ד"ר רנה זינגר לבית אלטבקר נולדה בשנת 1930 בוורשה שבפולין, למשפחה יהודית משכילה ואמידה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין התגוררה המשפחה בגטו ורשה. אביה שביקש לברוח מפולין בעקבות הוריו נספה בדרכו. רנה שהתה בגטו עם אמה עד לתחילת האקציות, אחריהן הועברו בסיוע דודתה רות, לדירות מסתור שונות בצד הארי. בשנת 1943 הועברו למחנה הריכוז ברגן בלזן שבגרמניה, שם שהו עד סוף המלחמה ובשנת 1945 עלו לארץ ישראל. בשנת 1948 התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינת מודיעין. לאחר שחרורה למדה כימיה וביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והשלימה לימודים לתואר שלישי. בשנת 1958 נישאה לאריה זינגר מהנדס בניין ואל"מ במילואים, ויחד הביאו לעולם 3 ילדים.

בשנת 1979, עוד טרם מלאו לו 50, לקה אריה באירוע מוחי קשה, שבעקבותיו נותר משותק בפלג גופו הימני, נטול יכולת דיבור, קריאה וכתיבה. ספרה הראשון של רנה "אל החידלון וממנו" הוא "יומן מסע" המתאר את קורות המשפחה בשנת מחלתו הראשונה, ובו נפרשת מסכת מורכבת של התמודדות, טיפול, שיקום לצד קיום משפחה וגידול ילדים. רנה עבדה כל השנים בבית החולים בלינסון, שם הקימה בשנות ה-70' את המעבדה לחקר פוריות הגבר ועמדה בראשה עד לפרישתה לגמלאות. לאורך שנות הקריירה שלה, פרסמה ד"ר רנה זינגר מאמרים מקצועיים רבים ועם פרישתה לגמלאות פנתה לכתיבת פרוזה, והוציאה לאור את הספרים: "אל החידלון וממנו" (1982), "היו הדברים מעולם" (2000), "כי אל האור אלך בדרכים רחוקות: קורות אהבה" (2001), "לאהוב רחוק מכאן" (2003), "תחת שמש אדומה, בארץ לא זרועה" (2007), "פשוט לחיות" (2010) :"המשפחה" (2014).
"חוטים של חסד" (2021) הוא ספרה השמיני והאחרון היוצא לאור ביוזמת משפחתה, והוא מוקדש לזכרה של אישה מופלאה, מדענית, לוחמת צדק ואשת משפחה מעוררת השראה.