לאה איני

צילום:שאול גולן

לאה איני

לאה איני (נולדה ב-1962) היא סופרת ומשוררת ישראלית. פרסמה שורה ארוכה של ספרי שירה ופרוזה. חלק מסיפוריה הקצרים זכו לתרגומים רבים וכן הופק אלבום שירים פרי עטה. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשנ"ד ולשנת תשס"ד, זוכת פרס ברנשטיין (למחזה עברי מקורי) לשנת תשס"ו, 2006, פרס ביאליק לשנת תש"ע, 2010 פרס ניומן לספרות עברית לשנת תשע"ה ופרס עגנון לאמנות הפרוזה לשנת תש"ף.

החלה לכתוב מגיל צעיר. למדה ספרות ולשון בסמינר הקיבוצים, ועבדה כעורכת בעיתון יומי. כתבה פרוזה, אך לאחר שמרצה ביקש ממנה שירים, הפכה קטע סיפורי שכתבה כחיילת, לשיר. כך התפרסם "אחמד", ולאחריו נכלל בקובץ שיריה הראשון "דיוקן", שזכה בפרס ורטהיים ובפרס אדלר לשירת ביכורים. אחרי קובץ שירים נוסף שבה לכתיבת פרוזה למבוגרים, ואף כתבה לילדים ולנוער. סיפורים ושירים פרי-עטה תורגמו לשפות רבות.

ב-1993 זכתה בפרס קרן תל אביב, וזכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה לספרות: ב-1994, וב-2004. ב-2006 זכתה בפרס ברנשטיין למחזאות על המחזה "מי אלמה". מלמדת כתיבת פרוזה למבוגרים בסדנאות כתיבה. ספריה של איני היו מועמדים לפרס ספיר שלוש פעמים עד כה: "ורד הלבנון" בשנת 2010, "סוסית" בשנת 2012 ו"בת המקום" בשנת 2014. בשנת 2014 הוענק לה פרס ניומן. 

פרסים
1994- פרס היצירה לסופרים עבריים
2006- פרס ברנשטיין למחזות ביכורים על המחזה "מי אלמה"
2010- פרס ביאליק לרומן ורד הלבנון
2014- פרס ניומן על הישגים ספרותיים, תרומה והשפעה כוללות על הספרות העברית החדשה
2019- פרס עגנון לאמנות הפרוזה

ספרי פרוזה למבוגרים
גיבורי קיץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991
גאות החול, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1992
מישהי צריכה להיות כאן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995
הרדופים: סיפורים מורעלים על אהבה, תל אביב: זמורה-ביתן, 1997
אשתורת, תל אביב: זמורה-ביתן, 1999
סדומאל, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2002
ענק, מלכה ואמן המשחקים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2004
ורד הלבנון, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2009
סוסית, כנרת זמורה-ביתן, 2012
בת המקום, כנרת זמורה-ביתן, 2014
השמלה, כתר, 2019

שירה:
דיוקן: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1988
קיסרית הפריון המדומה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1990

לילדים ולנוער:
תקרא לי מלמטה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1994
היי, יולי!, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995
חצי ועננס: תמנוניה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996
שיר אני, שיר אמא: שירים ליעלה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2000
קוקו פטרוזיליה, תל אביב: כנרת, 2002

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yn4vv75e

(55 דירוגים)
ידיעות ספרים2008ביוגרפיה240 עמ' מודפסים
דיגיטלי2948
מודפס58.868.6
קולי2948
צבעוני ארבע
ספר דיגיטלי
2948מקורי
ספר מודפס
58.868.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2948מקורי

צבעוני ארבע היה אות הקריאה של מטוס המיראז' שהטיס גיורא רום בזמן מלחמת ההתשה. באותו אחר צהריים גורלי ב 11- בספטמבר 1969 נפגע צבעוני ארבע במהלך קרב. רום הפעיל את כיסא המפלט וצנח היישר לידי מאות הפלאחים שחיכו לו על אדמת דלתת הנילוס .

גיורא רום, שבמלחמת ששת הימים הפיל מספר שיא של מיגים (ארבעה מצריים ואחד סורי), מספר כאן לראשונה בפירוט מלא את סיפור נפילתו בשבי המצרי ואת סיפור ההתגברות שלאחר השיבה הביתה והחזרה לחיים כטייס קרב וכמפקד טייסת קרב במלחמת יום כיפור. סיפורו של רום הוא סיפור של גבורה, ללא כל ספק, אך הוא גם סיפור של התמודדות אנושית עם אימת אי-הוודאות של השבי ועם החרדות המציפות בחודשים שלאחר השחרור ובשנים של החזרה לשגרת הקרבות .

זהו סיפור כן ונוקב על פחד שאין שני לו ועל מעבר פתאומי ומחריד מחיים מתוכננים, שמהלכם צפוי למדי, למצב של חוסר שליטה במתרחש ותלות מוחלטת ברצונם, לחסד או לשבט, של אחרים, אויבים ביסודם. בה בעת זהו גם סיפור מעורר השראה על תעצומות הנפש האנושית .

"בכתיבתו הבהירה והישירה (המשולבת בהומור מפתיע) מצליח רום לתת מענה לשאלות קשות ומטרידות. כיצד אפשר לעבור חוויה כה נוראה ולא להתרסק לחלוטין? כיצד אפשר לאחות קרע כה משמעותי במארג החיים, קרע שדרכו מתפרץ הכאוס הממשי במלוא עוצמתו האפלה? כיצד חוזרים לתפקד ולחיות חיים מלאים? רום מיטיב לתאר את דרכי ההתמודדות שמצא ויצר לעצמו מתוך אינטואיציה מופלאה במהלך השבי ולאחריו. חוויית הקריאה המטלטלת בצבעוני ארבע לימדה אותי להיישיר מבט ולהתמודד: לעתים אפשר לגדול ואף להתרפא מניסיונם של אחרים." - רנה ורבין

זוכה פרס יצחק שדה 2009

ספר דיגיטלי
2948מקורי
ספר מודפס
58.868.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2948מקורי

צבעוני ארבע היה אות הקריאה של מטוס המיראז' שהטיס גיורא רום בזמן מלחמת ההתשה. באותו אחר צהריים גורלי ב 11- בספטמבר 1969 נפגע צבעוני ארבע במהלך קרב. רום הפעיל את כיסא המפלט וצנח היישר לידי מאות הפלאחים שחיכו לו על אדמת דלתת הנילוס .

גיורא רום, שבמלחמת ששת הימים הפיל מספר שיא של מיגים (ארבעה מצריים ואחד סורי), מספר כאן לראשונה בפירוט מלא את סיפור נפילתו בשבי המצרי ואת סיפור ההתגברות שלאחר השיבה הביתה והחזרה לחיים כטייס קרב וכמפקד טייסת קרב במלחמת יום כיפור. סיפורו של רום הוא סיפור של גבורה, ללא כל ספק, אך הוא גם סיפור של התמודדות אנושית עם אימת אי-הוודאות של השבי ועם החרדות המציפות בחודשים שלאחר השחרור ובשנים של החזרה לשגרת הקרבות .

זהו סיפור כן ונוקב על פחד שאין שני לו ועל מעבר פתאומי ומחריד מחיים מתוכננים, שמהלכם צפוי למדי, למצב של חוסר שליטה במתרחש ותלות מוחלטת ברצונם, לחסד או לשבט, של אחרים, אויבים ביסודם. בה בעת זהו גם סיפור מעורר השראה על תעצומות הנפש האנושית .

"בכתיבתו הבהירה והישירה (המשולבת בהומור מפתיע) מצליח רום לתת מענה לשאלות קשות ומטרידות. כיצד אפשר לעבור חוויה כה נוראה ולא להתרסק לחלוטין? כיצד אפשר לאחות קרע כה משמעותי במארג החיים, קרע שדרכו מתפרץ הכאוס הממשי במלוא עוצמתו האפלה? כיצד חוזרים לתפקד ולחיות חיים מלאים? רום מיטיב לתאר את דרכי ההתמודדות שמצא ויצר לעצמו מתוך אינטואיציה מופלאה במהלך השבי ולאחריו. חוויית הקריאה המטלטלת בצבעוני ארבע לימדה אותי להיישיר מבט ולהתמודד: לעתים אפשר לגדול ואף להתרפא מניסיונם של אחרים." - רנה ורבין

זוכה פרס יצחק שדה 2009

צפית ב-5 ספרים מתוך 5