1.
בֶּן 9, בְּנִי מִתְמַרְמֵר עַל כּוֹתֶרֶת שֶׁקָּרָא, מִלָּה מִלָּה:
"חוֹקְרִים
יִשְׂרְאֵלִים
מָחֲקוּ
זִכְרוֹנוֹת
מִמּוֹחוֹת
שֶׁל
עַכְבָּרִים".
"לָמָּה הֵם עוֹשִׂים אֶת זֶה?"
אֵיךְ אַסְבִּיר לוֹ
שֶׁהַמִּשְׁקָל עַל הַ"שֶּׁל"
כָּבֵד מִדַּי,
שֶׁ"שֶּׁל" מֻכְרָחָה לְהִתְחַבֵּר לַבָּאָה —
עַכְבָּרִים.
"מַגְעִילִים!"
כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּגִילוֹ לִמְּדוּ אוֹתָנוּ לִקְרֹא נָכוֹן:
"שֶׁל", "עַל" — לֹא שָׁווֹת לְחוֹקְרִים, עַכְבָּרִים.
"וּבִכְלָל, אֵיךְ הֵם יוֹדְעִים שֶׁהֵם מַצְלִיחִים?"
אֶצְטָרֵךְ לְהִתְנַעֵר, לְהַסְבִּיר:
כְּלוּב, עַכְבָּרִים, פַּעֲמוֹן, מָזוֹן —
בְּגִילִי יוֹדְעִים דְּבָרִים כְּלָלִיִּים —
וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, בֵּין הַ־פּ' לַ־מּ' קוֹרֶה
מַה שֶּׁחוֹקְרִים רוֹצִים: סִימָן.
"אַחֲרֵי שֶׁהֵם מוֹחֲקִים זִכְרוֹנוֹת הָעַכְבָּרִים לֹא מִתְרַגְּשִׁים כְּשֶׁהֵם שׁוֹמְעִים אֶת הַצִּלְצוּל".
"מָה?"
אֲנִי מִתְעַיֶּפֶת. הוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין אָלֶף־בֵּית, וַאֲנִי עִם פֶּה וּמֵם.
"אֲבָל לָמָּה בִּכְלָל רוֹצִים לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?"
בְּגִילִי הָיִיתִי צְרִיכָה לִשְׁלֹף מַהֵר יוֹתֵר
אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה נִגְרָר רֹאשִׁי עַל הַחוֹל, אֲדָווֹת מַסִּיעוֹת אֶת שְׂעָרִי קָדִימָה וְאָחוֹרָה
וּלְפִתְחִי נִפְלֶטֶת אַצַּת מַחְשָׁבָה.
"כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְכְּרוּ טְרָאוּמוֹת" — עוֹנֶה אָחִיו.
הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם. גַּם כָּכָה אֲנִי מַצְלִיחָה לִשְׁקֹעַ.
הַיְּלָדִים עוֹרְמִים עָלַי חוֹל. "צָרִיךְ קֹדֶם לַחְפֹּר,
וְאָז לִקְבֹּר, וְאָז לְכַסּוֹת. אַחֶרֶת..."
"קוּל!"
אֲנִי רוֹצָה לְהַגִּיד לָהֶם, לְהַצִּיג שְׁאֵלָה:
מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, אַתֶּם אוֹתָם אֲנָשִׁים בְּלִי הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּכֶם?
אֲבָל הַיְּלָדִים מִתְלַהֲבִים.
לֹא כּוֹאֵב לָהֶם כְּלוּם וְהֵם לֹא מְפַחֲדִים,
הֵם לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא מְדַבֶּרֶת.