שיגעון של חתול

מבוא

"אז מה, את מייעצת לחתולים?"

לפעמים נדמה לי שהעולם נחלק לאוהבי חתולים ולשונאי חתולים ולמעטים אדישים. אני, כמובן, נמנית עם הראשונים. מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד היו בסביבתי חתולים, ומעולם לא יכולתי להישאר אדישה אפילו למראה חתול שעבר לו סתם כך ברחוב. לשמחתי, גם רבים מהחתולים שפגשתי לא התעלמו ממני, ולא אחת שמעתי מי מידידי מעיר: "איך את עושה את זה? החתול הזה מתחבא מכולם ודווקא אלייך הוא ניגש!".

מאז ומעולם היו החתולים חלק מחיי, חלק מובן מאליו, אך לא עסקתי במישרין בשום מקצוע הקשור אליהם. כאשר גיליתי שיש מקצוע "ייעוץ להתנהגות חתולים" וגם אפשר ללמוד זאת בקורס מסודר, קפצתי על המציאה. כמובן, התפלאתי שלא ידעתי על דבר כזה, אבל במחשבה לאחור, הרי בילדותי לא ידעתי גם שיש מקצוע הנקרא וטרינר. למעשה, נודע לי על קיומם של וטרינרים רק כאשר קרתה תאונה מוזרה לחתולה שאחי ואני אימצנו בילדותנו (בעצם, סביר להניח שהחתולה היא שאימצה אותנו).

לעתים קרובות היה אבי נוסע לפנות בוקר עם חבריו לנחל אלכסנדר, לבלות שעות ארוכות בדיג. כשהיו הדייגים חוזרים הביתה, היה ריח השלל שלהם מושך אליהם את חתולי הסביבה, שקיוו לתפוס משהו כשהדייגים עסוקים בפריקת הציוד מהמכונית הישנה.

יום אחד, בעת פריקת הציוד שלוותה בסיפורי הרפתקאות, עצר אבי לפתע באמצע הסיפור וניגש לחתולה שקיפצה בצורה משונה. כשהתקרב אליה התברר לו שהיא מנסה להשתחרר מחוט דייגים שנמתח מתוך פיה אל חכה שהסתבכה בעץ. החתולה כנראה בלעה קצה דג או פיתיון והקרס נתקע בתוך גופה. היא השתוללה בבהלה, אך לא הצליחה להקיא מתוכה את הקרס או לקרוע את החוט. אבי נחלץ לעזרתה, אך הצליח רק לחתוך את החוט שבגרונה ולשחרר אותה. היה ברור שהקרס נותר בתוך גופה, אי-שם במערכת העיכול שלה.

אז נודע לי לראשונה שיש בארץ וטרינרים, ולא סתם, אלא שיש אחד כזה אפילו במושבה שלנו. הווטרינר היה זקוק לצילום רנטגן כדי להחליט איך לטפל בחתולה, אך באותם ימים היו המרפאות הווטרינריות בארץ בראשית דרכן ולא היה בהן ציוד מתקדם כל כך כמו מכשיר רנטגן! הווטרינר, שניחן ברצון טוב, בחשיבה יצירתית ובקשרים מועילים, שלח את אחי לבית החולים הקרוב, כדי שיגניב את החתולה פנימה וייגש לידידו הרופא שיערוך את הצילום בחשאי.

אחי יצא לדרך, כשלאופניים שלו קשורה קופסת קרטון עם חורי אוורור מאולתרים ובתוכה החתולה. לחתולה המסכנה לא היה מושג על התוכנית המורכבת. היא רק חשה בהלה גדולה כשהיא מיטלטלת בתוך הקופסה הסגורה, לכן היא תפסה יוזמה, השתחררה וברחה. החיפושים אחריה נכשלו כישלון חרוץ, ואחי חזר הביתה בלב שבור.

אבל לסיפור היה דווקא סוף טוב. כעבור כמה ימים הופיעה לה החתולה, שלווה ובוטחת, שלמה ובריאה, כאילו דבר לא קרה! היא אפילו המליטה בבוא היום, ואנחנו הילדים ציינו, ספק בצחוק ספק ברצינות, ששום גור מהגורים לא נולד קשור בחוט דייגים.

עברו מאז שנים רבות, וכיום וטרינריה היא מקצוע מוכר ומכובד, מרפאות וטרינריות מצוידות במכשור מתקדם ויש גם בית חולים וטרינרי. גם מאלפי כלבים נחשבים לבעלי מקצוע מכובדים וכולם מכירים בחשיבות עבודתם, אך ייעוץ להתנהגות חתולים הוא עדיין מקצוע חדש מאוד ולא מוכר בארץ, ואפילו בעלי חתולים שיכולים להיעזר בשירות, אינם יודעים על קיומו ועל התועלת שיכולה לצמוח להם ממנו.

כאשר התחלתי לעסוק בייעוץ להתנהגות חתולים עדיין לא ידעתי עד כמה יהיה הדבר מרתק ומהנה. במהלך עבודתי אני שומעת סיפורים מעניינים, לא רק על הבעיה שלשמה נקראתי לבית החתול, אלא גם על כל המאפיינים המייחדים אותו, על הקשר הנפלא והמיוחד שלו עם בעליו ועל מעלליו. אני סבורה באמת ובתמים, שכל חתול הוא יחיד ומיוחד, לכן לכל בעיית התנהגות יש להתאים פתרון ייחודי. צריך להתחשב בתנאי הדירה, באורח החיים של בני המשפחה וכמובן באופיו של החתול.

במקרים רבים משלים הייעוץ להתנהגות חתולים את עבודת הווטרינר. לא אחת נתקלים וטרינרים בחתולים המתנהגים בצורה מדאיגה ומוזרה. לעתים מעלה הבדיקה הרפואית שהחתול בריא לחלוטין והבעיה היא התנהגותית, ולעתים נובעת הבעיה מבריאות לא תקינה, אך בד בבד עם טיפול בהיבט הבריאותי יש למצוא דרכים לשרש את ההתנהגות המטרידה שהפכה להרגל. זהו, בעצם, התפקיד של יועץ להתנהגות החתול. פתרון הבעיה מחייב הצצה לבית המשפחה והתבוננות בהתנהגות החתול בסביבת המחיה הטבעית שלו.

בעבודתי כיועצת התברר לי שלעתים קרובות, אנשים זקוקים לרעיונות ולהצעות שיעזרו להם ליצור סביבה מתאימה לגידול החתולים שלהם. כמו בכל תחום בחיים, קורה שהדברים הפשוטים נסתרים מהעין, והרחבת הידע יכולה ליצור הבדל עצום. ספר זה נועד לתת בידי אנשים המגדלים חתולים כלים לשפר את רווחת החתול ולהתמודד עם בעיות ההתנהגות שלו, כשהן צצות. כאשר דואגים לרווחת החתול החי בבית, גדלה גם רווחתם של כל בני המשפחה.

שישה מצבים, פתרונות רבים

הספר נחלק לשישה פרקים. כל פרק עוסק בסוג מסוים של התנהגות חריגה ויתוארו בו מקרה או שניים שבהם טיפלתי במהלך עבודתי. שמות האנשים והחתולים ופרטים מזהים נוספים שונו כדי לשמור על פרטיות. חלקו השני של כל פרק מוקדש לסיכום הדרכים העיקריות למניעת בעיות התנהגות מהסוג הנדון ולפתרונן.

אפשר לקרוא את הסיפורים ולקבל מושג על הבעיות שבהם נתקלים מגדלי חתולים. אלה המתלבטים בבעיות התנהגות של החתול הפרטי שלהם, עשויים לגלות שהם בחברה טובה ושיש דרכים לפתרון הבעיות. ויהיו בוודאי מי שישתמשו בספר כמדריך למניעת בעיות ויעדיפו להתמקד בחלקו השני של כל פרק. להם ולאחרים יכול הספר לשמש כמדריך עזר שבו ימצאו הנחיות כיצד להתמודד עם בעיה מסוימת.

הבעיה ההתנהגותית הנפוצה ביותר ואולי גם המציקה ביותר היא עשיית הצרכים מחוץ לארגז החול, לכן מיד בפרק הראשון ניכנס לעובי הקורה וננסה להתוות דרכים למניעת בעיות כאלה או לפתרונן, כדי שאפשר יהיה לנשום לרווחה - תרתי משמע.

הפרק השני עוסק בבעיה מציקה לא פחות: סימון בשתן. לעתים קרובות משתמשים חתולים בארגז החול, אך "מקשטים" מקומות שונים בשתן או אפילו בצואה. פרק זה מבהיר מהן הסיבות להתנהגות זו, כיצד מזהים אותה וכמובן כיצד מתמודדים איתה.

הפרק השלישי מוקדש לתוקפנות של חתולים כלפי בני אדם. תוקפנות היא בעיה רצינית וחשוב לטפל בה, שכן היא אינה נעלמת מעצמה. אפשר לטפל בה ולגמול את החתול מהתנהגות חריגה כזו.

בפרק הרביעי נדון בתוקפנות בין חתולים. הכוונה לחתולים שחיו זה לצד זה בשלום ולפתע פתאום חל קלקול ביחסים, או לחתול ש"נכפה" עליו חבר חדש והוא אינו נוטה לקבלו בשמחה.

בפרק החמישי נתוודע לבעלי חתולים שביקשו לגדל בביתם חתול חביב ומתפנק וגילו להפתעתם שכל סדרי הבית השתנו ושהחתול החביב גורם להם סבל.

הפרק השישי עוסק בהחלטה החשובה האם לגדל את החתול בבית בלבד, האם לאפשר לו לצאת החוצה, או לגדל אותו בחצר בלי להכניס אותו הביתה בכלל. בפרק זה יוצגו ההחלטות השונות והשלכותיהן.

בחרתי גם לשלב בין פרקי הספר הסברים קצרים על החושים של החתול ועל ההבדלים ביניהם לבין החושים שלנו, בני האדם. אני סבורה שמידע על החושים של החתול יאפשר לנו להיות ערים לאופן שבו חווים חתולים את הסביבה ולהבין טוב יותר את התנהגותם.

אני מאחלת לכם קריאה נעימה ומועילה.

יעל צפריר

פרק 1

על ריחניות ורגישות (או: איפה כאן השירותים?)

מחוץ לארגז החול
"יש לי בעיה עם חתולה שעושה את צרכיה בכל מיני מקומות בבית ולא משתמשת בארגז החול שלה. מה עושים?" זו תלונה שאני שומעת לעתים קרובות. הבשורה הטובה היא שברוב המקרים אפשר לפתור את הבעיה.

כאשר החתול מפסיק להשתמש בארגז החול ומתחיל לעשות את צרכיו ליד הארגז, על השטיח בסלון, ליד דלת הכניסה לבית או אפילו על המיטות, החיים בבית הופכים לסיוט. להתנהגות כזו יכולות להיות סיבות רבות, אבל המכנה המשותף לכל המקרים הוא שהחתול עושה זאת מתוך מצוקה. הוא אינו מתכוון להרגיז, אפילו כשהוא עושה זאת מול הפרצוף של בעליו. הוא מבקש עזרה, וזו הדרך שלו להודיע שהוא סובל. כדי לפתור את הבעיה, יש למצוא מה גורם לחתול סבל.

מציאת הסיבות שבגללן עושה החתול את צרכיו מחוץ לארגז החול, קשורה בתהליך בלשי ממש. החשוד הראשון הוא תמיד בעיות בריאות, לכן יש למהר ולקחת את החתול לבדיקה אצל וטרינר. אין טעם לטפל בבעיות התנהגות, אם אין מוודאים שהחתול בריא ושלם ולא סובל מכאב כלשהו.

החשוד השני הוא ארגז החול וסביבתו. יש לבדוק את ניקיונו, גודלו, מיקומו וצורתו של הארגז וכן את סוג החול. כל זאת מנקודת מבט חתולית. אפשר כמובן לעשות זאת בד בבד עם הבדיקה הווטרינרית ולא להמתין עד תום הבדיקה או הטיפול הרפואי. ייתכן מאוד שעשיית הצרכים מחוץ לארגז נובעת מסיבות שונות, ובכל מקרה, כדאי תמיד לשפר את תנאי ארגז החול וסביבתו. ככל שהתנאים טובים יותר, כך גדל הסיכוי שהחתול ישתמש בארגז באופן סדיר.

החשוד השלישי הוא סיבות רגשיות, שאינן בהכרח קשורות לארגז החול. דברים שונים עלולים להלחיץ את החתול, לגרום לו להיות במתח (stress), ואחת הדרכים שלו לבטא את הלחץ היא בעשיית צרכיו מחוץ לארגז החול. מתח עלול להיגרם משינויים בשגרת החיים בבית, כמו למשל: מעבר דירה, שיפוצים בבית, הוספת רהיטים חדשים, הולדת תינוק ועוד. גם גורמים עקיפים, כמו רעשים מחוץ לדירה, עלולים להלחיץ את החתול. אמנם קשה יותר לעקוב אחר הגורמים ללחצים נפשיים, אך כאשר מוצאים אותם ומבינים את הסיבה להתנהגות החריגה של החתול, אפשר לבחור דרכים מתאימות לטיפול בבעיה. חשוב לדעת שאפשר לפתור גם מקרים מסובכים ומורכבים ביותר.

לעתים, כל התהליך של מציאת הבעיה ופתרונה הוא פשוט למדי, ולעתים מדובר בתהליך מורכב וממושך. מבחינתי, התהליך הבלשי הזה מרתק ומאתגר, וכשהבעיה נפתרת, אני חשה סיפוק רב בזכות תחושת הרווחה של הבעלים ושל החתול.

המקרה הראשון שאתאר היה פשוט למדי, אך לפני שנפתר הוא הקשה מאוד את החיים בבית. לעומתו, המקרה השני היה מורכב מאוד ודרש סבלנות רבה. אך דווקא בגלל הדרך הארוכה שהובילה בסופו של דבר לפתרון, תחושת הסיפוק והאושר היתה כה גדולה.

המשך הפרק בספר המלא