פֶּרֶק א
מִי שָׁבַר אֶת הַחַלּוֹן
בַּבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל?
הִנֵּה אֲנַחְנוּ.
אִם אַתֶּם לֹא רוֹאִים אוֹתָנוּ, תְּנַסּוּ לְדַמְיֵן: אֲנִי צוֹעֵד בָּרֹאשׁ, שַׂגִּית הוֹלֶכֶת מֵאֲחוֹרַי וּמוֹשִׁיק הוּא הַמְּאַסֵּף. עַל הַצַּוָאר שֶׁלִּי תְּלוּיָה רְצוּעָה שֶׁל מִשְׁקֶפֶת שָׂדֶה מְיֻחֶדֶת, סַבָּא שֶׁלִּי הֵבִיא לִי אוֹתָהּ מֵאוֹסְטְרַלְיָה. הוּא הַיָּחִיד בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁמִּתְפַּעֵל מֵהָרַעֲיוֹנוֹת שֶׁלִּי וּמֵהַחֲבוּרָה. כְּשֶׁהוּא נָתַן לִי אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת, הוּא אָמַר:
״אִם אֲנִי הָיִיתִי בְּגִילְךָ, הָיִיתִי מִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה שֶׁלְּךָ.״
הַשָּׁעָה עַכְשָׁיו שֶׁבַע בָּעֶרֶב וּכְבָר מַתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ. מוֹשִׁיק מֵאִיץ בִּי לְסַיֵּם אֶת הַסִּיּוּר לִמְצִיאַת חֲשׁוּדִים, כִּי שַׂגִּית קִבְּלָה מִשְׂחַק מַחְשֵׁב חָדָשׁ וְהוּא רוֹצֶה לְנַסּוֹת אוֹתוֹ. מוּבָן שֶׁהוּא לֹא מוֹדֶה שֶׁזֶּה מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּרֹאשׁ. בִּמְקוֹם זֶה הוּא חוֹפֵר לִי שֶׁעָלָיו לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, כִּי הוּא הִבְטִיחַ לְאִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא יִתְאַמֵּן בִּנְגִינָה בִּפְסַנְתֵּר עוֹד הָעֶרֶב. תָּבִינוּ, מוֹשִׁיק גוּרֶבִיץ׳, הַסְּגָן שֶׁלִּי בַּחֲבוּרָה, הִתְחִיל לְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵּר. בְּסַךְ הַכֹּל הָיוּ לוֹ שְׁנֵי שִׁעוּרִים, וּכְבָר הוּא מְנַצֵּל אֶת הַפְּסַנְתֵּר הַזֶּה בְּתוֹר תֵּרוּץ לְהַבְרִיז מִסִּיּוּרִים לְאִתּוּר חֲשׁוּדִים.
״אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה?״ אֲנִי עוֹצֵר וְדוֹחֵף אֶת מוֹשִׁיק וְשַׂגִּית לְאָחוֹר, וּמַצְבִּיעַ עַל אָדָם שֶׁחוֹבֵשׁ כּוֹבַע בּוֹקְרִים רְחַב שׁוּלַיִם, מְכַוֵן מַצְלֵמָה לְעֵבֶר הַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל שֶׁגָּר בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ וּמְצַלֵּם תְּמוּנָה וְעוֹד תְּמוּנָה וְעוֹד תְּמוּנָה.
״מָה אִתּוֹ?״ שַׂגִּית מְפַהֶקֶת.
״הוּא לֹא נִרְאֶה לָכֶם חָשׁוּד?״ אֲנִי שׁוֹאֵל.
״חָשׁוּד?״ מוֹשִׁיק צוֹחֵק, ״מָה חָשׁוּד בּוֹ?״
״אַתֶּם לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁהוּא מְצַלֵּם סְתָם בַּיִת?״ אֲנִי מַסְבִּיר.
שַׂגִּית מִתְקָרֶבֶת אֵלַי.
״לִי הוּא נִרְאֶה תַּיָּר,״ הִיא אוֹמֶרֶת.
״גַּם לִי,״ מוֹשִׁיק מוֹסִיף.
״תַּיָּרִים מְצַלְּמִים סְתָם בָּתִּים?״ אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ.
״הַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל הוּא לֹא סְתָם בַּיִת,״ מוֹשִׁיק אוֹמֵר לִי, ״זֶה בַּיִת מְיֻחָד.״
״בֶּאֱמֶת?״ אֲנִי קְצָת מִתְעַצְבֵּן, ״מָה מְיֻחָד בּוֹ?״
״הוּא יָשָׁן,״ מוֹשִׁיק מַסְבִּיר, ״הַיּוֹם לֹא בּוֹנִים כָּכָה.״
״וְתַיָּרִים מְצַלְּמִים בָּתִּים יְשָׁנִים וּמְיֻחָדִים?״ אֲנִי לֹא מְוַתֵּר, ״אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בָּתִּים מְיֻחָדִים יֵשׁ בִּירוּשָׁלַיִם?״
״אוּלַי הוּא מְתַכְנֵן בָּתִּים?״ שַׂגִּית מַצִּיעָה.
״בְּדִיּוּק מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי,״ מוֹשִׁיק מִתְחַנֵּף אֵלֶיהָ.
״בּוֹאוּ נִגַּשׁ אֵלָיו וּפָשׁוּט נִשְׁאַל אוֹתוֹ,״ שַׂגִּית מִתְרַחֶקֶת מִמֶּנִּי. אֲבָל אֲנִי תּוֹפֵס אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וְלֹא מְאַפְשֵׁר לָהּ לָזוּז. ״מָה קָרָה?״ הִיא נִבְהֶלֶת.
בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הָאִישׁ שׁוֹמֵט אֶת הַמַּצְלֵמָה שֶׁלּוֹ. הוּא מֵרִים מְעַט אֶת שׁוּלֵי חֻלְצָתוֹ, וַאֲנִי מַצְלִיחַ לְהַבְחִין בַּחֲגוֹרָה שֶׁהוּא חוֹגֵר.
יוּאוֹ!
מָה יֵשׁ לוֹ שָׁם בַּחֲגוֹרָה?
נִשְׁבָּע לָכֶם שֶׁזֶּה אֶקְדָּח!
וּשְׁנִיָּה... מָה זֶה? הוּא עוֹמֵד לִשְׁלוֹף אוֹתוֹ?
״יְלָדִים,״ הוּא פּוֹנֶה אֵלֵינוּ בְּמִבְטָא שֶׁאֲנִי לֹא מְזַהֶה, ״אוּלַי אֶפְשָׁר...״
״לִבְרוֹחַ!!!״ אֲנִי צוֹעֵק וְדוֹחֵף אֶת שַׂגִּית בְּיָד אַחַת וְאֶת מוֹשִׁיק בַּיָּד הָאַחֶרֶת, ״מַהֵר!״ בָּרוּר לִי שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה לֹא מִתְכַּוֵן לְהַסֵּס. הוּא יִשְׁלֹף אֶת הָאֶקְדָּח וְיִירֶה בָּנוּ. כְּבָר הָיוּ לֹא מְעַט מִקְרִים שֶׁאֲנָשִׁים חֲשׁוּדִים פָּנוּ אֶל יְלָדִים וְאָמְרוּ לָהֶם בְּמִבְטָא זָר: ׳אוּלַי אֶפְשָׁר...׳ וְאָז הֵם יָרוּ בָּהֶם.
אֲנִי רָץ מַהֵר. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְּעָדִים שֶׁל שַׂגִּית שֶׁרָצָה בְּעִקְבוֹתַי. אֲנִי נִכְנָס לְחָצֵר שֶׁל בַּיִת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הָאֲחוֹרִי.
מוֹשִׁיק צָץ מוּלִי.
״דַּי!!!״ הוּא צוֹעֵק, ״מָה הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ?״
״לֹא רָאִיתָ שֶׁהָיָה לוֹ אֶקְדָּח?״ אֲנִי מִתְנַשֵּׁף.
״מָה פִּתְאוֹם אֶקְדָּח?״ מוֹשִׁיק עוֹנֶה לִי, ״הוּא תַּיָּר, סְתָם תַּיָּר.״
״וְאִם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהָיָה לוֹ אֶקְדָּח בַּחֲגוֹרָה?״ אֲנִי לֹא מְוַתֵּר.
״אָז אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאַתָּה מַמְצִיא אֶת זֶה מֵהַדִּמְיוֹן שֶׁלְּךָ,״ מוֹשִׁיק מֵשִׁיב.
״וְאִם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁבְּלִי הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי לֹא הָיוּ לָנוּ הַרְפַּתְקָאוֹת?״ אֲנִי לֹא מְוַתֵּר.
״אָז אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁבָּעִנְיָן הַזֶּה אַתָּה צוֹדֵק,״ מוֹשִׁיק מְחַיֵּךְ אֵלַי, וַאֲפִלּוּ מוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲצוֹר אֶת הַוִכּוּחַ.
אֲנִי עוֹצֵר אֶת הַוִכּוּחַ, אֲנִי לֹא אוֹהֵב סְתָם לְהִתְוַכֵּחַ. מִצַּד שֵׁנִי, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְאַפְשֵׁר לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי לִטְעוֹת, וְלֹא לְהָבִין שֶׁבְּלִי דִּמְיוֹן הַחַיִּים עֲלוּלִים לִהְיוֹת מְשַׁעַמְמִים מְאוֹד. אִם אֲנִי לֹא הָיִיתִי מַמְצִיא דְּבָרִים מֵהַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי, מוֹשִׁיק הָיָה מִתְאַמֵּן בִּפְסַנְתֵּר וּמְשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב, לֹא יוֹצֵא לְהַרְפַּתְקָאוֹת וְלֹא עוֹלֶה עַל עִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל פּוֹשְׁעִים אֲמִתִּיִּים.
אֲבָל שְׁנִיָּה... הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלָּאִישׁ לֹא הָיָה שׁוּם אֶקְדָּח בַּחֲגוֹרָה שֶׁלּוֹ?
הַאִם יִתָּכֵן שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוֵן לִשְׁלוֹף אֶת הָאֶקְדָּח (שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ) וּלְכַוֵן אוֹתוֹ אֵלֵינוּ?
הַאִם יִתָּכֵן שֶׁמּוֹשִׁיק צוֹדֵק וְהָאִישׁ הוּא סְתָם תַּיָּר שֶׁמִּתְעַנְיֵן בְּבִנְיָנִים מְיֻחָדִים?
הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל הוּא אָכֵן בַּיִת מְיֻחָד שֶׁרָאוּי שֶׁיְּצַלְּמוּ אוֹתוֹ?
כֵּיוָן שֶׁאֲנִי חַיָּב לִבְדּוֹק הַאִם הַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל הוּא בַּיִת מְיֻחָד, אֲנִי פּוֹקֵד עַל מוֹשִׁיק וְשַׂגִּית:
״קָדִימָה אַחֲרַי!״
״לְאָן?״ מוֹשִׁיק נִלְחָץ.
״חֲזָרָה לַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל,״ אֲנִי אוֹמֵר.
״מָה יֵשׁ לָנוּ לְחַפֵּשׂ שָׁם?״ מוֹשִׁיק שׁוֹאֵל.
״דְּבָרִים מְיֻחָדִים,״ אֲנִי אוֹמֵר.
עַכְשָׁיו מוֹשִׁיק לֹא מִתְוַכֵּחַ. הוּא מְהַנְהֵן בָּרֹאשׁ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד בַּבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל, הוּא לֹא יִסְתַּבֵּךְ בְּוִכּוּחַ נוֹסָף אִתִּי. לְדַעְתִּי, בְּוִכּוּחִים מִי שֶׁיּוֹתֵר עַקְשָׁן הוּא זֶה שֶׁמְּנַצֵּחַ. תְּנַסּוּ אֶת זֶה. גַּם אִם אַתֶּם לֹא צוֹדְקִים, תְּגַלּוּ שֶׁאִם יֵשׁ לָכֶם סַבְלָנוּת לֹא לְוַתֵּר, הַצַּד שֶׁמִּתְוַכֵּחַ אִתְּכֶם יִתְיָאֵשׁ בַּסּוֹף. אֲפִלּוּ אַבָּא שֶׁלִּי אוֹמֵר שֶׁוִכּוּחַ הוּא מִלְחֶמֶת הַתָּשָׁה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת זֶה, הוּא לֹא מִתְכַּוֵן לְוִכּוּחִים אִתִּי אֶלָּא לְוִכּוּחִים עִם אִמָּא, שֶׁאַף פַּעַם לֹא מְוַתֶּרֶת.
כַּנִּרְאֶה יָרַשְׁתִּי מִמֶּנָּה אֶת הַתְּכוּנָה הַזֹּאת.
וְאִם לְרֶגַע עָלָה בְּדַעְתְּכֶם שֶׁאֲנִי רוֹמֵז כָּאן שֶׁלָּאִישׁ לֹא הָיָה אֶקְדָּח בַּחֲגוֹרָה, אַתֶּם טוֹעִים. אֲנִי רָאִיתִי אֶקְדָּח, וְאַף אֶחָד לֹא יְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי שֶׁהוּא לֹא הָיָה שָׁם.
טוֹב, נַחְזֹר לַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל, כְּדֵי לְבָרֵר אִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד שֶׁעָשׂוּי לְעַנְיֵן אָדָם שֶׁמִּתְעַנְיֵן בְּבָתִּים. הִנֵּה הַבַּיִת, הוּא חָשׁוּךְ. גַּם מִסָּבִיב חָשׁוּךְ. בַּזְּמַן שֶׁאֲנַחְנוּ בָּרַחְנוּ מֵהַצַּלָּם הֶחָשׁוּד, הַשֶּׁמֶשׁ הִסְפִּיקָה לִשְׁקוֹעַ.
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מַבְהִיל בְּבָתִּים חֲשׁוּכִים. בִּשְׁעוֹת הָאוֹר כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים בַּגִּנָּה, הֵם לֹא מַזְכִּירִים לְךָ מִפְלָצוֹת. אֲבָל בַּחֹשֶךְ, כָּל עָנָף הוֹפֵךְ לִהְיוֹת זְרוֹעַ שֶׁל תְּמָנוּן, וְכָל צַמֶּרֶת שֶׁל עֵץ נִהְיֵית צַוָאר וְרֹאשׁ שֶׁל דִּינוֹזָאוּר.
״לָמָּה לְהִכָּנֵס לֶחָצֵר?״ מוֹשִׁיק שׁוֹאֵל, וְהַקּוֹל שֶׁלּוֹ רוֹעֵד וּמוֹכִיחַ שֶׁהוּא מְפַחֵד.
״אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִבְדּוֹק לָמָּה הוּא צִלֵּם דַּוְקָא אֶת הַבַּיִת הַזֶּה,״ אֲנִי עוֹנֶה.
״אֲבָל חֹשֶךְ,״ מוֹשִׁיק אוֹמֵר.
״יֵשׁ לִי פָּנָס,״ אֲנִי מַזְכִּיר לוֹ וְנוֹגֵעַ בַּפָּנָס שֶׁמְּחֻבָּר בְּאֹפֶן קָבוּעַ אֶל הַחֲגוֹרָה שֶׁלִּי.
״תַּדְלִיק אוֹתוֹ,״ מוֹשִׁיק מְבַקֵּשׁ.
״חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת!״ אֲנִי מִתְעַצְבֵּן.
אֲנַחְנוּ מְפַלְּסִים דֶּרֶךְ בֵּין הַשִּׂיחִים שֶׁל הַגִּנָּה, מֵהַבַּיִת בּוֹקֵעַ רַחַשׁ.
״שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה?״ אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת מוֹשִׁיק.
״אֵיזֶה פַּחַד...״ הוּא מְמַלְמֵל.
״אֵיפֹה שַׂגִּית?״ אֲנִי מִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר.
״אֵין לִי מֻשָּׂג,״ מוֹשִׁיק עוֹנֶה.
אֲנִי נֶעֱצָר בְּמֶרְחַק־מָה מֵחַלּוֹן שֶׁהַתְּרִיס שֶׁלּוֹ מוּגָף. הָרַחַשׁ חוֹזֵר לְהִשָּׁמַע.
״יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת...״ אֲנִי לוֹחֵשׁ.
״גַּנָּבִים,״ מוֹשִׁיק עוֹנֶה לִי בִּלְחִישָׁה.
״אַתָּה רוֹאֶה,״ אֲנִי אוֹמֵר, ״מָה אָמַרְתִּי לְךָ?״
״אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁצִּלֵּם?״ מוֹשִׁיק שׁוֹאֵל.
״אֶחָד וְעוֹד אֶחָד תָּמִיד שָׁוֶה שְׁנַיִם,״ אֲנִי עוֹנֶה.
״מִי הָאֶחָד וּמִי הָעוֹד־אֶחָד?״ מוֹשִׁיק לֹא מֵבִין.
״הָאֶחָד זֶה מִי שֶׁמְּצַלֵּם. אִם אַתָּה מְצַלֵּם בַּיִת וְאַחַר כָּךְ פּוֹרְצִים אֵלָיו, סִימָן שֶׁאַתָּה הוּא זֶה שֶׁפָּרַץ אֵלָיו,״ אֲנִי מַסְבִּיר לוֹ. ״אוֹ שֶׁחֲבֵרִים שֶׁהֵבֵאתָ אִתְּךָ הֵם שֶׁפָּרְצוּ.״
לְרֶגַע מִשְׂתָּרֶרֶת שְׁתִיקָה. מוֹשִׁיק כַּנִּרְאֶה לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲנוֹת לִי וְהוּא מְוַתֵּר, אוֹ מְנַסֶּה לִמְצוֹא תְּשׁוּבָה מְשַׁכְנַעַת. אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא מַסְפִּיק לְוַתֵּר, אוֹ לִמְצוֹא תְּשׁוּבָה מְשַׁכְנַעַת, קוֹרֶה דָּבָר מוּזָר. מֵהַבַּיִת בּוֹקְעִים אוֹרוֹת מְשֻׁנִּים. הָאוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים וּמַחְלִיפִים צְבָעִים: אָדוֹם, כָּחוֹל כְּמוֹ שֶׁל נַיְּדוֹת מִשְׁטָרָה, צָהוֹב וַאֲפִלּוּ יָרוֹק.
״גִ׳ינְגִ׳י, סְ׳תַכֵּל!״ מוֹשִׁיק תּוֹפֵס בְּיָדִי.
״אֲנִי רוֹאֶה,״ אֲנִי לוֹחֵשׁ.
״אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵן לָאוֹרוֹת,״ מוֹשִׁיק מַסְבִּיר, ״אֲנִי מִתְכַּוֵן לַחַלּוֹן.״
״אֵיזֶה חַלּוֹן?״
״זֶה-״ הוּא מַצְבִּיעַ לְאָחוֹר.
אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרֵי הָאֶצְבַּע שֶׁל מוֹשִׁיק וְאָז, בִּזְכוּת הָאוֹר הַמְּהַבְהֵב שֶׁבּוֹקֵעַ מֵהַבַּיִת, אֲנִי מַבְחִין בְּמָה שֶׁמּוֹשִׁיק בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לִי:
הַחַלּוֹן שֶׁלִּימִינִי שָׁבוּר וְהַתְּרִיס פָּשׁוּט נִתְלַשׁ מִמֶּנּוּ. הַגַּנָּב שֶׁפָּרַץ אֶל הַבַּיִת שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר אַרְבֵּל וְהִדְלִיק בּוֹ אוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים, הוּא כַּנִּרְאֶה זֶה שֶׁשָּׁבַר אֶת הַחַלּוֹן וְחָדַר פְּנִימָה מִכָּאן.
