אברהם וינרוט

רבי אלימלך ויסבלום מליז'נסק שבפולין היה מהראשונים שהפיצו את תורת החסידות לרבים. השפעתו היתה עצומה. לאחר פטירתו של רבי אלימלך, פרסם בנו את הספר "נועם אלימלך", בו מפורטים יסודות החסידות. ה"נועם אלימלך" הוא ספר אשכולות. ספר שהכול בו. יש בו רעיונות הגותיים עמוקים; תובנות נפלאות; חידושים בדרך עבודת ה'; יסודות של אמונה ויסודות של ידיעה ודעת; חידושי תורה מרהיבים ורעיונות שהם בגדר של "פנימיות התורה". יש בו "תורה באמיתה" ובקדושתה. "נועם אלימלך" הוא ספר שהעיון בו הוא חובה קדושה לכל מי שתאב דעת, הבנה, קדושה, ואשר ליבו נושאו לגדול ולהתגדל בעבודת ה'.

לשם כך התכנסנו וכינסנו רעיונות לאור נועם אלימלך. הספר "לאור נועם אלימלך" הוא סולם "שראשו מגיע השמיימה" – לפסגות של עיון וקדושה שבהם עסק ה"נועם אלימלך", "ורגליו ניצבות ארצה" – נגיש לכל אדם. ה"נועם אלימלך" מכונה "ספרם של צדיקים" על שום עיסוקו ב"תורת הצדיק", שהוא רעיון נשגב המושרש בתורת החסידות.

הרב ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל, מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון, מסר במשך שנים רבות שיעורי תורה גם לבני נוער ולתלמידי ישיבות תיכוניות. מטרתו בשיעורים אלה הייתה ליצור בסיס לחשיבה למדנית מעמיקה.

הדברים מרהיבים ומקנים הן ידיעות יסודיות, הן דרך חשיבה, והן עונג עיוני המזמין את המעיין ללמוד ולחדש בעצמו.
הרב פרופ' אבי וינרוט הוא מתלמידיו של הרב אזרחי, וכעת הוא מנגיש שיעורים אלה לציבור הרחב באופן בהיר, תמציתי וקולח.

הספר עוסק בין השאר בסוגיות רבות וביניהן: מודה במקצת; דיני רוב, חזקה, עדות, מיגו, שטר, שליחות, מצווה הבאה בעבירה; כוונה במצוות, העוסק במצווה פטור מן המצווה, פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, סוגיות מרכזיות במסכת בבא קמא, מלאכות שבת, ספירת העומר, דיני שביעית, ומועדי ישראל.

כמו כן, מובאים בספר דרשות מרהיבות של הרב אזרחי בענייני תשובה ומוסר. הדברים שובי עין, קליטים ומעוררי חשיבה עיונית.

זהו ספר המשך בסדרת "לאור" הנפלאה שכתב פרופ' אבי וינרוט, על פרשיות השבוע ומועדי ישראל לאור הגותם של גדולי החסידות וההגות. הפעם לאור ספר נפלא ומיוחד, בת עין, שכתב רבי אברהם דוב אויערבאך מאווריטש. 

הרב מאווריטש היה מגדולי החסידות, תלמידם של רבי מנחם נחום טברסקי  בעל הספר "מאור עיניים" ושל רבי לוי יצחק מברדיטשב. הוא שימש כאב בית דין בז'יטומיר ובשנת תקצ"א עלה לארץ ישראל והשתכן בצפת. 

בספר בת עין יש הגות, מוסר, פנימיות התורה וחסידות. זהו ספר שיש בו עומק ויופי עצום. הספר מרהיב ומפעים, שובה עין ולב, יוצר "מוחין דגדלות" ומחדש רעיונות באופן הכובש את כל אישיותו של המעיין, וממלא בדעת, באמונה ובקדושה. 

המחבר, אברהם וינרוט כתב על הספר בהקדמה "רבי אברהם דוב מאווריטש עיין בפרשת השבוע כמו כולם. אך פנימיותו השפיעה על דרך עיונו. מן הכתובים השתקפו לנגד עיניו מהלכים מרהיבים, המבהירים את הפרשה וצובעים אותה באור אחר. הספר הנפלא "בת עין" מחדש דרכים בעבודת ה', מושך את הלב וחודר אל הנשמה". 

רבי שלמה הכהן רבינוביץ', האדמו"ר מראדומסק שבדרום פולין (תקס"א-תרכ"ו) בספרו "תפארת שלמה", מחדש זווית ראייה חדשנית ומקורית שמגלה רובד שהיה נסתר מעיניו של המעיין קודם לכן ומציג פירוש שאינו צפוי. פירוש שיש בו תגלית. ה"תפארת שלמה" אינו מסתפק ביישוב ובהארה של נקודה זו או אחרת, אלא עוסק בכל פעם בהנחת תשתית של מושגי יסוד. 
דרך הילוכו של ה"תפארת שלמה" היא זו: תחילה הוא מעורר שאלה נקודתית. השאלות שהוא מעלה הן נוקבות ומקוריות להפליא. השאלה כה נוקבת עד שהיא מערערת את מתחם הנוחות של המעיין. אבל, לאחר השאלה - לא באה תשובה לשאלה זו. מן השאלה הנקודתית פונה ה"תפארת שלמה" לעיון במושגי יסוד, מבאר אותם בדרך חדשנית ומשרטט באמצעותם רעיון שלם. לאחר העיון בתמונת המכלול, נמצא כי הפירוש של הנקודה והפסוק המסוים, עולה מאליו ומשתבץ להפליא ובמדויק בתמונת המכלול. הספר "תפארת שלמה" עשיר ורחב אופקים, מלא, רצוף, עקבי, מסודר ומובנה. הספר פותח שערי אורה והבנה של יסודות עיוניים חשובים ובסיסיים. המעיין בספר "תפארת שלמה" לא נשאר עוד כפי שהיה. עולם המושגים שלו משתנה"

לאור ימים נוראים מביא בפני המעיין מלוא הטנא מן הדברים שנכתבו על אלול, ראש השנה, עקידת יצחק, שבת שובה, יום הכיפורים, תשובה, תפילה ולימוד זכות, לאור שבעה ממאורי ההגות: 
המהר"ל; אור החיים; רבי לוי יצחק מברדיטשב בספרו "קדושת לוי"; רבי צדוק הכהן מלובלין; "שפת אמת"; הרבי מסוכטשוב בספרו "שם משמואל" והרבי מרדומסק בספרו "תפארת שלמה". 
הדברים מונגשים, מרהיבים ומושכים את הנפש לפסגות רוחניות. 
לאחר העיון בפרקים אלו שורה גדלות המוחין ואדם ניצב ביום הדין כשהוא נשגב יותר. התפילה עשויה להיות מרוממת יותר. תובנות גדולות בשעות נשגבות אף עשויות לשמש השראה וסיוע למי שיבקש לחולל בנפשו שינוי. 
אכן, ספר זה מבקש למזג בין שעות רצון שבהן הלב פתוח, לבין עיון מעמיק ברעיונות נפלאים העוסקים בתשובה ובמהותם של הימים הנוראים. 
שילוב זה עשוי להביא את המעיין לפקוח עיניים, לקום מן הספר ולקבל על עצמו משהו מעשי, שיחולל בנפשו את אותו שינוי "קטן" אך תמידי ונשגב, שיש בו כדי לשנות את כל האדם! 
אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שהאדם יהפוך לטוב יותר - מרומם מכל עליון ועמוק מכל חביון.

הספר "שם משמואל" על פרשות השבוע ועל מועדי ישראל פרי עטו של רבי שמואל בוררנשטיין זצ"ל,  מבוסס על דברי אביו של המחבר, בעל ה"אבני נזר" ומביא גם מדברי סבו הרבי מקוצק. ה"שם משמואל" פיתח את הדברים והוסיף להם נופך נפלא משלו, בבחינת "אין עומק שאין דרגה עמוקה ממנו". המעיין בספר "שם משמואל" נפעם מן המקוריות ומזווית הראייה החדשה, מן ההתאמה השלמה של המהלך לכלל המקורות ב"חשבון" מרהיב, ומן היופי המתעורר משלמות הדברים. כל קטע בספר "שם משמואל" - מסב עונג צרוף. חן הוצק בשפתותיו. חן יוצא מן הכלל. נדיר וייחודי. 
ודוק, יש חן שהוא שובה עין ויש חן שהוא שובה לב. מכירים אנו לימוד בבקיאות, ולימוד בעיון. אבל, יש גם לימוד של הפנמה ושינוי. לימוד שבעקבותיו המְעַיֵּן משתנה. הדברים חודרים אל ליבו. שובים את ליבו! 
לימוד מַפְנים הוא ביטוי לאמת חדורה וחודרת ואין שובה לב ומהנה כדבר אמת! אכן, בקוצק היה שגור הביטוי: "למד להפנים אל תוכך", וכאשר חסיד סיפר לרבי מקוצק כי למד את כל הש"ס שאל אותו הרבי: "ומה הש"ס לימד אותך?" ההפנמה היא פועל יוצא מתחושת המעיין כי נחשף לדבר אמת. אכן, תורת אמת של קוצק חריפה היא ובה בעת - קליטה היא, כי אמת חודרת אל הלב באבחה אחת וקונה בו שביתה. (מדברי ההקדמה של המחבר) 

"דבר גדול עשה ידידי הרב המחבר רבי אברהם וינרוט להעמיק ולגלות אור היקרות שבספר זה, שהרבה פעמים האיר בקיצור היריעה. בידיעותיו המרובות וברוחב בינתו זכה המחבר להוציא דבר שלם, חיבור גדול, הפותח שערי אורה לפני המעיינים, לאור תורתו של בעל ה"שם משמואל", להתרומם ברוממות התורה ועומק המחשבה".                                     (הגאון רבי דוד כהן שליט"א)

דרך ההילוך של ה"שפת אמת" היא זו: תחילה מוצגת שאלה חריפה. לאחר מכן מובא מדרש חז"ל המבואר על פי רעיון עמוק של בעל "חידושי הרי"מ". לאור אלו נמתחים קווי עיון עדינים בין הנקודות ולפתע כבמטה קסם מתגלה התמונה בכללותה. מתוך ענני המחשבה מפציע אור חדש. יסוד מיסודות האמונה מוצג באופן מרהיב, העקוב הופך למישור וכל השאלות - מלכתחילה לא היו. 
ברם, שהספר "שפת אמת" נכתב בשפה קצרה, כהררים התלויים בחוט השערה. אכן, דרכה של אמת שאינה זקוקה למילים רבות כדי לשכנע. היא נקלטת בנפש מיד. הקיצור מחדד את ההתייחסות וגם מאפשר לכל אחד להמשיך לחשוב ולפתח את הרעיון, בהתאם לשורש נשמתו ודרך הילוכה. אבל, כשהמים עמוקים יש צורך לדלות ולהשקות. העומק העצום, בשילוב השפה התמציתית, עלולים להקשות על מי שאינם מורגלים בכך, והספר הנפלא עלול להיות כ"מגילת סתרים" חתומה. על כן, דליתי פנינים וביקשתי להנגיש ולהבהיר, כדי שיזכו כולם לטעום מצפיחית בדבש זו. (מדברי המחבר) 

מול הכותל המערבי, בצד שמאל, בחלק המקוּרה, יש מרצפת העשויה מזכוכית. מי שמביט בה רואה שכבות של עומק. עד להחלפת המרצפת בזכוכית שקופה, דרכנו עליה בלי משים, ובלי לחשוב לרגע אודות מה שיש תחתיה. כעת, מגלה המתבונן רבדים של מציאות, שהייתה מוסתרת מעיניו. דעת לנבון נקל, כי אם נחליף את כל המרצפות ברחבת הכותל בזכוכית שקופה מסוג זה, נגלה עולם שלם, המסתתר לו כיום בשפריר חביון. עד שייעשה כן, אנו יודעים שעולם כזה קיים, אבל אנחנו לא חווים את קיומו.

ובכן, כזהו פירושו של "אור החיים". רבי חיים בן עטר זצ"ל הסיר את המעטה מן הכתוב, כך שנראה ונחווה את הסוד הנעלם של ההוויה המסתתר בקרבו. לפתע הכול שקוף. מה שידענו שקיים, מקבל כעת ממדים של עומק. האור העצום חשוף. גלוי לעינינו. בוקע ממעמקים.

(מדברי המחבר בהקדמה לספרו)

"ב'פתח דבר' הנפלא שבראש הספר, מסביר המחבר, את ה"צוהר" הנחוץ כדי להיכנס לעולמו ולמושגיו של "אור החיים". דומני, כי "ה"לאור החיים" שכתב המחבר, צועד אף הוא בטוחות בדרך זאת, בכוונו אלומת אור להאיר באור יקרות, ולגלות צפונות מטמונים של "אור החיים". "לאור החיים" שכתב המחבר, אינו רק שם של ספר. לאור החיים הוא "משימה". ודומה כי עבודתו הנפלאה של בעל "לאור החיים" מאירה באור יקרות את "אור החיים" מכל זווית ומבט אל עבר כל מסתור וקמט". (מדברי הגאון הגדול הגרב"מ אזרחי שליט"א)

"הרב המחבר שליט"א הפליא לעשות ופתח שערי אורה לתורתו של ה"אור החיים", להיכנס לעמקות ופנימיות הדברים, לגלות את האור הגנוז הטמון בכל קטע שבדבריו. בשפה ברורה ובהירה הוא מכניס את המעיין לשערי "אור החיים" להתעלות ולהתרומם באור הגדול של אור החיים" . (מדברי הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א)

"בואו ונחזיק טובה להאי גברא רבא ויקירא הרב אברהם וינרוט שליט"א שפתח בפנינו שערי אורה, וחשף וגילה אורות חדשים מאור הגנוז ואין סוף ממעיין מים חיים נובע מגן עדן, וסידר את הדברים באופן נאה ומתקבל, חכמה היא ואינה מלאכה, להקל על המצפים לֵאוֹר באור החיים" (הרב הגאון אלימלך בידרמן שליט"א)

"בספרו החדש "לאור החיים" פורש המחבר בפני המעיינים את "סוגיות אור החיים הקדוש", ומגלה לעין כל את המערכות הטמונות בתוך פירושי האור החיים הקדוש. אין המדובר ב"ליקוטים" מתוך פירוש האור החיים הקדוש, אלא במערכות עיוניות המקיפות ומאירות עניינים יסודיים ביהדות באור בהיר וצח.

הרב המחבר שליט"א מהלך לבטח בין פשט ורמז, דרוש וסוד, ומצליח לאחד וליצוק מהם מערכות סדורות וברורות, בהירות ומאירות". (מדברי הגאון הגדול הרב ישראל שניאור שליט"א)

המחבר הוא רב אמן ביכולתו לדלות רעיונות עמוקים ומופשטים ולהגיש אותם לקורא באופן שכל אחד יוכל להבין ו"להתחבר" אליהם. בהמשך לספריו המרהיבים "לאור קדושת לוי", "לאור המהר"ל", "לאור רבי צדוק הכהן מלובלין", פנה הפעם המחבר לדלות מרזי הרזים של תורת "אור החיים" הקדוש, כשהוא מתמקד הן בחלק של הביאור על פי דרך הפשט, הן בחלק של הביאור על פי דרך הדרש והן בחלק של הביאור השאוב מתורת הסוד. בכל אחד מן החלקים, מגיח אור מופלא הנובע מן ההסבר הסדור ומן השפה הבהירה והקולחת.

המחבר הפליא לעשות ושוב בפנינו יצירת מופת המסבה עונג למעיין.

המחבר, הרב פרופ' אברהם (אבי) וינרוט, התפרסם בספרים תורניים קודמים שלו כגון: 'גניבה וגזלה', 'עשות משפט', 'ביטחון והשתדלות' (זכה בפרס ירושלים), 'עיוני תפילה', 'החיים בהלכה', 'לאור המהר"ל', 'לאור קדושת לוי', 'לאור רבי צדוק הכהן מלובלין' ועוד.

גדולי ישראל גמרו את ההלל והעניקו הסכמות נלהבות לספריו.

דבריו של רבי לוי יצחק מברדיטשב הם זרקור ומאור גדול, אשר לאורו התבארו רעיונות נפלאים ומושגי יסוד בחסידות. בספרו "קדושת לוי" על פרשות השבוע והמועדים, מעניק לנו רב לוי יצחק זוויות ראייה ייחודיות - ראִיית סנגור, המלומד בלימוד זכות מכוח עומק מחשבתי והארת זוויות מחודשות. הדברים מרהיבים. מקוריים. מאירי עיניים ושובי לב. הפרשה נראית כה שונה לאחר שמעיינים בספר "קדושת לוי". החידושים שמחים כבעת נתינתם בסיני, ומהווים צוהר לעולמה של החסידות בכלל, על עומק המחשבה הטמון בה, על הארת הפנים שבה ניחנו פירושיה, ועל כוחה להאיר את נקודות הטוב שבכל יהודי. עיינתי בספר "קדושת לוי" מידי שבת והדברים היו מקור קדושה ואורה לכבוד ולעונג שבת. לעיתים נתקלתי בקושי ועל כן פניתי לבאר את הדברים בלשון ימינו, באופן שיהיו בהירים וברורים. בחרתי ליטול בכל פרשה ומועד אבן טובה אחת מן הספר "קדושת לוי" של רבי לוי יצחק, ללטשה ולהציגה בסגנון שווה לכל נפש, למען ייחשפו הרבים לדבריו של הסנגור בפירושו לפרשה. (מדברי המחבר בהקדמה לספרו)

"הרב אברהם וינרוט שליט"א, התעמק בדברות קדשו של סנגורם ורבם של ישראל, והעלה פנינים ומרגליות יקרים מתוך דבריו, לבאר ולהאיר צפונות דברי ה"קדושת לוי" כיד ה' הטובה עליו, תוך הוספה מדברי קודשם של חז"ל בש"ס ומדרשים, דברי ראשונים ואחרונים, ודבריהם של גדולי ההשקפה השונים, באופן מאיר עיניים ושובה לב, בהבנה עמוקה, באופן בהיר, מובן ושווה לכל נפש, עד שגם מי שאינם בקיאים בדבריו ובהגיונותיו ואינם מורגלים בלימוד תורותיו, זוכים להבין את דברות קדשו העמוקים של רבי לוי יצחק זצ"ל". (מדברי הרב שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א)

בפנינו ספר נפלא לדלות רעיונות לשולחן השבת והחג, לאור הגיונותיו העמוקים של רבי לוי יצחק מברדיטשב, ובה בעת מקנה הספר ומבאר מושגי יסוד חיוניים בהגותה של חסידות. המעיין יוצא נפעם ממניפת המקורות הרחבה, עומק הדברים, סגנונם, ומן הרעיונות הנפלאים במחשבה וחסידות.

המחבר, הרב פרופ' אברהם (אבי) וינרוט, התפרסם בספרים תורניים קודמים שלו, כגון: 'ביטחון והשתדלות' (זכה בפרס ירושלים), 'עיוני תפילה', 'החיים בהלכה', 'עשות משפט', 'גנבה וגזלה' ועוד. גדולי ישראל גמרו את ההלל על המחבר והעניקו הסכמות נלהבות לספריו.

עו"ד פרופ' אבי וינרוט ריכז בספר מרתק זה התייחסות לסוגיות מודרניות בהלכה כגון: הטלת חיוב אישי (הרמת מסך) על בעלי מניות בחברה ומנהליה, הפקעה לצרכי ציבור כשפג הצורך הציבורי, פרשנות יוצרת, פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של האדם, לשון הרע – משקלה ומקומה של הכוונה, ביוש (שיימינג), פיקוח נפש במלחמה, אחריות שומר בנכס מבוטח, רגשי נקם במערכת הענישה, שימוש לרעה בזכות, האישה בהליך השיפוטי, השלום כערך על, תורה עם דרך ארץ.

עו"ד פרופ' אבי וינרוט ריכז בספר זה (שיצא לזכר לאביו) התייחסות פרי עטו לסוגיות משפטיות במשפט העברי. הספר עוסק במגוון סוגיות משפטיות עדכניות, בין היתר הספר עוסק בסוגיות בתחום דיני החוזים ודיני הקניין כגון: בטלות ההתחייבות למתן גט בהסכם גירושין, גמירות דעת יוצרת לעומת גמירות דעת המשלימה עם הקיים, גניבה וגזילה ומה ביניהן, אחריות השומר בנכס מבוטח, פסקו הנסתר של רש"י בפתרון בעיית הריבית, ומהותה של השליחות.
הספר עוסק בסוגיות מהותיות בדיני השפיטה והפרשנות המשפטית במשפט העברי. כגון: משקלה של דעת המיעוט בהכרעה שיפוטית, רגשי נקם במערכת הענישה, שימוש לרעה בזכות ודין "כופין על מידת סדום", דין ולפנים משורת דין וכפיה על לפנים משורת הדין, מעלת השלום ו"שלום" כערך על.
הספר עוסק גם כן בסוגיות עדכניות נוספות: מעמד האישה בהליך השיפוטי, אלימות האיש כלפי אשתו ותוצאותיה המשפטיות; סקירה מקיפה של שלבי הגיור ומרכיביו – משקלם ההלכתי וההגותי; דיני לשון הרע – משקלה ומקומה של הכוונה; מס הכנסה כקיום של מצוות צדקה ומעשר כספים ועוד. 
הספר כולל פרקי הגות ומחשבה בנושאים שונים, בין היתר: ערך החיים, הכרעות בין נפש לנפש, הסתכנות בשביל פרנסה, מהותה של תפילה ומהותו של זמן, גאולה על פי דין וגאולה למעלה משורת הדין; בין "צדיק" לבין "בעל תשובה"; מוטיב המעגליות כעקרון בסיס בספרות חז"ל וסוגיית תורה עם דרך ארץ. 
הסוגיות נסקרו בצורה יסודית, מקיפה, בהירה ומקורית. עונג למעיין. 

הספר ביטחון והשתדלות זכה בפרס ירושלים לספרות והגות לשנת 2008 – תשס"ח. הספר עוסק בעיקרי ההשקפה היהודית בסוגיה יסודית הנוגעת לממשק בין חובת האדם לסמוך על אלוקיו, לבין חובתו לנקוט במעשים של השתדלות טבעית. מהו ביטחון בה'? האם זו אמונה שיהיה טוב? או שמא אמונה כי גם אם יהיה רע חלילה הרי שהדבר בא מאת ה'? ואם עלול להיות רע, כיצד נדרש הבוטח בה' לחוש שלווה ולהימנע מפחד ומורא?

"מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד ראש השנה". האם המשמעות היא כי אדם חייב לעולם לשקוט על שמריו כאשר מתחרים עימו בעסקו? ובכלל, מהי מידת ההשתדלות שמוטל על אדם לעשות לפרנסתו? כמה שעות יקבע האדם ללימוד תורה וכמה יקדיש לפרנסתו? האם יש נקודה שבה מוטל על אדם לעצור את השתדלותו ולומר לעצמו, כי הוא מצידו עשה די, ומכאן ואילך הוא שם את מבטחו בה'?

הספר עוסק בסוגיות יסודיות אלו תוך הבאת שפע של מקורות, סקירת שיטות הראשונים באופן סדור וקולח, ניתוח שיטתי ורהוט של העקרונות, כשהכל מנוסח באופן רהוט כך שהדברים משתבצים לכלל תמונה כוללת ובהירה, המעניקה למעיין מבט רחב של הבנה בנושא כה מורכב וחשוב.