מארז כניעה לאהבה

1

אמורה

נכנסנו למועדון שבבעלותנו. רכשנו אותו לפני שש שנים ומאז הוא מניב רווחים נאים. במקביל המשכנו לרכוש עסקים נוספים ברחבי העיר. ככל שלמאפיה יהיו יותר נכסים, כך יהיה קשה יותר לרשויות לפגוע בנו. בסופו של דבר גם להן אין עניין למוטט את הכלכלה שלהן.

אליאס עלה לקומה העליונה, אל המשרדים שלנו, ואני פניתי לבר להביא משהו לשתות.

"תביאי שני ויסקי נקי," הוריתי לברמנית, והיא הזדרזה למלא את הבקשה שלי.

היא הניחה את הכוסות על הדלפק בחיוך פלרטטני. לקחתי אותן ועליתי למשרד.

אליאס ישב מול המסכים וצפה במצלמות האבטחה.

"קרה משהו?" שאלתי והנחתי את הכוס לפניו.

"לא, אני רק מחפש מישהי שתחמם את המיטה שלי הלילה."

"החימום שלך התקלקל?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"לא, מה הקשר?"

"אז תפסיק לבלבל לי את המוח על נשים. צריך לעבוד." לגמתי מהמשקה בעצבנות.

הוא הסיט את מבטו מהמסכים אל הדוחות. "מתי המשלוח יוצא?"

"נתתי מילה שעד השבוע הבא הוא יהיה אצלם."

"כל הנשקים מוכנים?" הוא הרים גבה.

"אתה בכלל מקשיב לי? מהבוקר אני אומר לך שזאת הבעיה." נשפתי בכעס.

"יש משלוח שיוצא תוך פחות משבוע ולא כל הסחורה מוכנה."

"אז למה אנחנו לא מייצרים יותר?"

"כי כל קווי הייצור במפעל עמוסים. כולם עובדים."

"מה האופציות שלנו חוץ מהמפעל?" הוא שאל ורפרף בדוחות.

"אין. גם הקווים הפיראטיים בתפוסה מלאה. כולם עובדים על המשלוח הזה."

"ומה אם נשכור קווי ייצור ממפעל חוקי לכמה ימים?"

"איזה מפעל יסכים לעבוד עם המאפיה?"

"מפעל שלא רוצה להישרף." הוא נשען בנחת לאחור ולגם מהמשקה, ואז הזדקף, התקרב למחשב והחל לחפש מפעל קרוב מספיק לנקודת היציאה של המשלוח, כזה שיחסוך זמן הובלה וגם גדול מספיק להסוות את הייצור הבלתי חוקי.

"בינגו," אמר והקליק על מפעל נשק.

"נלך לדבר איתם מחר," אמרתי וקמתי.

"לאן אתה הולך?"

"למצוא חימום למיטה שלי הלילה," עניתי והוא פרץ בצחוק.

התיישבתי ליד הבר, הזמנתי עוד ויסקי וסקרתי את הקהל. כולן נראו אותו הדבר, שיעמום. רוקנתי את הכוס והתכוונתי לחזור למשרד. אם לא יצא זיון הלילה, לפחות נתקדם בעבודה.

קמתי מהכיסא. "איי!" נשמע קול נשי. "תסתכל לאן שאתה הולך!" היא אמרה בכעס והרימה אליי מבט. האישה שדרכתי על הרגל שלה הייתה עוצרת נשימה, בייחוד מהזווית הזאת, כשהביטה בי מלמטה. שפתיים מלאות ומזמינות, עיני שקד חומות מוקפות ריסים ארוכים וגוף אלגנטי ומרשים. "אתה מתכוון להתנצל או להמשיך להסתכל עליי כאילו ירדתי מהחלל?"

"להמשיך להסתכל," עניתי.

"לא רק עיוור, גם חוצפן," היא מלמלה.

"יש לך פה גדול."

"טוב, אתה יכול לזוז? אני רוצה לנקות את הנעל שלי." היא עקפה אותי, התיישבה על כיסא הבר, שילבה רגליים והוציאה מגבון. אחרי שניקתה את הנעל היא פנתה לברמנית, "אפשר ויסקי, בבקשה?"

"טעם טוב בשתייה חריפה. זו כבר התחלה טובה." רכנתי אל אוזנה, ניסיתי להתגבר על המוזיקה.

"אתה עדיין כאן?"

"אני כאן ונשאר כאן." הברמנית הניחה את הכוס והגישה לה את החשבון. "זה על חשבון הבית," אמרתי והתיישבתי ליד האישה המדהימה. היא שתתה את המשקה שלה והתעלמה ממני. "את מתכוונת לומר תודה או להמשיך להתעלם?"

"להמשיך להתעלם."

"אני חושב שאני והפה הגדול שלך נסתדר מצוין."

"אז כנראה לא מגיע מספיק חמצן למוח שלך כי זו רק הפנטזיה שלך."

"פנטזיה שתתגשם."

היא הניחה את הכוס, אחזה בחולצתי והתקרבה אליי. "תקשיב לי טוב, מר — "

"אמורה," השלמתי.

"מי שלא תהיה. אני אגיד את זה פעם אחת. אני לא מעוניינת."

חייכתי ותפסתי בעורפה. "אז תדחפי אותי." היא לא זזה, רק הביטה בעיניי. "אם את לא מזיזה אותי עכשיו, אני מנשק אותך."

היא לא זזה. הצמדתי את שפתיי לשפתיה. טעם הוויסקי והמתיקות שלה התערבבו. היא נענתה לרגע ואז התעשתה, סטרה לי וקמה.

הלכתי אחריה לכיוון היציאה. היא פנתה לכיוון המוניות והתעלמה ממני. אחזתי בידה והובלתי אותה אל הרכב שלי.

"מה אתה עושה? תעזוב אותי!"

"אני רק נותן לך טרמפ," אמרתי ופתחתי את דלת הנוסע. היא בחנה את הרכב, הקיפה אותו ונעמדה מול הלוחית. "מוצא חן בעינייך?" שאלתי.

"מאוד. זה הרכב הכי חזק כרגע בשוק. מייצרים ממנו כמה יחידות בעולם. מאיפה השגת אותו?"

זה היה לוהט שהיא הבינה ברכבים. "תיזהרי עם הדיבור הזה. עוד אחשוב להשאיר אותך איתי יותר מלילה אחד." הסתכלתי עליה בתאווה. היא השיבה מבט ואז הציצה בטלפון שלה ושוב בי. "את מתכננת לברוח?"

"כאילו זה יעזור לי עם הרכב הזה."

חייכתי. "את נכנסת, או שאצטרך להרים אותך?"

"זה רק טרמפ, אמורה. רק טרמפ," היא אמרה ודקרה את חזי באצבעה.

הנחתי יד על החזה. "נשבע. אם את לא רוצה יותר מזה, זה לא יקרה."

היא נכנסה לרכב והתפעלה. "פשוט וואו," היא חייכה והקלידה את כתובת ביתה במערכת הניווט.

בחנתי את המחשוף שלה והיא שמה לב והזדקפה.

"זה רק טרמפ," היא הזכירה לי.

חייכתי ונסעתי לכיוון היעד.

2

טיארה

החניתי בחניון הבניין של ג'רי ושלי. חזרתי מוקדם מהצפוי מטיול מסיבת הרווקות שלי. היינו אמורות להישאר עוד יום, אבל זה כבר היה יותר מדי עבורי. לקחתי מהמושב את המתנה שקניתי לו ועליתי במעלית לקומה שלנו. הלב שלי היה כבד מסיבה שלא ידעתי להסביר. סובבתי את המפתח במנעול הדלת.

"כן, ג'רי..." נשמעה גניחה רכה של עונג.

קפאתי במקום. נהמות גבריות נשמעו בחלל הבית.

הלכתי לאט לעבר הקולות, כל צעד היה כמו כניסה לסיוט.

"כן, כן..." נשמעו גניחות של אישה.

עמדתי בפתח חדר השינה שלנו והדם אזל מפניי. ג'רי היה מאחורי אישה זרה שעמדה על ארבע במיטה שלנו.

"שמישהו יגיד לי שזו בדיחה אכזרית," לחשתי לעצמי בכאב והמזוודה נשמטה מידי.

ג'רי הסתובב בבהלה. "טיארה? מה את עושה פה?" הוא מיהר למשוך את מכנסיו.

הכאב הפך לחום צורב בחזה. "אה, אני מפריעה לך?" שמעתי את עצמי אומרת בקול קר שלא הכרתי. "אתה צודק. כמה חסרת נימוס אני יכולה להיות. אחזור כשתסיים." הסתובבתי בכעס כדי לצאת לפני שאקרוס מולו.

"טיארה, חכי רגע, זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ורץ אחריי תוך כדי שהוא לובש חולצה.

האצתי. ידעתי שאם אעצור, אני אתפרק. ידו נסגרה סביב זרועי.

"תעזוב אותי, ג'רי," סיננתי.

"לא, תני לי להסביר." נשימתו הייתה כבדה, לא מהריצה הקצרה אלא ממה שעשה רגע קודם.

"אני לא רוצה לשמוע שום הסבר. תעזוב את היד שלי." ניסיתי להשתחרר, אבל אחיזתו התחזקה. "כואב לי," לחשתי. "הבטחת שלא תכאיב לי יותר."

הוא הרפה מעט. "טיארה, זה לא מה שאת חושבת."

צחקתי צחוק מר. "איך אתה לא מתבייש? אנחנו מתחתנים בעוד שלושה ימים." דמעות צרבו את עיניי.

"אני מצטער. באמת. לא היית צריכה לראות את זה."

הכאב התחלף בזעם. "לא הייתי צריכה לראות את זה? אתה רציני? אתה מתנצל על זה שראיתי או על זה שבגדת בי?!"

"אני אתקן את זה."

"אין מה לתקן." השתחררתי ממנו ויצאתי מהדירה.

"טיארה, אל תלכי. אני מתנצל!" קולו רדף אחריי במסדרון.

לחצתי על כפתור המעלית. היד שלי רעדה. "תמשיך לשכב איתה, ג'רי," אמרתי בקול רועד. "כי אני לעולם לא אשכב איתך שוב."

דלתות המעלית נסגרו ביני ובין החיים שהכרתי.

רציתי לצרוח, לבכות, להיעלם. לא ידעתי לאן ללכת. אני לא אדם חברותי. לא היו לי חברות קרובות. ההורים שלי גרים מאות קילומטרים מכאן, טיסה ארוכה הפרידה בינינו, ולא יכולתי לעזוב את העסק. בייחוד עכשיו, כשלא סמכתי על ג'רי. ידי רעדה כשהתקשרתי למיי, העוזרת שלי.

"טיארה, הכול בסדר?" היא ענתה בדאגה. אף פעם לא התקשרתי אליה בסוף השבוע.

"אני יכולה לבוא אלייך?" שאלתי בקול שבור.

"בטח, קרה משהו?"

"אני... אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל."

"בואי אליי. אני מכינה ארוחת ערב."

כשנכנסתי לדירה שלה הרגליים שלי כבר היו כבדות כמו עופרת. התיישבתי על הספה והשענתי את הראש לאחור בתשישות.

"טיארה, את רוצה לדבר?" היא שאלה ברוך. היא ידעה כמה קשה לי להיפתח, אבל באותו זמן לא יכולתי לשאת את זה לבד.

"ג'רי בוגד בי."

היא צחקה, וכשהבינה שאני רצינית החיוך שלה נעלם. "אין מצב. אתם הזוג הכי מושלם שאני מכירה."

"נראה שבלונדינית עם תוספות עושה לו את זה יותר מהחיים שבנינו יחד."

"איזה בן זונה," היא לחשה והתיישבה לידי. "מה תעשי? אתם מתחתנים בעוד שלושה ימים."

"אנחנו לא. אני לא אתחתן עם גבר שבוגד בי."

"ומה עם העסק?"

שבעים אחוזים מהעסק שלנו בבעלותי ושלושים שלו. הוא נכנס כשותף כשהייתי זקוקה לשישה מיליון דולר כדי להקים אותו. בדיעבד הוא הרוויח מההשקעה, אבל זה לא היה משנה כי תכננו להיות משפחה.

הוא הרס הכול.

"אני אקנה ממנו את החלק שלו," אמרתי, אפילו שלא היה לי מושג איך אשיג סכום כזה.

"אין לנו סכום נזיל כזה כרגע," מיי אמרה בעדינות.

"אני יודעת. אני לא יודעת מה לעשות," אמרתי בתסכול.

"טוב, כרגע הוא לא דורש את הכסף. נתמודד כשהוא ירצה. עכשיו את צריכה לעכל שהארוס שלך בגד בך ושלא תהיה חתונה בעוד שלושה ימים."

המשפט הזה ריסק אותי. "החיים שלי מתפרקים. סמכתי עליו בעיניים עצומות. איך לא ראיתי?" דמעות זלגו על לחיי והיא חיבקה אותי חזק.

"אני מכירה אותך. את תקומי מזה."

"זה לא עוד משבר בעבודה," לחשתי. "אלה החיים שלי."

"ואת חזקה," היא אמרה בביטחון. אחרי כמה דקות של שקט היא פתאום פרצה בצחוק. הצחוק שלה היה מדבק, בלתי נשלט, וגם אני צחקתי בין הדמעות. "סליחה," היא אמרה, מתנשפת מצחוק. "זו סיטואציה הזויה." צחקנו עד כאב. "תמיד את מצילה אותי," היא חייכה, "והפעם אני מצילה אותך. אני מכינה אוכל, רוצה?" הנהנתי וכעבור זמן קצר כבר אכלנו מהמוקפץ המאולתר שהיא הכינה והתמסרנו לשקט. "טוב," היא הכריזה לפתע. "אנחנו יוצאות הערב למועדון."

"אני לא יוצאת לשום מקום."

"את כן. את צריכה לנקות את הראש." הרמתי גבה. "טוב, אז בלי להשתולל, אבל קצת מוזיקה ומשקה לא יזיקו."

המועדון היה עמוס, רועש וחונק. שנאתי את הצפיפות, את הריח, את הזיעה, את הרעש. איך אנשים נהנים מזה?

מיי כבר נצמדה לבחור שהתחיל לרקוד איתה.

"אני הולכת להביא משהו לשתות," אמרתי. ניגשתי לבר והמתנתי בסבלנות. האיש שעמד לפניי הסתובב בפתאומיות ודרך בחוזקה על כף רגלי. "איי! תסתכל לאן שאתה הולך!" צעקתי.

3

טיארה

לא האמנתי על עצמי שנכנסתי לרכב עם הבחור שפגשתי במועדון. אף פעם לא הייתי פזיזה כל כך. אמורה נעצר בפתח הבניין ושוב נחתה עליי העצבות מכל היום הזה. הוא לא דיבר, רק הסתכל עליי, נשען בזרועו על החלון ולא ניתק ממני את עיניו.

ג'רי אף פעם לא הסתכל עליי ככה. הוא העדיף בלונדיניות, והוכיח את זה. מבטו של האיש הזה היה שונה כל כך. הוא הסתכל עליי ביראת כבוד. פאק על ג'רי. פאק על השמרנות שלי. פאק על החתונה. פאק על החיים שלי. רציתי את זה.

התקרבתי אליו במהירות והצמדתי את שפתיי לשפתיו. הוא לא נתן לי לחכות, החזיק את ראשי והצמיד אותי אליו עוד יותר. בידו האחרת הוא ליטף את צווארי, ירד לכיוון החזה שלי והעביר את אצבעו בסיבובים סביב פטמתי. בטני התחתונה התכווצה בציפייה וזרמים חלפו בגופי. הוא התנתק ממני בנהמה. הבטתי בו בהלם.

"אל תיראי מופתעת כל כך, עדיין לא סיימתי איתך. רק נלך למקום שבו יהיה לי נוח לבצע בך את כל הדברים שעולים בראשי." הוא שלח את ידו אל בין ירכיי וגירה את מרכז גופי בתנועות סיבוביות. נכנסנו בשערי וילה ענקית שהיו בה שומרים. לא, הוא לא עבד בסחיבת מקררים, חשבתי. הוא החנה ופתח בשבילי את דלת הרכב. יצאתי והוא לא חיכה. הוא נישק אותי שוב בכוחניות והרים אותי. כרכתי את רגליי סביבו והוא נשא אותי לתוך הבית תוך כדי נשיקה. "פאק, את מושלמת," הוא נהם תוך כדי פתיחת הדלת.

הוא הושיב אותי על אי השיש במטבח, השכיב אותי לאחור והוריד את תחתוניי. הוא העביר את לשונו לאורך ירכי ונעצר בקו המפשעה. הבל נשימותיו על איברי ריגשו אותי בציפייה. התרוממתי על זרועותיי.

"אתה מתכוון רק להסתכל," התחלתי לומר, אבל הוא השתיק אותי, הצמיד את שפתיו לאיברי ומצץ בתאווה. "אלוהים," גנחתי בקול.

הרגשתי את חיוכו המרוצה על מרכז גופי. הוא התחיל לשחק בלשונו במרכז עצביי ואני גמרתי בקול גניחה רמה.

הוא חייך והרים את ראשו ממני. "את מתכוונת לומר לי תודה?" הוא התגרה בי.

ירדתי מהשיש על ברכיי מולו ושלפתי את איברו הגדול שכבר היה נוקשה במכנסיו. הכנסתי אותו לפי וינקתי. מעולם לא עשיתי את הדברים האלה עם ג'רי. זה תמיד היה 'ונילה סקס'. אולי בגלל זה הוא שכב עם מישהי אחרת.

"היי, לאן הלכת?" הוא שאל אותי מלמעלה. הוא שם לב. חזרתי להתמקד בו. נחנקתי כמה פעמים מגודלו העצום ואז הוא הרים אותי וזרק אותי על הספה. הוא נשכב מעליי וחדר לתוכי בלי הודעה מוקדמת. מזל שהוא הכין אותי לפני כי בוודאות הייתי נקרעת מגודלו. "כמה את צרה. אלוהים יעזור לי," הוא נאנק בסיפוק והגביר את קצב חדירותיו.

"קונדום," אמרתי כשהמוח שלי הצליח לתפקד מעט.

הוא שלף ממגירת השולחן קונדום וקרע את העטיפה. יצא ממני, הלביש על איברו וחזר לתוכי במהירות.

אחרי דקות ארוכות, שהוא נכנס ויצא ממני בקצב איטי ומסחרר, שוב התפרקתי. הוא הגביר את הקצב ושפך בתוכי בקול נהמה גרוני. כל חיי שכבתי רק עם ג'רי, ולא באמת נהניתי כמו אותה פעם עם אמורה!

אחרי עוד כמה פעמים נרדמנו על הספה. התעוררתי באמצע הלילה לרטט הטלפון שלי. שוב ג'רי. שוב סיננתי אותו.

התרוממתי בזהירות מהספה והתלבשתי. "תודה על לילה בלתי נשכח," לחשתי מפתח הדלת ויצאתי אל המונית שהזמנתי.