משימה עולמית 37- סוד האוצר האבוריג'יני (אוסטרליה)
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 37- סוד האוצר האבוריג'יני (אוסטרליה)

משימה עולמית 37- סוד האוצר האבוריג'יני (אוסטרליה)

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ. 
הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי גִּלָּה סוֹדוֹת, שָׁכַח עֻבְדּוֹת, וּבְעִקָּר יָשַׁן וְנָחַר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

וְכָךְ הִגַּעְנוּ לְאוֹסְטְרַלְיָה כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל הָאוֹצָר שֶׁל הָאַבּוֹרִיגִ'ינִים, שֶׁהֵם הַיְּלִידִים הַמְּקוֹרִיִּים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁרָצוּ לְהַשְׁמִיד לָהֶם אֶת כְּלִי הַנְּגִינָה הָעַתִּיק שֶׁמֻּפְעָל בִּנְשִׁיפָה. בַּדֶּרֶךְ הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַפְגִּין מַנְהִיגוּת (לִנְהוֹג בְּרֶכֶב! לְהַזְרִיק זְרִיקָה!) וּלְנַסּוֹת לְהַצִּיל אֶת הַמְּשִׂימָה שֶׁכָּל הַזְּמַן הָלְכָה וְהִסְתַּבְּכָה, הָלְכָה וְהִשְׁתַּבְּשָׁה לָנוּ.

פרק ראשון

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶּרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.

אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף וְלַעֲזוֹר.

כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:

שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.

אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.

אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."

אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, בְּגָדוֹל. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.

יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ." הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה, אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, תַּרְגִּיעוּ. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.

אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים. מָה חֲשַׁבְתֶּם?

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.

לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.

אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.

עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?

הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?

הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?

אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּמוֹן בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).

וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

1

"מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה?״

זֶה מָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לִפְנֵי שֶׁאֲנִי בּוֹדֶקֶת בְּגוּגֶל: שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה זוֹ יַבֶּשֶׁת, אֲבָל גַּם מְדִינָה, שֶׁהִיא אַחַת מֵחֲמֵשׁ הַיַּבָּשׁוֹת בָּעוֹלָם (אֵירוֹפָּה, אַסְיָה, אַפְרִיקָה, אָמֶרִיקָה וְאוֹסְטְרַלְיָה), שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים דּוֹמִים לָאַנְגְּלִים וּמְדַבְּרִים אַנְגְּלִית, וְשֶׁמְּקוֹרָם שֶׁל חַיּוֹת הַכִּיס הַמְּפֻרְסָמוֹת, כְּלוֹמַר הַקֶּנְגּוּרוּאִים, הוּא מֵאוֹסְטְרַלְיָה.

הַאִם אֲנִי בְּטוּחָה בְּמָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת?

וְאִם חֲשַׁבְתֶּם לְרֶגַע שֶׁאֲנִי הִיא זוֹ הַשּׁוֹאֶלֶת אֶת הַשְּׁאֵלוֹת עַל אוֹסְטְרַלְיָה, וְאִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת מֻפְנוֹת אֲלֵיכֶם, טְעִיתֶם. זוֹ לֹא אֲנִי הַשּׁוֹאֶלֶת, זֶה הָאַבִּיר. הוּא שָׁאַל מָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה.

כָּאן, בְּאֶמְצַע הַטַּיֶּלֶת הַהוֹמָה שֶׁל תֵּל־אָבִיב, הוּא שָׁאַל אוֹתָנוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמּוּזָרָה הַזּוֹ, וְתוֹם וַאֲנִי הוֹדֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מְעַט מְאוֹד.

וְאָז הָאַבִּיר שָׁאַל:

"וּמָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל הָאַבּוֹרִיגִ'ינִים?״'

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ זוּג תַּיָּרִים, גֶּבֶר בְּלוֹנְדִּינִי וְאִשָּׁה רָזָה כָּל כָּךְ שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ מוֹט. הֵם עָצְרוּ וְכִוְנוּ אֶת הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁלָּהֶם כְּאִלּוּ לְעֵבֶר הַיָּם. מַשֶּׁהוּ בַּהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶם גָּרַם לִי אִי שֶׁקֶט. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהֵם מְצַלְּמִים אוֹתָנוּ.

עַכְשָׁיו הֵם עֲדַיִן עוֹמְדִים כָּאן עִם הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁלָּהֶם. וְהִנֵּה הֵם מְצַלְּמִים עוֹד תְּמוּנָה. תְּחוּשָׁה מוּזָרָה מִשְׁתַּלֶּטֶת עָלַי. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה יִשָּׁמַע לָכֶם קְצָת מְטֹרָף, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהַצִּלּוּם כְּאִלּוּ דּוֹקֵר אוֹתִי בַּמֵּצַח. אוּלַי בְּעֶצֶם לֹא דּוֹקֵר, אֶלָּא שׂוֹרֵף. מַמָּשׁ שׂוֹרֵף. כְּאִלּוּ חָטַפְתִּי כְּוִיָּה.

הָאַבִּיר מַמְתִּין עַד שֶׁהֵם יִתְרַחֲקוּ.

"הָאַבּוֹרִיגִ'ינִים הֵם הָעָם הַקָּדוּם שֶׁחַי בְּאוֹסְטְרַלְיָה, הֵם הַיְּלִידִים,״ הוּא עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁל עַצְמוֹ, "וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶתְכֶם מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה, אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וְתוֹם לֵוִי, לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לַיַּבֶּשֶׁת וְלָאִיִּים שֶׁנִּמְצָאִים סְבִיבָהּ, הִתְכַּוַנְתִּי לַמְּדִינָה.״

"כְּלוֹמַר, זֶה הַיַּעַד הַבָּא שֶׁלָּנוּ?״ תּוֹם מְנַחֵשׁ.

"אָכֵן,״ הָאַבִּיר עוֹנֶה.

"וְהַמְּשִׂימָה שֶׁלָּנוּ אֵיכְשֶׁהוּ קְשׁוּרָה בָּעָם הַקָּדוּם שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה?״ תּוֹם מַמְשִׁיךְ, "הָאַבּוֹ... הָאַבּוֹיִים הָאֵלֶּה? אֵיךְ קָרָאתָ לָהֶם?״

"אַבּוֹרִיגִ'ינִים,״ הָאַבִּיר מְתַקֵּן אוֹתוֹ.

אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהֶם, וְלֹא מְבִינָה אֵיךְ הֵם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ כְּאִלּוּ כְּלוּם. מֵילֶא תּוֹם, דַּוְקָא מַתְאִים לוֹ לֹא לָשִׂים לֵב לַאֲנָשִׁים מוּזָרִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּסְּבִיבָה. אֲבָל הָאַבִּיר? אֵיפֹה הָרָדָאר שֶׁלּוֹ? אֵיפֹה הָאַנְטֶנוֹת שֶׁלּוֹ? הֲרֵי הַבְּלוֹנְדִּינִי וְהָאִשָּׁה הָרָזָה־כְּמוֹ־מוֹט עָצְרוּ כָּאן לְפָנֵינוּ רַק לִפְנֵי רֶגַע, וּבְלִי לְנַסּוֹת לְהַסְתִּיר אֶת כַּוָנָתָם צִלְּמוּ אוֹתָנוּ. יִתָּכֵן שֶׁהָאַבִּיר לֹא הִבְחִין בְּזֶה? יִתָּכֵן שֶׁ...

"אֲבִיגַיִל!״ הַצְּעָקָה הַזּוֹ בּוֹקַעַת מִגְּרוֹנָהּ שֶׁל שָׁנִי שֶׁלּוֹמֶדֶת עִם תּוֹם וְאִתִּי בַּכִּתָּה, "תּוֹם!״ הִיא מוֹסִיפָה, "מָה קוֹרֶה?״ הִיא מַעֲבִירָה אֶת מַבָּטָהּ מִמֶּנִּי אֵלָיו וּמִמֶּנּוּ אֵלַי.

אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת הַמֵּצַח שֶׁלִּי. תְּחוּשַׁת הַשְּׂרֵפָה עֲדַיִן שָׁם וּמְלַוָה אוֹתָהּ בְּלִיטָה קְטַנָּה. כְּאִלּוּ עֲקִיצָה. כְּאִלּוּ פָּשׁוּט חָטַפְתִּי עֲקִיצָה שֶׁל יַתּוּשׁ אוֹ שֶׁל דְּבוֹרָה.

"הֵי,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת וְכִמְעַט לֹא שׁוֹמַעַת אֶת הַקּוֹל שֶׁל עַצְמִי.

"מָה?״ שָׁנִי שׁוֹאֶלֶת.

"מָה מָה?״ אֵין לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְהַגִּיד.

"מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן?״ שָׁנִי לֹא מְוַתֶּרֶת.

מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּאן?

בֶּאֱמֶת, מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּאן בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל תֵּל־אָבִיב, מַמָּשׁ לְיַד הַבַּיִת שֶׁלִּי, בְּיוֹם אֲבִיבִי בָּהִיר, בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם? אֵיךְ הָאַבִּיר לֹא לָקַח בְּחֶשְׁבּוֹן אֶפְשָׁרוּת שֶׁנִּפְגֹּש אֶת כָּל הָעוֹלָם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּבַשָּׁעָה הַזּוֹ? מָה קָרָה לוֹ שֶׁהוּא קָבַע לְהִפָּגֵשׁ אִתָּנוּ דַּוְקָא כָּאן?

אֲנִי פּוֹזֶלֶת אֶל הָאַבִּיר, מְצַפָּה שֶׁיִּמְצָא דֶּרֶךְ לָצֵאת מֵהַמַּצָּב הַמֵּבִיךְ הַזֶּה, אֲבָל הוּא לֹא נִרְאֶה לָחוּץ.

"מִי אַתְּ?״ הוּא שׁוֹאֵל.

"אֲנִי לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁל תּוֹם וַאֲבִיגַיִל,״ הִיא עוֹנָה.

"יָפֶה,״ הָאַבִּיר מְחַיֵּךְ, "אַתְּ מֻזְמֶנֶת לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ.״

"מִי אַתָּה?״ הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי,״ הוּא עוֹנֶה.

מָה זֶה???

שָׁנִי מִתְיַשֶּׁבֶת וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר כָּאן, גּוֹרֶמֶת לִי עוֹד יוֹתֵר אִי שֶׁקֶט. אֲנִי כּוֹעֶסֶת עַל הָאַבִּיר לֹא רַק כֵּיוָן שֶׁהִזְמִין אֶת שָׁנִי לְהִצְטָרֵף, אֲנִי כּוֹעֶסֶת עָלָיו גַּם בִּגְלַל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא פִּנָּה לָהּ. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת הֵיכָן לְפַנּוֹת מָקוֹם לְשָׁנִי, וְהוּא בָּחַר דַּוְקָא בְּזוֹ שֶׁתְּקָרֵב אוֹתָהּ אֶל תּוֹם.

'אֲבִיגַיִל, עִזְבִי שְׁטוּיוֹת!' אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי וְעוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְנוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְצַנֵּן אֶת פָּנַי. תְּחוּשַׁת הַכְּוִיָּה בַּמֵּצַח מִתְחַלֶּפֶת בְּגֵרוּד. הַמָּקוֹם שֶׁרַק לִפְנֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת כָּאַב, וְאַחַר כָּךְ שָׂרַף, מְגָרֵד נוֹרָא.

וְאוּלַי כָּל זֶה חֲלוֹם?

אוּלַי אֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹשֶׁבֶת כָּאן בַּטַּיֶּלֶת? אוּלַי אֲנִי בַּמִּטָּה שֶׁלִּי בַּבַּיִת? אוּלַי גַּם תּוֹם יָשֵׁן בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ?

אֲנִי צוֹבֶטֶת אֶת עַצְמִי וְחוֹזֶרֶת וּפוֹקַחַת אֶת הָעֵינַיִם. אֲנִי מְקַוָה לִמְצוֹא אֶת עַצְמִי בַּמִּטָּה, מִתְעוֹרֶרֶת מִשֵּׁנָה, אֲבָל לֹא. הִנֵּה הַזְּרוֹעַ שֶׁצָּבַטְתִּי. הִיא אֲדֻמָּה וַאֲנִי עֲדַיִן מַרְגִּישָׁה אֶת הַצְּבִיטָה. וְהַגֵּרוּד הַזֶּה בַּמֵּצַח. אוּף! וְהִנֵּה הַיָּם, וְהִנֵּה הַטַּיֶּלֶת. וְהִנֵּה שָׁנִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בֵּין הָאַבִּיר לְבֵין תּוֹם, וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר עַל אוֹסְטְרַלְיָה כְּאִלּוּ שָׁנִי הִיא אַחַת מִצֶּוֶת הַיְּלָדִים שֶׁל מִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי.

"הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי?״ שָׁנִי צוֹחֶקֶת, "אַתָּה עוֹבֵד עָלַי?״

"בִּכְלָל לֹא,״ הָאַבִּיר עוֹנֶה.

"מָה זֶה נִקְרָא הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי?״ שָׁנִי שׁוֹאֶלֶת.

"אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מָה זֶה לִהְיוֹת יִשְׂרְאֵלִי?״ פָּנָיו שֶׁל הָאַבִּיר מֻפְנוֹת אֵלֶיהָ.

"בָּרוּר שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת, אֲבָל...״

"אֲבָל מָה?״

שָׁנִי נִרְאֵית נְבוֹכָה.

"טוֹב, לֹא מְשַׁנֶּה,״ הִיא מִתְחַמֶּקֶת. "אָז מָה הַסִּפּוּר שֶׁלָּכֶם יַחַד? מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן? עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים כָּאן?״

"אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה,״ הָאַבִּיר עוֹנֶה.

"אוֹסְטְרַלְיָה???״

"תּוֹם וַאֲבִיגַיִל עוֹמְדִים לְהִשָּׁלַח לִמְשִׂימָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה,״ הָאַבִּיר מַסְבִּיר.

"מְשִׂימָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה???״ שָׁנִי מַמָּשׁ צוֹעֶקֶת.

"כֵּן, מְשִׂימָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה הָרְחוֹקָה.״

"וּמִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָם לַמְּשִׂימָה הַזּוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה?״ שָׁנִי נִרְאֵית כְּמוֹ אַחַת שֶׁבְּטוּחָה שֶׁמּוֹתְחִים אוֹתָהּ.

"מִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי,״ הָאַבִּיר מֵשִׁיב בְּקוֹל רְצִינִי.

"עוֹד פַּעַם אַבִּירִים?״

"עוֹד פַּעַם,״ הָאַבִּיר מֵשִׁיב.

"כְּאִלּוּ, גַּם תּוֹם וַאֲבִיגַיִל אַבִּירִים?״

"בְּדִיּוּק.״

זֶהוּ. בַּשָּׁלָב הַזֶּה אֲנִי מַחְלִיטָה לָקוּם וְלָלֶכֶת. אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין סִכּוּי שֶׁאָבִין מָה קוֹרֶה כָּאן. אֲנִי אָמְנָם לוֹקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֵיזֶשֶׁהוּ נִסּוּי שֶׁל הָאַבִּיר, אֲבָל גַּם אִם מְדֻבָּר בְּנִסּוּי, הַשִּׂיחָה הַזּוֹ לֹא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי. וְאוּלַי הָאַבִּיר הוּא בִּכְלָל לֹא הָאַבִּיר שֶׁלָּנוּ?

אוּלַי מְדֻבָּר בְּמִתְחַזֶּה?

אוּלַי מֵאֲחוֹרֵי כָּל הָאֵרוּעַ הַזֶּה מִסְתַּתֶּרֶת הַכַּוָנָה לִבְחוֹן אֶת הַתְּגוּבוֹת שֶׁל תּוֹם וְשֶׁלִּי לַהִתְנַהֲגוּת חַסְרַת הָאַחְרָיוּת הַזּוֹ שֶׁל הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁחוֹשֵׂף בִּפְנֵי יַלְדָּה רְגִילָה מֵהַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ סוֹדוֹת חֲשׁוּבִים שֶׁל הַמִּסְדָּר? אוּלַי, עִם כָּל רֶגַע נוֹסָף שֶׁבּוֹ אֲנִי נִשְׁאֶרֶת כָּאן, עַל הַסַּפְסָל מוּל הַיָּם, יוֹרְדוֹת לִי נְקֻדּוֹת מֵהַצִּיּוּן הַסּוֹפִי שֶׁאֲקַבֵּל בַּמִּבְחָן הַזֶּה?

אֲנִי קָמָה. הַגֵּרוּד בַּמֵּצַח הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר.

"לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת?״ שָׁנִי שׁוֹאֶלֶת.

"הַבַּיְתָה,״ אֲנִי עוֹנָה.

"לָמָּה?״

"קָבַעְתִּי מַשֶּׁהוּ עִם אַבָּא שֶׁלִּי,״ אֲנִי מַמְצִיאָה.

"אֲבָל שׁוֹלְחִים אוֹתָךְ לִמְשִׂימָה,״ שָׁנִי מַסְבִּירָה לִי, כְּאִלּוּ אֲנִי זְקוּקָה לַהֶסְבֵּרִים שֶׁלָּהּ. "אַתְּ מְוַתֶּרֶת עָלֶיהָ? אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֲנִי אַחְלִיף אוֹתָךְ?״ הִיא צוֹחֶקֶת, וְהַצְּחוֹק שֶׁלָּהּ מְכֻוָן סָפֵק אֵלַי סָפֵק אֶל עַצְמָהּ.

"תַּעֲשִׂי מָה שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ,״ אֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּנָּה, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, נִשְׁבַּעַת לָכֶם, לֹא אִכְפַּת לִי כְּלוּם. אִם הָאַבִּיר מַעֲדִיף אֶת שָׁנִי עָלַי, בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיְּגַיֵּס אוֹתָהּ בִּמְקוֹמִי. אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת מַצָּבִים מוּזָרִים כָּאֵלֶּה. אִם רוֹצִים לִבְחוֹן אוֹתִי, בְּבַקָּשָׁה. שֶׁיַּגִּידוּ לִי קֹדֶם, כְּדֵי שֶׁאֵדַע אֵיפֹה אֲנִי עוֹמֶדֶת. לְדַעְתִּי אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמוֹד בְּמִבְחָנִים, אִם לֹא אָמְרוּ לִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּמִבְחָנִים. אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת לְהִלָּחֵץ כָּכָה.

אִם בְּמִקְרֶה נְכַחְתֶּם בַּטַּיֶּלֶת בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁקַּמְתִּי וְהָלַכְתִּי, הֲיִיתֶם מְגַלִּים שֶׁאֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת לֹא סוֹבַבְתִּי אֶת הָרֹאשׁ לְאָחוֹר כְּדֵי לִרְאוֹת מָה קוֹרֶה שָׁם עַל הַסַּפְסָל. הָלַכְתִּי לְכִווּן הַבַּיִת שֶׁלִּי, פָּשׁוּט הָלַכְתִּי. הַמּוֹחַ שֶׁלִּי הָיָה רֵיק מִמַּחְשָׁבוֹת, אֲבָל פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁלִּי הָיוּ מְהִירוֹת מְאוֹד וְהִרְגַּשְׁתִּי בְּחִילָה. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בְּמַעֲבַר הַחֲצָיָה לְכִווּן הַבַּיִת שֶׁלִּי, מִישֶׁהוּ נָגַע בַּכָּתֵף שֶׁלִּי וְעָצַר אוֹתִי.

"סְלִיחָה,״ זֶה הָיָה קוֹל שֶׁל אִשָּׁה וְהִיא דִּבְּרָה אַנְגְּלִית.

הִסְתּוֹבַבְתִּי אֵלֶיהָ. זוֹ הָיְתָה הָרָזָה־כְּמוֹ־מוֹט. הִיא חִיְּכָה אֵלַי חִיּוּךְ מֻגְזָם, מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. הַפָּנִים שֶׁלָּהּ הָיוּ כָּל כָּךְ רָזוֹת, עַד שֶׁשְּׂפָתֶיהָ כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ.

"הַיי...״ אָמַרְתִּי.

"אַתְּ מְדַבֶּרֶת אַנְגְּלִית?״ הִיא שָׁאֲלָה.

"כָּכָה כָּכָה,״ עָנִיתִי.

"אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹל שְׁאֵלָה?״

הָאוֹר בָּרַמְזוֹר הִתְחַלֵּף מִיָּרוֹק לְאָדוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים פִסְפַסְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ.

"מָה?״

"אַתְּ מַכִּירָה אֶת הָאִישׁ הַהוּא?״ הִיא הִצְבִּיעָה לְאָחוֹר.

"אֵיזֶה אִישׁ?״ עָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי לֹא מְבִינָה.

"זֶה שֶׁדִּבֵּר אִתְּכֶם,״ הִיא הִסְבִּירָה. "אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ?״

הַאִם אֲנִי מַכִּירָה אֶת הָאַבִּיר?

אוּף!

אִם לֹא הָיִיתִי כָּל כָּךְ מְבֻלְבֶּלֶת, לֹא הָיְתָה לִי בְּעָיָה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת. אֲבָל בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַזֶּה... אֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ? מִצַּד אֶחָד אֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ, הֲרֵי עָבַרְנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת יַחַד. מִצַּד שֵׁנִי, סְלִיחָה... אוּלַי חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ, אֲבָל אַחֲרֵי הַשִּׂיחָה עִם שָׁנִי אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה אוֹתוֹ. כֵּן, מַמָּשׁ לֹא. וְכָרֶגַע, כָּאן, מוּל מַעֲבַר הַחֲצָיָה, בְּאֵיזֶה צַד אֲנִי נִמְצֵאת? בַּצַּד שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ? בַּצַּד שֶׁלֹּא מַכִּיר אוֹתוֹ? וּמִי זֹאת בִּכְלָל הָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁמַּצִּיגָה לִי שְׁאֵלוֹת וּמְעַכֶּבֶת אוֹתִי? הַאִם אֲנִי חַיֶּבֶת לְהָשִׁיב לָהּ? אֲנִי חַיֶּבֶת לָהּ מַשֶּׁהוּ?

"מִי אַתְּ?״ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ. הִיא שׁוֹלַחַת יָד אֶל הַתִּיק שֶׁלָּהּ וּמְחַטֶּטֶת בּוֹ, וּבֵינְתַיִם שׁוּב מִתְחַלֵּף הָאוֹר בָּרַמְזוֹר, אֲבָל אֲנִי שׁוּב לֹא חוֹצָה אֶת הַכְּבִישׁ.

"אֲנִי מֵהַמִּשְׁטָרָה הַפֶדֶרָלִית שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה,״ הִיא מַרְאָה לִי תְּעוּדָה, "וְהָאִישׁ הַזֶּה הוּא מְבֻקָּשׁ, וְרָצִיתִי רַק לִהְיוֹת בְּטוּחָה שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים.״

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

משימה עולמית 37- סוד האוצר האבוריג'יני (אוסטרליה) גלילה רון־פדר עמית

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶּרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.

אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף וְלַעֲזוֹר.

כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:

שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.

אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.

אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."

אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, בְּגָדוֹל. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.

יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ." הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה, אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, תַּרְגִּיעוּ. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.

אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים. מָה חֲשַׁבְתֶּם?

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.

לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.

אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.

עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?

הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?

הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?

אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּמוֹן בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).

וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

1

"מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה?״

זֶה מָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לִפְנֵי שֶׁאֲנִי בּוֹדֶקֶת בְּגוּגֶל: שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה זוֹ יַבֶּשֶׁת, אֲבָל גַּם מְדִינָה, שֶׁהִיא אַחַת מֵחֲמֵשׁ הַיַּבָּשׁוֹת בָּעוֹלָם (אֵירוֹפָּה, אַסְיָה, אַפְרִיקָה, אָמֶרִיקָה וְאוֹסְטְרַלְיָה), שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים דּוֹמִים לָאַנְגְּלִים וּמְדַבְּרִים אַנְגְּלִית, וְשֶׁמְּקוֹרָם שֶׁל חַיּוֹת הַכִּיס הַמְּפֻרְסָמוֹת, כְּלוֹמַר הַקֶּנְגּוּרוּאִים, הוּא מֵאוֹסְטְרַלְיָה.

הַאִם אֲנִי בְּטוּחָה בְּמָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת?

וְאִם חֲשַׁבְתֶּם לְרֶגַע שֶׁאֲנִי הִיא זוֹ הַשּׁוֹאֶלֶת אֶת הַשְּׁאֵלוֹת עַל אוֹסְטְרַלְיָה, וְאִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת מֻפְנוֹת אֲלֵיכֶם, טְעִיתֶם. זוֹ לֹא אֲנִי הַשּׁוֹאֶלֶת, זֶה הָאַבִּיר. הוּא שָׁאַל מָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה.

כָּאן, בְּאֶמְצַע הַטַּיֶּלֶת הַהוֹמָה שֶׁל תֵּל־אָבִיב, הוּא שָׁאַל אוֹתָנוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמּוּזָרָה הַזּוֹ, וְתוֹם וַאֲנִי הוֹדֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מְעַט מְאוֹד.

וְאָז הָאַבִּיר שָׁאַל:

"וּמָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל הָאַבּוֹרִיגִ'ינִים?״'

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ זוּג תַּיָּרִים, גֶּבֶר בְּלוֹנְדִּינִי וְאִשָּׁה רָזָה כָּל כָּךְ שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ מוֹט. הֵם עָצְרוּ וְכִוְנוּ אֶת הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁלָּהֶם כְּאִלּוּ לְעֵבֶר הַיָּם. מַשֶּׁהוּ בַּהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶם גָּרַם לִי אִי שֶׁקֶט. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהֵם מְצַלְּמִים אוֹתָנוּ.

עַכְשָׁיו הֵם עֲדַיִן עוֹמְדִים כָּאן עִם הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁלָּהֶם. וְהִנֵּה הֵם מְצַלְּמִים עוֹד תְּמוּנָה. תְּחוּשָׁה מוּזָרָה מִשְׁתַּלֶּטֶת עָלַי. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה יִשָּׁמַע לָכֶם קְצָת מְטֹרָף, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהַצִּלּוּם כְּאִלּוּ דּוֹקֵר אוֹתִי בַּמֵּצַח. אוּלַי בְּעֶצֶם לֹא דּוֹקֵר, אֶלָּא שׂוֹרֵף. מַמָּשׁ שׂוֹרֵף. כְּאִלּוּ חָטַפְתִּי כְּוִיָּה.

הָאַבִּיר מַמְתִּין עַד שֶׁהֵם יִתְרַחֲקוּ.

"הָאַבּוֹרִיגִ'ינִים הֵם הָעָם הַקָּדוּם שֶׁחַי בְּאוֹסְטְרַלְיָה, הֵם הַיְּלִידִים,״ הוּא עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁל עַצְמוֹ, "וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶתְכֶם מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה, אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וְתוֹם לֵוִי, לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לַיַּבֶּשֶׁת וְלָאִיִּים שֶׁנִּמְצָאִים סְבִיבָהּ, הִתְכַּוַנְתִּי לַמְּדִינָה.״

"כְּלוֹמַר, זֶה הַיַּעַד הַבָּא שֶׁלָּנוּ?״ תּוֹם מְנַחֵשׁ.

"אָכֵן,״ הָאַבִּיר עוֹנֶה.

"וְהַמְּשִׂימָה שֶׁלָּנוּ אֵיכְשֶׁהוּ קְשׁוּרָה בָּעָם הַקָּדוּם שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה?״ תּוֹם מַמְשִׁיךְ, "הָאַבּוֹ... הָאַבּוֹיִים הָאֵלֶּה? אֵיךְ קָרָאתָ לָהֶם?״

"אַבּוֹרִיגִ'ינִים,״ הָאַבִּיר מְתַקֵּן אוֹתוֹ.

אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהֶם, וְלֹא מְבִינָה אֵיךְ הֵם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ כְּאִלּוּ כְּלוּם. מֵילֶא תּוֹם, דַּוְקָא מַתְאִים לוֹ לֹא לָשִׂים לֵב לַאֲנָשִׁים מוּזָרִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּסְּבִיבָה. אֲבָל הָאַבִּיר? אֵיפֹה הָרָדָאר שֶׁלּוֹ? אֵיפֹה הָאַנְטֶנוֹת שֶׁלּוֹ? הֲרֵי הַבְּלוֹנְדִּינִי וְהָאִשָּׁה הָרָזָה־כְּמוֹ־מוֹט עָצְרוּ כָּאן לְפָנֵינוּ רַק לִפְנֵי רֶגַע, וּבְלִי לְנַסּוֹת לְהַסְתִּיר אֶת כַּוָנָתָם צִלְּמוּ אוֹתָנוּ. יִתָּכֵן שֶׁהָאַבִּיר לֹא הִבְחִין בְּזֶה? יִתָּכֵן שֶׁ...

"אֲבִיגַיִל!״ הַצְּעָקָה הַזּוֹ בּוֹקַעַת מִגְּרוֹנָהּ שֶׁל שָׁנִי שֶׁלּוֹמֶדֶת עִם תּוֹם וְאִתִּי בַּכִּתָּה, "תּוֹם!״ הִיא מוֹסִיפָה, "מָה קוֹרֶה?״ הִיא מַעֲבִירָה אֶת מַבָּטָהּ מִמֶּנִּי אֵלָיו וּמִמֶּנּוּ אֵלַי.

אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת הַמֵּצַח שֶׁלִּי. תְּחוּשַׁת הַשְּׂרֵפָה עֲדַיִן שָׁם וּמְלַוָה אוֹתָהּ בְּלִיטָה קְטַנָּה. כְּאִלּוּ עֲקִיצָה. כְּאִלּוּ פָּשׁוּט חָטַפְתִּי עֲקִיצָה שֶׁל יַתּוּשׁ אוֹ שֶׁל דְּבוֹרָה.

"הֵי,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת וְכִמְעַט לֹא שׁוֹמַעַת אֶת הַקּוֹל שֶׁל עַצְמִי.

"מָה?״ שָׁנִי שׁוֹאֶלֶת.

"מָה מָה?״ אֵין לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְהַגִּיד.

"מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן?״ שָׁנִי לֹא מְוַתֶּרֶת.

מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּאן?

בֶּאֱמֶת, מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּאן בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל תֵּל־אָבִיב, מַמָּשׁ לְיַד הַבַּיִת שֶׁלִּי, בְּיוֹם אֲבִיבִי בָּהִיר, בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם? אֵיךְ הָאַבִּיר לֹא לָקַח בְּחֶשְׁבּוֹן אֶפְשָׁרוּת שֶׁנִּפְגֹּש אֶת כָּל הָעוֹלָם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּבַשָּׁעָה הַזּוֹ? מָה קָרָה לוֹ שֶׁהוּא קָבַע לְהִפָּגֵשׁ אִתָּנוּ דַּוְקָא כָּאן?

אֲנִי פּוֹזֶלֶת אֶל הָאַבִּיר, מְצַפָּה שֶׁיִּמְצָא דֶּרֶךְ לָצֵאת מֵהַמַּצָּב הַמֵּבִיךְ הַזֶּה, אֲבָל הוּא לֹא נִרְאֶה לָחוּץ.

"מִי אַתְּ?״ הוּא שׁוֹאֵל.

"אֲנִי לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁל תּוֹם וַאֲבִיגַיִל,״ הִיא עוֹנָה.

"יָפֶה,״ הָאַבִּיר מְחַיֵּךְ, "אַתְּ מֻזְמֶנֶת לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ.״

"מִי אַתָּה?״ הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי,״ הוּא עוֹנֶה.

מָה זֶה???

שָׁנִי מִתְיַשֶּׁבֶת וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר כָּאן, גּוֹרֶמֶת לִי עוֹד יוֹתֵר אִי שֶׁקֶט. אֲנִי כּוֹעֶסֶת עַל הָאַבִּיר לֹא רַק כֵּיוָן שֶׁהִזְמִין אֶת שָׁנִי לְהִצְטָרֵף, אֲנִי כּוֹעֶסֶת עָלָיו גַּם בִּגְלַל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא פִּנָּה לָהּ. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת הֵיכָן לְפַנּוֹת מָקוֹם לְשָׁנִי, וְהוּא בָּחַר דַּוְקָא בְּזוֹ שֶׁתְּקָרֵב אוֹתָהּ אֶל תּוֹם.

'אֲבִיגַיִל, עִזְבִי שְׁטוּיוֹת!' אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי וְעוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְנוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְצַנֵּן אֶת פָּנַי. תְּחוּשַׁת הַכְּוִיָּה בַּמֵּצַח מִתְחַלֶּפֶת בְּגֵרוּד. הַמָּקוֹם שֶׁרַק לִפְנֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת כָּאַב, וְאַחַר כָּךְ שָׂרַף, מְגָרֵד נוֹרָא.

וְאוּלַי כָּל זֶה חֲלוֹם?

אוּלַי אֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹשֶׁבֶת כָּאן בַּטַּיֶּלֶת? אוּלַי אֲנִי בַּמִּטָּה שֶׁלִּי בַּבַּיִת? אוּלַי גַּם תּוֹם יָשֵׁן בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ?

אֲנִי צוֹבֶטֶת אֶת עַצְמִי וְחוֹזֶרֶת וּפוֹקַחַת אֶת הָעֵינַיִם. אֲנִי מְקַוָה לִמְצוֹא אֶת עַצְמִי בַּמִּטָּה, מִתְעוֹרֶרֶת מִשֵּׁנָה, אֲבָל לֹא. הִנֵּה הַזְּרוֹעַ שֶׁצָּבַטְתִּי. הִיא אֲדֻמָּה וַאֲנִי עֲדַיִן מַרְגִּישָׁה אֶת הַצְּבִיטָה. וְהַגֵּרוּד הַזֶּה בַּמֵּצַח. אוּף! וְהִנֵּה הַיָּם, וְהִנֵּה הַטַּיֶּלֶת. וְהִנֵּה שָׁנִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בֵּין הָאַבִּיר לְבֵין תּוֹם, וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר עַל אוֹסְטְרַלְיָה כְּאִלּוּ שָׁנִי הִיא אַחַת מִצֶּוֶת הַיְּלָדִים שֶׁל מִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי.

"הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי?״ שָׁנִי צוֹחֶקֶת, "אַתָּה עוֹבֵד עָלַי?״

"בִּכְלָל לֹא,״ הָאַבִּיר עוֹנֶה.

"מָה זֶה נִקְרָא הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי?״ שָׁנִי שׁוֹאֶלֶת.

"אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מָה זֶה לִהְיוֹת יִשְׂרְאֵלִי?״ פָּנָיו שֶׁל הָאַבִּיר מֻפְנוֹת אֵלֶיהָ.

"בָּרוּר שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת, אֲבָל...״

"אֲבָל מָה?״

שָׁנִי נִרְאֵית נְבוֹכָה.

"טוֹב, לֹא מְשַׁנֶּה,״ הִיא מִתְחַמֶּקֶת. "אָז מָה הַסִּפּוּר שֶׁלָּכֶם יַחַד? מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן? עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים כָּאן?״

"אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל אוֹסְטְרַלְיָה,״ הָאַבִּיר עוֹנֶה.

"אוֹסְטְרַלְיָה???״

"תּוֹם וַאֲבִיגַיִל עוֹמְדִים לְהִשָּׁלַח לִמְשִׂימָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה,״ הָאַבִּיר מַסְבִּיר.

"מְשִׂימָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה???״ שָׁנִי מַמָּשׁ צוֹעֶקֶת.

"כֵּן, מְשִׂימָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה הָרְחוֹקָה.״

"וּמִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָם לַמְּשִׂימָה הַזּוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה?״ שָׁנִי נִרְאֵית כְּמוֹ אַחַת שֶׁבְּטוּחָה שֶׁמּוֹתְחִים אוֹתָהּ.

"מִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי,״ הָאַבִּיר מֵשִׁיב בְּקוֹל רְצִינִי.

"עוֹד פַּעַם אַבִּירִים?״

"עוֹד פַּעַם,״ הָאַבִּיר מֵשִׁיב.

"כְּאִלּוּ, גַּם תּוֹם וַאֲבִיגַיִל אַבִּירִים?״

"בְּדִיּוּק.״

זֶהוּ. בַּשָּׁלָב הַזֶּה אֲנִי מַחְלִיטָה לָקוּם וְלָלֶכֶת. אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין סִכּוּי שֶׁאָבִין מָה קוֹרֶה כָּאן. אֲנִי אָמְנָם לוֹקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֵיזֶשֶׁהוּ נִסּוּי שֶׁל הָאַבִּיר, אֲבָל גַּם אִם מְדֻבָּר בְּנִסּוּי, הַשִּׂיחָה הַזּוֹ לֹא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי. וְאוּלַי הָאַבִּיר הוּא בִּכְלָל לֹא הָאַבִּיר שֶׁלָּנוּ?

אוּלַי מְדֻבָּר בְּמִתְחַזֶּה?

אוּלַי מֵאֲחוֹרֵי כָּל הָאֵרוּעַ הַזֶּה מִסְתַּתֶּרֶת הַכַּוָנָה לִבְחוֹן אֶת הַתְּגוּבוֹת שֶׁל תּוֹם וְשֶׁלִּי לַהִתְנַהֲגוּת חַסְרַת הָאַחְרָיוּת הַזּוֹ שֶׁל הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁחוֹשֵׂף בִּפְנֵי יַלְדָּה רְגִילָה מֵהַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ סוֹדוֹת חֲשׁוּבִים שֶׁל הַמִּסְדָּר? אוּלַי, עִם כָּל רֶגַע נוֹסָף שֶׁבּוֹ אֲנִי נִשְׁאֶרֶת כָּאן, עַל הַסַּפְסָל מוּל הַיָּם, יוֹרְדוֹת לִי נְקֻדּוֹת מֵהַצִּיּוּן הַסּוֹפִי שֶׁאֲקַבֵּל בַּמִּבְחָן הַזֶּה?

אֲנִי קָמָה. הַגֵּרוּד בַּמֵּצַח הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר.

"לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת?״ שָׁנִי שׁוֹאֶלֶת.

"הַבַּיְתָה,״ אֲנִי עוֹנָה.

"לָמָּה?״

"קָבַעְתִּי מַשֶּׁהוּ עִם אַבָּא שֶׁלִּי,״ אֲנִי מַמְצִיאָה.

"אֲבָל שׁוֹלְחִים אוֹתָךְ לִמְשִׂימָה,״ שָׁנִי מַסְבִּירָה לִי, כְּאִלּוּ אֲנִי זְקוּקָה לַהֶסְבֵּרִים שֶׁלָּהּ. "אַתְּ מְוַתֶּרֶת עָלֶיהָ? אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֲנִי אַחְלִיף אוֹתָךְ?״ הִיא צוֹחֶקֶת, וְהַצְּחוֹק שֶׁלָּהּ מְכֻוָן סָפֵק אֵלַי סָפֵק אֶל עַצְמָהּ.

"תַּעֲשִׂי מָה שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ,״ אֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּנָּה, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, נִשְׁבַּעַת לָכֶם, לֹא אִכְפַּת לִי כְּלוּם. אִם הָאַבִּיר מַעֲדִיף אֶת שָׁנִי עָלַי, בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיְּגַיֵּס אוֹתָהּ בִּמְקוֹמִי. אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת מַצָּבִים מוּזָרִים כָּאֵלֶּה. אִם רוֹצִים לִבְחוֹן אוֹתִי, בְּבַקָּשָׁה. שֶׁיַּגִּידוּ לִי קֹדֶם, כְּדֵי שֶׁאֵדַע אֵיפֹה אֲנִי עוֹמֶדֶת. לְדַעְתִּי אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמוֹד בְּמִבְחָנִים, אִם לֹא אָמְרוּ לִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּמִבְחָנִים. אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת לְהִלָּחֵץ כָּכָה.

אִם בְּמִקְרֶה נְכַחְתֶּם בַּטַּיֶּלֶת בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁקַּמְתִּי וְהָלַכְתִּי, הֲיִיתֶם מְגַלִּים שֶׁאֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת לֹא סוֹבַבְתִּי אֶת הָרֹאשׁ לְאָחוֹר כְּדֵי לִרְאוֹת מָה קוֹרֶה שָׁם עַל הַסַּפְסָל. הָלַכְתִּי לְכִווּן הַבַּיִת שֶׁלִּי, פָּשׁוּט הָלַכְתִּי. הַמּוֹחַ שֶׁלִּי הָיָה רֵיק מִמַּחְשָׁבוֹת, אֲבָל פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁלִּי הָיוּ מְהִירוֹת מְאוֹד וְהִרְגַּשְׁתִּי בְּחִילָה. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בְּמַעֲבַר הַחֲצָיָה לְכִווּן הַבַּיִת שֶׁלִּי, מִישֶׁהוּ נָגַע בַּכָּתֵף שֶׁלִּי וְעָצַר אוֹתִי.

"סְלִיחָה,״ זֶה הָיָה קוֹל שֶׁל אִשָּׁה וְהִיא דִּבְּרָה אַנְגְּלִית.

הִסְתּוֹבַבְתִּי אֵלֶיהָ. זוֹ הָיְתָה הָרָזָה־כְּמוֹ־מוֹט. הִיא חִיְּכָה אֵלַי חִיּוּךְ מֻגְזָם, מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. הַפָּנִים שֶׁלָּהּ הָיוּ כָּל כָּךְ רָזוֹת, עַד שֶׁשְּׂפָתֶיהָ כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ.

"הַיי...״ אָמַרְתִּי.

"אַתְּ מְדַבֶּרֶת אַנְגְּלִית?״ הִיא שָׁאֲלָה.

"כָּכָה כָּכָה,״ עָנִיתִי.

"אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹל שְׁאֵלָה?״

הָאוֹר בָּרַמְזוֹר הִתְחַלֵּף מִיָּרוֹק לְאָדוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים פִסְפַסְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ.

"מָה?״

"אַתְּ מַכִּירָה אֶת הָאִישׁ הַהוּא?״ הִיא הִצְבִּיעָה לְאָחוֹר.

"אֵיזֶה אִישׁ?״ עָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי לֹא מְבִינָה.

"זֶה שֶׁדִּבֵּר אִתְּכֶם,״ הִיא הִסְבִּירָה. "אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ?״

הַאִם אֲנִי מַכִּירָה אֶת הָאַבִּיר?

אוּף!

אִם לֹא הָיִיתִי כָּל כָּךְ מְבֻלְבֶּלֶת, לֹא הָיְתָה לִי בְּעָיָה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת. אֲבָל בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַזֶּה... אֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ? מִצַּד אֶחָד אֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ, הֲרֵי עָבַרְנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת יַחַד. מִצַּד שֵׁנִי, סְלִיחָה... אוּלַי חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ, אֲבָל אַחֲרֵי הַשִּׂיחָה עִם שָׁנִי אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה אוֹתוֹ. כֵּן, מַמָּשׁ לֹא. וְכָרֶגַע, כָּאן, מוּל מַעֲבַר הַחֲצָיָה, בְּאֵיזֶה צַד אֲנִי נִמְצֵאת? בַּצַּד שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ? בַּצַּד שֶׁלֹּא מַכִּיר אוֹתוֹ? וּמִי זֹאת בִּכְלָל הָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁמַּצִּיגָה לִי שְׁאֵלוֹת וּמְעַכֶּבֶת אוֹתִי? הַאִם אֲנִי חַיֶּבֶת לְהָשִׁיב לָהּ? אֲנִי חַיֶּבֶת לָהּ מַשֶּׁהוּ?

"מִי אַתְּ?״ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ. הִיא שׁוֹלַחַת יָד אֶל הַתִּיק שֶׁלָּהּ וּמְחַטֶּטֶת בּוֹ, וּבֵינְתַיִם שׁוּב מִתְחַלֵּף הָאוֹר בָּרַמְזוֹר, אֲבָל אֲנִי שׁוּב לֹא חוֹצָה אֶת הַכְּבִישׁ.

"אֲנִי מֵהַמִּשְׁטָרָה הַפֶדֶרָלִית שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה,״ הִיא מַרְאָה לִי תְּעוּדָה, "וְהָאִישׁ הַזֶּה הוּא מְבֻקָּשׁ, וְרָצִיתִי רַק לִהְיוֹת בְּטוּחָה שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים.״