פני האיומה זֶה לֹא הַשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי.
קוֹרְאִים לִי פֶּנֶלוֹפֶּה גּ'וֹנְס, וְאַבָּא שֶׁלִּי הוֹסִיף אֶת הַמִּלָּה "אֲיֻמָּה" בְּתוֹר בְּדִיחָה. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזּוֹ בְּדִיחָה, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת זֶה הוּא צוֹחֵק וְנוֹעֵר כְּמוֹ חֲמוֹר. אֲבָל אֲנִי לֹא מְבִינָה מָה מַצְחִיק. זֶה גַּם לֹא נָכוֹן שֶׁאֲנִי אֲיֻמָּה. הָאֱמֶת הִיא, כְּמוֹ שֶׁסָּבְתָא אוֹמֶרֶת, שֶׁאֲנִי מַגְנֵט לְצָרוֹת. פָּשׁוּט לִפְעָמִים יֵשׁ לִי רַעְיוֹנוֹת מַבְרִיקִים שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ יוֹצְאִים אֶל הַפֹּעַל בְּצוּרָה מַבְרִיקָה.
לְדֻגְמָה, לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁבַּת־דּוֹדָה שֶׁלִּי תִּהְיֶה בַּסּוֹף קֵרַחַת וְשֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ יִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ בְּדֶבֶק. וְגַם לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לִגְנֹב אֶת הַכֶּלֶב שֶׁל הַשְּׁכֵנִים וְלִגְרֹם לוֹ לְדַבֵּר רוּסִית...
זוֹ לֹא אַשְׁמָתִי. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. אֲנִי פָּשׁוּט — מַגְנֵט לְצָרוֹת
