הקדמה קצרה מאוד
לאן הגענו?
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר־וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָוְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָוְיֹאמְרוּ לָךְ
(דברים לב, ז)
זהו ספר קצר מאוד על עם עתיק מאוד. ספר קצר על עם עתיק שניחן בזיכרון ארוך.
העם היהודי הוא עם הנסמך על תודעתו ההיסטורית יותר מכל אומה אחרת.1 עם שלמד ללבוש צורה ולפשוט צורה, מבלי לאבד את תחושת הרצף ההיסטורי.2
הוא מתקדם מפריצת דרך לשֶבר, ומחורבן לתקומה. כל טלטלה משנה אותו, מחוללת תפנית, לעתים מהפכה, בתרבותו הדתית והמדינית. אבל אפילו המהפכות לא קוטעות את הרצף. הן אינן מהפכות החותרות למחיקת העבר ולפתיחתו של לוח חלק — הן מהפכות של המשכיות ושינוי. אין דומים העבדים במצרים לנוודים במדבר — ועדיין הם אותו העם. אין דומים הנוודים לכובשים — אך הם אותו העם. אין דומים הכובשים לתושבים, והתושבים לגולים, והגולים לפּזוּרים, והפזורים לחוזרים — ובכל זאת, כולם אותו העם.3
היהדות משתנה בהתאם לנסיבות המקום והזמן. מדלגת ממהפכה למהפכה. זו של אברהם אבינו, שאולי רק משל היה. וזו של משה, שייסד את העם וקבע לו אמונה שלא היתה כמותה.4 ואחר כך, בזמנים שהם כבר חלק מההיסטוריה האנושית המתועדת, עוד טלטלות, עוד מהפכות. זו של ממלכת ישראל הנכחדת, שהותירה מאחוריה את יהודה — ואת ה"יהודים". וזו של חורבן ראשון, ותקומה ראשונה, וחורבן שני, ויוחנן בן זכאי, שהציב במרכז החיים היהודיים תחליף לפולחן ופתח עידן של לימוד רבני במובנו הרחב.5 ורבי יהודה הנשיא, ורבינא ורב אשי, השמורים בזיכרון התרבותי — אם כי לא בנוהל המדעי — כמי שהעלו את המשנה והתלמוד על הכתב6 והרחיבו מאוד את היקפו של המושג המקובל "עם הספר". וגירוש ספרד, עוד כמעט אלף שנים לאחר חתימת התלמוד, שחולל הן תגובה קבלית־אפוקליפטית והן את ניצניו של תהליך חילון.7
היהדות של היום היא תוצר של שפע מהפכות כאלה, גדולות כקטנות.8 היא תולדה של כל המעט שהוזכר כאן, ושל המרובה שלא הוזכר מן העבר הרחוק יותר (נצרות, אסלאם) והקרוב יותר (שבתאות, השכלה, אמנציפציה). היהדות של היום היא המשכה של היהדות של פעם, אך אינה דומה ליהדות של פעם. ומן הסתם, היהדות של מחר לא תדמה לזו של היום — הטלטלות נמשכות.9
השינוי מובטח, שהרי היהדות — והעם היהודי — רק מתחילים לנסח את תגובתם לאחת התקופות הדרמטיות בתולדותיהם. הם רק על סִפָּה של מהפכה נוספת. הנה מה שעברו בפרק זמן קצר כהרף עין, פחות משלוש מאות שנים: קעקועה של האמונה התמימה באל ובבחירה; פירוקה של הקהילה היהודית המסורתית וקבלת היהודים כשווי זכויות בין שאר בני האדם; חורבנה המזוויע של יהדות אירופה; נסיקתה הנינוחה של קהילה יהודית משגשגת באמריקה; התחסלותן של הקהילות היהודיות בארצות האסלאם, מאיראן ועד מרוקו;10 והקמתה הפלאית של מדינת לאום יהודית בארץ ישראל — לראשונה מאז ימי ממלכת בית חשמונאי.11
כל אלה שינו את מצבו של העם היהודי ללא הכר.12
היהודים — אנחנו — עדיין נתונים בתקופת החלמה והסתגלות.13
היהודים — אנחנו — עדיין מעכלים מצב קיומי חדש. כבר בפרק הראשון נכנה אותו "משבר".
היהודים — אנחנו — עדיין מעצבים את דמותנו אגב התקדמות אל עתיד יהודי לא נודע.
הספר שלפניכם הוא אפוא לא יותר מאשר צילום־מצב של רגע יהודי בזמן, כפי שזה נתפס בעיניו של כותב אחד. נקודת מבט אחת מני רבות. רגע אחד חולף, חמקמק. הזמנה לשֹיח על ההווה, הזמנה למחשבה על העתיד, הזמנה לעיון בעבר.
על כל אחד מהנושאים הנדונים בו נכתבו כרכים עבי כרס. על כל אחד מן הפירושים המוצעים בו אפשר, ורצוי, לדון במשך שנים. הספר הזה קצר במכוון — ניסיון לנסח בתמצית את מצב הצבירה היהודי.
וראוי לדייק: הספר פורש מצע נרחב למדי של אפשרויות ופרשנויות — ברבים — אך הוא איננו מספק קביעה פסקנית — ביחיד — ביחס למרבית הסוגיות העולות בו. שהרי כולן עדיין נתונות במחלוקת בקרב היהודים, ולא הגיעו לכלל הכרעה. תוצאותיה של המחלוקת הזאת יכריעו כיצד ייראו העם היהודי ויהדותו בעתיד. יותר מזה, הן יַחְרצו אם יש להם בכלל עתיד. האם צדק ההיסטוריון היהודי החשוב שמעון דובנוב בטענתו ש"היהדות, בהיותה ישות רוחנית, אינה ניתנת לִכְלָיה"?14 תובנה מצמררת מעטו של מי שנרצח מאוחר יותר על ידי הנאצים.
בספר שלפניכם נציג שבע שאלות, שכל אחת מהן תאפשר דיון בסוגיה אחרת הנוגעת למצבה של היהדות בימינו. לכל שאלה מוקדש פרק. הפרקים דחוסים. הדיון מרפרף. מי שמבקש להעמיק ולהרחיב, יוכל לדלות מראי מקום והצעות קריאה ברשימות שבסוף הספר. מי שמבקש את ההיבט המעשי בספר, לצורכי חשיבה או דיון, ימצא בסופו של כל פרק מִתווה תרשימי של כמה מהתובנות שהוצגו בו.
בספר נשאל מהי היהדות — שאלה קשה להפליא, היום כמאז. שהרי אין דומה האלוהות של הרמב"ם לזו של הקבלה, ואין דומים עיקרי היהדות של רבי חסדאי קרשקש לאלה של היהודי בן ימינו.15 נברר מיהו יהודי בימינו — שאלה שהקמתה של מדינת ישראל מחדדת את מורכבותה, ושתופעת הנישואים המעורבים ברחבי העולם מסבכת אותה עוד יותר. נתהה על המושג השגור "ערכים יהודיים" — אם יש כאלה בכלל. נתהה על השנאה ליהודים, ובעקבותיה על החידה המעסיקה גם פילוסופים והיסטוריונים דגולים: איך העם היהודי שורד? נברר את תפקידה של ישראל כמדינת הלאום היהודי. ונהרהר במקורותיו של הגניוס היהודי — ובשאלה האם באמת, ואם כן מדוע, היהודים מצטיינים.
לבסוף נשאל גם מה ייעודם של היהודים. ולמה כדאי להם בכלל, אם כדאי להם בכלל, להמשיך ולהיות יהודים.
* * *
על הספר הזה אני חייב תודה לראשי מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, יושבת הראש אירינה נבזלין והמנכ"ל דן תדמור. הם שחשבו שנדרש ספר כזה, המתאר בקיצור ובבהירות את מצבו של העם היהודי כיום. הם שהאמינו שאני הכותב המתאים של ספר כזה, ופנו ושכנעו. הם שהתוו דרך ודחפו. אחר כך גם הרפו, ואפשרו לי להעמיק בחקירה, שתבעה השקעת זמן הרבה מעבר למתוכנן, ולכתוב. לימוד גרר לימוד, קריאה גררה קריאה, פרק גרר פרק. כך שלא רק על הספר הזה אני חייב להם תודה, אלא גם על שנה ויותר של עבודה מרתקת. על שנה של הזדמנות להכיר מחדש, וקצת אחרת, את היהודים.
