ספר מקסים! אמנם פחות התחברתי לסיפור האהבה של גברת נאש ולאנלוגיה בינו לבין סיפור האהבה שנרקם בין מילי להוליס. אבל למעט הנקודה הזאת, הספר כתוב נהדר ומעניין. הדמויות של הוליס ומילי מעניינות ומעוררות חיבה. מילי מוגדרת בספר כ"מוזרה" אבל מתוארת כאחת שלגמרי הייתי רוצה להיות חברה שלה. ספר מעולה להעביר זמן נסיעה (רצוי ברודטריפ עם פלייליסט מתאים).

כל ספר שקראתי בסדרת ווינדי סיטי החלטתי שהוא הכי טוב בסידרה, אבל בחיי שזה הספר הכי טוב מכולם. הרגש בספר הזה מטורף! אייזיאה מאוהב בקנדי מעל הראש ולא מתבייש להראות את זה ולעשות הכול בשבילה. אייזיאה הוא אחד הדמויות הגבריות המושלמות ביותר. אני לא מבינה איך קנדי הצליחה להיות קשוחה אליו כל כך הרבה זמן. אני ממזמן הייתי נופלת לזרועותיו חולה אהבה. לעזאזל, התאהבתי באייזיאה רק מלקרוא את הספר. הדמות של קנדי נהדרת גם היא בהתמודדות שלה עם ילדות קרה, חוסר ביטחון עצמי ובעיקר הפליית נשים במקומות עבודה. היא נעה בין קשיחות וחוזק בתחום המקצועי לחוסר ביטחון וקושי בתחום הרומנטי. הלב הענק של אייזיאה הוא בדיוק הדבר הנכון כדי לרפא את חוסר הביטחון של קנדי. ספר נהדר עם המון עומק מעבר לרומנטיקה. הספר כ"כ זורם שבקושי הצלחתי להוריד אותו מהיד. 466 עמודים ששאבתי תוך יממה. אם לא ברור, אז אני לגמרי ממליצה לקרוא, אבל תקראו גם את הספרים הקודמים בסידרה. הם טובים באותה מידה, והדמויות שבהם מופיעות בספר הזה וכדאי לדעת את הסיפור שלהן לפני.

הביקורת כוללת ספוילרים לספר. כל אחד מהספרים בסידרה של ליאורה דגני מצויין, והספר הזה לא שונה מהם. באופן מפתיע תעלומת הרצח לא הייתה מוקד הסיפור, אלא דווקא החיים האישיים של ליאורה. ההיריון המפתיע הפך את הדמות שלה לרכה יותר ונסבלת. הספר נגמר בקליף האנגר, ונשאר לחכות בקוצר רוח לספר הבא בסידרה.

ספר נהדר! המוצלח ביותר בסדרה. דמויות מקסימות ונוגעות ללב.

ספר נהדר

ספר נהדר שמשאיר המון תובנות אחריו על סופים טובים וחצי אהבות לנצח.

ספר מקסים שכיף לקרוא

ספר נהדר וכייפי לקריאה !

ספר מתח מצויין, אבל תיאורי האלימות מפורטים מדי.

רומן גראמפי-סאנשיין קלאסי. ספר זורם ונחמד לקריאה. היו כמה פרקים קצת מרוחים באמצע וקו עלילה מיותר שבו רואן התכתב עם זהרה בשם בדוי, אבל הפרקים האחרונים היו ממש מרגשים ופיצו על הפרקים החלשים.

הספר הזה היה אמור לסגור את תעלומת שש האחיות לבית ד'אלפיה, אבל הוא מציג את האחות השביעית, החסרה. והוא גם לא סוגר שום תעלומה אלא משאיר אותנו לתהות מי היה פא סולט, האב של שבע האחיות. אחרי התחלה קצת איטית ומייגעת, הספר הזה ממש זרם והיה מהנה לקריאה. החולשה העיקרית של הספר היא בעובדה שהוא מעלה לראשונה על הכתב את כל התהיות שהיו לקוראות לאורך כל 6 הספרים הקודמים. כשהסופרת מכניסה את התהיות האלה לפיה של מרי מקדוגל (הדמות שסביב העבר שלה נסוב כל הספר), אני הרגשתי קצת מטופשת עך כך ביטלתי תהיות דומות שעלו לי במהלך קריאת הספרים. תעזבו את התעלומה מדוע האב אסף דווקא אותן, ואיך איתר כל אחת. אחת. התהייה הבסיסית היא: איך יתכן שבנות שהיו בקשר כ"כ טוב עם אביהן, לא יודעות עליו כלום, גם לא את שמו האמיתי? בכל מקרה, ספר מאוד מהנה לקריאה. סיפור העבר הרבה יותר מוצלח מסיפור ההווה

העלילה בבסיסה מטופשת, אבל בכל זאת לא הצלחתי לעזוב את הספר. הדמויות מקסימות ונכנסות ללב (כולל דמויות המשנה). מומלץ מאוד לכל מי שיש לה פנטזיה על חיים בנוף מדהים על אי מבודד עם קהילה למה ומלוכדת.

סיפור סינדרלה לגמרי לא הגיוני, אבל כייפי לקריאה.

אווי מתעוררת אחרי ליל שכרות בווגאס ומגלה שהיא לא זוכרת כלום מליל אמש וגם שהיא נשואה לדיוויד. רק אחרי שהיא ודיוויד נפרדים בצורה לא נעימה שמלווה בהחלטה לבטל את הנישואים כמה שיותר מהר, מגלה אווי שבעלה הטרי הוא כוכב להקת רוק . מכיוון שהפפראצי צרים עליה, דיוויד מביא אותה אליו ללוס אנג'לס כדי להגן עליה. בהמתנה למסמכי ביטול הנישואים יוצא לדיוויד ולאווי להכיר זה את זו ו.... נו ברור שלהתאהב. העלילה בהתחלה הייתה מקסימה (גם אם לא ממש הגיונית), אבל בשלב מסויים הדמות של דיוויד הפכה להיות בלתי נסבלת בעיני. דמות ילדותית שנעה בין קצוות. רגע אחד הוא הכי מתחשב ועדין, ורגע שני הוא בהמה גסה בהתקף זעם. בכללי, אם חברה שלי הייתה יוצאת עם דמות כמו דיוויד, הייתי מסבה את תשומת הלב שלה לכל הנורות האדומות בהתנהגות שלו המעידות על טיפוס שתלטני עם נטייה לאלימות. התקפי זעם - יש. התפרצויות קנאה על שטויות - יש. הערה על בגדים חושפניים מדי - יש. הרצון להשאיר את אווי בבית על מנת "להגן" עליה - יש. אלימות פיזית (שמוצגת כהדדית וכחלק מהתשוקה במערכת יחסים סוערת) -יש. אז למרות שהספר כתוב ממש טוב, ולמרות שבקושי הצלחתי להניח אותו מהיד ביומיים האחרונים, ולמרות העלילה המעניינת - אני נותנת לספר רק שלושה כוכבים וגם מוסיפה אזהרת טריגר בעניין מערכת יחסים שבעיני הייתה אלימה (ובעיני אחרות מן הסתם מלאת תשוקה).

ספר מאכזב. הכריכה והתקציר נראו מאוד מבטיחים, אבל הביצוע היה פחות מוצלח. מערכת היחסים בין הגיבורים התפתחה מאפס למאה בלי שום בנייה של מתח מיני או בסיס רגשי. הכל תואר בצורה שטוחה וקרה. למרות שהעלילה סיפקה המון הזדמנויות לפיקים רגשיים סוחטי דמעות, הסופרת לא כתבה אפילו אחד כזה. למרות זאת, הספר זורם לקריאה ורץ מהר.

הביקורת כוללת ספוילרים לספר. עבר כ"כ הרבה זמן מאז שקראתי את הספרים הקודמים בסידרה, ובקושי הצלחתי לזכור מי זה מי ואיך כולם קשורים זה לזה. וזו בעיה, בהתחשב בעובדה שחצי ספר עוסק בעיקר בדמויות מהספרים הקודמים. אבל הבעיה העיקרית של הספר היא המהירות שבה מערכת היחסים בין בלאמי לברנדט התפתחה. כמה דקות אחרי שבלאמי נפרדה מהחבר שלה, היא זורקת את עצמה על ברנדט, ואחרי שבוע של סקס הם מאוהבים וגם מספיקים לחוות משבר דרמטי ביחסים. הספר זורם לקריאה, אבל העלילה שלו דלה. זו נובלה שנמרחה לאורך ספר בזכות עלילת הספרים הקודמים. והנובלה שצורפה לספר? מיותרת לגמרי. שיעמום אמיתי בלי שום תוכן.

רומן רומנטי קלישאתי

העלילה לפי התקציר נשמעה מבטיחה ומשעשעת: רומן משונאים לאוהבים בין שני אחים חורגים. בפועל באמצע הספר מתחילות מלא דרמות שאולי הגיוניות רק בגיל ההתבגרות אבל לא בשום גיל אחר, ואז מגיע טוויסט עלילתי מוזר שהופך את הספר לכבד ומטריד ובעיקר לא אמין (אא"כ את נמצאת בתוך פנטזיה של בת 20 על איך זה להיות בוגרת בת 30). בקיצור, הספר מיועד בעיקר לנערות צעירות שעוד לא מצאו כיוון בחיים וחושבות שגראס, אלכוהול ומלא צחקוקים ודרמות זו דרך חיים.

ספר קלישאתי מדי

מיועד בעיקר לבני נוער. המון דיבורים על סקס וחרמנות. מעט מאוד עלילה. והתרגום והגהה ממש ממש גרועים!