיסטוריה של המשפט האמריקאי וייצוגו בקולנוע ובמדיה. חוקרת מזה שנים את הקשר שבין חוק וסדר לתופעות חברתיות, תרבותיות ודתיות ואופן ייצוגן בקולנוע האמריקאי, בחדשות ובסדרות טלוויזיה.
צפית ב-2 ספרים מתוך 2