אהבה מאוחרת

דניאל מַרְסְדֶן בּוֹן הוא צייד. הוא טס ברחבי העולם בשירות לקוחותיו המיליונרים, וצד עבורם כלי קשת נדירים. הוא מצליח ומוערך, אך בדירתו הנאה במנהטן, הוא בודד. כמעט כל מי שאהב מת ונעלם מחייו, ודן בון כבר ויתר על אהבה. הבדידות נוחה יותר מייסורי הנטישה. רק כשהוא מנגן על הקונטרבס שלו במועדון ג'אז קטן בווילג', הוא מרגיש שלם, יפה, אהוב.

נכס מסתורי שהוא יורש, משנה את גורלו. בון מעביר את אביו הדמנטי מקליפורניה לניו יורק, נחוש להציל את הקשר ביניהם ולפענח את סודות ילדותו. הוא פוגש אשה רעשנית שמחזרת אחריו בעקשנות. הוא מתאהב בכלב של דייר רחוב. והוא מעז לדמיין שהפעם, מנעול ליבו ייפתח. דן בון מפתיע את עצמו ומתחיל לחצות את קווי המוסר ואז, את גבולות החוק. עד כמה רחוק ילך כדי לשנות את מסלול חייו? כדי לאהוב? 

אהבה בשש תיבות הוא סיפור בלתי צפוי על אומץ הלב שנדרש כדי להשתנות. רומן מסעיר ומפתיע שחודר אל נבכי הנפש ומפיח בה אהבה.   

מיכל בראון היא סופרת, עורכת־דין, ומגשרת לגירושין. זהו ספרה השני, אחרי רומן הביכורים סחיבת פצוע, שיצא בהוצאת כנרת ב־2023. 

בגיל חמישים פרנקי מתחילה מחדש. היא סוף-סוף מתגרשת (ברוך שפטרנו), פותחת חנות קטנה לדברי תפירה וכשג'יי, הבן שלה, עוזב את הבית לטובת לימודים באוניברסיטה, פרנקי מחליטה שהגיע הזמן לחזור למשחק. לצאת לשוק. לעלות לרחבה. רגע, איך לעזאזל קוראים לזה היום בכלל?

עד מהרה מתברר שהסלנג הוא לא הדבר היחיד שהשתנה בעשורים האחרונים, ולפרנקי יש הרבה ללמוד. בתור התחלה, שהיום הכול קורה און-ליין. אבל פרנקי לא מתכוונת לוותר. היא צוללת לעולם החדש של אפליקציות ההיכרויות, נחושה בדעתה למצוא אהבה. או סקס ממש טוב. או, אם יתמזל מזלה – את שני הדברים גם יחד. 

גרושה, לא מתה הוא קומדיה רומנטית הורסת מצחוק, אבל זה גם ספר נוגע ללב, על התעוררות נשית, על המאבק להשתקם מזוגיות רעילה ולצאת לדרך עצמאית, ועל החיפוש – הרלוונטי בכל גיל – אחר אהבה אמיתית וטובה. זהו סיפור מלא תקווה ואמונה, ואימוג'ים, ותפירה. ויין. המון יין.  

הרפר פורד כתבה ספרים רבים, בשמות עט שונים, רובם רומנים היסטוריים. גרושה, לא מתה הוא הקומדיה הרומנטית הראשונה שלה. 

גבר בן 62, פליקס, גרוש ואב לשניים, בן לניצולי שואה ושורדי מחנות העקורים בגרמניה, נכנס למצוקה נפשית עם גילוי מחלת הסרטן, ניתוח נרחב שעבר, היות המחלה תורשתית וכך גם לחשיפה שאביו איננו האבא הביולוגי. כתוצאה מכך גם מערכת היחסים שבין הוריו במחנות העקורים ובארץ ישראל עוברים התבוננות מאוחרת.

פליקס פונה לטיפול פסיכולוגי אצל בת לניצולת שואה, שורדת מחנה עקורים ולוחמת בפלמ"ח. אביה של הפסיכולוגית, מפקד נערץ בפלמ"ח, מתגלה בעקבות סיפורו של המטופל, כאיש קשה ומתוסכל שעולמו חרב עליו לאחר מלחמת השחרור וגם יחסיו עם אשתו היו רעועים.

הפסיכולוגית, רעיה, נמשכת מיד וללא שליטה, לגבר היפה, הקשוח כלפי חוץ אך פגוע ושברירי בעקבות חשיפת קורות חייו ומחלתו. בין השניים מתפתח רומן סוער, יחסי הטיפול מופסקים מיד אך לאחר מספר חודשים נהדרים , הפסיכולוגית מחליטה לסיים את הסיפור במכתב קורע לב לפליקס.

עשר שנים לאחר מכן, אותם העביר פליקס בעבודה חלקית בארצות הברית, השניים נפגשים במקרה במחאת "הרפורמה המשפטית" בלילה גשום, "ליל המטריות," של תחילת ינואר 2023, בכיכר העיר. רעיה כבר אלמנה, פליקס יתום וביוזמתה הנחושה החיבור מתחדש בלהט, באהבה ובתשוקה טובה. 

בעת כתיבת הסיפור, פליקס בן 72 רעיה בת 67 והוא מספר לה, בכאב נורא, איך התגלה לו, בתקופת פרידתם, עברה הקשה של אימא שלו בשואה ובעיקר במחנות העקורים. גם חייה בישראל הופכים לתעלומה צורבת.

השניים יוצאים לטיול "בדרום אדום" באותו החורף, בהדרכת חבר טוב של פליקס מימי הצבא, יליד ותושב בארי שמוליך אותם בשבילי הנופים הקסומים והסכנה המוחשית שבה הם חיים. באווירת הטבע הנהדר והפחד התמידי מהעתיד, רעיה נחלצת לעזרתו של פליקס ומציעה לו שארית חיים משותפים ביחד מבלי להסתכל לאחור, רק קדימה, יד ביד.

הספר מוקדש ב"סוף דבר" ליורם בר סיני ז"ל, מההרוגים הראשונים של הטבח הנורא ב 7.10.23

ליאון הינו מדריך תיירים קובני של קבוצת חברים שהגיעו מישראל לקובה וביניהם רון ולין הנשואים באושר.

במהלך הטיול מוצא ליאון הנאה, השרמנטי, הנחשק על ידי יפיפיות מקומיות והגרוש בפעם השלישית, את לין כאשת שיח מעניינת ומרתקת. הקשר ביניהם הופך לסוחף עם משיכה הדדית, רגשות עזים וחיזור גורלי מצידו של ליאון כלפיה.

לין, שנמצאת בשנות החמישים לחייה ובתקופה מורכבת, נכנסת לסחרור חושים מחיזורו של הגבר הצעיר ממנה ב- 11 שנה ונאלצת להתמודד עם שאלות ודילמות של אמצע החיים. 

נומי ומתיא הם זוג מִשמַים. למרות גילם המבוגר וחייהם הקטנים־לכאורה, יש ביניהם אהבה עמוקה, שרבים היו רוצים כמוה. למעשה, אהבתם הגדולה, שכל כולה עדינות וטוב, איננה נגמרת גם כשמתיא עובר אירוע לבבי במהלך רחצה באמבטיה, והולך לעולמו בפתאומיות. נומי המסורה פוקדת את קברו ומטפחת אותו באופן קבוע, ומתיא עדיין נוכח בכל היבט בחייה. אלא שבעת ביקוריה התדירים בבית העלמין היא נחשפת שוב ושוב להוד וההדר של החלקה הצבאית, על הטקסים שמתקיימים בה, ועל הסדר והטיפוח ששוררים בה. לאט־לאט עולה בדעתה של נומי לנסות לתקן את המוות המרושל של מתיא ולהדר אותו במוות ראוי יותר, כמו זה שזכו לו הקבורים בחלקה הצבאית. 

הזוגיות ההרמונית, הנצחית־לכאורה, של נומי ומתיא מתחילה להתפורר, כשלתמונה נכנסים שני גברים. נומי מוצאת את עצמה נקשרת בקשר מיסטי אל החלקה הצבאית של בית הקברות ובמיוחד אל קברו של שמשון, חלל "ותיק", שאותו היא מתחילה לפקוד, ותוך כך ליהנות מהזוהר המורבידי שבחלקה. כאשר גבר נוסף מתחיל לתפוס נוכחות קבועה בחייה, נומי נאלצת לבחור את מי היא זונחת ועם מי היא מתרועעת. 

בין האדם למקום הוא סיפור אהבה פורץ גבולות עם תפאורה בלתי שגרתית. הרומן מתרחש ברובו בבית עלמין, אך לצד האופל והכאב נרקמים אהבה עדינה, אנושיות, וחום בין-אישי נדיר. וזאת לא הסתירה היחידה שבספר יוצא הדופן הזה: לצד קונפורמיות וחיים המתרכזים בקיום הבסיסי ביותר של גיבורי הסיפור, הולכת ובוקעת, בדרך משונה וייחודית, התנגדות לקלישאות; למול אהבה פרטית הולך וגדל כוח המשיכה שבאתוס הישראלי כלפי חללי מלחמות.

וכך, אורית וולפיילר מצליחה ליצור טביעת אצבע ספרותית משלה: לא רק העלילה משתנה ומתהפכת אלא גם השפה הייחודית שבה נמסרים הדברים – שפה שיש בה עירוב משלבים, גמישות תחבירית ומשחקיות לשונית, והיא גם היא מלאת סתירות – ולמעשה, משרתת את המסופר. זהו ספרה השלישי של וולפיילר, קול חדש וייחודי בעולם הספרות, שבו היא משחיזה את סגנונה יוצא הדופן שמהדהדים ממנו מרחבי כתיבתם של חנוך לוין ואורלי קסטל-בלום.

"מי שמחפש תקווה קטנה, או תזכורת לאופן שבו מפגשים מקריים יכולים לשנות את החיים לטובה, זה הספר בשבילו"
- יו-אס- איי טודיי

ליבי ניקולס עולה על אוטובוס מספר 88 בלי שום ציפיות. החיים שלה דפוקים גם ככה. ברגע אחד היא איבדה הכול: את הזוגיות עם סיימון שהודיע על "פסק זמן", וגם את העבודה שלה, כי, השד יודע איך היא עשתה את זה לעצמה, היא עבדה אצלו. אבל באוטובוס קורה משהו: קשיש חביב פונה אליה ומספר לה שהיא דומה מאוד למישהי שהוא פגש לפני עשרות שנים, באוטובוס הזה ממש. גם לה היה שיער אדום ויפה, בדיוק כמו לליבי.

ליבי מגלה שפרנק איבד את מספר הטלפון שמסרה לו אותה בחורה, ושהוא  מעולם לא שכח אותה, ועל כן בשישים השנים האחרונות הוא נוסע בקו 88 בניסיון למצוא אותה. הסיפור מטלטל את ליבי. היא מרגישה שהיא חייבת לעזור לפרנק לסגור מעגל, ויש לה גם רעיון כיצד. היא גם יודעת שעליה להזדרז, לפני שיהיה מאוחר מדי.

הבחורה מקו 88 הוא ספר אופטימי ומלא חיים. זהו ספר שמאמין בטוב, בהכרת תודה, בחופש לבחור ולממש את הפוטנציאל הגלום בכל אחד מאיתנו. פריה סמפסון, מחברת רב המכר הספרייה האחרונה, שבה עם ספר מחמם לב, שיש בו כבוד עצום לעָבָר לצד הבנה שהחלק החשוב ביותר בחיינו הוא זה שמתרחש בהווה, ברגע זה ממש.

חייה של לאה היו יכולים להיות חיים של כל אישה. התאהבות, נישואי בוסר ונטישה, התאוששות כואבת והחלמה, הקמת משפחה, התאלמנות ואבל כבד וספקות.
בקושי מצאה לאה את היכולת לשוב לחיים אחרי מותו של בעלה. וכשחזרה, טפחו בפניה שדים מן העבר וגם שדים מן ההווה. אבל על כל פגמים תכסה אהבה, במיוחד אהבה בוגרת של שני אנשים שחיו וסבלו וחוו והגיעו לסף הזיקנה כאשר הם מוכנים להתחיל שוב.

זהו ספרה השני של אילנה פריד. הראשון "אלף שנים" מתאר את האלף השני לספירת הנוצרים בעיניו של יהודי שנולד במאה ה-11 וחי ברציפות עד למאה ה-21. הרקע ההיסטורי של אירופה באלף השני ושל תולדות היהודים מלווה את סיפור חייו והרפתקאותיו של הגיבור.

יש אנשים שהגורל יצליב את דרכם בכל מקום בו יהיו, לכל מקום אליו ילכו, ביום מן הימים הם ייפגשו…

על סיפונה של יאכטת פאר שמשייטת לחופי האי סיציליה בעיצומו של קיץ 2010, נפגשים הסופר ליאור קינן, בן ה-59, קצין צה"ל במיל', בעל שני עיטורי גבורה, וחבורת נשים וגברים בני לאומים שונים, שהמשותף להם הוא סיפור אהבה מופלא, שנמשך על פני שני גלגולי חיים, ואשר הם היו עדים לו בתקופות שונות בחייהם.
כמו לכם הקוראים, גם להם, מצפה חווית מסע בזמן מפתיעה ומרתקת בעבר ובהווה. שילוב של דמיון ומציאות, מתח ומסתורין, במארג אירועים היסטוריים חשובים, ששינו את פני העולם.
רב סרן ליאור קינן בן ה-23, מ״פ בסיירת צנחנים, חוזר לפקד על מחלקתו במלחמת "יום כיפור". בבוקר ה- 18.10.1973, בעיצומם של הקרבות לחציית תעלת סואץ, הוא נפצע קשה. כשהוא מתעורר מפציעתו, הוא מאובחן כמי שסובל מהלם קרב, ועובר הליך שחזור גלגולים שמטלטל את כל הווייתו. במהלכו מתגלים אירועים מדהימים מגלגול חייו הקודם, על מלחמה בה השתתף, ועל אהבה עזה שחווה ושנגדעה באיבה.
בצידו השני של הגלובוס, בעיירת חוף, מתעוררת עם חיוך ומבט אל מעבר לאופק, ילדת טבע נצחית בת 17. יפה ומלאת חיים, וממהרת לרוץ אל גן העדן הכחול הפרוש אל מול ביתה. לטבול במים הצלולים או להיבלע במעמקי היער הסמוך, לחבק את העצים, לנוח בצילם, להתבונן בשמיים הכחולים ולנסות לפענח את סודות חלומותיה המוזרים ורחשי ליבה הנוגים, המנוגדים לריקוד חדוות החיים שלה עם העולם הסובב אותה. בזמן שלמעלה ברקיע, צוות מלאכים מביים תסריט הוליוודי סוחט דמעות על עתיד חייה, שתכנן וכתב עבורה התסריטאי היושב במרומים...
לפניכם אפופיאה רחבת יריעה של התרחשויות, גילויים מסעירים וחוטי עלילה הנשזרים אלה באלה במסכת חייהם של זוג אוהבים, שסיפור אהבתם הנרקם על רקע אירועי מלחמת העולם השנייה, נגדע באופן טראגי בגלגול חייהם הקודם. סיפור האהבה החוצה שני גלגולי חיים, שולח אותם ואתכם למסע גילוי מותח בנפתולי עלילה סוחפת, ורבת רבדים ופנים, עד שכל חלקי הפאזל מתחברים לסוף מפתיע ומרתק שמצית את הדמיון ומעורר מחשבה - האם הגורל = פאטום, יפעיל את קסמיו, והמתים לא ירפו מהחיים?... האם אהבתם העזה למוות יכולה?... האם לאחר שנות פירוד ארוכות בתכלת הגדולה, ישוב הגורל ויצליב את דרכם
בגלגול חייהם הנוכחי?... 
ושמא נוצרתי לכך, לשהות ולו רק רגע סמוך ללב שלך?... 
על האהבה הזאת אני רוצה לספר לכם.

מפגש אקראי בין רחלי לפנינה מפיח חיים חדשים בחברות הישנה שנקטעה כמה שנים קודם לכן. אט־אט נחשפים פרטים חדשים אודותיהן ואודות משפחתן, בעבר ובהווה. החברות האמיצה נמשכת כאשר השתיים מתמודדות עם האתגרים והלבטים שהחיים מזמנים להן.

אהבה בהמתנה — הוא רומן בארבעים ושמונה פרקים המגולל מצבים הקשורים להוויה הישראלית: התמודדות עם זכר השואה, דאגה לחיילים בגבולות הארץ, ואף נוגע במצבים והיבטים אוניברסליים יותר כגון מימוש האהבה, והזדמנות שנייה לאהבה; האם צריך ללכת עם הלב כאשר זה נוגע לאהבה מאוחרת או שיש להתחשב בילדים ובנושאים חומריים כגון מצב כלכלי, רכוש ומעמד.

דיתה שביט הטיבה לרקום עלילה סבוכה ומפותלת לצד דמויות מעניינות; שילוב מרתק בין סיפור גדוש הפתעות לבין בעיות ושאלות מוסריות וערכיות איתן מתמודדות הנפשות הפועלות.

שנים אחדות לאחר שאשתו נהרגה בתאונת פגע וברח, ולאחר הרבה לילות של געגועים ובדידות, פוקח רם רימון את עיניו לראשונה לתחושות של אהבה חדשה לאישה אחרת, ואולם הזיק שנולד ביניהם לא היה יכול לומר איזו דרמה תוביל את סיפורם, ואם אכן תעניק להם בסופה מנה סבירה של אושר ושל שמחה, או שמא תוביל אותם לטרגדיה. המחבר פורש לפנינו רומן מרתק, והוא כמו הצגה שיש בה רגשות אמיתיים וכאב אמיתי, האנשים שבה אכן חיים והמתים אכן מתים, ומי שמנצח בדרמה הזאת הם החיים עצמם, ויהיו אלה ציניים והזויים ככל שיהיו.

רומנים אחרים של הסופר והמשורר יוסף כהן אלרן היו תקרית נישואין, אספירונס, אחד בלב, שמועות על אושר, תהילה אחרונה, והמלאכים שותקים – ושני ספריו האחרים שיצאו עכשיו במהדורה דיגיטאלית בהוצאתנו: "עקרון הכמיהה" ו"עזה כמוות".

האם הוגן להיסחף בסיפור אהבה כשהזמן שלכם בעולם עלול להיות קצר?

ליזי מגיעה לאי אלבה כדי לשכוח מהצרות שלה. יש בפניה החלטות חשובות ולא ברור כמה זמן עוד יש לה לקבל אותן. 
בחוף היא פוגשת את דאנטה, שף איטלקי מצליח ומלא חיים אבל גם פגוע ושבור, כמוה. המפגש ביניהם מחזיר לה משהו שחשבה שאיבדה כבר מזמן: את היכולת להתרגש שוב.

ליזי כבר הבטיחה לעצמה בעבר שזהו, היא סיימה עם גברים, אבל דאנטה מצליח למוסס את המגננות ולחדור אל ליבה. 
לצידו, היא סוף סוף מאושרת. אבל האם הוגן להיקשר לגבר כשהזמן שלך בעולם עלול להיות כה קצר? האם נכון להתאהב בבתו המתבגרת המשוועת לקשר אימהי? האם משתלם לחוות את כל האושר הזה אם יש סכנה שהוא יסתיים בשיברון לב? 
 
ליזי ודאנטה הוא סיפור אהבה סוחף, רווי תשוקה וחם – כמו איטליה עצמה. זהו סיפור מלא תענוגות על אהבה גדולה מהחיים ועל המחיר שעלול לשלם מי שבוחר להתמסר לה.
ספריה של מרי בליי, פרופסור לספרות, כיכבו ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, תחת שם העט שלה, אלוסיה ג'יימס. זהו ספרה הראשון הרואה אור תחת שמה.

"כל פגישה של גבר ואישה בבית קפה זו התחלה של נרטיב"; לא שכחתי את תשובתו, ואולי משהו מזה נמצא בסיפורים. חמישה מהסיפורים מספרים על יחסים ועל מפגשים בין נשים וגברים באמצע חייהם, בדרך כלל לאחר שחוו שבר ומשבר בחייהם, ומביאים אל היחסים החדשים הנרקמים את חייהם הקודמים. הסיפורים מתרחשים לחופי הים התיכון, בישראל, בתורכיה ובאי סאמוס ביוון. ואחד מהם מתרחש במקרה, בירושלים. הם משקפים משהו מחיי בני דורי, בנים להורים עולים ומהגרים מארצות אחרות, המושפעים מנוכחותן של מלחמות ומהשפעת השירות הצבאי עליהם. כל מפגש אישי ככל שיהיה הוא גם מפגש בין־תרבותי טעון בחברה הישראלית.

הסיפור האחרון בקובץ "תמצית הרדופים", הוא הסיפור המוקדם ביותר, והוא מסופר מפיה של מרים, אחות משה ואהרן, על רקע מחלת הצרעת שפקדה אותה; כמה מתכוּנות מחלת הצרעת המיתולוגית מצויות במחלת הסרטן השכיחה היום.

אהבה יכולה להפתיע גם את מי שהתרגל להיות לבד, למלא חלל שאפילו לא הורגש שהיה ולחמם לבבות שקפאו ברבות השנים. 
מחברת רב-המכר הבינלאומי "בית הרוחות" בסיפור סוחף על רומנטיקה מאוחרת, ידידות וחמלה, שמתרחש בברוקלין של ימינו, אבל עובר דרך גואטמלה ומגיע עד צ'ילה וברזיל של שנות השבעים. 

תאונת דרכים אחת, שלושה אנשים שונים בתכלית וסיפוריהם שמשתרגים זה בזה: לוסיה מָראס, צ'יליאנית בשנות השישים לחייה שמלמדת בניו יורק כמרצה אורחת ומתגעגעת לצחוק בספרדית; הבוס שלה, ריצ'רד באומסטר, איש אקדמיה אדיש וסגפן שמעורר את סקרנותה; ואוולין אורטגה, מהגרת לא חוקית שהסתבכה בתקרית שלא מצאה דרך לצאת ממנה ונאלצת לפנות לעזרת השניים. כל אחד נושא על כתפיו משא כבד, וכל אחד מהם זקוק למישהו שיעזור לו לשאת את המטען. 

באהבת חורף השלושה מסתחררים בהרפתקה קיצונית, שבמהלכה עולות שאלות הנוגעות בזכויות פליטים, בביטחון אישי, באחריות כלפי הסביבה ובסיכוייה של אהבה לא צפויה לעורר מחדש לחיים. 

איזבל איינדה, מחברת רבי-המכר "בית הרוחות", "המאהב החשאי" ועוד, זכתה בהצלחה ובפרסים רבים. איינדה נאלצה לברוח מצ'ילה לאחר עלייתו של פינושה לשלטון, והיא מרבה לכתוב על מאבקים היסטוריים ופוליטיים הקשורים למולדתה. היא מתגוררת כיום בקליפורניה. 

"הזוגיות הזאת מלבלבת כמו פריחת האביב, צבעונית ומשכרת. עונת החורף בעיצומה, אך הלב שלי לגמרי באביב. השתיקה נינוחה ולא מתחשק לי להפר אותה, ובכל זאת, אנחנו צריכים לדבר."

הוזמנתי לפגישת מחזור לכבוד גיל ארבעים ובחרתי לא להגיע. ומה קרה? אתה באת אליי. זה התחיל במייל אחד, והפך לשרשרת התכתבויות וירטואליות ארוכה שאילצה אותי להתמודד עם מה שהדחקתי ועם מי שהרחקתי.

"תדמייני שאני לוחש את שמך עכשיו, תדמייני שאת שוכבת בזרועותיי, תדמייני כמה טוב זה יכול להיות, אנחנו כאן יחד ביקום הזה, לגמרי."

מאיפה באת אליי פתאום באמצע החיים, אחרי שכבר השלמתי עם גורלי? אני מתמודדת עם אתגרים פיזיים, אני לומדת לחיות את חיי מחדש, ולך אין מקום בהם. אך למרות הכול אתה כאן, מקלף וחושף. ובזכותך... בזכותך אני מתחילה להאמין שיש סיכוי לגורל אחר. אתה החזרת לי את החיוך לשפתיים, אבל האם תישאר כשתראה אותי באמת? או תלך בפתאומיות כפי שבאת?

באת אליי מאת הסופרת מיכל אדמוני הוא ספר פרוזה ארץ ישראלי אופטימי, מתובל בחוש הומור ומעורר השראה על הסתגלות, על התמודדות עם קשיים ועל כוחה של אהבה.

"האם נכון הדבר, העלמה סונט, שלרוע מזלך הוזהרת הזהרה כלשהי לגבי עינייך היפות?" 
"נכון? מי בכלל טוען כך?" הסומק בפניה דעך, אבל זוג דמעות נאות עוד יותר נצץ במקומו. "אם תשמע שוב שאומרים אי פעם דבר כזה תוכל לומר שזה שקר נוראי!" 
התברר שחוללתי סערה עמוקה משהייתי מעלה על הדעת.

מה כבר יכול להיות העניין עם משקפיים, תשאלו, ומשקפיים על פני יפהפייה כגיבורת הסיפור? הייתכן שמשקפיים אינם כורח בל יגונה אלא דבר מביש ומבזה שיש להסתירו מעיני כול? דבר שעשוי לעורר בנפש הצייר המספר את הסיפור סקרנות אין קץ? על מה תישא סרבנית המשקפיים בעונש קשה יותר, על הרכבתם או על הסירוב להרכיבם?
אישה מטופחת ואמידה בגיל העמידה רוצה להזמין דיוקן גברי, לא של אדם מסוים אלא של ג'נטלמן מושלם ויפה תואר במיטב שנותיו. מה יקרה כשתימסר ההזמנה לידי ציירת המתמחה בציור בעל "גוון של זמן", אף היא כבר לא באביב עלומיה, שאכזבה מרה בעברה ממשיכה להעיב על חייה? הקורא המנוסה בסיפורת רומנטית יוכל אולי לנחש, אבל רק פרוזאיקון כמו הנרי ג'יימס יכול היה להעניק לפרשה התמוהה עיצוב ושיא עלילתי כה מדויק.
סופרת מהוללת וצייר מוכשר, שהיה ביניהם פעם קשר שלא הבשיל, נפגשים מקץ שנים בנסיבות חברתיות. שניהם סובלים מתחושה של דשדוש וכישלון, אך כל אחד בטוח שהאחר ממשיך ליהנות מהצלחה כבירה. האם יש תקנה לבעלי כנפיים שבורות שכמותם?

זה התחיל בפיסת רכילות: לאחד החבר'ה הקבועים בים, בן 70 פלוס, יש חברה חדשה! 
זה המשיך בשיחה: "מה אתם אוהבים לעשות יחד? לבשל? לטייל? ללכת לקולנוע? מה בעצם רוצים חברים בגיל שלנו?" 
"להגיד את האמת — רק חיבוק!"

ואז עמיה ליבליך הבינה מה היא עומדת לחקור הפעם.

זוגיות אינה רק עניין של צעירים. גם בני הגיל השלישי מחפשים פרטנר או פרטנרית. פעילים באתרי היכרויות, משתדכים דרך חברים, מתחברים בחוג טיולים או בדיור מוגן, נתקלים במכרים מן העבר ופתאום יש קליק. אבל בגיל הזה, כשכל תחנות החיים המשמעותיות כבר מאחור, לזוגיות, בוודאי חדשה, יש צבעים שונים לגמרי. 
את הצבעים האלה מגלה ליבליך בסדרת ראיונות אישיים עם נשים וגברים שחווים — או חוו — זוגיות מאוחרת. הצעירה שבהם כמעט בת 70, המבוגר ביותר כמעט בן 95. הנושאים שעולים נידונים בגילוי לב. אהבה, פשרה, בדידות, קרבה, התאמה, אכזבה, מיניות, הזדקנות, אובדן, תיקון, וגם מה אומרים הילדים ואיך זה עובד עם הנכדים. 
בזה אחר זה נפרסים סיפורים מרגשים ומעוררי מחשבה.
בזו אחר זו נפרסות מערכות יחסים תוססות, מורכבות, חלקן כואבות, רובן משמחות.

עמיה ליבליך היא מן המרתקים והחשובים שבחוקרי הפסיכולוגיה של החברה הישראלית. עבודותיה הייחודיות על קהילות ועל תופעות חברתיות בישראל זיכו אותה בפרסים רבים, לרבות פרס בהט, וממשיכות לעורר עניין רב לאורך השנים. בין ספריה: 'חוץ מציפורים' (שוקן, 1989), 'סדר נשים' (שוקן 2003), 'ערק לארוחת בוקר' (שוקן 2008), 'קפה מוות' (דביר, 2019). 
ליבליך היא מוותיקי האוניברסיטה העברית, ראשת בית הספר לחברה ואמנויות בקריה האקדמית אונו ופעילה במסגרות אקדמיות נוספות. 

באמצע שנות החמישים לחייה, לא חלמה הילה, אלמנה נאה ואבלה, שתמצא שוב אהבה עזה ומלאה ברוך ובלהט בזרועותיו של ארי, אלמן גם הוא; עוד לא תיארה לעצמה, שהיא, ציירת רומנטיקנית החיה בבועה של חיי יצירה, תיסחף לנחשול העצום של חייו של ארי – איש עסקים בינלאומי שמפעל חייו עומד לפני התמוטטות.  
ארי מוצא את עצמו נלחם על ערכיו, אמונותיו ועל שמו הטוב, בעולם שפשט אף הוא את הרגל מבחינה מוסרית ואיבד את גבולותיו, כשהילה עומדת איתנה לצדו ונשאבת עמו עמוק לתוך סחרור עסקי, אישי, משפטי ומשפחתי.                  
האם יצליחו השניים למצוא נחת ושלווה בתוך טירוף המערכות שפקד את חייהם?

גם בארי והילה, ספרו הרביעי, דן שינמן מפליא לעשות וכדרכו, צולל עמוק לתוך אחת הדילמות המורכבות והמעניינות ביותר של החברה המודרנית, וזאת ברגישות ובאנושיות. 
סוגיות מורכבות של כלכלה ומוסר מובאות כאן בצורה נהירה, קולחת ומושכת לקריאה, והחיים הפרטיים הסוערים של ארי והילה הם תזכורת מעוררת מחשבה וקריאת השכמה לכולנו, בעולם מורכב ומנוכר ששכח את מוסרותיו והתנתק מערכיו.

״הרבה דילמות חיים נפרשות לאורכו של הרומן החדש והסוחף של דני שינמן. העלילה היא עוצרת נשימה והיא נוגעת בעצביה החשופים של החברה הישראלית המשתנה. נשביתי אחר הדרמה האישית שאינה מרפה מחייו של הגיבור הראשי — קיבוצניק בעברו ותעשיין מצליח — שנאחז בשארית כוחותיו כדי לשמר את ערכי הצדק והשוויון שעליהם גדל בסביבה קפיטליסטית שלוחת רסן.״ (דניאל בן סימון, עיתונאי וסופר)

״ברובד הראשון, המיידי, של ארי והילה זהו סיפור אהבה נוגע ללב שדמויותיו אמינות, עלילתו מרתקת וכתיבתו מיומנת וקולחת. אך מה שהופך אותו לספר אשר לו חיכיתי, הוא הרובד השני שלו — הדילמה המטלטלת את חייו של ארי, מאיימת על יצירת חייו העסקית, על שלמות משפחתו ועל יושרתו הפנימית. הדילמה הפרטית הזאת היא מראה שמשקפת עולם שאיבד את בלמיו ומשווע לאתחול מחדש. הסופר המוערך דן שינמן עושה זאת שוב – באומץ לב מוסרי נדיר, ברגישות ובתבונה.״ (יהודית רותם, סופרת)

האם נס ההתאהבות יכול להתחולל בכל רגע, בכל גיל, או שהכמיהה אליו היא זו שקוראת לו לבוא ולהטיל כישוף באפרוריות החיים?
בחייה של נאווה, אלמנה בת 69, מתרחש הנס דווקא כשהיא כמעט מוותרת, כשהיא בסך הכול הולכת לזרוק בקבוקים למיחזורית בבגדים מסמורטטים. השתלשלות מקרים בלתי צפויה מביאה גבר בשנות השבעים לחייו לפתח ביתה ופותחת לה דלת לחיים חדשים ומסעירים.
אלא שהגבר, איציק שפירא, אומן חושים וקוסם ותיק - שכרטיס הביקור שלו נושא את הסלוגן: The truth is magic, everything else is an illusion לא נועד להזדקן איתה ולצעוד איתה יד ביד לדיור מוגן. זה לא החלום שלו. יש לו מציאות אחרת, חלופית, שבה הקסם הוא המציאות. האם גם היא תהיה מסוגלת לפרוץ את גבולות המוכר ולמצוא לעצמה תשובות אחרות?
סיפור האהבה המאוחר שולח את נאווה להרפתקאות חוצות ימים. ויבשות, שעליהן היא אפילו לא העזה לחלום, אך גם מעמת אותה עם עברה, עם יחסיה עם בנותיה, עם החמצותיה ואָמונותיה ועם הסוד הגדול שנושא אהובה.
זהו סיפור על תשוקות שנחנקו בגלל מחירים מפחידים, על געגועים לחיים, על אהבה, על המראת הנפש בגיל מבוגר ועל האומץ לשנות מצב תודעה דווקא בישורת האחרונה. 
בקול ייחודי, רווי הומור, כאב וערגה, מספרת הגיבורה על ההזדמנות הנדירה שניתנה לה להסתכל אחרת על החיים ועל המוות. 

שלומית‭ ‬מירון‭ ‬‒‭ ‬יוצרת‭ ‬ומנחה‭ ‬סדנאות‭ ‬לכתיבה‭ ‬אינטואיטיבית‭ ‬ואת‭ ‬הסדנה‭ ‬הוותיקה‭ ‬“סיפור‭ ‬חיים“‭.‬ מחברת‭ ‬הרומן‭ ‬“מורטוריום“‭,‬ קובץ‭ ‬הסיפורים‭ ‬הקצרים‭ ‬“ככה‭ ‬נראה‭ ‬אושר‭ ‬‮–‬‭ ‬סיפורים‭ ‬מאמצע‭ ‬החיים“‭ ‬וספרי‭ ‬ילדים‭ ‬ובהם‭: ‬“המוצץ‭ ‬שלי‭ ‬והמוצץ‭ ‬של‭ ‬אבא‭ ‬‮–‬‭ ‬סיפורו‭ ‬של‭ ‬מסע‭ ‬גמילה‭ ‬משפחתי“‭ ‬שתורגם‭ ‬לשפות‭ ‬זרות‭ ‬ונבחר‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬המכון‭ ‬לתרגום‭ ‬ספרות‭ ‬עברית‭.‬ סיפוריה הקצרים‭,‬ שיריה‭ ‬ומאמריה‭ ‬מפורסמים‭ ‬במגוון‭ ‬במות‭ ‬מקוונות‭ ‬ובכתבי‭ ‬עת‭ ‬לספרות‭ ‬ולהגות‭.‬

"אחרי שלושים שנות נישואים המילה "הפוגה" הספיקה כדי להפוך אותי למטורפת שמחשבותיה מתפרצות, ניתזות ומתנגשות אלה באלה כמו גרעיני פופקורן באריזה למיקרוגל."
בעלה של מיה זה 30 שנה, מדען מוח מהולל, הופך את עולמה כשהוא מודיע לה שהוא זקוק ל"הפוגה" ביחסיהם. מיה מתמוטטת ומתאשפזת, ועם שחרורה שוכרת לעונת הקיץ בית בעיירת הולדתה במיניסוטה שבה מתגוררת עדיין אמה.
שם תתחיל המשוררת הפגועה אך המתאוששת לטוות שוב את קשריה עם עולמות נשיים שונים: חמש ה"ברבורות" חברותיה הישישות של האם, שכנה צעירה מטופלת בילדה קטנה ומצחיקה, בתינוק קטן ובבעל זועם, קבוצת נערות שהיא מנחה בסדנת שירה ונעשית מעורבת בהתבגרותן רצופת המהמורות - מגוון רחב של תחנות ושל אפשרויות ומחסומים בחיי אישה.
ברגישות אין קץ אך גם בקלילות ובעיקר בלי שמץ רגשנות מגוללת הוסטוֶט את סיפורו של קיץ ללא גברים.


"מרומם רוח... הרהור קליל וקופצני יותר על גברים ונשים... הוסטווט היא סופרת עשויה לבלי חת... הפרס לקוראים ניתן בתבונה החדה של כתיבתה... היא הצליחה לא לגמד את האמת על חייהן של נשים ועם זאת לא לוותר על האהבה לגברים." (סן פרנסיסקו כרוניקל)


סירי הוסטווט נולדה בנורת'פילד, מינסוטה ב־ 1955 למשפחה נורווגית־אמריקאית. לאחר שהשלימה תואר ראשון בהיסטוריה במכללת סנט אולף המשיכה בלימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שם כתבה דוקטורט על יצירת דיקנס. קיץ ללא גברים הוא הרומן החמישי שלה. מלבדו פרסמה גם חמישה קובצי מסות וספר שירים אחד. בין ספריה הקודמים שתורגמו לעברית "בעיניים קשורות" (הספריה החדשה). היא מתגוררת בברוקלין עם בעלה הסופר פול אוסטר.