הקדמה
החיבור 'לנבוכי הדור', שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק (להלן הראי״ה) ושכונה 'מורה נבוכים החדש'1, היה עלום למעלה ממאה שנה. פרסומו לאחרונה מעורר עניין רב בקרב לומדי תורתו. הסיבה לכך היא, שהראי״ה לא הזכיר את החיבור בכתביו שהתפרסמו או באגרותיו. גם בנו, הרצי״ה קוק, שהמשיך לערוך את כתבי אביו לאחר פטירתו, לא הזכיר את החיבור בכתב, וכנראה אף לא בעל פה. תלמידיו מתקופות שונות בישיבת 'מרכז הרב' העידו כי לא הקריא מחיבור זה בשיעוריו מעולם.
ייחודו של החיבור בצורתו ובתוכנו. צורתו, כספר המסודר לפי פרקים, שונה מכתיבתו של הראי״ה בדרך כלל, בפנקסים שנרשמו כמעין יומן אישי של רעיונות בנושאים שונים. 'לנבוכי הדור', בניגוד אליהם, עבר עריכה ותיקונים בידי הראי״ה, אך לא במידה שהכינה אותו להדפסה. תוכנו הוא נושאים שדן בהם הראי״ה לראשונה, ובהם חידושי המדע בזמנו ובראשם תיאוריית ההתפתחות.
חשיבותו של החיבור נעוצה בתרומתו הפוטנציאלית להבנת התגבשות הגותו של הראי״ה, וכתשתית לכתביו בהמשך הדרך. לעתים קרובות, מתבסס הראי״ה על דברים שכתב במקום קודם, מבלי לציין זאת במפורש. יש אפוא חשיבות להבין את מיקום החיבור על רצף כתיבתו של הראי״ה, כדי להבין את זיקותיו לחיבורים אחרים שלו.
הגותו המוקדמת של הראי״ה נכתבה בחו״ל, ומתוכה מוכרים בעיקר המאמרים שפרסם והחיבור 'עין איה'. ייחודו של 'לנבוכי הדור' בהיותו חיבור בהיר ושיטתי יחסית, המכוון להסברת עיקרי אמונה. לכאורה, הוא היה אמור להיות חיבורו המרכזי של הראי״ה בחו״ל. העובדה שלא הוצא לאור בידי הראי״ה, ולא נמנה עם הכתבים שעסק הרצי״ה בהוצאתם בחיי הראי״ה או אחרי פטירתו, מחייבת בירור.
כדי לאפשר ללומדים לדעת פרטים על מאפייני החיבור 'לנבוכי הדור', הרקע לחיבורו וזמן כתיבתו, צירפתי בשיפולי גלימתו פרק מתוך עבודת הדוקטורט שלי2, העוסק בחיבור ובמאפייניו. בפרק זה בררתי מאפיינים שונים של החיבור ובהם היחס אליו עד היום, ודנתי בנסיבות שהביאו את הראי״ה לחברו. מתוך עיון ודיון במכתביו ובמאמריו שפורסמו בחו״ל, הצבעתי על תחום הזמן שבו נכתב החיבור. בפרק אף עמדתי על ייחודו של החיבור ביחס לכתבי הראי״ה בכלל, תוך בחינת אופי העריכה והתיקונים שהכניס הראי״ה בחיבור. כמו כן, הבאתי השערות להחלטת הראי״ה ועורכיו לגנוז את החיבור ולא לפרסמו ברבים. לחיבור גם הקדמתי הסבר על העקרונות שהנחו אותי בעריכתו והוספתי מפתחות.
תחום זמן חיבור 'לנבוכי הדור' כפי שעלה בבירורי, הוא השנה וחצי האחרונות של כהונת הראי״ה כרבהּ של בויסק. החיבור עומד אפוא בתפר שבין הגותו של הראי״ה בחו״ל להגותו הארץ־ישראלית. סגנונו הוא סגנון הכתיבה של חו״ל, אך בתכניו אנו מוצאים חידושים ביחס למאמרים שפרסם בחו״ל. בשנים האחרונות התפרסמו פנקסים נוספים מתקופת בויסק, שהרחיבו את היריעה של כתיבתו המוקדמת של הראי״ה. החיבור 'לנבוכי הדור', הנוסף עליהם כעת, מוסיף חוליה חשובה שהיתה חסרה, המאפשרת לעמוד על רצף ההתפתחות של התמודדות הראי״ה עם סוגיות ציבוריות. באמצעות השוואה בין הכתיבה שלפני 'לנבוכי הדור' לכתיבה שלאחריו, ניתן לעמוד מצד אחד על קיום רצף מחשבתי של הראי״ה בין הגותו שבחו״ל להגותו שנכתבה בארץ ישראל, ומצד שני, להבחין בהבדלים בעמדותיו של הראי״ה קוק בין שני המקומות. בתת־פרק האחרון עמדתי על כמה שינויים משמעותיים בנושאים אחדים.
אין ספק שניתן ללמוד רבות מחיבור זה, ובפרט מן הדיון הנרחב והמפורט הכלול בו בהתמודדות עם טענות שעלו כנגד התורה בעקבות חידושי המדע כתיאוריית ההתפתחות. החיבור 'לנבוכי הדור' משלים נדבך רב ערך בהבנת גישתו של הראי״ה לתיאוריית ההתפתחות, לחיוב האומה בקבלת תורה שבעל פה ועוד. ערכו רב ללומדי משנתו מספריו העיקריים, כהשלמה להכרת כל היקף תפיסתו. בנוסף, קריאה מעמיקה בחיבור מלמדת על התמודדותו של הראי״ה עם סוגיית ביאור אמונת היהדות לציבור הרחב. בהוצאתו של החיבור 'לנבוכי הדור' בשלמותו כיום, כשהוא מוגה, ערוך ומוער, אני מקווה לאפשר השלמת הבנה זו.
אני מודה לבורא עולם, על הזכות שנזדמנה לי להוציא לאור חיבור של רבנו הגדול הראי״ה קוק זצ״ל. מאז פטירתו של הרב, הולכת ומתבררת 'התורה הגואלת' מבית מדרשו, כמבט האמת על תהליכי שיבת עם ישראל לארצו. היא היחידה המבררת לעומק את פרטי מהלך בניית האומה מחדש. ד' שלח לנו תורה זו למחיה לדורות הגאולה. על פיה נוכל להבין את המהלך של העתקת עם ישראל מקיום יחידים בגלות להופעה ככלל בארצו. עיקר תורתו של רבנו העוסקת בכך, היא הדברים שכתב בארץ ישראל ברוח קודשו. יש עוד רבות ללמוד וללבן סוגיות אלו שעסק בהן. אף שכתבתי בדוקטורט בהרחבה על ההתמודדות של הראי״ה עם תיאוריית ההתפתחות בארץ ישראל ועל מבטו המעמיק מתורת הסוד על מהלך ההתפתחות הרוחנית המוביל אל זו הגשמית ובירורים נוספים, לא צירפתי אותם כאן. דברי רבנו הגדול הם מדרגה בפני עצמה.
תודתי להוצאת ידיעות ספרים ולעומד בראשה, מר דב איכנולד, על היותם אכסניה להוצאת חיבור הראי״ה קוק זצ״ל. תודה לעמיחי ברהולץ על הדאגה שהספר יצא בצורה מכובדת כראוי למחברו ולקותי טפר ולצוות המקצועי שלו על עבודת ההפקה הנאה.
תודתי נתונה לאלו שעזרו לי בהבאת עבודה זו לידי גמר במהלך שנות העבודה. תודה להורי ובמיוחד לאמי שדחפה אותי כל העת להשלים את העבודה למרות הקשיים.
תודה מיוחדת לאשתי טל, שעמדה לצדי בכל התקופה ואפשרה לי לשקוע בלימוד תורת הראי״ה ובירורה, ולילדַי שקיבלו בהבנה שאביהם היה עסוק בזמן כתיבת העבודה.
תפילתי לבורא עולם שתוספת זאת של תורת רבנו תתרום גם היא לקירוב גאולתנו, ונזכה בקרוב לבניין בית מקדשנו בב״א.
שחר רחמני
ירושלים, תשע״ד
