לפני ארבעים שנה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לפני ארבעים שנה
מכר
מאות
עותקים
לפני ארבעים שנה
מכר
מאות
עותקים

לפני ארבעים שנה

3 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

  • תרגום: מתי בן־יעקב
  • הוצאה: תשע נשמות
  • תאריך הוצאה: פברואר 2018
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 12 דק'

מריה ואן ריסלברגה

מריה ואן ריסלברגה (בריסל 1866 – קבריס, אלפים, 1959) היא אחת הסופרות "הסודיות" המרתקת ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים, שכתבה יצירות ספורות. בת למשפחה משכילהה ונשואה לצייר תיאו ואן ריסלברג. מ-1918 תיעדה את חיי היום-יום של אנדרה ז'יד, ועד מותו ב-1951 רשמה משפטים, אירועים, ותיאורי הסביבה שחי בה. הכרוניקה הזו נהפכה למסמך הכרחי להבנת תקופה שלמה של הספרות הצרפתית והאירופאית. אך יצירתה של ריסלברגה אינה מורכבת רק מהמחברות האלו, אלא גם מכמה טקסטים הזוכים לעדנה בעשור האחרון: ולטעמנו, "לפני ארבעים שנה" הוא היפה ביותר.

ניתן לרכישה גם ב -

תקציר

זהו תכשיט סודי מהספרות האירופאית של המאה התשע-עשרה. סיפור אהבה הכתוב באלגנטיות יחידה במינה.
 
בסוף המאה התשע-עשרה, על חוף בים הצפוני, תיוולד תשוקה ייחודית בין אמיל ומריה. מריה היא האחראית למסופר, ארבעים שנה לאחר שהתרחשו האירועים. אין אלה אירועים אפיים, אלא סיפור שרירותי, אך עצום, כמו כל סיפורי האהבה. מה מתניע את רגש האהבה? מה מצית את הרגש החולף והנצחי? אולי לא יותר מתזוזה, מניחוח ונוף.
 
זהו סיפור אהבה שמזכיר את מכחוליהם של פלובר וסטנדאל, ושמקדים את סרטיו של אינגמר ברגמן ואת ספריה של מגריט דיראס. מעטות הפעמים שנאמר כל כך הרבה וכל כך טוב על אהבה בלתי אפשרית בין נשואים. ספר מרגש ובלתי נשכח. נובלה מאת הציירת, אשת האמנות והביוגרפית של אנדרה ז’יד, שהצליחה להנציח במילים את האירוע המכונן ביותר בחייה.

פרק ראשון

אותך אני צריכה להעלות באוב, בית קטן בחולות. כל קולותיך נותרו בתוכי, כמו שאון הים בקונכיות; מדרגות העץ שלך גנחו תחת הצעדים הקלים ביותר, רוח הים הרעידה את כל אבריך, כנפי טחנת הרוח שממול סבבו בקול צליפה כמו מפרשים מיטלטלים, ובלילות ירח הן ציירו פסים על לובנך. חוף מבטחים שברירי, רועד כמו יצור מבוהל, אני מעמידה את עצמי במקומך: שנינו היינו המקום מעורר החמלה שבו התרחש הסיפור הזה, וכל־כולו רגע קצר, שעדיין מהדהד לאורך חיים שלמים.

מריה ואן ריסלברגה (בריסל 1866 – קבריס, אלפים, 1959) היא אחת הסופרות "הסודיות" המרתקת ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים, שכתבה יצירות ספורות. בת למשפחה משכילהה ונשואה לצייר תיאו ואן ריסלברג. מ-1918 תיעדה את חיי היום-יום של אנדרה ז'יד, ועד מותו ב-1951 רשמה משפטים, אירועים, ותיאורי הסביבה שחי בה. הכרוניקה הזו נהפכה למסמך הכרחי להבנת תקופה שלמה של הספרות הצרפתית והאירופאית. אך יצירתה של ריסלברגה אינה מורכבת רק מהמחברות האלו, אלא גם מכמה טקסטים הזוכים לעדנה בעשור האחרון: ולטעמנו, "לפני ארבעים שנה" הוא היפה ביותר.

עוד על הספר

  • תרגום: מתי בן־יעקב
  • הוצאה: תשע נשמות
  • תאריך הוצאה: פברואר 2018
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 12 דק'

ניתן לרכישה גם ב -

לפני ארבעים שנה מריה ואן ריסלברגה

אותך אני צריכה להעלות באוב, בית קטן בחולות. כל קולותיך נותרו בתוכי, כמו שאון הים בקונכיות; מדרגות העץ שלך גנחו תחת הצעדים הקלים ביותר, רוח הים הרעידה את כל אבריך, כנפי טחנת הרוח שממול סבבו בקול צליפה כמו מפרשים מיטלטלים, ובלילות ירח הן ציירו פסים על לובנך. חוף מבטחים שברירי, רועד כמו יצור מבוהל, אני מעמידה את עצמי במקומך: שנינו היינו המקום מעורר החמלה שבו התרחש הסיפור הזה, וכל־כולו רגע קצר, שעדיין מהדהד לאורך חיים שלמים.