מאושוויץ ועד טהראן

"אומרים על שוללי מינכן כי הם תאבי מלחמה,

אולם דווקא מדיניות הכניעה בפני הדיקטטורים,

היא שתביא לא שלום, כי אם מלחמה"

ברל כצנלסון,

על הסכם מינכן שנחתם ערב מלחמת העולם השנייה

בין בריטניה וצרפת להיטלר ומוסוליני

פרויקט הגרעין האיראני מול ישראל וארה"ב
אירועים מרכזיים בהיסטוריה

שנות ה־60 וה־70
נובמבר 1967

איראן פותחת לראשונה כור מחקר גרעיני שסופק לה על ידי ארה”ב

פברואר 1970

הפרלמנט האיראני מאשר הצטרפות לאמנה למניעת נשק גרעיני (NPT)

1974

השאה מייסד את הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ומצהיר על תוכנית להקמת כורים גרעיניים רבים למטרות אזרחיות

1979

המהפכה באיראן, מוקם שלטון אסלאמי פונדמנטליסטי בהנהגת ח’ומייני

שנות ה־80
ספטמבר 1980

מנהיג עיראק סדאם חוסיין תוקף את איראן ונפתחת מלחמה ממושכת בין המדינות; איראן מותקפת בין היתר בנשק כימי

יוני 1981

ישראל מפציצה את הכור הגרעיני בעיראק באוסיראק

יולי 1988

ח’ומייני נושא את נאום “כוס התרעלה” ומכריז על נכונות להפסקת אש עם עיראק; בעקבות המלחמה הוא מורה על תוכנית גרעין איראנית

יוני 1989

עלי ח’אמנאי מחליף את ח’ומייני לאחר מותו בתפקיד המנהיג העליון של איראן

סוף שנות השמונים

מדען הגרעין הפקיסטני ד”ר עבד אל־קדיר ח’אן מפעיל מספר שנים רשת שמוכרת טכנולוגיות גרעיניות לאיראן, לוב וצפון קוריאה; ח’אן מעביר לאיראנים צנטריפוגות ותרשימים לבנייתן

שנות ה־90
ינואר-פברואר 1991

מלחמת המפרץ

ארה”ב משחררת את כווית מידי סדאם חוסיין; העורף הישראלי מותקף לראשונה בטילים בליסטיים ממדינה מרוחקת (עיראק)

ינואר 1993

ראש הממשלה יצחק רבין מודיע בכנסת שאיראן מפעילה תוכנית להשגת נשק גרעיני; בפברואר המועמד ליו"ר הליכוד בנימין נתניהו מפרסם מאמר שמגדיר את איראן גרעינית האיום הגדול ביותר

מאי 1993

ממשל קלינטון מאמץ דוקטרינה של בלימה/הכלה כפולה שנועדה להחליש את עיראק ואיראן ולמנוע מהן נשק להשמדה המונית

1993-2000

ישראל מקיימת שיחות שלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערביות; נחתם הסכם אוסלו עם אש”ף והסכם שלום עם ירדן; חמאס והג’יהאד הפלסטיני פותחים בשרשרת פיגועי טרור בעידוד איראן במטרה להכשיל את תהליך השלום; חזבאללה מגביר במקביל את התקפותיו בדרום לבנון; איראן מתקדמת בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה

דצמבר 1994

אוקראינה מוותרת ב”מזכר בודפשט” על מאגר הנשק הגרעיני הסובייטי שברשותה, שהיה השלישי בעולם, בתמורה להבטחת רוסיה, בריטניה וארה”ב לכבד את עצמאותה וריבונותה

סתיו 1999

בעקבות דיון ור”ש בנושא מניעת גרעין איראני, ראש הממשלה ברק מאשר חלוקת תפקידים בין גופי הביטחון השונים

העשור הראשון של המאה ה־21
ספטמבר 2000

הפלסטינים פותחים באינתיפאדה השנייה; חזבאללה מבצע פיגוע חטיפה בהר דב חצי שנה לאחר נסיגת צה”ל מלבנון; איראן תומכת ומעודדת ביצוע פיגועים

דצמבר 2001

נשיא איראן לשעבר רפסנג’אני רומז כי פצצה גרעינית אחת יכולה להשמיד את ישראל

ינואר 2002

ישראל משתלטת על הספינה “קארין איי” שניסתה להבריח נשק רב ושובר שוויון מאיראן לאנשיו של יאסר ערפאת בזמן האינתיפאדה השנייה

ינואר 2002

הנשיא בוש נושא את נאום “ציר הרשע” מספר חודשים לאחר מתקפת הטרור 9/11 ומכריז על איראן, עיראק, צפון קוריאה, חמאס וחזבאללה איומים

אוגוסט 2002

ארגוני אופוזיציה איראניים חושפים מתקן חשאי להעשרת אורניום שאיראן הקימה בנתנז ומפעל למים כבדים באראכ

ספטמבר 2002

ראש הממשלה אריאל שרון ממנה את מאיר דגן לראשות המוסד ומפקיד בידיו את המנדט לרכז את המאבק בגרעין האיראני; ישראל יוצאת למלחמת צללים חשאית במטרה לעכב את הפרויקט

2003

האופוזיציה האיראנית חושפת שאיראן מקיימת פרויקט גרעין צבאי; האיראנים חוששים מארה”ב לאחר הפלישה לעיראק ואפגניסטן ומודיעים על “סגירתו” של הפרויקט הצבאי

2003

מנהיג לוב קדאפי חושף בפני ארה”ב ובריטניה (לתדהמתן) שללוב יש תוכנית גרעין מתקדמת ומגיע עימן להסכם על פירוקה

אוגוסט 2005

ישראל מבצעת את תוכנית ההתנתקות ונסוגה מכל רצועת עזה

אפריל 2006

האיראנים מודיעים כי הצליחו לראשונה להעשיר באופן עצמאי אורניום על אדמתם

אוקטובר 2006

צפון קוריאה מודיעה שקיימה ניסוי גרעיני והופכת למדינה גרעינית

יולי-אוגוסט 2006

מלחמת לבנון השנייה בין ישראל לחזבאללה

2007

לישראל נודע על מתקן העשרה נוסף שהאיראנים מקימים בפורדו

ספטמבר 2007

ישראל מפציצה את הכור הגרעיני בסוריה; לאחר מכן אולמרט שוקל פעולת תקיפה מול איראן, אך לבסוף היא לא מבוצעת

יוני 2007

חמאס מבצע הפיכה נגד הרשות הפלסטינית ומשתלט על רצועת עזה; מאז התגברו התקפות חמאס על העורף הישראלי והתרחשו מדי כמה שנים סבבים של לחימה/מלחמה בין ישראל לארגון הטרור

2009-2021
יוני 2009

מחאת “התנועה הירוקה” באיראן - מחאות ענק שפרצו לאחר שהמשטר זייף את הבחירות לנשיאות דוכאו באלימות קשה וירי כלפי המפגינים

2009-2012

נתניהו וברק מאיימים שישראל תתקוף את מתקני הגרעין באיראן; במקביל אובמה מטיל סנקציות חריפות על איראן ורותם לכך את יתר המעצמות; נוסף על כך, הממשל מאיים בפעולה צבאית אם לא יהיה פתרון דיפלומטי

פברואר 2010

איראן מתחילה להעשיר אורניום לדרגה של 20%; ביוני מועצת האו”ם מקבלת את החלטה 1929 על הרחבה ניכרת של הסנקציות נגד איראן

2010

האיראנים מזהים מתקפה מכוונת נגד מפעל העשרת האורניום בנתנז על ידי תולעת וירוס מחשב מסתורית - הסטקסנט; מבוצעות פעולות התנקשות במדעני גרעין באיראן

2011

“האביבי הערבי” שהחל בדצמבר 2010 בטוניסיה מערער את השלטון במדינות ערביות רבות; בסוריה פורצת מלחמת אזרחים; האיראנים ינצלו זאת בשנים שלאחר מכן להקמת פרוקסים בחלק מהמדינות הללו; קדאפי מוצא להורג בלוב לאחר שמדינות נאט”ו מתייצבות לצד המורדים

2011

דניס רוס נשלח על ידי אובמה לעומאן כדי לקדם שחרור אמריקאים שנכלאו באיראן ולבחון את האפשרות למסלול אחורי לשיחות עם האיראנים

ספטמבר 2012

נתניהו מציג בנאומו באו”ם את הקו האדום של ישראל לתוכנית הגרעין האיראנית

2013

ארה”ב מקיימת עם איראן משא ומתן חשאי בעומאן; ישראל מגלה על כך

נובמבר 2013

ארה”ב והמעצמות חותמות עם איראן על הסכם ביניים בנושא הגרעין; האיראנים מקפיאים את התוכנית בתמורה להקלה בסנקציות; ההסכם מייצר לראשונה הכרה של המעצמות בלגיטימיות של העשרה עצמית באיראן

מרץ 2015

נתניהו נואם בקונגרס ללא תיאום עם אובמה ובניגוד לעמדתו במטרה להכשיל את הסכם הגרעין שמתגבש

יולי 2015

ארה"ב והמעצמות חותמות עם איראן על הסכם גרעין (JCPOA) שמטיל מגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להקלה בסנקציות; ההסכם מאפשר המשך מחקר ופיתוח בנושא העשרה ולא מגביל את תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן או את פעילותה הטרוריסטית האזורית

ינואר 2017

טראמפ נכנס לבית הלבן

אפריל 2018

ישראל חושפת שהמוסד גנב מאיראן את הארכיון שמתעד את הפעילות של איראן בתחום הגרעין לאורך השנים וחושף פעילות לפיתוח גרעין צבאי

מאי 2018

טראמפ - בתמיכת נתניהו - פורש מהסכם הגרעין, מחזיר את הסנקציות ומזמין את איראן לנהל משא ומתן על הסכם מחמיר יותר

2019

ישראל נכנסת לסחרור פנימי של חמש מערכות בחירות בשלוש שנים

מאי 2019

ארה”ב מטילה סנקציות חמורות על ייצוא הנפט האיראני; האיראנים מגיבים בשורת פעולות התקפיות במפרץ ופוגעים בין היתר במתקני הנפט של “ארמקו” בסעודיה

ינואר 2020

ארה”ב מחסלת את הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה

נובמבר 2020

ראש תוכנית הגרעין האיראנית מוחסן פח’רי־זאדה מחוסל באיראן בפעולה שיוחסה למוסד על פי פרסומים זרים

2021 ועד עכשיו
ינואר 2021

ביידן נכנס לבית הלבן; מספר ימים קודם לכן האיראנים מעלים את רמת העשרה ל־20%; באפריל האיראנים קופצים להעשרה של 60% - הדרגה הכי גבוהה שלהם אי פעם

יוני 2021

בישראל קמה ממשלה חדשה שלא בראשות נתניהו ("ממשלת השינוי" של בנט־לפיד) שגם היא מתנגדת לחזרה של ארה"ב ל־JCPOA; לאחר מספר שנות משבר עובר תקציב מדינה ומופנים תקציבים גדולים לפרויקטים שקשורים לאופציה צבאית מול איראן

פברואר 2022

רוסיה פולשת לאוקראינה ונפתחת מלחמה בין המדינות; בהמשך האיראנים מספקים לרוסים סיוע צבאי רחב היקף, בעיקר של כטב”מים תוקפים

ספטמבר-דצמבר 2022

“מחאת החיג’אב” - הפגנות סוערות וממושכות באיראן במחאה על דיכוי נשים לאחר שצעירה הוכתה למוות על ידי “משטרת ההדרכה”; המשטר מצליח לדכא את המחאה באלימות קשה

קיץ/סתיו 2022

הניסיונות של ממשל ביידן להחיות את הסכם הגרעין עם איראן לא צולחים

ינואר 2023

ישראל חוזרת לסחרור פנימי: ממשלת הימין שקמה מקדמת חקיקה משפטית/הפיכה משטרית; בישראל פורצת מחאה ציבורית ממושכת וחסרת תקדים; שלא כמקובל, ביידן נמנע מלפגוש את נתניהו במשך תשעה חודשים

פברואר 2023

לראשונה סבא”א מגלה באיראן עקבות להעשרת אורניום לדרגה של 84%; איראן טוענת שמדובר ב”תקלה טכנית”; איראן מגדילה את העשרת האורניום ברמות של 20% ו־60% ונמצאת במרחק של ימים מייצור אורניום מועשר שמספיק לפצצה גרעינית

מרץ 2023

סעודיה ואיראן מדהימות את העולם ומחדשות את היחסים בתיווך סין

מאי-אוקטובר 2023

ארה”ב מנהלת משא ומתן מתקדם עם סעודיה וישראל להסכמות רחבות, לרבות הסכם היסטורי לנורמליזציה ישראלית־סעודית; התהליך נפסק לאחר טבח שבעה באוקטובר

יולי 2023

סינוואר מיידע את משמרות המהפכה האיראנים באמצעות שליח על כוונתו לבצע את המתקפה הגדולה נגד ישראל

קיץ 2023

ארה”ב מגיעה עם איראן, בתיווך עומאן, להסכמות שקטות על שחרור כספים לאיראנים בתמורה לשחרור אמריקאים שכלואים באיראן ולאי צבירת אורניום נוסף ברמה גבוהה של 60%

אוקטובר 2023

חמאס שובר את הפסקת האש עם ישראל ומבצע במתקפת פתע את הטבח של השבעה באוקטובר - האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה; 1,163 ישראלים נרצחים ו־251 נחטפים ביום אחד; ישראל יוצאת למלחמת “חרבות ברזל” נגד החמאס

2023-2024

חיזבאללה, החות’ים בתימן ופרוקסים איראניים אחרים בעיראק ובסוריה תוקפים את ישראל במשך חודשים ארוכים כדי לסייע לחמאס

אפריל ואוקטובר 2024

באפריל איראן תוקפת את ישראל לראשונה ישירות בטילים בליסטיים, בכטב”מים ובטילי שיוט; באוקטובר איראן מבצעת התקפה נוספת של טילים בליסטיים; ישראל מגיבה בתקיפות של יעדים צבאיים באיראן

ספטמבר 2024

ישראל מבצעת את מבצע הביפרים נגד חזבאללה ומחסלת רבים מצמרת הארגון, כולל את מנהיגו נסראללה; הלחימה שנמשכה חודשים הפכה למלחמה ובסיומה (נובמבר 2024) נחתם הסכם הפסקת אש, חזבאללה נפגע קשות

דצמבר 2024

המורדים משתלטים על סוריה בבליץ של 10 ימים ומדיחים את אסד; איראן מאבדת שותף

ינואר 2025

טראמפ נכנס לבית הלבן

פברואר 2025

טראמפ מודיע על החזרת סנקציות נגד איראן ומציע משא ומתן דיפלומטי על הסכם מחמיר יותר; הוא מאיים שבלי הסכם תבוא תקיפה ישראלית

מרץ-אפריל 2025

טראמפ שולח לח'אמנאי מכתב ומציע משא ומתן מזורז להסכם; במקביל ארה"ב פותחת במבצע צבאי נגד החות'ים בתימן, מתגברת בצורה ניכרת את כוחותיה באזור, וטראמפ מזהיר שאם איראן לא תעשה עסקה היא תופצץ באופן שלא הופצצה מעולם. באפריל מתחיל משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן

פתח דבר
ז'נבה

כשלושה שבועות לאחר טבח שבעה באוקטובר, בשעות הבוקר של יום ראשון 29 באוקטובר 2023, הייתי במילואים. בדיוק נכנסנו עם רכב הסיור לאחד משטחי הכינוס הצה"ליים בעוטף הנגב המערבי (עוטף עזה), ולפתע קפצה לי הודעת וטסאפ מדמות בכירה לשעבר בארגון מודיעין ישראלי שראיינתי לספר מספר חודשים קודם לכן. נשאלתי אם שלחתי לאדם שבשם בדוי נקרא לו "יושקה", איש ממשל אירופאי לשעבר, בקשה לריאיון לספר. מתברר שיושקה קיבל ממני מייל עם בקשה, אך משהו היה נראה לו קצת מוזר. הוא חשד שאולי זה בכלל פישינג[¹] איראני. יושקה לא התעצל ופנה לאותה דמות שהוא מכיר בישראל, כדי שהיא תשאל אותי. לאורך תקופת עבודתי על הספר ראיינתי עשרות רבות של בכירים בכל רחבי הגלובוס. התקשיתי להיזכר, אך הנחתי שאם יושקה קיבל ממני מייל, בוודאי פניתי אליו. מי עוד מלבדי יכול לפנות ליושקה בבקשה להתראיין לספר שאני כותב על איום הגרעין האיראני ויחסי ישראל־ארה"ב? אחד ועוד אחד הם שניים, פשוט.

המשכנו בנסיעה שנעה בשטחי הנגב המערבי. הנופים החקלאיים והטבע סביבם השכיחו ממני לרגע את הזוועות שהאדמה הזו ספגה אך לפני 22 ימים. איזה מרחק עצום בין היופי שניבט מסביב לבין הרוע המוחלט שהתרחש כאן. התראת צבע אדום שצפצפה מהמכשיר החזירה אותי למציאות. עצרנו והשתטחנו. שתי דקות והמשכנו לנסוע.

ליתר ביטחון שלחתי את כתובת המייל שלי, כדי שיושקה יבדוק אם הפנייה שלי אליו הגיעה מאותה כתובת. בינתיים ניסיתי ללא הצלחה לאתר אותה במיילים היוצאים. בשלב זה קצת התחלתי לחשוד, ועדיין תליתי זאת בקושי לראות את כל תכתובות המייל דרך הטלפון הנייד. או אז נשלח אליי צילום מסך של המייל שיושקה קיבל, לכאורה ממני; הנוסח זהה לנוסח שלרוב שלחתי לגורמים בחו"ל עם בקשה לריאיון לספר (בתוספת התאמה לכבודו של יושקה), השם שלי הופיע בסוף המייל, אבל כתובת השולח היא מדומיין שמעולם לא היה לי - .eranhermoni@proton.me

מה זה בכלל 'proton'? איך יש למישהו נוסח של מייל שאני שולח למרואיינים? למה לו להתחזות אליי ולפנות לאדון יושקה הנכבד? ההערכה ששמעתי הייתה שמדובר בניסיון איראני לעשות פישינג ליושקה הנחמד, ששימש להם יעד. כנראה האיראנים עלו על מייל ששלחתי לאחד המרואיינים, שאחריו הם עוקבים, והם החליטו שאני יכול לשמש עבורם סיפור כיסוי טוב: הם ישלחו מייל כביכול ממני, ומאחר שאני אדם אמיתי וניתן לבדוק את הרקע שלי בקלות ברשת, שכן יש לי פרופיל ציבורי מסוים, זה יפיג את החשש של יושקה, שיגיב לכתובת המייל השולח - ומכאן המחשב והמידע שלו יהיו חשופים לאותם מתחזים, שסביר להניח שהם שירותי המודיעין של איראן.

וידאתי שיושקה ידע שזה לא המייל שלי, וכמו אזרח טוב פניתי לרשויות המתאימות בישראל. לאחר בחינה נאמר לי ש־"proton" הוא שרת מיילים מוצפן שיושב בז'נבה, ולכן אין אפשרות להתחקות אחר המקור ששלח את המייל המזויף. המשכתי בנסיעה והבטתי שוב בנופים החקלאיים של הנגב המערבי, שהתמלאו בעיקר בכוחות צבא שחנו להם במחנות ארעיים. חשבתי על יושקה, על האיראנים ועל תיבת השרתים המוצפנת בז'נבה והרהרתי - איך בכלל הגעתי לכל העניין הזה? ומתי? זה לקח אותי שנתיים אחורה.

חיפה

פרופסור מתיו סילבר ביקש מהסטודנטים בכיתה לבחור נושא למצגת ולעבודה. זה חייב היה להיות קשור לקורס שעסק ביחסי ישראל־ארה"ב ונשא את השם הפרובוקטיבי משהו - "הקשר המיוחד: מותו של המיתוס?" הקשר המיוחד הוא הברית הישראלית־אמריקאית, אך האם הוא אמיתי או רק מיתוס מדומה שגוסס לו לאיטו?

ניסיתי לחשוב: איזה נושא יכול להיות כזה שדרכו אוכל לבחון בצורה הטובה ביותר את הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב? הגעתי למסקנה שזה חייב להיות נושא שהוא בנפשנו, נושא קיומי. לא עוד סוגיה שיש בה אינטרס גדול או קטן יותר, אלא ממש לגעת בפיל שבחדר, לחבק אותו, שכן באיזה הקשר אפשר לצפות שאותו קשר מיוחד - אם קיים - יוכיח את עצמו, אם לא בהקשר של איום קיומי?

לא הייתי צריך להתאמץ הרבה כדי להגיע למסקנה. האיום הקיומי הגדול והברור על מדינת ישראל, שעליו אנחנו מדברים כבר עשרות שנים, הוא איום הגרעין האיראני. נושא זה אכן הציף לא אחת מחלוקות, ולעיתים תכופות שיתופי פעולה עמוקים, עם ארה"ב. וזה הרבה יותר עמוק מהגרעין. מדובר בתוכנית סדורה של המשטר האסלאמי באיראן להביא להשמדת ישראל, בין היתר על ידי יצירת טבעת חנק בגבולות ישראל של כוחות פרוקסי (שלוחות) שנתמכים על ידי איראן והתלכדות הזירות השונות נגד ישראל ברגע האמת. פרויקט הגרעין הוא עוגן מרכזי וקריטי בתוכנית.

ובכלל, הסתקרנתי: איפה עומד האיום האיראני שכולם מדברים עליו כל היום כל כך הרבה שנים? אם זה איום קיומי, בהחלט כדאי להתרומם לרגע למעוף הציפור ולנתח אותו מפרספקטיבה היסטורית. החלטתי שזה יהיה נושא העבודה. השיטה מבחינתי הייתה פשוטה: אראיין מספר בכירים ישראלים ואמריקאים שעסקו בנושא, ואנסה לדלות מהם זוויות ומידע נוספים לאלו שכבר נחשפו ולגעת בשאלת טיבו ומעמדו של הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב בראי איום הגרעין האיראני. נוסף על כך, אנסה לבחון כמה שאלות יסוד, ובכללן:

האם הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב הוכיח את עצמו מול האיום הקיומי שאיראן מפתחת או דווקא אכזב?
איך הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב השפיע על ההתמודדות עם האיום האיראני ועל התוכנית של המשטר לחיסול מדינת ישראל?
איך האיום האיראני השפיע בכיוון הפוך - על הברית ועל היחסים בין ישראל לארה"ב?
מה ניתן לעשות, אם עדיין ניתן לעשות, כדי למנוע מאיראן להיות גרעינית? מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם התוכנית האיראנית לחיסול מדינת ישראל?
במבט לאחור: איפה טעינו ואיפה צדקנו בהתמודדות מול האיום האיראני?
כל זה התחיל באוקטובר 2021 כשפגשתי מחדש את ספסל הלימודים. באותה עת שימשתי חמש שנים מזכ"ל מפלגת העבודה והתחלתי ללמוד לתואר שני בתוכנית רודרמן ליהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה. זה קרה בדיוק 20 שנה אחרי שהתחלתי לימודי משפטים עם שחרורי מהצבא. מאז זרמו הרבה מים בנהר. עבדתי תקופה בתור עו"ד בתחום המנהלי, החוקתי והאזרחי, ופעלתי שנים ארוכות ברובד העמוק של הפוליטיקה הישראלית ובחברה האזרחית. עוד אבין בהמשך שהניסיון שצברתי במקומות אלה יסייע לי בשאלות שביקשתי לבחון. הכול קשור בכול.

בשלב זה עדיין לא תיארתי לעצמי שהלימודים שהתחלתי יפתחו לי דלת אל מסע מרתק בחיי שיוביל אותי לספר הזה. להשלמת התמונה אציין שבהמשך ללימודים ובמקביל לכתיבת הספר מתרחש מסע מרתק נוסף במחקר אקדמי שאני עורך בהנחיית פרופ' זהר שגב על עבודת הלובי שנעשתה על ידי האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה מול הממשל האמריקאי. פרק חשוב ומרתק בפני עצמו בהיסטוריה של עם ישראל, אבל לא על כך הספר הזה.

מסביב לעולם: תמונת מבט פנורמית
בתחילה ראיינתי לעבודה מנהיגים ואישים מרכזיים הנוגעים לביטחון ישראל, לאיום האיראני וליחסי ישראל־ארה"ב. במהרה נשאבתי לנושא והרחבתי מאוד את מספר המרואיינים. המידע שאליו נחשפתי היה מרתק וחשוב, מה שגרם לי לקחת את התהליך צעד אחד קדימה - להמשיך לראיין עוד בכירים, להתעמק במחקר וגם להוציא ספר.

במהלך הזמן ראיינתי בשמם ולציטוט 55 בכירים מישראל, מארה"ב ומאירופה, כולל ראשי ממשלה לשעבר ונשיאים, שרי ביטחון בישראל ובארה"ב, ראשי מוסד ו־CIA, רמטכ"לים, גנרלים ואלופים לשעבר, ראשי מל"ל בישראל ויועצים לביטחון לאומי בארה"ב, שרים בקבינט, פקידי ממשל בכירים שעסקו בלב ליבו של הנושא האיראני, אנשי אקדמיה, פרשנים, שגרירים ודיפלומטים. היו גם ראיונות שניתנו לא־לציטוט, אם כי עליי להודות שהרוב המכריע היו ראיונות עמוקים, רציניים ולגמרי "על השולחן".

הבנתי שהמרואיינים החשובים שאני יושב עימם מספרים דברים חשובים שהאזרח הממוצע לא שומע ולא מכיר. בחלק מן המקרים המרואיינים שלי סיפקו מידע חדש שלא פורסם ואינו מוכר עד היום. כל זה בנושא שהוא בגדר איום קיומי, ודווקא בשל כך חשוב שהציבור יכיר את הדברים. זוהי זכותו הבסיסית.

המידע שאגרתי בראיונות הרבים הוא אוצר בלום וקריטי להבנת אחת הסוגיות החשובות ביותר בדורנו: התוכנית האיראנית להשמדת מדינת ישראל, בין היתר בעזרת פרויקט הגרעין - מה עשו בישראל ובארה"ב כדי להתמודד עם משטר הרשע הזה ומה הן צריכות לעשות בהמשך.

מספר המרואיינים הבכירים בנושא ומגוון הדיסציפלינות שהם מייצגים הם ייחודיים, וזה באמת, כך אני מקווה, אחד היתרונות הגדולים של הספר. השתדלתי להביא את מכלול העמדות והדעות ולא להיות שיפוטי. מובן שיש לי, כמו לכולם, דעות ומסקנות שאת חלקן אני מביא לידי ביטוי בספר, אבל הכי חשוב היה לי לספק לקוראים תמונה רחבה ועגולה. הבכירים שעימם שוחחתי חושבים הפוך זה מזה בחלק מהנושאים; יש החושבים שגרעין איראני הוא איום קיומי וכאלה שחושבים שלא, חלקם בכירים שהיו בעד ההסכם וחלקם נגדו, יש החושבים שאפשר להשמיד את פרויקט הגרעין האיראני בפעולה צבאית ויש החושבים שלא, ואלו רק חלק מהדוגמאות לעמדות הקוטביות שנטענו באוזניי בנחרצות מוחלטת.

מכיוון שבכוונתי לספק תמונה רחבה, חלק נכבד מהספר הוא הבאת דברי המרואיינים בשם אומרם באופן נרחב, כיאה לדיון מעמיק. חלק נכבד אחר הוא הבאת נתונים רלוונטיים וסיפורים היסטוריים ממקורות, מפרוטוקולים וממסמכים שונים, וחלק נוסף הוא סיפור המעשה והבאת נקודת המבט שלי. כך או אחרת, הודות לכמות הראיונות והחשיפה למגוון של דעות, למסמכים, לפרוטוקולים ולמקורות היסטוריים נוספים שהגעתי אליהם יש ביכולתי להביא בפני קוראיי תמונת מצב פנורמית, עמוקה ורחבה של הסיפור. יתרון נוסף, כך אני מקווה, הוא בחינת הנושא על רצף רחב של שנים ולא התמקדות בפרק זמן מוגבל ומצומצם. זה מאפשר לקוראיי מבט מפוכח על התהליכים ההיסטוריים ועל ההחלטות שנעשו על ידי המנהיגים בעניין.

הספר איננו תיאורטי ולא עוסק במדע בדיוני. המשטר האיראני לא צוחק - הוא באמת ובתמים רוצה ומכוון להשמיד את ישראל. עבורנו זו שאלה של חיים ומוות. העם היהודי סבל פוגרומים ורדיפות לאורך הדורות. ההיסטוריה היהודית ממלחמת העולם השנייה הוכיחה שבשואה הנוראה אף אחד לא בא לעזרנו. האם ההיסטוריה חוזרת? האם ח'אמנאי 2025 הוא היטלר של 1939? גם השאלה הזו הביאה לוויכוח גדול בקרב מרואייניי, אבל בל נקדים את המאוחר.

במהלך כתיבת הספר התחוללו אירועים היסטוריים שהשפיעו דרמטית על מדינת ישראל בפרט ועל מאזן הכוחות בציר של ישראל־ארה"ב־איראן בכלל. אנו נמצאים בעיצומם של שינויים טקטוניים שאיש מאיתנו עוד לא יודע בוודאות כיצד יסתיימו. המציאות של ראשית 2025 מאפשרת חלון הזדמנויות ייחודי לטיפול שורש באיום הגרעין האיראני. האיראנים מצידם נמצאים במרחק הקצר ביותר מגרעין מאז ומעולם. דומה הדבר למרוץ מרתון ארוך ומייגע: מצד אחד המשטר האיראני שרץ עשרות שנים אל הגרעין, מצד שני ישראל וארה"ב שרצות עשרות שנים אל סיכולו. כעת החלק האחרון, שבו ייקבע מי יחצה ראשון את קו הסיום. אבוי לנו אם זו תהא איראן.