ריימונד קארבר (1938 - 1988) הוא סופר ומשורר אמריקאי מן החשובים והידועים במאה העשרים, אמן בכתיבת סיפורים קצרים. בספריו ובשיריו מתאר קארבר לרוב מצבים מחיי היום יום של מעמד הפועלים האמריקני. הסיפורים נקראים בתחושה של אינטימיות, כאילו המדובר בחבר טוב המשתף את הקורא במחשבותיו האינטימיות, ובמקרים אשר קרו לו. קארבר נחשב לאמן המינימליזם. גדולתו היא ביכולת לרגש בקטעים קצרים, בתיאור של מצב או הלך רוח, במספר מילים מצומצם. הוא הושפע רבות מאנטון צ'כוב.

 

 

קארבר נולד בקלצקני, אורגון, למשפחה ממעמד הפועלים. בגיל 19 נישא ריימונד למרי אן, שהייתה אז בת 16, ועד מהרה נולדו לזוג שני ילדים. קארבר עבד בעבודות מזדמנות, לעיתים כפועל במנסרה לצד אביו, על מנת לפרנס את משפחתו.

בשנת 1958 החל ללמוד בקולג' בצ'יקו, קליפורניה. שם נתגלה כישרונו הספרותי. הוא החל לפרסם סיפורים קצרים ושירים, בין היתר בעיתונים נחשבים כ"אסקווייר" ו"הניו יורקר".

 

קארבר המלנכולי התמכר לאלכוהול והדבר גרם לשורה של אשפוזים ופרידות מאשתו. חיי נישואיו היו סוערים ביותר. על אף כישרונו המוכח לא הצליח להיחלץ ממצוקה כלכלית ולהתבסס והתמכרותו לאלכוהול דחפה אותו להרס עצמי כמו גם למסעות למקומות שונים בעולם (בין היתר גרה משפחת קארבר שנה וחצי בשכונת רמת אביב בתל אביב בין ינואר 1968 למאי 1969 לאחר שאשתו של קארבר קיבלה מלגה ללימודים מאוניברסיטת תל אביב).

 

בשנת 1977 חל לפתע שינוי לטובה בחייו של קארבר. קובץ סיפוריו "התואיל להיות בשקט, בבקשה?" זכה לפרסום ולהכרה ובגיל 37 לפתע יכול היה ליהנות מתשלום תמלוגים מהמו"ל שלו ולמקדמה על חשבון ספרו הבא. הוא הפסיק לשתות ולאחר שאשתו עזבה אותו סופית הכיר את המשוררת טס גאלאגר שהפכה לאשתו השנייה. השנים שלאחר מכן היו שנים מאושרות, פוריות ויצירתיות בחייו.

 

קארבר נפטר בגיל 50 בשנת 1988 ממחלת סרטן הריאה.