בני קואפיס ונכדיו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 413 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 53 דק'
רמי סערי (נולד ב-1963), משורר, מתרגם ועורך ישראלי.
 
סערי נולד בפתח-תקוה בשנת 1963. בהיותו תינוק עבר עם אמו לבואנוס איירס שבארגנטינה. אביו הצטרף לאם מאוחר יותר וכשהיה סערי בן ארבע שבה המשפחה לישראל. בבואנוס-איירס גדל סערי כילד דו-לשוני, אך עם שובו לארץ חדלה אמו לדבר איתו ספרדית והשפה נשכחה ממנו, דבר שלדבריו הטביע חותם עמוק על חייו.
 
מגיל צעיר גילה כישורים אינטלקטואלים ונטייה לשפות. שלושה חודשים לאחר גיוסו לצבא קיבל פטור משירות מחמת אי-התאמה ונסע לפינלנד, בעקבות אהבתו לשפה הפינית שלמד בעצמו בתקופת התיכון. הוא מוסמך אוניברסיטת הלסינקי בבלשנות שמית ובאורליסטיקה ודוקטור בבלשנות. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בלשון המלטזית, והיא יצאה לאור בספר ששמו "מילות-היחס המלטזיות" (הוצאת כרמל, 2003).
 
סערי תרגם לעברית עשרות ספרים מאלבנית, מאסטונית, מהונגרית, מיוונית, מספרדית, מפורטוגזית, מפינית ומקטלאנית ובדרך כלל ליווה את תרגומיו במבוא או באחרית דבר לקוראים העבריים. שימש מתרגם הבית של הוצאת כרמל בין השנים 1998 ו-2008, ולמן 2005 עורך את סדרת "צפון" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין השנים 2003 ו-2006 שימש עורך לאומי של הדפים הישראליים באתר השירה הבינלאומי.
 
חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנים 1996 ו-2004 . בשנת 2006 הוענק לו פרס טשרניחובסקי מטעם עיריית תל אביב על תרגומו לספר "פלטרו ואני" מאת חואן רמון חימנס, ובשנת 2007 זכה בפרס שר המדע והתרבות על האנתולוגיה "עמוק בלב היער" משירת סירקה טורקה. בשנת 2010 זכה בפרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית על שירתו ועל תרומתו הייחודית להעשרת מאגר הספרות המתורגמת לעברית‏.
 
רמי סערי מתרגם לעברית מהשפות הבאות: אלבנית, אסטונית, הונגרית, יוונית, ספרדית, פורטוגלית, פינית וקטלאנית.

תקציר

בני קוואפיס ונכדיו הוא מבחר משירתם של עשרים ושישה משוררים הומוסקסואלים בעלי זיקות לתרבות המערב. האסופה כוללת שירים מיצירתם של קלסיקונים ושל משוררים בני זמננו גם יחד. במגוון המעשיר הנפרש לאורך הספר יוכלו אוהבי השירה להתוודע לריבוי הפנים, החוויות, הרגשות והמטענים התרבותיים שמשוררים הומוסקסואלים חושפים בשיריהם. בני קוואפיס ונכדיו הוא ספר פורץ דרך שכתב, תרגם וערך המשורר רמי סערי. לשירים נלווים מבוא אישי שכתב עורך האנתולוגיה, הערות ביוגרפיות קצרות שהוסיף, ואחרית דבר מאירת עיניים מאת אירית סלע.
 
יַד הַמַּלְאָךְ / פֶּנְטִי הוֹלָפָּה
עֲלֵי הָאֶדֶר מְרַשְׁרְשִׁים בְּצַעֲדֵי כַּלְבִּי הַמִּתְעַוֵּר.
שָׁמַיִם, אֵיזֶה סְתָו! הַמַּלְאָכִים הֶעָפִים אֵינָם מִתְגַּלִּים
אֲבָל מְשַׂחֲקִים בְּגוֹרָלוֹת. מִפְרַץ הַיָּם בּוֹהֵק. גְּבָרִים מֻבְטָלִים
דָּגִים עַל הַמֵּזַח. הָאָהוּב יָשֵׁן עֵירֹם
בְּבֵית לְבֵנִים גָּדוֹל. אָסוּר לַחְדֹּר לְחַיָּיו שֶׁל אִישׁ
בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת. אֲנִי נֶעְצָר עַל הַסַּף,
אַךְ יַד הַמַּלְאָךְ חֲזָקָה. הַכֶּלֶב הָיָה רֵעִי
כִּמְעַט שֵׁשׁ-עֶשְׂרֶה שָׁנִים. הַמַּלְאָךְ כְּמוֹ מוֹשִׁיט
בָּהּ בָּעֵת גָּבִיעַ שֶׁל צַעַר וְאֹשֶׁר.

פרק ראשון

שירה ואהבת גברים
 
מבוא מאת רמי סערי
 
לשירה אין נטייה מינית וגם לא העדפות מיניות. לשירה גם אין, למיטב הבנתי, מין משלהּ, זולת המין הדקדוקי של המילה "שירה". שירה עשויה להתמקד בכל עניין ועניין המעסיק את האדם הכותב אותה, ומטבע הדברים אין בה שום כבילוּת להבעת רגשות כלשהם כלפי בני מין מסוים, גם לא למשיכה אליהם, להעדפתם או לקיפוחם. משום כך, הצירוף השגור "שירה הומוסקסואלית" נראה לי פרי יצירתם של חוקרי הספרות, כלי המשמש את מאמיני תורתם ומונח שנוקטים תכופות מומחי מגדר ומומחים אחרים של הפקולטות למדעי הרוח. אפשר כמובן להשתמש במונח בחקר הספרות ובהוראתה, פחות או יותר כפי שמשתמשים במושגים "שירת נשים", "שירה מגויסת", "שירה רומנטית" או "שירה דתית". בה בעת נהיר לגמרי גם למשורר וגם למוזה כי השירה עצמה רק מחייכת בבדיחות הדעת, ובביטחון עצמי פונה עורף לפני כל המניחים והמונחים המתיימרים ללכוד אותה ולתאר את מהותה.
 
בְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו הוא ספר שירה. יותר ממאתיים וחמישים השירים הכלולים בו אמנם נכתבו בידי גברים אוהבי גברים, אבל אף על פי שעניינם של רבים מן השירים באסופּה זאת הוא אהבת גברים, יש ברבים מהם גם התייחסות לשפע של עניינים אחרים שהעסיקו את כותביהם. בדיוק כפי שבית-ספר הוא הרבה יותר מבית ומספר, וכפי שההומוסקסואל הוא הרבה יותר מהומו ומסֶקס, כך גם לשירה שביצירה הנוכחית יש בעיקר גבולות חיצוניים המגבילים כל יצירה ספרותית: הלשון שהיא כתובה בה, מִסְפַּר העמודים שֶׁבַּסֵּפֶר, תפיסותיו האסתטיות של המשורר שערך את המבחר.
 
לבְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו אין שום כוונה וגם שום יומרה להיות יצירה מחקרית, ואף לא אנציקלופדיה, מילון או מדריך לשירה הומוסקסואלית. תכליתו של המבחר הזה היא להציג לקוראים העברים משהו מיצירתם הענפה של עשרים ושבעה משוררים הומוסקסואלים במידה זו או אחרת, שלכולם יש זיקה תרבותית כזו או אחרת לתרבות המערב, וזיקה לכל הפחות לאחת מלשונותיה. הספר הוא אפוא מבחר אישי לגמרי, ומשום כך מלכתחילה אין הוא מבקש להיות ממצה בשום דרך ואופן. בחרתי במשוררים הכלולים בו אך ורק בגלל התעניינותי בשירתם ובשל ההערכה שאני רוחש לאיכויותיה. מן הסיבות שאני מפרט בהרחבה בטקסט הַשּׁוּלַיִם בַּמֶּרְכָּז הכלול בחטיבה הקרויה בְּשׁוּלֵי הָאוֹר (בספרי מְסָרִים מִלֹּאִכְפַּתְלִיסְטָן, הוצאת כרמל, 2016), לא כללתי בספר שירים שנכתבו באנגלית, בגרמנית או בצרפתית. אין בספר ייצוג למשוררים הומוסקסואלים שקדמו לקוואפיס. כמו כן לא נכללו בו רבים מהמשוררים ההומוסקסואלים בני זמנם של המשוררים הכלולים באסופה שכתבתי, תרגמתי וערכתי, גם אם הם בני ארצותיהם וכותבים באותן לשונות. טעמי האישי והעדפותי הספרותיות, הם ואך ורק הם, הם שהנחו אותי בבחירת המשוררים והשירים שייכללו בבְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו. ברור לגמרי שמשוררים או מתרגמים אחרים היו יוצרים אסופה שונה בתכלית השוני, אבל מטרת עשייתי לאורך כל הדרך ממילא אינה להתנצח עם העדפות הזולת, אלא לייצג, ולו כזית, את העולם הספרותי שטעמי הוא הקובע בו, ולאפשר לאותם קוראים עברים שיגלו בעולם זה עניין, את ההתוודעות לשירת היוצרים שכתיבתם קוסמת לי ומדברת ללבי.
 
בספר שאני מגיש בזאת לקוראים, כלולים אחדים משיריי וכן מבחר משיריהם של עשרים ושישה משוררים אחרים. כל המשוררים באסופה מוצגים באופן חלקי בלבד, לכל הפחות בשני שירים ולכל היותר בעשרים. אין לי צל של ספק שכל אחד ממשוררי האסופה ראוי לפחות לספר שירים שלם בלשוננו, אך יש גבול למה שאדם אחד מסוגל לעשות, ומן הבחינה הזאת נפלה בידי זכות גדולה כשהתאפשר לי להתענג בעמלי על הספר הנוכחי, ואולי גם לעורר במתרגמים אחרים עניין ורצון להמשיך בבוא העת במלאכה ולהשלימה כמיטב יכולתם.
 
מכיוון שמבחר זה אינו ממצה, חשוב לציין כי כללתי בהערות הביוגרפיות את הפרטים שנראו לי מהותיים ביותר, אבל כל המשוררים הכלולים בספר קיבלו בהערות אלה מקום פחות או יותר שווה. מי שירצו להתעמק במשורר מסוים דווקא, יוכלו לעשות זאת באמצעות תרגומים נוספים לעברית ובעזרת המידע המופיע על כל אחד ואחד מן המשוררים בספרות המקצועית ובמִרשֶתת. זאת ועוד, בשולי השירים המתורגמים מופיעים שמותיהם של המשוררים בשפות המקור וכמקובל בתרבותם – למשל שמות המשוררים היוונים נכתבו ביוונית, ושמות המשפחה של המשוררים ההונגרים הוקדמו לשמותיהם הפרטיים, כנהוג בלשונם – ואילו בהערות הביוגרפיות נכתבו כל השמות באורח אחיד, לצד העברית – בסוגריים באותיות לטיניות ובתוספת סימני הגייה כנהוג בשפות המקור.
 
עשרים ושישה המשוררים שקיבצתי תרגומים משיריהם במבחר זה, באים מארצות שונות וכותבים בלשונות שונות. בדיוק כפי שמבחר המשוררים ומבחר שיריהם אינם חותרים להיות מייצגים או ממצים, כך גם לא יכולתי ואף לא ניסיתי להציג או למצות בספר את כל לשונות היבשת ואת כל משורריה ההומוסקסואלים. חלק הארי של המשוררים הוא משוררים שתרגמתי את שיריהם במישרין משפת המקור. לקטגוריה הזאת שייכים גַרְסִיָּה לוֹרְקָה, בְּרִינֶס, דֶה וִילְיֵנָה ולוּסִיָּה מֵחִיאָס הספרדים, וכן שִׁימֶל הכותב בספרדית, אוּנוֹ קַיִילָאס ופֶּנְטִי הוֹלָפָּה הפינים, סֵזָרִינִי דֶה וַשְׁקוּנְסֵלוּשׁ, פִּיטָה ונָאוָה הפורטוגלים, אַסְלָנוֹגְלוּ, כְרִיסְטְיָאנוֹפּוּלוֹס, כְרוֹנָס וסְיוֹרִיקִיס היוונים, נָאָדַזְ'דִי וגֵרֵבִיץ' ההונגרים, – אָרֵגִי הבסקי, וֶרְדִינְשׁהלטבי ודֵנֶל הפולני – לא התוודעתי אל הכותבים אישית, אך מלבד הטקסטים המקוריים שלהם, עמדו לרשותי תרגומי שיריהם לפחות לאנגלית, ספרי דקדוק מצוינים של לשונותיהם וקשרי דואר עמם. במקרה של דֵנֶל, אני אסיר תודה עד מאוד למורה שלי לפולנית, פְּזֵ'מִיסְלָב אַבְּרָם (Przemysław Abram), ולבחיר מתרגמי השירה מפולנית לעברית, דוד ויינפלד. שניהם עברו בנדיבותם, מקור מול תרגום, על שירי דֵנֶל שתרגמתי, ענו על שאלותי, העירו את הערותיהם והאירו את עיניי. תודתי הלבבית נתונה לשניהם על עזרתם המועילה.
 
בגלל מוגבלות היקפו של הקובץ הנוכחי לא היה יכול המבחר להיות רב-לשוני, ואולם מצאתי לנכון לציין בשולי העמודים את שמות המשוררים, שמות השירים ושמות הספרים שמהם הם לקוחים בשפת המקור. מראה מקום זה יאפשר לקוראים המתעניינים בטקסט המקורי להתחקות אחריו. לקוראים אחרים יאפשר הדבר, אולי, להתבסם מניחוח לשונות אחרות, לתרגל אותן או לגלות בהן מילים שהם מכירים משפתם או משפות זרות אחרות. ככלל, מטרת המבחר, כמו תכלית רוב עשייתי הספרותית, היא לפתוח חלונות ודלתות, להרחיב אופקים ועולמות, לחדד רגישויות, לעזור לאנשים להבין שהם לא בהכרח לבד, ולהרבות עד כמה שאפשר הבנה וסובלנות. בה בעת, והודות לציר המקום והזמן שמשמש במבחר זה מעין עמוד שדרה, יכולים הקוראים להתוודע לתפיסות מגוונות ביחס לאהבת הגברים ולהסתכלות עליה: לעבור מן הכאב, ההתכחשות וההדחקה של כותבים אחדים, אל השמחה, הסיפוק והמיצוי העצמי של כותבים אחרים; לחוות את הבדידות, הניכור, הקיפוח והעצב של משוררים אחדים, אבל גם את ההשלמה, הקבלה וההומור שיש בעולמם. כל אדם הוא באמת עולם ומלואו, וספרי נועד לאפשר לקוראיו התוודעות אל כמה וכמה פנים מרתקות של כמה וכמה אנשים מרתקים. מעל לכול, ביקשתי להביא לאוהבי השירה בקרב קוראי העברית, מבחר נרחב ומעשיר של משוררים הומוסקסואלים טובים בעיניי, פנינים מעידית יצירתם.
 
ראשיתו של המיזם שהוביל ליצירה הנוכחית, היא השתתפותי בסדנה שציינתי לעיל. הסדנה נערכה, כאמור, ביוני 2007 ביוזמת הארגון Literature Across Frontiers, וחובה נעימה היא לי להודות לעומדת בראשו, Alexandra Büchler, על היוזמה הברוכה שספר זה הוא אחד מפירותיה. אני מודה מקרב לב גם לידידתי אירית סלע שניאותה לצרף את אחרית הדבר שלה לספר, לשרה וולפסון שהקפידה על הבאת הספר לדפוס, ולחברתי האהובה ת' שאלמלא עידודה, תמיכתה ונדיבותה, אין לי מושג מתי ואם בכלל היה בְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו רואה אור. ספר זה, אשר מוקדש לזכר דן לחמן, מוקדש גם לה, וכן הוא מוקדש באהבה לבן זוגי, מִיכָאלִיס מוּכְתָּרִיס.
 
אתונה, ינואר 2015
רמי סערי (נולד ב-1963), משורר, מתרגם ועורך ישראלי.
 
סערי נולד בפתח-תקוה בשנת 1963. בהיותו תינוק עבר עם אמו לבואנוס איירס שבארגנטינה. אביו הצטרף לאם מאוחר יותר וכשהיה סערי בן ארבע שבה המשפחה לישראל. בבואנוס-איירס גדל סערי כילד דו-לשוני, אך עם שובו לארץ חדלה אמו לדבר איתו ספרדית והשפה נשכחה ממנו, דבר שלדבריו הטביע חותם עמוק על חייו.
 
מגיל צעיר גילה כישורים אינטלקטואלים ונטייה לשפות. שלושה חודשים לאחר גיוסו לצבא קיבל פטור משירות מחמת אי-התאמה ונסע לפינלנד, בעקבות אהבתו לשפה הפינית שלמד בעצמו בתקופת התיכון. הוא מוסמך אוניברסיטת הלסינקי בבלשנות שמית ובאורליסטיקה ודוקטור בבלשנות. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בלשון המלטזית, והיא יצאה לאור בספר ששמו "מילות-היחס המלטזיות" (הוצאת כרמל, 2003).
 
סערי תרגם לעברית עשרות ספרים מאלבנית, מאסטונית, מהונגרית, מיוונית, מספרדית, מפורטוגזית, מפינית ומקטלאנית ובדרך כלל ליווה את תרגומיו במבוא או באחרית דבר לקוראים העבריים. שימש מתרגם הבית של הוצאת כרמל בין השנים 1998 ו-2008, ולמן 2005 עורך את סדרת "צפון" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין השנים 2003 ו-2006 שימש עורך לאומי של הדפים הישראליים באתר השירה הבינלאומי.
 
חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנים 1996 ו-2004 . בשנת 2006 הוענק לו פרס טשרניחובסקי מטעם עיריית תל אביב על תרגומו לספר "פלטרו ואני" מאת חואן רמון חימנס, ובשנת 2007 זכה בפרס שר המדע והתרבות על האנתולוגיה "עמוק בלב היער" משירת סירקה טורקה. בשנת 2010 זכה בפרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית על שירתו ועל תרומתו הייחודית להעשרת מאגר הספרות המתורגמת לעברית‏.
 
רמי סערי מתרגם לעברית מהשפות הבאות: אלבנית, אסטונית, הונגרית, יוונית, ספרדית, פורטוגלית, פינית וקטלאנית.

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 413 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 53 דק'
בני קואפיס ונכדיו רמי סערי ועשרים ושישה משוררים
שירה ואהבת גברים
 
מבוא מאת רמי סערי
 
לשירה אין נטייה מינית וגם לא העדפות מיניות. לשירה גם אין, למיטב הבנתי, מין משלהּ, זולת המין הדקדוקי של המילה "שירה". שירה עשויה להתמקד בכל עניין ועניין המעסיק את האדם הכותב אותה, ומטבע הדברים אין בה שום כבילוּת להבעת רגשות כלשהם כלפי בני מין מסוים, גם לא למשיכה אליהם, להעדפתם או לקיפוחם. משום כך, הצירוף השגור "שירה הומוסקסואלית" נראה לי פרי יצירתם של חוקרי הספרות, כלי המשמש את מאמיני תורתם ומונח שנוקטים תכופות מומחי מגדר ומומחים אחרים של הפקולטות למדעי הרוח. אפשר כמובן להשתמש במונח בחקר הספרות ובהוראתה, פחות או יותר כפי שמשתמשים במושגים "שירת נשים", "שירה מגויסת", "שירה רומנטית" או "שירה דתית". בה בעת נהיר לגמרי גם למשורר וגם למוזה כי השירה עצמה רק מחייכת בבדיחות הדעת, ובביטחון עצמי פונה עורף לפני כל המניחים והמונחים המתיימרים ללכוד אותה ולתאר את מהותה.
 
בְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו הוא ספר שירה. יותר ממאתיים וחמישים השירים הכלולים בו אמנם נכתבו בידי גברים אוהבי גברים, אבל אף על פי שעניינם של רבים מן השירים באסופּה זאת הוא אהבת גברים, יש ברבים מהם גם התייחסות לשפע של עניינים אחרים שהעסיקו את כותביהם. בדיוק כפי שבית-ספר הוא הרבה יותר מבית ומספר, וכפי שההומוסקסואל הוא הרבה יותר מהומו ומסֶקס, כך גם לשירה שביצירה הנוכחית יש בעיקר גבולות חיצוניים המגבילים כל יצירה ספרותית: הלשון שהיא כתובה בה, מִסְפַּר העמודים שֶׁבַּסֵּפֶר, תפיסותיו האסתטיות של המשורר שערך את המבחר.
 
לבְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו אין שום כוונה וגם שום יומרה להיות יצירה מחקרית, ואף לא אנציקלופדיה, מילון או מדריך לשירה הומוסקסואלית. תכליתו של המבחר הזה היא להציג לקוראים העברים משהו מיצירתם הענפה של עשרים ושבעה משוררים הומוסקסואלים במידה זו או אחרת, שלכולם יש זיקה תרבותית כזו או אחרת לתרבות המערב, וזיקה לכל הפחות לאחת מלשונותיה. הספר הוא אפוא מבחר אישי לגמרי, ומשום כך מלכתחילה אין הוא מבקש להיות ממצה בשום דרך ואופן. בחרתי במשוררים הכלולים בו אך ורק בגלל התעניינותי בשירתם ובשל ההערכה שאני רוחש לאיכויותיה. מן הסיבות שאני מפרט בהרחבה בטקסט הַשּׁוּלַיִם בַּמֶּרְכָּז הכלול בחטיבה הקרויה בְּשׁוּלֵי הָאוֹר (בספרי מְסָרִים מִלֹּאִכְפַּתְלִיסְטָן, הוצאת כרמל, 2016), לא כללתי בספר שירים שנכתבו באנגלית, בגרמנית או בצרפתית. אין בספר ייצוג למשוררים הומוסקסואלים שקדמו לקוואפיס. כמו כן לא נכללו בו רבים מהמשוררים ההומוסקסואלים בני זמנם של המשוררים הכלולים באסופה שכתבתי, תרגמתי וערכתי, גם אם הם בני ארצותיהם וכותבים באותן לשונות. טעמי האישי והעדפותי הספרותיות, הם ואך ורק הם, הם שהנחו אותי בבחירת המשוררים והשירים שייכללו בבְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו. ברור לגמרי שמשוררים או מתרגמים אחרים היו יוצרים אסופה שונה בתכלית השוני, אבל מטרת עשייתי לאורך כל הדרך ממילא אינה להתנצח עם העדפות הזולת, אלא לייצג, ולו כזית, את העולם הספרותי שטעמי הוא הקובע בו, ולאפשר לאותם קוראים עברים שיגלו בעולם זה עניין, את ההתוודעות לשירת היוצרים שכתיבתם קוסמת לי ומדברת ללבי.
 
בספר שאני מגיש בזאת לקוראים, כלולים אחדים משיריי וכן מבחר משיריהם של עשרים ושישה משוררים אחרים. כל המשוררים באסופה מוצגים באופן חלקי בלבד, לכל הפחות בשני שירים ולכל היותר בעשרים. אין לי צל של ספק שכל אחד ממשוררי האסופה ראוי לפחות לספר שירים שלם בלשוננו, אך יש גבול למה שאדם אחד מסוגל לעשות, ומן הבחינה הזאת נפלה בידי זכות גדולה כשהתאפשר לי להתענג בעמלי על הספר הנוכחי, ואולי גם לעורר במתרגמים אחרים עניין ורצון להמשיך בבוא העת במלאכה ולהשלימה כמיטב יכולתם.
 
מכיוון שמבחר זה אינו ממצה, חשוב לציין כי כללתי בהערות הביוגרפיות את הפרטים שנראו לי מהותיים ביותר, אבל כל המשוררים הכלולים בספר קיבלו בהערות אלה מקום פחות או יותר שווה. מי שירצו להתעמק במשורר מסוים דווקא, יוכלו לעשות זאת באמצעות תרגומים נוספים לעברית ובעזרת המידע המופיע על כל אחד ואחד מן המשוררים בספרות המקצועית ובמִרשֶתת. זאת ועוד, בשולי השירים המתורגמים מופיעים שמותיהם של המשוררים בשפות המקור וכמקובל בתרבותם – למשל שמות המשוררים היוונים נכתבו ביוונית, ושמות המשפחה של המשוררים ההונגרים הוקדמו לשמותיהם הפרטיים, כנהוג בלשונם – ואילו בהערות הביוגרפיות נכתבו כל השמות באורח אחיד, לצד העברית – בסוגריים באותיות לטיניות ובתוספת סימני הגייה כנהוג בשפות המקור.
 
עשרים ושישה המשוררים שקיבצתי תרגומים משיריהם במבחר זה, באים מארצות שונות וכותבים בלשונות שונות. בדיוק כפי שמבחר המשוררים ומבחר שיריהם אינם חותרים להיות מייצגים או ממצים, כך גם לא יכולתי ואף לא ניסיתי להציג או למצות בספר את כל לשונות היבשת ואת כל משורריה ההומוסקסואלים. חלק הארי של המשוררים הוא משוררים שתרגמתי את שיריהם במישרין משפת המקור. לקטגוריה הזאת שייכים גַרְסִיָּה לוֹרְקָה, בְּרִינֶס, דֶה וִילְיֵנָה ולוּסִיָּה מֵחִיאָס הספרדים, וכן שִׁימֶל הכותב בספרדית, אוּנוֹ קַיִילָאס ופֶּנְטִי הוֹלָפָּה הפינים, סֵזָרִינִי דֶה וַשְׁקוּנְסֵלוּשׁ, פִּיטָה ונָאוָה הפורטוגלים, אַסְלָנוֹגְלוּ, כְרִיסְטְיָאנוֹפּוּלוֹס, כְרוֹנָס וסְיוֹרִיקִיס היוונים, נָאָדַזְ'דִי וגֵרֵבִיץ' ההונגרים, – אָרֵגִי הבסקי, וֶרְדִינְשׁהלטבי ודֵנֶל הפולני – לא התוודעתי אל הכותבים אישית, אך מלבד הטקסטים המקוריים שלהם, עמדו לרשותי תרגומי שיריהם לפחות לאנגלית, ספרי דקדוק מצוינים של לשונותיהם וקשרי דואר עמם. במקרה של דֵנֶל, אני אסיר תודה עד מאוד למורה שלי לפולנית, פְּזֵ'מִיסְלָב אַבְּרָם (Przemysław Abram), ולבחיר מתרגמי השירה מפולנית לעברית, דוד ויינפלד. שניהם עברו בנדיבותם, מקור מול תרגום, על שירי דֵנֶל שתרגמתי, ענו על שאלותי, העירו את הערותיהם והאירו את עיניי. תודתי הלבבית נתונה לשניהם על עזרתם המועילה.
 
בגלל מוגבלות היקפו של הקובץ הנוכחי לא היה יכול המבחר להיות רב-לשוני, ואולם מצאתי לנכון לציין בשולי העמודים את שמות המשוררים, שמות השירים ושמות הספרים שמהם הם לקוחים בשפת המקור. מראה מקום זה יאפשר לקוראים המתעניינים בטקסט המקורי להתחקות אחריו. לקוראים אחרים יאפשר הדבר, אולי, להתבסם מניחוח לשונות אחרות, לתרגל אותן או לגלות בהן מילים שהם מכירים משפתם או משפות זרות אחרות. ככלל, מטרת המבחר, כמו תכלית רוב עשייתי הספרותית, היא לפתוח חלונות ודלתות, להרחיב אופקים ועולמות, לחדד רגישויות, לעזור לאנשים להבין שהם לא בהכרח לבד, ולהרבות עד כמה שאפשר הבנה וסובלנות. בה בעת, והודות לציר המקום והזמן שמשמש במבחר זה מעין עמוד שדרה, יכולים הקוראים להתוודע לתפיסות מגוונות ביחס לאהבת הגברים ולהסתכלות עליה: לעבור מן הכאב, ההתכחשות וההדחקה של כותבים אחדים, אל השמחה, הסיפוק והמיצוי העצמי של כותבים אחרים; לחוות את הבדידות, הניכור, הקיפוח והעצב של משוררים אחדים, אבל גם את ההשלמה, הקבלה וההומור שיש בעולמם. כל אדם הוא באמת עולם ומלואו, וספרי נועד לאפשר לקוראיו התוודעות אל כמה וכמה פנים מרתקות של כמה וכמה אנשים מרתקים. מעל לכול, ביקשתי להביא לאוהבי השירה בקרב קוראי העברית, מבחר נרחב ומעשיר של משוררים הומוסקסואלים טובים בעיניי, פנינים מעידית יצירתם.
 
ראשיתו של המיזם שהוביל ליצירה הנוכחית, היא השתתפותי בסדנה שציינתי לעיל. הסדנה נערכה, כאמור, ביוני 2007 ביוזמת הארגון Literature Across Frontiers, וחובה נעימה היא לי להודות לעומדת בראשו, Alexandra Büchler, על היוזמה הברוכה שספר זה הוא אחד מפירותיה. אני מודה מקרב לב גם לידידתי אירית סלע שניאותה לצרף את אחרית הדבר שלה לספר, לשרה וולפסון שהקפידה על הבאת הספר לדפוס, ולחברתי האהובה ת' שאלמלא עידודה, תמיכתה ונדיבותה, אין לי מושג מתי ואם בכלל היה בְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו רואה אור. ספר זה, אשר מוקדש לזכר דן לחמן, מוקדש גם לה, וכן הוא מוקדש באהבה לבן זוגי, מִיכָאלִיס מוּכְתָּרִיס.
 
אתונה, ינואר 2015