הליקון 141 - בכל מקרה מדובר כאן עלינו

אגי משעול

סֶרֶנְדִיפִּיטִי

בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים

מִתְרוֹצְצוֹת מִלִּים שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיוֹת לְ"שְׁמֹר",

כְּמוֹ לְמָשָׁל סֶרֶנְדִיפִּיטִי,

שֶׁעוֹשָׂה נָעִים בַּשְּׂפָתַיִם וְאָז

מַרְאָה רִקּוּד קָטָן שֶׁל חִפּוּשִׁית זֶבֶל דּוֹחֶפֶת

כַּדּוּר צוֹאָה כְּדֵי לְנַוֵּט בְּקַו יָשָׁר

אֶל גַּחְלִילִית שֶׁזָּהֲרָה כְּמוֹ פֵיָה בַּחֹשֶךְ

וּבָאוֹר וְהִנֵּה הִיא תּוֹלַעַת.

שולמית אפפל

שמעתי את קריסת הגן

גְּזָעִים נִכְנְעוּ לָרוּחַ בַּדִּים הָיוּ לְאָבָק

הַגּוּף הָלוּם נִזְכַּר וְשָׁתַק. אֲנִי לֹא טוֹבָה

בְּשִׁירֵי אַהֲבָה וְאִם לָכֶם הַחַיִּים יַטּוּ חֶסֶד

וְתַסְפִּיקוּ תַּחַת כֹּבֶד אָבְנַיִם כַּזַּיִת מֵעֹנֶג לִנְטֹף

אֶצְלֵךְ הַצֶּבַע יַחְזֹר לַפָּנִים אֶצְלוֹ הַיָּרֹק לָעֵינַיִם

הגבר שדמה לאנטוני פרקינס

זִהִיתִי בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט בְּסוֹקוֹלוֹב לְיַד הַבַּיִת

אֶת הַגֶּבֶר שֶׁדָּמָה פַּעַם לַשַּׂחְקָן מֵהַסֶּרֶט פְּסִיכוֹ

הוּא עָמַד עַכְשָׁו לְיָדִי הִגְנִיב לַפֶּה עַגְבָנִיַּת שֶׁרִי

וְלֹא זִהָה אוֹתִי. אֲבָל אָז עַל הַסַּפְסָל בַּגָּן

בָּעִיר שֶׁעָזַבְנוּ הוּא נָגַע לִי בַּשָּׁדַיִם

הֵם קְטַנִּים מִדַּי מִלְמֵל וְחָדַל

מה שנקרא יום יפה

אַף פַּעַם לֹא שִׂחַקְתְּ חָמֵשׁ אֲבָנִים רַק בָּדַקְתְּ אוֹתָן

מִכָּל צַד כְּמוֹ אֶת הַשָּׁנִים שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ עָלַיִךְ כְּשֶׁסֻּמַּנְתְּ

כְּיַלְדָּה עִם יָדַיִם טוֹבוֹת וְיָצָאת אִתָּן לְאָלֶנְבִּי לִקְטֹף

כֻּתְנָה וְהִשַּׂגְתְּ לְעַצְמֵךְ חֻפְשׁוֹת לוּמִינַלְט וְרָוַח לָךְ מְעַט

עַל אֶבֶן בְּקִרְבַת פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת גַּבֵּךְ לִשְׁכוּנַת שְׁפְּרִינְצַק

פָּנַיִךְ אֶל הַיָּם מַה שֶּׁנִּקְרָא יוֹם יָפֶה בְּפִי כֻּלָּם