לוארה הארוטיניאן

העיונים המקובצים בספר זה באים להאיר אחדים מן ההיבטים הספרותיים, הביוגרפיים והביבליוגרפיים, כמו גם העיוניים של ספרות המוסר הקבלית שהיא ללא ספק אחד מחידושיו המובהקים של המרכז הרוחני הגדול בצפת במאה הט"ז. ככזאת היא אף היוותה אחד הגורמים העיקריים אשר פילסו את הדרך עבור קבלת צפת במסעה של זו אל ההשפעה המכרעת שנודעה לה על תולדותיה של היהדות למן אותה מאה ועד ימינו אלה. 
הטיעון המרכזי של העיונים הללו הוא שחבורות החסידים והמקובלים של צפת היו בית היוצר של הספרות הזאת. בתוככי החבורות הללו נֶהֶגו ונתחברו ספרי המופת שלה, אשר על כן נקרא שמו של הספר שלפנינו – חבורות וחיבורים. מדובר בחיבורים המשקפים נאמנה את אורחות החיים, ההתנסויות והחוויות המיסטיות של מחבריהם שעמדו בראש החבורות האמורות, אשר בתוכן ומתוכן הם פעלו וביקשו להשפיע על המוני בית ישראל. 
ספרות המוסר הקבלית שאותה יצרו נועדה לשמש בידם כלי עיקרי, בהפצתה של בשורתם הדתית-מיסטית המציבה בפני כל אדם מישראל את סולם העלייה וההתעלות אל פסגת החיים הדתיים, הלוא היא הדבקות בתורה ובאלוהות. אגב, לפי אמונתם העמוקה, אל הפסגה הזאת ניתן להגיע רק בארץ ישראל. ואכן אידיאל הדבקות ומעלתה של ארץ ישראל מהווים שתי סוגיות מרכזיות בעולמם הרוחני של חכמי צפת, יוצריה של ספרות המוסר הקבלית, אשר על כן זוכות לבירורים מקיפים בעיונים שבספרנו.  

במאה השש־עשרה, בעיקר לאחר השתלטות העות'מאנים על הארץ, התכנסה בצפת קבוצה של אישים יהודים בעלי שיעור קומה, בהם ר' יוסף קארו בעל שולחן ערוך, האר"י הקדוש ותלמידו ר' חיים ויטאל, ר' משה קורדובירו, ר' שלמה אלקבץ, וראש המשוררים ר' ישראל נג'ארה. אישים אלו עיצבו מחדש, איש איש בדרכו, את התרבות והמסורת היהודית לדורות הבאים. זה היה רגע היסטורי מכונן, פריחה יוצאת דופן גם אם קצרת ימים. למרות זאת, התודעה ההיסטורית היהודית המודרנית, ובמיוחד הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, מאופיינים ביחס מסויג ואמביוולנטי כלפי צפת, ואף בהתעלמות ממנה. דחייתה של צפת ההיסטורית נכרכה בדחיית מורשתה, אף על פי שמורשת זו הוסיפה להתקיים בעולמם של יהודים רבים.

הספר 'תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית' בוחן את תודעתם של מתיישבי צפת במאה השש־עשרה למול התודעה הציונית המודרנית, ומציג אותן כשני מודלים תיאולוגיים־פוליטיים של התיישבות בארץ ישראל: האחד מושתת על המשנה והאחר על המקרא. אישי צפת פנו אל הארץ בתקופה שלאחר חורבן המקדש וביקשו להתחבר אל התנאים – בראש ובראשונה אל ר' שמעון בר יוחאי, שלו יוחס גם ספר הזוהר. הציונות, לעומת זאת, נשאה את עיניה אל תקופת הכיבוש וההתנחלות, במיוחד אל יהושע והשופטים, באופן שעולה בקנה אחד עם התפיסה המערבית הנוצרית המודרנית. צפת אינה מוצגת בספר כחלופה לציונות, אלא משמשת בו מראה לבירור מושגים כמו לאומיות, חילון ומסורת. ההתמקדות בצפת וביחס כלפיה, נטען, פותחת פתח לניסוח מחודש של התרבות המודרנית בכלל, והתרבות הישראלית היהודית בפרט.

פרופ’ אמנון רז־קרקוצקין מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בתולדות הדפוס בראשית העת החדשה ובתודעה ההיסטורית הציונית. ספרו 'הצנזור, העורך והטקסט' (מאגנס, 2006) זכה בפרס שזר לחקר תולדות ישראל.

סיפורה של שרה, בת האי כרתים, בעודו מושבה ונציאנית, היוצאת בחשאי, או מוברחת, למסע ימי בספינת מפרשים תלת-תורנית עם אחיה המסתורי אלִיה וקופיף מופלא העונה לשם קורפו. היא עוזבת מאחור את בית אביה אחד משבעת טובי העיר, מורחקת מזרועותיו של אציל ונציאני צעיר. בכיסופים אין קץ לסוד שמאחורי הסודות כולם, היא באה אל צפת של שלהי המאה השש עשרה, זו שהארי ותלמידיו מהלכים בסימטאותיה, ואל טבריה אשר דון יוסף נשיא מבקש לחדש ימיה.

סיפור שובה לב ושופע תמונות ססגוניות, שהעבר המנשב מלשונו נוסך עליו קסם, וביסוד עלילתו חוויה מיסטית על־זמנית. גלריה מפתיעה של דמויות הרוחשות בין הדפים - בהן שודד ים נוקמני מבני האנוסים המפיל חתיתו בנתיבי הים, מקובלים העוסקים בתורת הסוד, ומקובלים שאינם מושכים ידם ממגיה שחורה, פחה דמשקאי מוטרף בארמונו-הרמונו, ורב-חובלים אנגלי תאב בצע המכור לטיפה המרה - מסייעת לעלילת רומן זה להפיח חיים בתקופה מרתקת, שהסיפורת העברית מיעטה לעסוק בה.

׳אהובת בן המרקיז׳ הוא ספרו ה־15 של גדעון תלפז, והוא רואה אור לאחר עשור של שתיקה.

ביוגרפיה מקיפה על חייו ויצירתו של ר’ יוסף קארו, גדול אנשי הרוח והמעשה בתור הזהב של צפת במאה השש עשרה ואחד המנהיגים המשפיעים בתולדות ישראל.

הוא נודע בכינוי ’מרן’ (אדוננו) בזכות ספר ההלכות האנציקלופדי בית יוסף וספר הפסקים שולחן ערוך, שהפך שם נרדף להלכה עצמה. מאחורי איש ההלכה הקפדן הסתתר מקובל נלהב, שמלאך שמימי גילה לו את סוד גלגולי הנשמות, רזי התורה ונפלאות הגאולה.

הספר מגולל את סיפור חייו המרתק, מילדותו בצל גירוש ספרד ושמד פורטוגל ועד לימי בגרותו, שבהם לקח חלק בניסיון לייסד סנהדרין בצפת. במהלכו נחשפת אישיותו המורכבת, על התמהיל של דקדקנות הלכתית והתלהבות מיסטית, בנייה של מרכז תורה וקבלה בצפת וציפייה נלהבת לעתיד משיחי.

ברקע מהדהדת אווירת אחרית הימים, שריחפה מעל המלחמות בין הקואליציה הנוצרית באירופה לבין הסולטאן העות’מאני סולימן המפואר. זהו רקע דרמטי לביוגרפיה הראשונה מזה חצי מאה, שנכתבה על מרן יוסף קארו.

ד”ר מור אלטשולר מתמחה בחקר תולדות ישראל מנקודת מבט אינטגרטיבית, המשלבת חומר ורוח, היסטוריה ומשיחיות, הלכה וקבלה. מחקריה משחזרים את הלכי הרוח הפנימיים ביהדות כמו גם רוח הזמן בעולם שמסביב. ספרה הקודם, "הסוד המשיחי של החסידות", חשף את צפונותיה של ראשית התנועה החסידית.
ד"ר מור אלטשולר מלמדת בסמינר הקיבוצים. היא עוסקת גם בכתיבה פובליציסטית.

"הכפילות המסתורית בחייו של מחבר 'שולחן ערוך'. מצד אחד היה יוסף קארו אדם שחי לטענתו שנים עם מלאך. מהצד האחר היה זה שאיחד את מערכת החוק היהודית ובנה מעין אלגוריתם של פסיקה"
דרור בורשטיין, הארץ ספרים, 18.09.2016 

תוכן העניינים:

+ פרק ראשון: איש ההלכה
ילדות בין גולי ספרד בפורטוגל
בחרות במצרים
אדריאנופול, בית הגידול של איש ההלכה

+ פרק שני: סלוניקי, צמיחתו של מקובל
'המדרש' בסלוניקי
יוסף טאיטאצק
ראשית תלמודו בקבלה
חיבורי הקבלה הידועים ליוסף קארו

+ פרק שלישי: שלמה הלוי אלקבץ
שלמה אלקבץ – פייטן ומקובל
קארו ואלקבץ כמקובלים פעילים
יחסם של קארו ואלקבץ לפילוסופיה

+ פרק רביעי: שלמה מולכו
אנוסים מתייהדים בסלוניקי
משיח בן אפרים
האפוקליפסה של השליח המצורע וצבא עשרת השבטים
שלמה מולכו ושלמה אלקבץ

+ פרק חמישי: נבואה
יוסף בעל החלומות
המלאך האנדרוגיני
זכר ונקבה – הלכה וקבלה
הדמיון לנבואת משה

+ פרק שישי: מנבואת משה לגילוי אליהו
נבואת משה על פי רמב"ם
סגפנות ומרטירולוגיה
המשמעות המשיחית של 'גילוי אליהו'

+ פרק שביעי: 'ספר המגיד' הוא מגיד מישרים
'ספר המגיד' – אוטוביוגרפיה מיסטית
כתיבה מוצפנת
הצפנים במגיד מישרים ובאיגרת אלקבץ
כתיבה מוצפנת ופרשנות אוטוביוגרפית

+ פרק שמיני: תיקון ליל שבועות
חג שבועות במסורת הסוד
'החברים' משתתפי התיקון
סדר הלימוד – בריאה, התגלות וגאולה
תיקון השכינה בלילה הראשון
תיקון השכינה בלילה השני

+ פרק תשיעי: לגאול ולהיגאל
העלייה לארץ ישראל וקידוש השם
הגלות כמוות
שבוּעת העלייה לארץ ישראל

+ פרק עשירי: החטא ועונשו
מגפה ומוות בסלוניקי
'טיול' בתיקיי סוּפִי וחטאו של יוסף דלה ריינה
'הטרוד ועלוב' בניקופול

+ פרק אחד עשר: המסע אל הישועה
אל המוות ובחזרה
סוד גלגולי אד"ם – אדם, דוד, משיח
סוד העיבור של נשמת רעייתו
נישואיו השניים – תיקון מלכות בית דוד

+ פרק שנים עשר: תיקון התיקון
השכינה – המלאך הגואל
השושנה השמימית
אילת אהבים – ביוגרפיה רוחנית של יוסף קארו
חידוש שבועת העלייה

+ פרק שלושה עשר: המסע לארץ ישראל
שלמה אלקבץ נפרד מבני סלוניקי
ברית הלוי – השכינה נפרדת מן הגלות
'ואלה אשר הלכו משלוניקי לארץ ישראל'

+ פרק ארבעה עשר: צפת
התיישבות היהודים בצפת ובגליל
מעלייה לרגל להתיישבות של קבע
הנגיד יעקב בירב

+ פרק חמישה עשר: חידוש הסמיכה וייסוד סנהדרין בצפת
שיטת רמב"ם לחידוש הסנהדרין
ירושלים נגד צפת
פילוג פנימי בצפת
המלאך השמימי וכישלון חידוש הסנהדרין
מר"ן – מאתיים רבנים נסמך

+ פרק שישה עשר: בית יוסף
בית יוסף – צינור השפע מגן עדן
הקדמת בית יוסף
מספר הלכות לאנציקלופדיה של ההלכה
מקורות בית יוסף
'קרסים בלולאות'
בית יוסף כתחליף לתלמוד
בין בית יוסף לשולחן ערוך
שולחן ערוך 'בדרך קצרה בלשון צח וכולל'

+ פרק טו"ב: שולחן ערוך
קודיפיקציה של ההלכה
'רבים חללים תפיל המחלוקת'
שלושת 'עמודי ההוראה' וה'מפה' על השולחן
שולחן ערוך – סנהדרין הדורות בארץ ישראל
שולחן ערוך, נבואה ומשיחיות

+ פרק ח"י: תור הזהב של צפת
יוסף קארו כמנהיג העולם היהודי
פולחן תיקוני השכינה בצפת
חבלי משיח
ראשו כתם פ"ז
ירידתה של צפת

+ אחרית דבר
+ נספחים
+ ביבליוגרפיה ומפתחות

מיום שהניח כיפה על ראשו ועלה לעיר הצדיקים משתדל משה בן צוק בכל כוחו לשכוח את חייו הקודמים, ובייחוד את איילת, אהבת נעוריו. אלא שאז, בדיוק כשנדמה לו שהוא מצליח, מטיל עליו הבוס שלו - ראש העיר - משימה שמאיימת להצית הכול מחדש.

המקווה האחרון בסיביר הוא רומן מלא תשוקה וקסם, שאורג שורה של סיפורי אהבה המתנקזים בסופו של דבר אל רגע שערורייתי אחד. הרומן מתרחש במקום דמיוני, ועם זאת מציע מבט ממזרי על המגוחך, המקומם והנוגע ללב שבמציאות חיינו כאן.

בכריזמה עלילתית יוצאת דופן, וביכולת הנדירה שלו לקרב אותנו גם אל דמויות רחוקות, מגולל אשכול נבו סיפור על החלטה אחת, שמשנה חיים רבים.

אשכול נבו (1971) יליד ירושלים. שנות ילדותו חילק בין ישראל ודטרויט (מישיגן, ארצות הברית). שימש כקצין מודיעין בצה"ל. בוגר החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת באר שבע. לומד לקראת תואר מוסמך במסלול לכתיבה ספרותית. סופר וקופירייטר במשרדי הפרסום הגדולים, מרצה לחשיבה פרסומית באקדמיה לאמנויות בצלאל ובמכללת ACC. מנחה סדנאות כתיבה.

ספריו הקודמים: "צימר בגבעתיים" (זמורה-ביתן, 2001), "נפרדנו טראח : המדריך לנפרד המתחיל" (זמורה-ביתן, 2002), "ארבעה בתים וגעגוע" (זמורה-ביתן, 2004), "משאלה אחת ימינה" (זמורה ביתן, 2007), "נוילנד" (זמורה ביתן, 2011).

“"המקווה האחרון בסיביר" הוא סוג של אגדה מודרנית.” (זהרה רון, גלובס)

"נבו אמנם עוסק במציאות העכשווית ומתאר אותה, גם על צדדיה האפלים יותר, אולם תמיד באופן שמספק זיכוך הרמוני" (עמרי הרצוג, הארץ)

"סמפטי, קולח, מתוחכם וכתוב בשפה שלשה את העברית ויוצקת לתוכה מטבעות לשון חדשים." (שי דורון, nana10)

"ב"המקווה האחרון בסיביר" טווה אשכול נבו שמיכת טלאים מרשימה המורכבת מדמויות כל ישראליות ואווירה אגדתית." (ציפי גוריון, מאקו)

"בעיר מקלט מבעבעת, שהלבן בה הפך מזמן אפור, מקובץ אוסף בריות שלא מוותרות לעצמן, מחביאות סוד, כואבות, ומסתכלות לחיים ישר בלבן/אפור של העיניים." (רון גורדון, כלכליסט)

חוקר ביטוח מגיע ליישוב נידח בגליל כדי לחקור שריפה שפרצה בו. אין זו הפעם הראשונה שהוא מבקר שם, אבל לפני כן בא מטעמים אחרים ומאז חזותו השתנתה. החקירה מתחילה בזוטות ומעלה בהתגלגלותה דרמה יצרית שנקשרים בה עוד ועוד מתושבי המקום, ונחשפים קשריהם הסבוכים זה עם זה. ולא רק אלה עולים בחקירה: גם לפועלים הערבים העובדים במקום יש חלק בה, וגם לאנשי הבסיס הצבאי המשקיף על היישוב מראש ההר. ותפקיד יש גם לעיר צפת עם מקובליה וקנאיה, וככל שהחקירה מתפתחת דבר מתקשר לדבר.

בשפה עכשווית קצובה וטעונה, בלי שום סלסול מיותר, טווה ישראל המאירי כעין סיפור בלשי אלים, ישראלי מאוד בהוויה הגלילית העולה בו, והקורא נעשה במהלכו שותף פעיל בהרכבת חלקי התצרף עד לפיענוח.

"בנסיון לפצח סוד משפחתי אפוף מסתורין יוצאת אורה אחימאיר למסע גילוי אמיץ שבמהלכו היא מסירה צעיף אחר צעיף מעל דמותה כובשת הלב של אמה - צעירה גלילית שחייה הקצרים עברו עליה בצפת עיר המקובלים ובירושלים המנדטורית. כלה משלב סיפור עלילה דוקומנטרי מרתק ורומן פסיכולוגי רגיש שבמרכזו עומדים היחסים רוויי הרגש והגעגועים בין בת לאמה האבודה'' (חיים באר).