שיעור מס. 1
אתה חוגג 85
ברוך הבא.
אני שמח שאתה קורא שורות אלו והחלטת להצטרף אלי למסע מופלא לשינוי חיובי של עולמך, של דרך חייך ו/או של דרכך העסקית. אני משוחח אתך כאילו אנו משוחחים פנים-אל-פנים, כי את החומר המוגש בספר זה שלפניך כתבתי בדיוק עבורך, האדם המבקש לבצע שינוי מכריע בחייו והמחפש את האיש (המאמן) שיסייע בידו לעשות זאת בצורה מעניינת, מיוחדת ויעילה. כמו כן נכתב הספר עבור אותו מאמן העושה את צעדיו הראשונים באימון והמעונין להיעזר בכלים נוספים.
*אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחות מבלי שתשתף עמו פעולה.
אלינור רוזבלט
היום אנו יוצאים יחד, אתה ואני, אל המסע בדרך לשינוי, שינוי איטי בו אתה, ידידי, תקבל את הכלים הדרושים לך על מנת לבצע את הפניה החשובה בחייך לעבר המקום בו עולה השמש מחדש רק עבורך ומציתה בך ניצוץ חדש של חיות והתחדשות מהסוג שלא נדלק אצלך מזה שנים רבות.
בימים הקרובים נצעד יום-יום יחד ונלמד דברים חדשים ואת הדרכים ליישמם. לאחר מכן, כשתסיים לקרוא את הספר, תמשיך לצעוד לבדך עם הכלים והמחשבות החדשות שרכשת לעבר הצלחות נפלאות וחיים אמיתיים מלאי סיפוק והנאה.
בעולם מסביב יש אנשים העושים בכל יום רק את מה שמצפים מהם שיעשו ולאו דווקא את מה שהם רוצים לעשות. הם, למעשה, כבר לא דנים בשאלה מה הם רוצים ופשוט מתבלבלים בין המושג של רוצה לעשות לצריך לעשות. האם אתה נימנה ביניהם? האם אתה עושה באמת את מה שאתה רוצה לעשות או שגם אתה דואג לרצות את הסביבה המקיפה אותך ועושה מה שאותה סביבה חושבת שאתה צריך לעשות? זו השאלה הראשונה מני רבות שעוד תישאל ושיהיה עליך לענות לעצמך.
אני כותב ספר זה באמצע חיי, לאחר שהצלחתי לעצור לפרק זמן ארוך ולהשקיף סביבי על חיי וחיי הקרובים אלי או הרחוקים ממני ואחרים. בתהליך התבוננות זה מצאתי רבים וטובים הצועדים בשבילי החיים המאובקים. כאלה שמעולם לא האמנתי שהחיים יצליחו לאלף אותם לחיים פשוטים ואפורים והם נכנעו כמעט ללא קרב לשגרה וויתרו על האפשרות להגשמת חייהם וחלומותיהם. נערים מלאי מרץ ויוזמה הפכו להיות חיילים של הבירוקרטיה. יוצאי-צבא מלאי תשוקה לחיים נהדרים נפלו לאחר מספר שנים קורבן לחיי שיגרה. בעלי תארים אקדמאים יצירתיים ונפלאים, נשחקו והפכו לברגים במכונות גדולות שאינם יודעים את שמם.
הבט סביב. החברים שלי והחברים שלך כולם נעים כמו סרט נע לפי חוקי המקום בו הם שוהים, נטולי חדוות עשייה. כל מבוקשם הוא לעבור את החודש בשלום מבלי לדבר כלל על הגשמת חלומותיהם הגדולים או מבלי לעשות צעד לכיוון החיים אותם רצו לחיות לפני שהחיים אילפו אותם אחרת.
ואתה... היכן אתה משתבץ בכל התמונה הזו?
עצום לרגע את עיניך ודמיין לעצמך את יום הולדתך ה-85. הבט סביבך וראה את הרבים שבאו לחלוק לך כבוד: בני משפחה, חברים, שכנים, מכרים, חברים לעבודה. אתה יושב על כסא-כבוד ומימינך עולים לבמה המברכים, אחד אחר השני, ומשמיעים מילים חמות עליך. אתה מתרגש, דמעה קטנה מופיעה בזווית העין ותוך כדי סיפור זה או אחר על מעלליך, אתה שוקע בזיכרונותיך הרבים. האורחים ממשיכים לדבר, אבל אתה כבר לא שומע את דבריהם וצולל במחשבותיך אל העבר ומשחזר את חייך אחורה. אתה מבין שאתה קרוב לסוף יותר מאשר להתחלה או אפילו לאמצע. למעשה, כבר לא תוכל לשנות כמעט דבר. אתה את שלך עשית... טוב או רע, אבל כבר עשית...
חשוב לרגע, אם עכשיו, בגיל 85, אתה מצטער על דברים שלא עשית? האם הגשמת את כל מה שחלמת בנעוריך? בבגרותך? האם הקמת את בית-הקפה עליו חלמת? האם נסעת עם ילדיך לחודש שלם לארצות-הברית לטיול? האם כתבת את הספר שרצית? האם קנית את מכונית הספורט האדומה או את המרצדס שחלמת עליהן כל השנים? האם נסעת לטייל בג'ונגל? האם אמרת לאישתך את מה שכל כך רצית לומר? האם למדת את התחום שהיית בטוח כי תהפוך בו לעילוי? האם נולדו לך מספר הילדים שרצית? האם התאמנת במכון-כושר ופיתחת את היכולות הספורטיביות שחשקת בהן...? האם... האם... האם...?
אם היית יכול היום לחזור אחורה, מה היית משנה? האם היית חי חיים יצירתיים יותר? האם היית מעז יותר? האם היית מייחס פחות חשיבות למה שיגידו הבריות? האם היית מוותר על ההשתעבדות העצומה של עשרות שנים למשכנתא על רכישת בית יקר מדי שקנית רק על מנת להוכיח שאתה יכול והיית חי קצת יותר ברווחה? האם היית מעז יותר? האם היית מתייחס פחות לדעת הסובבים אותך ושומע קצת יותר לתחושות הבטן של עצמך? לרגשות שלך.
אילו היום, בגיל 85, היתה ניתנת לך האפשרות, היית מנסה בכל זאת לבחור בקריירה של עצמאי? לומד משהו אחר? מפתח את הכשרון או מגשים את החלום להשיט יאכטה סביב העולם עם זוגתך לאחר שהילדים פרחו להם כבר מהקן? האם היית הולך ללמוד לרקוד...?
*תחיה את חייך כאילו אתה עומד למות מחר ולמד כל דבר כאילו אתה תחיה לנצח.
מהטמה גנדי
המברכים עולים ויורדים מהבמה. אתה לא שומע אותם אבל כולם מהללים אותך, מזכירים שעבדת במסירות, שהשקעת בילדים, שבנית בית לתפארת, שלא נעדרת מהעבודה, שלא איחרת, שהיית טוב מכל הבחינות - אבל מה אתך? האם חיית את החיים שרצית? או שאולי חיית את החיים שרצו האחרים? עבדת בעבודה שמצאת ונשארת כי לא היה לך האומץ לקום ולחפש עבודה אחרת עליה חלמת? האם השקעת את מיטב שנותיך בעבודה רק לשם רכישת בית, כדי שכולם יאמרו שזה האזור הכי טוב, שיתפעלו מהלובי המפואר ומהשיש, אך בתוכך אתה יודע כי אם היית מתפשר על בית קצת פחות יוקרתי, יכולת לעבוד שעתיים פחות ביום ולבלות עם ילדיך הקטנים רגעים יקרים שלא יחזרו לעולם ולהגיע לימי ההולדת שלהם בגן, דבר שנבצר ממך. האם נתת לכולם כל כך הרבה עד שלך לא נשאר כלום? האם מימשת את הפוטנציאל שלך במלואו והיום אתה אומר לעצמך, חייתי חיים טובים ומספקים, או שאולי אתה אומר לעצמך, הייתי עושה כל זאת אחרת? האם עכשיו, בגיל 85, אתה אומר לעצמך... "אילו רק ידעתי שככה זה יהיה, הייתי משנה המון..."?
פקח את עיניך. חזור למציאות. המברכים כבר הלכו. אתה יושב בחדרך. אני מודה, הצלחתי להחזיר אותך אחורה כמה עשרות שנים ממצבך הנוכחי... להיום, לרגעים אלה בהם אתה קורא את הספר. למעשה, כל רגע בחיינו הנוכחיים יכול להיות הרגע האחרון שבחיינו. האם אתה חי את החיים שאתה רוצה? שאתה ראוי להם? האם אמרת למשפחה ולחברים באמת את מה שאתה רוצה לומר להם מזה זמן רב? האם הענקת להם את שרצית להעניק? האם הדברים שמכעיסים אותך עכשיו הם אלה שהיית מתעסק אתם ביומך האחרון?
בדיקה מעמיקה של שאלות אלו ילמדו אותך לנצל את חייך בצורה טובה יותר ויגרמו לך לנצל את יתרת חייך בדרך בה אתה בוחר ובשום אופן לא בדרך שבחרו אחרים עבורך.
*כל העולם כולו שלך הוא. מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה...
סנהדרין ל"ח ע"ב
כל הידע והיכולות לחיות חיים כאלה שבגיל 85 יעלו על שפתיך חיוך גדול טמונים בך וכל מה שדרוש, הוא ליצור בתוכך את הגירוי הנכון על מנת שיתעוררו בך התכונות, הזיכרונות וההבנה שאתה יכול לעשות הכל. מאמן או מורה דרך בדמות אדם או ספר, רק יציפו ויעצימו בך את כל אלה. יעבור זמן עד שתשלים את כל תהליך הלימוד וההתקדמות שלך, אבל זכור כי אותו זמן יעבור גם אם לא תלמד כל זאת.
עכשיו, יש לך את ההזדמנות לשנות - זכור! הפעם, זה סופי, כי ביום ההולדת ה-85 שלך לא תוכל לחזור אחורה ולא תוכל לומר: "לא ידעתי".
רבים ממתינים לקיומם של תנאים מיוחדים על מנת לצאת לדרך ולהגשים את חלום חייהם. את רשימת הסיבות אולי גם אתה מכיר: "אחרי שנגור לבד... אחרי שנתחתן... אחרי שנצליח לקנות דירה משלנו... אחרי שנרכוש מכונית... אחרי שיהיה לנו ילד... אחרי שנסיים עוד תואר... אחרי... אחרי... אחרי... "
ורשימה זו היא אין-סופית אלא שהיא, למעשה, מהווה רק תירוץ מדוע לא לקום ולעשות מעשה, כאן ועכשיו.
לאחר שתבין שמדובר רק בתירוצים, תוכל לדלג מעל כל אלה ולעבור לצד המעשי של הגשמת חייך כבר עכשיו, כי אין זמן מתאים יותר. המסע שלך יכול להתחיל מרגע זה וכל הדרוש לך הוא לטפס ולקפוץ מעל לחומה המקיפה אותך ועוצרת בעדך. נפץ את 'חומת ה... אחרי' הזו והצטרף ללא כל דיחוי למסע ההגשמה שלך.
*התקווה היא הגורמת שאדם הקופץ מאנייה טובעת יחתור בכל כוחו בלב ים למרות שאינו רואה כל יבשה סביבו.
אובידיוס
ההקדמה של ספר זה היא, למעשה, השיעור הראשון שלך. אני מבקש שתניח לרגע את הספר מידך ותהרהר מעט במה שקראת.
זהו השיעור שלך להיום.