נונה אורבך (נולדה ב-1953) היא אמנית ישראלית רב-תחומית, מטפלת בכירה באמנות ומדריכה, ומרצה במכון לאמנות במכללת אורנים. בתם של צפורה ואברהם פצ'ורניק. תלמידתם של אבשלום עוקשי, יעקב דורצ'ין, אריה נבון ומיכאל גרוס. ב-1984 הקימה את המרכז לאמנות בקריית טבעון. כתבה ב-1997 עם לילך גלקין את "רוח החומר" בהוצאת אח - כלי עבודה המסייע לאמנים, מורים לאמנות ומטפלים. פיתחה גישה פדגוגית המבוססת על כתביה של חוקרי התפתחות הילד, מלכה האס וראובן פוירשטיין, חתן פרס ישראל לחינוך. היא משלבת את תחומי הידע השונים שלה בהוראה באורנים ובהדרכה וליווי יוצרים ומטפלים. היא הציגה במגוון תערוכות בארץ ובעולם, ובמבחר מוזיאונים: תערוכות יחיד מוזאליות: מוזיאון הרצליה 1992, המוזיאון הימי הלאומי, חיפה 2001, מוזיאון ע"ש וילפריד, הזורע, 2009, מיצב- מיצג במוזיאון ישראל [2013]. עבודה שלה הוצגה ונרכשה לאוסף המוזיאון היהודי של ניו יורק וכן לאוסף מוזיאון חיפה.

 

כאמנית, היא עוסקת רבות בשאלות הקשורות לארכאולוגיה ולזיכרון. היא המציאה תל וירטואלי בשם "תל-נונה" בו היא החופרת, הנחפרת והממצאים. בהתאם לכך, היא יוצרת ארכיבים במדיות מסורתיות כגון: ציור, פיסול, תחריט וצילום ווידאו. אך גם פועלת בתוך העולם הווירטואלי ובמרחבים ציבוריים. משנת 2011, היא יוצרת באופן מתמשך עבודת אמנות אינטרנטית בשם Blog as Artwork. הארכיב מתייחס רבות לספריית אלכסנדריה הגדולה ומחייה אותה באופן מטפורי. בתוכו היא מפגישה בין זמנים ותרבויות, מקומות וזמנים ומערבת מציאות ודמיון. לצורך היצירה זו היא מפעילה גם פסבדונים בשם Mound Hacker המתערב ומשאיר אוסטרקונים באתרים ארכאולוגיים בעולם. השארת האוסטרקון האמנותי היא מעין התערבות בסדר הזמנים של האתר. הלינק הכתוב על החרס השבור מוביל לBlog as Artwork המשמש מעין נר זיכרון לאיוולת האנושית על אובדן הידע האנושי בספרייה העתיקה באלכסנדריה.