ישראל סגל (26 במאי 1944 – 27 בספטמבר 2007) היה עיתונאי, מגיש טלוויזיה וסופר ישראלי יוצא בשאלה. בגיל 20 יצא בשאלה והפך לחילוני. בעקבות זאת הביא אחיו לנידויו בחברה החרדית, ובין השניים שררה יריבות חריפה. בספריו מתאר ישראל סגל את מאמצי אחיו להרחיקו מהמשפחה. כשנפטר אביהם, הביא אחיו לגירושו מהלוויה.

בתחילת דרכו כעיתונאי, עבד סגל בכתבי העת "העולם הזה" ו"בול". בשנים 1971–1973 שימש ככתב בתוכנית "ענייני היום" של קול ישראל. בשנת 1974 הצטרף לטלוויזיה הישראלית. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה פרש והצטרף ככתב מדיני לשבועון "כותרת ראשית". בשנים 1985–1988 שימש כשליח "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית באירופה. בהמשך, היה בין מנחי תוכניות האקטואליה "ערב חדש" ו"מוסף המוספים" בטלוויזיה הלימודית. ב-1998 החל לערוך את תוכנית האקטואליה "משעל חם" שהגיש משעל בערוץ 2. ישראל סגל ערך תוכניות חדשותיות ויומני חדשות בקול ישראל. כמו כן ערך בשנות ה-90, עד עזיבתו לערוץ 2, את "יומן" בערוץ 1. סגל היה ממייסדי עמותת הל"ל.

מספריו:
החזון איש מת באמצע שעור התעמלות – לילדים, צייר יקי קאופמן, גבעתיים: מסדה, 1988.
לעוף כמו צפור – לילדים, צייר דוד מוסקוביץ, גבעתיים: מסדה, 1989.
נעילה – בעריכת צרויה שלו, ירושלים: כתר, 1990 . 
אחד משנינו – ירושלים: כתר, 1995. 
וכי נחש ממית? – ירושלים: כתר, 2004.  היה אחד מחמשת המועמדים הסופיים לקבלת פרס ספיר לשנת 2005.
זוגות בודדים – כתר, 2008.

ב-8 במרץ 2007 לקה בלבו במהלך נהיגה, והתנגש עם רכבו במעקה הבטיחות בנתיבי איילון. הוא העלה על הכתב את תחושותיו ואת המראות שראה לאחר שהיה במצב של מוות קליני, כולל תיאור חוויית מפגש עם אביו המנוח. הוא התאושש וחזר לביתו. כחצי שנה לאחר מכן, ב-27 בספטמבר 2007, נפטר. הוא נקבר בקיבוץ מעלה החמישה.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/bder7f2z