פרק 1
"אתה חסר תקנה."
אני מצמצמת את העיניים אל האיש שנראה לי ראוי לעלבון המועדף עליי.
חסר תקנה. זה ביטוי טוב, לעזאזל.
האיש המדובר הוא דין אשר — הארוס הזבל של אחותי.
דין צוחק, נראה לא מושפע מהעוינות שאני יורה מעיניי כמו חיצים לוהטים. הוא רגיל לזה. "מה לכל הרוחות זה בכלל אומר?"
"וגם טיפש," אני מוסיפה, לוגמת מהקוקטייל המהול שלי ומרימה גבה.
חמש־עשרה שנים. חמש־עשרה שנים ארורות הן פרק הזמן שאני שומעת את ההקנטות, הלעג והיחס הגרוע של דין. הוא ה'ילד הרע' הסטראוטיפי — גס רוח, שרירי, תמיד מסריח מסיגריות ומריח של עור. ונראה טוב, באופן פתטי.
אידיוט.
אחותי, מנדי, נפלה היישר למלכודת שלו. הם היו אהובים מהתיכון. מנדי הייתה התגלמות הפופולריות, בעלת התואר של מלכת הנשף, שיער בלונדיניני ומלתחת מעצבים של אברקרומבי. זה היה הסגנון אז בתיכון.
אני, לעומת זאת, לא הייתי שום דבר מכל זה — תודה לאל. למרות העובדה שאני צעירה ממנדי בעשרה חודשים בלבד, לא יכולנו להיות שונות יותר. היא, אתלטית, תוססת ומטופחת. אני, תולעת ספרים שמעדיפה להזמין תלבושות מקסימות לכלבה שלנו מאשר לעצמי. מנדי מלאת חיים, ואילו אני מלאת קוצים. אני יכולה לדקלם את שייקספיר כל היום, בעוד מנדי אוהבת לצטט כותרות רכילות מהטוויטר.
למרות השוני בינינו, הקשר ביני לבין אחותי התחזק עם השנים, ואני עתידה להיות השושבינה הראשית בחתונה שלה בחודש הבא. הייתי רוצה להגיד שמנדי התבגרה והשתנתה מאז לימודיה בתיכון, אבל, לצערי, דין אשר איכשהו עצר את זה כשהיא הגיעה לגיל שלושים. הוא נדבק למנדי כמו מחלה.
היא פשוט לא יכולה להיפטר ממנו.
אני לא יכולה להיפטר ממנו.
ועכשיו תהיה לי הפריבילגיה המדהימה להיות גיסתו של דין, וזה יקרה בעוד ארבעה שבועות.
להקיא.
"אני די בטוח שזו לא מילה."
אני מסחררת את הקשית המיניאטורית בתוך הכוס שלי ומרימה את העיניים אל הגבר שמביט בי בחיוך הזחוח הקבוע שלו. מבטו קשה כמו פלדה. אני מנענעת את ראשי, מתביישת שבקרוב אהיה קרובת משפחה של הדבר הזה. "אל תגרום לי להראות לך את זה בגוגל, דין. אתה יודע שאני אעשה את זה."
זו מסיבת יום ההולדת השלושים של מנדי. אנחנו בבר 'המשוט השבור' — בר נעים בצפון אילינוי, ממש על האגם. זה מקום שכיף לחגוג בו, למרות החברה המפוקפקת.
דין שותה לגימה מהבירה שלו, עיניו הכחולות החיוורות נוצצות בשובבות, ולא מהסוג המהנה. "תמיד היית חנונית, קוֹרַבֵּל."
"אל תקרא לי ככה."
הוא קורץ אליי ואני יורה בו מבט מצמית. דין הוא האדם היחיד, מלבד ההורים שלי, שקורא לי בשמי המלא — קוֹרַבֵּל. אני שונאת את השם הזה. כולם קוראים לי קורה. דין יודע את זה, כמובן, אבל הוא תמיד שמח לענות אותי.
השיחה המהנה שלנו נקטעת על ידי כלת יום ההולדת, שמביאה את התיאור 'שפוכה' לדרגה חדשה. מנדי כורכת את זרועותיה סביב דין וסביבי ומוחצת את כולנו לחיבוק מביך וחזק.
"אני אוהבת אתכם. אתם החברים הכי טובים שלי. אני מתחתנת עם החבר הכי טוב שלי." היא מקשקשת, לאחר שבשלב זה בלעה לפחות עשרה קוקטיילים של 'סקס על החוף'. היא פונה אליי, הראש שלה נופל על כתפי. "ואת, קורה. את תתחתני עם החבר הכי טוב שלך ממש בקרוב."
אני משחררת את עצמי מהחיבוק. ריח הבושם המוגזם של מנדי ואדי הוויסקי מהפה של דין גורמים לי לרצות להקיא. "אני לעולם לא אתחתן, מנדי. גירושים לא נמצאים ברשימת המשאלות שלי. אולי בגלגול אחר."
אני מתחילה להסתובב, אבל מנדי עוצרת אותי. היא דוחפת את האצבע המטופחת שלה על החזה שלי ואני נרתעת לאחור ומשפשפת את המקום. "נישואים הם מקודשים. דין ואני לעולם לא נתגרש."
ייתכן מאוד. דין נראה כמו הטיפוס שיהיה שמח להישאר נשוי, בעוד הוא נהנה מבחורות מהצד, ומנדי היא בהחלט מהסוג שיעלים עין. "ממש סיפור אגדה. כולי קנאה."
"תוכלו לנסות להסתדר? בבקשה?" מנדי מתחננת ומנופפת בידה באוויר בדרמטיות. יש שמץ של כנות בשכרות שלה.
אני נאנחת, העיניים שלי מתרוצצות לכיוון דין. הוא עדיין מחייך בזחיחות. אני מקישה באצבעותיי בצד הכוס שלי כשאני מעמידה פנים שאני שוקלת את בקשתה של מנדי. "כאילו, הייתי... אולי, אבל... איך אני אמורה להתגבר על תקרית 'העכביש בנעל'? איך מישהו ממשיך אחרי משהו כזה?"
דין צוחק כשהוא מרוקן את הבירה שלו, משועשע מתעלוליו. "זה היה ענק. אני לעולם לא אתנצל על זה."
"את רואה?" אני מניפה את הכוס לעברו ומרימה את הזרת שלי. "הוא לא משתף פעולה. ניסיתי."
מנדי סוטרת לארוס שלה על החזה. "דין, תפסיק להיות חרא לאחותי הקטנה."
"מה? היא יכולה לדאוג לעצמה."
אני מביטה בו, והמבטים שלנו מצטלבים לרגע. טוב, יש בזה משהו. אני מסתלקת משם ובולעת את הטיפות האחרונות של הקוקטייל העלוב שלי בדרך אל הבר. אני מטיחה את הכוס הריקה על הבר, מתיישבת על הכיסא ומביטה אל הברמן. "עוד אחד, בבקשה. שיהיה כפול."
***
הייתי צריכה להסכים לטרמפ הביתה.
השעה קצת אחרי אחת בלילה והצלחתי למצוא את הבחור הכי משעמם בבר ולהיתקע איתו בשיחה. רמת האלכוהול בדמי ירדה, אז עכשיו אני רק עייפה ועצבנית. מרפקיי מונחים על הדלפק וראשי בין ידיי. אני בוהה באידיוט משמאלי, בעודו מקשקש על כך שהוא עורך דין, על המכונית המגניבה שלו, ומשהו בקשר לאודישן לתוכנית ריאליטי. האמת, הוא איבד אותי עוד לפני שאפילו פתח את פיו. הוא מריח כמו קרם הפסיפלורה שלי, וזה מטריד.
אני מזייפת פיהוק גדול. "זה נהדר, סת'. ממש נהדר."
"קוראים לי סם."
"זה מה שאמרתי." אני משחילה את אצבעותיי בתלתלים המוזהבים והארוכים שלי כשאני מרימה את הראש ומחייכת חיוך מאולץ. "בכל מקרה, אני צריכה ללכת. מאוחר."
סת'/סם מקמט את גבתו העבה ושפתיו הדקות משתטחות לקו ישר. "לא כל כך מאוחר. אני אזמין לך עוד משקה אחד."
לא. אני אקיא. אני בהחלט אקיא על הסוודר המגוחך שלו.
"לא, תודה," אני עונה ופוטרת אותו בנפנוף מהיר. "אני הולכת."
"את צריכה טרמפ?"
"לא."
בעצם, אולי. מנדי ודין הסיעו אותי לכאן, ולא יכולתי לסבול נסיעה נוספת עם איש־השטן, אז דחיתי את ההצעה שלהם להחזיר אותי הביתה.
אבל בשביל זה יש אובר.
אני מתרוממת מכיסא הבר, מתנדנדת על העקבים הגבוהים והמטופשים שלי ומרימה את התיק מהדלפק. "להתראות."
סת'/סם רוטן כשאני מעיפה את רצועת התיק שלי על הכתף ויוצאת החוצה. הצלחתי להרוס את התוכניות שלו לערב, ואני ממש בסדר עם זה. לא הייתי מתנגדת ללילה של שטויות, שכרות והחלטות מפוקפקות — אלוהים יודע שלוויברטור שלי נמאס ממני — אבל סת'/ סם איבד את הקסם שלו מהר יותר מששיקגו ברס איבדו את הזריקה האחרונה שלהם בסופרבול השנה - מה שהיה מהר בטירוף.
אולי אני פשוט בררנית מדי.
מנדי אומרת שאני בררנית מדי.
נו, טוב. נראה שהוויברטור שלי תקוע איתי.
הרוח הקרירה תוקפת את הריאות שלי כשאני צועדת לצד הבר, עקבי נעליי נוקשים על המדרכה. אני מושכת את הקרדיגן שלי מעל השמלה הכחולה, מנסה להילחם בקור, ואז מושיטה את ידי אל התיק ומחפשת את הטלפון הנייד שלי. מעולם לא השתמשתי באובר — אולי יהיה פחות מסובך להזמין מונית. האם עדיין קיימות מוניות?
אני ממשיכה לחפש ומוצאת את הטלפון שלי בכיס שבתיק, אבל מקמטת את המצח כשאני קולטת שהתיק שלי הרבה יותר קל מהרגיל. אני מאירה בפנס הטלפון את התיק והבטן שלי מתכווצת מחרדה.
שיט.
הארנק שלי נעלם.
האם הבן זונה בבר לקח את הארנק כי הוא ידע שלא יקבל זיון הלילה?
אני חוזרת בסערה אל הבר, ליבי דוהר מתחת לצלעותיי. כרטיסי האשראי שלי, רישיון הנהיגה שלי, מעל למאה דולר במזומן. תמונות, כרטיסי ביטוח, סיסמאות שלעולם לא אזכור.
לעזאזל.
אני חובטת בידי על כתפו של סת'/ סם כשהחזה שלי עולה ויורד בכבדות. אני אפילו לא מחכה שהוא יסתובב. "גנבת את הארנק שלי?"
הוא מסתובב לאט, ועל פניו מבט של סלידה. "סליחה?"
"הארנק שלי נעלם. אתה האדם היחיד שדיברתי איתו הערב."
סת'/ סם נושף בבוז. "בדיוק. דיברת איתי כל הערב. מתי בדיוק הייתה לי הזדמנות לגנוב את הארנק שלך?" הוא מנענע את ראשו לעברי ומסתובב חזרה, מושיט את ידו אל הבירה שלו. "תנוחי, כלבה."
אני מתעלמת מהעלבון, מוטרדת מדי בדילמה הנוכחית שלי מכדי לסטור לו. יש משהו במה שהוא אומר. ישבתי ממש מולו כל הזמן שהייתי בבר. אומנם, חצי ישנה ומריירת, אבל הייתי רואה אם הוא היה מתעסק עם הארנק שלי. למעשה, הארנק שלי היה מונח על דלפק הבר, קצת מאחורי הכתף הימנית שלי.
זה אומר שמישהו מאחוריי גנב אותו.
שיט, שיט, שיט.
הבר כמעט ריק עכשיו. אני שואלת את הברמן, שרק מושך בכתפיו. אני מתנשפת בתסכול, יוצאת בחזרה החוצה ומכינה את עצמי להתחנן לאנשים שיסיעו אותי מכיוון שאין לי כסף.
אני מתחילה עם מנדי, אבל יודעת גם שהיא משתיקה את הטלפון שלה כשהיא ישנה.
תא קולי.
אני מנסה את החברה הכי טובה שלי - לילי.
שוב - תא קולי.
אין שום סיכוי שאתקשר להורים שלי.
אני עוברת על רשימת אנשי הקשר שלי ומנסה שלושה אנשים נוספים.
תא קולי, תא קולי, תא קולי.
האגודל שלי מרחף מעל לשם אחר, ואני מעקמת את האף ומכווצת את שפתיי מעצם המחשבה. הליכה של שבעה קילומטרים הביתה בנעלי העקב הגבוהות שלי נשמעת לי טוב יותר מאשר נסיעה של עשר דקות עם דין אשר.
הרוח מתגברת והשיער שלי מתנפנף. הקור כמעט חונק אותי. אני לוחצת על שמו וממלמלת קללות אל תוך הלילה. "קורבל?"
אני לא יודעת אם אני מוטרדת או מרגישה הקלה מכך שהוא ענה. "אל תקרא לי ככה."
"למה את מתקשרת אליי שיכורה באמצע הלילה?" הקול של דין צרוד משינה. בטח הערתי אותו.
יופי. יש בזה צד חיובי.
אני עומדת להסביר, אבל הוא קוטע אותי. "תני לי לנחש, שתית יותר מדי ואת מתקשרת להתוודות על אהבתך הנצחית. תמיד ידעתי שאת רוצה אותי."
אני חורקת שיניים וכבר מצטערת על ההחלטה המטורפת. אני שומעת את הגיחוך שלו מכאן. "אתה יודע מה? שכח מזה. אני אלך הביתה ברגל."
אני עומדת לסיים את השיחה, כשדין אומר, "חכי, חכי — את צריכה טרמפ? חשבתי שתקראי לאובר."
"כן, טוב, איזה אידיוט גנב לי את הארנק ועכשיו אין לי כסף, אבל זה לא משנה. אני מעדיפה ללכת." אני ממש רוצה לנתק לו.
"אל תהיי טיפשה. אחותך תהרוג אותי אם אתן לך ללכת הביתה ברגל."
"הרגישות שלך מדהימה אותי."
הוא צוחק. "רגיש וחתיך. אני איום משולש."
"אתה מתכוון לאיום כפול. ציינת רק שני דברים."
"מה?"
אני צובטת את גשר אפי, מתאמצת לגייס שליטה עצמית. אני לוקחת נשימה עמוקה. "לא משנה. תגיע מהר."
אני לוחצת על כפתור 'סיום השיחה' כאילו שזה השעון המעורר שלי ביום ראשון בבוקר. אלה הרגעים שאני מצטערת שאני לא מעשנת. אני מתלבטת אם להיכנס שוב פנימה, אבל אין לי כסף למשקה ואני ממש לא רוצה להיכנס לעוד שיחה מרתקת עם סת'/ סם, אז אני נשענת על קיר הבניין.
חולפות רק כמה דקות עד שאיזה אידיוט ניגש אליי ומבקש אש. אני מציצה לעברו ומתרחקת במהירות. הוא קירח ושמן ומריח כמו גזר מבושל. אני מנסה לא להקיא.
"אני לא מעשנת, מצטערת." אני ממשיכה לשמור על מרחק בינינו, אבל מרגישה שהאיש בוהה בי במבט ערמומי ממרחק של כמה מטרים. איכס.
"תני לי להזמין אותך למשקה, חתלתולה."
אני משלבת את זרועותיי כשאני תופסת אותו בוהה במחשוף שלי. "לא, תודה. אני מחכה להסעה שלי."
"אני יכול לקחת אותך..." הוא מגחך. הרמז בדבריו עבה וממש לא עדין. שוב בא לי להקיא.
"שוב, לא תודה. שיהיה לך לילה טוב."
מעולם לא חשבתי שארצה שדין יגיע לכאן מהר כל כך. אפילו הפרצוף המטומטם שלו נסבל יותר מטד בנדי הרוצח הסדרתי הזה שמתסכל על השמלה שלי בעיני רנטגן.
האיש ממשיך לקשקש וגורם לבטן שלי להתהפך. "את דבר קטן ויפה, את יודעת?"
איכס, איכס ועוד איכס.
האיש מדשדש אל המרחב האישי שלי ולפני שאני מחליטה לחזור לבר, מכונית הקאמרו השחורה של דין נעצרת בחריקת צמיגים. הוא יוצא מהמכונית, זורק את המפתחות שלו באוויר ותופס אותם ביד השנייה. הוא מסתכל עליי, ממתין להשתפכות שלי או משהו כזה.
ממש לא מתרשמת.
ידיי עדיין שלובות בהתגוננות כשהוא מתקרב, ומבטו חולף ביני לבין טד בנדי. שפת הגוף שלי זועקת אני שונאת אותך, אבל העיניים שלי מתחננות שייקח אותי מכאן. "היי," אני ממלמלת במעט רגש.
דין מקמט את המצח אל האיש שלצידי, אז אני מפנה את תשומת ליבי ימינה ורואה שהשרץ עדיין בוהה בציצים שלי וחיוך תאוותני על פניו. עיניו של דין מצטמצמות וחוזרות אליי.
"מוכנה? כי אני עייף נורא, ו — "
"היא הבחורה שלך?"
טד בנדי מתערב ושני הראשים שלנו מזנקים אליו בו זמנית. דין ממהר לענות. מהר מדי. "ממש לא."
אלוהים. כאילו יש לי צרעת או עגבת. אני נועצת בו מבט, נעלבת. "היי, תודה."
"מה?"
"שום דבר. בוא נלך."
אני צועדת לכיוון צד הנוסע, ומרגישה שדין צועד בעקבותיי.
טד בנדי מברך אותנו לשלום בברכה שעושה לי צמרמורת. "תיהנו מהערב שלכם."
אני קופצת למכונית, טורקת את הדלת ונועלת אותה מייד. דין נכנס גם הוא ומסתכל על האיש שמסריח מגזר.
הוא עדיין מביט אליו במבט מצמית ומהורהר. "השרץ הזה נגע בך?"
אני סורקת את פניו של דין ומתרגזת מכמה שהוא מושך. הוא מעביר יד על הלסת שלו, מגרד את הזיפים, ואני קולטת משב ניחוח מושק ממי הקולון שלו. אני נושכת את השפה התחתונה ונשענת לאחור על מושב המכונית. "לא. לא שהיה אכפת לך," אני ממלמלת ופונה להסתכל ישר קדימה.
"אכפת לי, קורבל. את תהיי בחתונה שלנו — אני לא אוכל להרשות שיחתכו אותך לחתיכות קטנות ויסתירו אותן מתחת לרצפה בבית של הבחור הזה לפני היום הגדול."
אני מסובבת את ראשי במהירות לכיוונו ורואה את החיוך השובב על הפנים המטופשות והנאות שלו. "אני שונאת אותך."
"את יודעת שאני רק צוחק איתך," הוא קורץ.
"אני בכל זאת שונאת אותך."
עיניו של דין סורקות אותי, אומדות אותי בדרך כלשהי, כשהוא מסובב את המפתח בחור ההצתה. המנוע מתעורר לחיים. "את יודעת שאת רק פותחת פתח לגברים מפחידים כשאת מתלבשת ככה." הוא אומר כלאחר יד וכף ידו יורדת מההגה כשהוא משלב הילוך לנהיגה.
אני נוחרת מהחוצפה של דבריו. "מאשים את הקורבן," אני מגנה. "אתה ממש מציאה. לאחותי יש מזל רב." אני ממצמצת אליו ומנפנפת בריסים הארוכים שלי בדרמטיות.
"לא לזה התכוונתי," הוא מתנגד. "אני רק אומר שכשאת נראית ככה, בחורים שמים לב."
"כשאני נראית כמו מה? אתה אומר שאני נראית זנותית?"
"אני אומר שאת נראית טוב."
דין זורק את המחמאה המוזרה בנונשלנטיות כזו, שאני כמעט שוכחת ממי היא הגיעה. אני מתעסקת בשולי השמלה שלי ומצליבה את רגליי, לא יודעת איך להגיב, אבל אז אני נזכרת שהוא עדיין מאשים את הקורבן ועדיין חמור. "כן, טוב, אתה נראה כמו... ראש כרוב." מה?
צחוק עשיר מתערבב בשאגת המנוע ואני צונחת לאחור על המושב. "זה הכי טוב שיש לך? האלכוהול בטח השפיע עלייך. התשובות שלך עלובות."
"שתוק."
דין שוב מגרד את הלסת שלו ומציץ לעברי כל כמה שניות. "בבקשה על הטרמפ, אגב, ועל כך שהצלתי את החיים שלך שם."
אני שוב נוחרת בקול. ממתי אני נוחרת? "כל מה שעשית היה לעצור את המכונית המאצ'ואיסטית שלך, להיראות כמו אידיוט ולרמוז שאני דוחה." אני מחייכת אליו במתיקות ומניחה את ידיי על הלב שלי. "גיבור שלי."
הוא מושך באפו. "הבחור הזה היה במרחק של מבט מצועף מלגנוב את התחתונים שלך. בהחלט הצלתי את החיים שלך."
"מצועף?"
דין מושך בכתפיו, מבטו חולף בין הכביש לביני. "כן, אז? למדתי את זה מהמדריך של קורה לוסון. את ממש מילון מהלך."
"לא נתתי לאותו בחור מבט 'מצועף'," אני טוענת ומתעלמת מהעקיצה. "ניסיתי לא להקיא." אני מרימה גבה, מכחכחת בגרוני ומוסיפה, "אתה אמור להכיר היטב את המראה הזה."
הוא מנסה להסתיר את החיוך שלו, אבל אני רואה אותו. "לא פלא שחשבתי שאת רוצה אותי."
אוי, אלוהים.
אני מנענעת את הראש ומחזירה את החיוך המאולץ אל פניי.
דין נע במושבו ומושיט את היד אל הסיגריות. "את יודעת, חשבתי שנוכל לגמור עם המריבה הקטנה הזו בינינו. שביתת נשק או משהו כזה."
"מריבה קטנה? אתה מתכוון לשנאה היוקדת שיש בי אליך בחמש־עשרה השנים האחרונות?"
"כן, זה."
אני בוהה בו המומה. "לא."
"למה לא?" הוא שואל, קולו עמום מבעד לסיגריה שלו כשהוא מצית אותה. היא בוערת באור כתום־ארגמן. הוא מציץ אליי כשאני לא עונה מייד. "למען מנדי. היא רוצה שנהיה חברים."
"אם אתה לא מתכן לבצע השתלת אישיות, אני מבטיחה לך שהגיהינום יקפא לפני שאראה בך חבר," דרמטי, אבל נכון.
"שיט, קורה, אני לא כזה גרוע."
ההצהרה שלו כופה עליי להזדקף במושבי, והצוואר שלי נמתח בזעם. הוא אמיתי עכשיו? אני מתנשפת בכעס. "קראת לי 'קורה הקרה' לאורך כל התיכון, כי אני מעדיפה ללמוד מאשר לחגוג כל הלילה. קבעת לי פגישה עיוורת עם סטיב המסריח וצילמת את התגובה שלי, ואז פרסמת אותה במייספייס. שחזרת את הסרט 'הצלצול' בלילה שבו צפיתי בו בפעם הראשונה והפחדת אותי עד כדי כך שהתעלפתי. מנדי חשבה שמתּי ועברה התקף פאניקה. אני עדיין מסרבת להכניס טלוויזיה לחדר שלי."
"אלה סיפורים מהתיכון. זה היה לפני שנים," מבטל דין מבעד לצחוקו.
"החלפת את צנצנת הסוכר שלי במלח כשבאת לאסוף את מנדי, כך שהיה לי קפה נהדר להתחיל איתו את הבוקר. אתמול."
"טוב..." דין מגרד את שערו החום הפרוע, קצת מתכווץ, קצת משועשע. "ואת תמיד מקפידה להחזיר לי, קורבל."
"אתה קורא לי קורבל. אתה יודע שאני שונאת את זה." אני יכולה להמשיך עוד ועוד. אני מתפתה, אבל זה רק מרתיח אותי יותר ואין לי כוח לריב. "לעולם לא נהיה חברים."
אני מחזירה את המבט קדימה, אבל יכולה לראות מזווית העין את דין מסתכל עליי. אני נשבעת שיש שם שמץ של רכות. דגל קטן ולבן, מתנופף ברוח. "זה השם שלך."
"שמי קורה. קורבל הוא מיאוס שההורים שלי נתנו לי כי הם כבר בחרו בשם היפה והנורמלי לבת האהובה עליהם."
בסדר. אז אני לוקחת את זה למקום אישי מאוד. אני מוכרחה להפסיק.
"תקשיבי..." דין עומד להגיב, אבל אורות מהבהבים מאחורינו מסיחים את דעתנו ומסנוורים אותנו. הוא מאט, ורוגז נראה על פניו כשהוא מביט במראה האחורית.
"לעזאזל, דין, מה עשית? אני רק רוצה להגיע הביתה."
"לא עשיתי שום דבר. נסעתי במהירות המותרת. לוחיות הרישוי שלי בתוקף." הוא מתקרב לצד הדרך ומכה באגרוף על ההגה. "זה בולשיט."
המכונית נעצרת ואני נשענת לאחור על המושב באנחת רוגז. "בטח יש צו מעצר נגדך. אולי הרגת מישהו. אני לא מוכנה שיעצרו אותי על רצח. אני לא השותפה לדבר עבירה שלך."
"את חושבת שאני מסוגל להרוג מישהו?"
טוב, לא. "קרוב לוודאי. אבל אתה טיפש מכדי לעשות את זה כמו שצריך, אז עכשיו נתפסת ויעצרו אותי בגללך. פשוט נהדר."
"אלוהים." דין מניף את הראש קדימה ואחורה, ומשפשף את כפות ידיו על הפנים שלו. "לא פלא שאת עדיין רווקה."
אוף. אני נותנת לעקיצה לשקוע ולחלחל לכל חלל של פגיעות. הוא מכיר את החוליה החלשה ביותר שלי. אני חושבת שהוא מקבל סיפוק מלשחק על חוסר הביטחון שלי. "לך לעזאזל." אין שום הקנטה או התנגחות שובבה — רק איבה.
דין נועץ בי מבט.
אני נועצת בו מבט בחזרה.
ואז, צליל של זכוכית מתנפצת לצד הפנים שלי מצלצל באוזני ואני פולטת צרחה. שתי ידיים בשרניות עוטפות את צווארי מבעד לחלון השבור ואין לי מושג מה לעזאזל קורה, אבל אני ממשיכה לצרוח ודוחפת את הרגל על הדלת כדי למנוע ממנו למשוך אותי מהמכונית. הציפורניים שלי ננעצות בזרועות שלו.
"קורה!"
דין מעליי, חובט באגרופים בבחור ומנסה לשחרר את אחיזתו של המנוול. אני מנסה להגיע אל דין, אוחזת בז'קט שלו, מנסה נואשות שלא לצאת מהמכונית הזו, נאבקת שלא ייקח אותי. אני צועקת מבעד לפחד, נחנקת ומתיזה, "סע!"
דין מנסה עדיין להסיר את הידיים מהצוואר שלי. "הוא מחזיק אותך!"
"פשוט... סע!"
הראייה שלי מיטשטשת כשהאצבעות סביב גרוני מתהדקות חזק יותר. לפתע יד אחת משחררת אותי ונוצר רגע אחד של תקווה — אולי דין פגע בו, אולי הפחיד אותו — אבל היד השנייה חוזרת. היא חוזרת עם חתיכת מתכת מבריקה, ואני חושבת שזה אקדח, אוי אלוהים, אני חושבת שזה אקדח.
עוד צרחות.
שלי, אני בטוחה.
ואז קת האקדח מתנגשת בראשו של דין בחבטה מחליאה.
"לא!" אני צועקת, מתחננת. דין נופל על ברכיי כמו סמרטוט ואני מרגישה שאני מורמת מהמושב ונמשכת דרך החלון כששברי הזכוכית קורעים את שמלתי ואת עורי. "תעזוב אותי!"
כף יד עבה שמריחה כמו בנזין מתהדקת על פניי, משתיקה את קולות הבכי, וכשאני מרימה את עיניי, הן מתרחבות.
זה הוא.
האיש שנראה כמו טד בנדי. זה שהיה מחוץ לבר.
לא.
הבכי העמום שלי גולש מבעד לסדקים שבין אצבעותיו ואני מממשיכה להיאבק כשהוא גורר אותי על פני החצץ. הרגליים שלי בועטות והציפורניים שלי חופרות בזרועותיו הבשרניות עד שהן מדממות.
ואז, אני פותחת את הפה ככל שאני יכולה ונושכת.
חזק.
האיש מיילל מכאב כשדם מחלחל מהפצע באצבע שלו, ואני מנסה לברוח. אני מצליחה להשתחרר לרגע, רק לרגע, לפני שמשהו מכה בחלק האחורי של הראש שלי... והכול מחשיך.
הספר הזה הוא הספר הכי טוב שקראתי בחיים. יש לי צמרמורת. בחודשים האחרונים הייתי במרדף לחפש ספר שיצליח לרגש אותי ולחדור אליי, ואחרי המפגש עם הספר הזה, אני יכולה להגיד שהשגתי את מבוקשי. זה מסוג הספרים שנחרטים לך בנשמה ובלב, ספר שזוכרים. הוא העביר בי את כל קשת הרגשות האפשריים, והתעלה מעל כל ציפייה שלי, אהבה עמוקה, טהורה, מרגשת, מצחיקה, מחממת את הלב. הדמויות של שניהם מדהימות ועמוקות , אני ממליצה לכולם לקרוא את הספר הזה ולא להרתע, הוא לא דומה לשום ספר שקראתי בחיים, הוא מיוחד , מאתגר, ספר כזה שממשיכים לחשוב עליו כל היום באובססיה עד שפותחים אותו שוב. ללא ספק ספר שנחרט בליבי והשאיר חותם ענק, מקווה שעזרתי לכל המתלבטות, רוצו לקרוא אותו!! אני עכשיו אחפש עוד ספרים של הסופרת , בתקווה שאצליח לצאת מהמחסום קריאה שאני הולכת להיכנס אליו אחרי הספר הזה
אם זה לא אהבה אז מה כן? כבש ברמות ספר עמוק וקשה אבל סיפור אהבה מדהים
הספר הזה באמת מגיע בכל מובן להייפ שיש עליו! הוא פשוט מהמם! לא תתחרטי לרגע על הקריאה. היה לי כל כך כיף לקרוא – צחקתי, בכיתי, התרגשתי יחד עם הדמויות. העלילה מלאה בתפניות מפתיעות וסוויסטים, והדמויות, למרות שהן לא מושלמות, מצליחות להיות מושלמות בזכות השילוב ביניהן. אז אם את מתלבטת – עשיתי לך טובה, קראי את הספר הזה. את לא תתחרטי! הלוואי והייתי יכולה לתת לו יותר מחמש כוכבים, כי הוא באמת שווה יותר. ❤
ספר מדהים.. מצמרר, יש המון טריגרים אבל הוא כתוב בצורה כל כך יפה...מושכת.בין הספרים האהובים עליי.הרגשתי כל מילה ומילה בספר חודרת אל עורקיי.סיימתי את הספר מזמן ורק היום יוצא לי לכתוב את דעתי.אבל מאז הספר, אני עוד שומעת את השירים שיש בו.יש לזה ככ הרבה משמעות אחרי שאתה קורא את הספר.
הלב שלי חלששש הלב שלי לא עובד בזה!!!!!! כמו כל תגובה שלי - ג׳ניפר הארטמן היא הסופרת הכי טובה שתרגמו נקודה סוף פסוק לא תזיזו אותי . אני פשוט כל כך אוהבת את האישה הזאת ואת הכתיבה שלה, היא שוברת את ליבי כל פעם מחדש, ומחברת אותו בחזרה.
הספר הזה כל כך טוב. כשסיימתי את עדיין פועם הרגשתי שאני חייבת עוד אז קניתי אותו. הכריכה שלו מושלמת!!!! אהבתי מאוד את הדמות הגברית ואת הכתיבה של הסופרת. למרות הנטיה של הגבר להפוך ללא גברי בעקבות כל מה שהוא עבר, הוא דווקא הפך ליותר טוב מהשאר. הרגישות, האהבה שהוא מעניק וכל מה שהוא עבר… התאהבתי!
ספר עמוק ומרגש, לא יכולתי להניח מהיד, מגיע לו 10 כוכבים. מצפה לעוד ספרים מהסופרת הזאת.
זה הספר הכי קשה מבחינת התכנים, שקראתי. למרות אזהרת הסופרת, קשה להכיל את הרוע והכיעור שיש בעולם. לצערינו גילינו את הכיעור במלוא עוצמתו ב 7 לאוקטובר, והספר מלמד דבר אחד, שהשיקום הוא טבע אנושי והוא מגיע, כי החיים חזקים יותר מהמוות.
חייבת להודות נפלתי חזק. סיפור אהבה חזק, דווקא מהמקום הכי לא צפוי פורח משהו כל כך יפה! כתוב היטב, מרגש וסוחף. לא ציפיתי לרגשות שהציפו אותי בזמן שקראתי את הספר הזה וואו! לא יודעת איך הגעתי אליו זה לא הסגנון שלי, בכל זאת שמחה שזה קרה. שימו לב לטריגרים, מבחינתי שווה קריאה ! חייבת לבדוק איזה עוד ספרים יש לסופרת המוכשרת הזאת.
מזעזע, מפחיד ומתעתע. סיפור קשה עם תיאורים גרפים של אלימות מינית ועם זאת מסקרן, מרתק ומלא בתקווה ואופטימיות. לא הצלחתי להפסיק לקרוא, מומלץ בחום למרות הנושאים הקשים
אלוהים ישמור מה קראתי עכשיו? ללא ספק אחד הטובים שקראתי. נקרא בנשימה עצורה ועם בטן מתהפכת, עם דמעות בעיניים ובלב דופק. תעשו לעצמכם טובה ותקראו. * חובה לציין: טריגר אלימות ואונס
לא קראתי תקציר או אפילו על מה הספר כשקניתי אותו, רק שמעתי המלצות ולכן ההפתעה הייתה עצומה. וואו עוצמתי, מרכש ולא שגרתי בכלל. חובה!
מהספרים האלה שנשארים בראש הרבה אחרי שסיימתי לקרוא...
ספר מדהים!!! כתוב טוב! העלילה מתפתחת כראוי לה.. מהמם! סקסי! סוף מושלם!
סיפור קורע לב, מרגש וסוחף במקביל הדמויות כתובות היטב לא הנחתי מהיד עד לסוף הטוב. בין הטובים שקראתי בחיי.
מדהים! כרגילללל חובה לקרוא את השניים הקודמים כדי להבין את העומק של הסיפור
ספר עוצמתי ומרגש עד דמעות. תוך כדי הקריאה לא יכולתי שלא לראות את הדמיון ולחשוב על המדינה שלנו ועל החטופים והשבים שלנו. הספר מעלה נושאים קשים של חטיפה אונס רצח ופוסט טראומה, לא מתאים לכל אחד.
כמו תמיד ג'ניפר מרסקת את הלב ומרכיבה מחדש . איזה ספר מדהים !
סיפור אהבה מהמם לא הנחתי מהיד מומלץ מאוד
כמו כל ספרי הסדרה הזו, גם הספר הזה מרסק את הלב בכמה דרכים שונות, כל אחת כואבת במיוחד. וכמו בכל הספרים הקודמים, הסוף המתוק שמגיע אחרי כל כך הרבה ייסורים, הוא הרבה יותר מתוק ושווה. סיומת נהדרת לסדרה
היה קצת קשוח שהיא יוצאת בסוף עם הארוס של אחותה מבחינה של עיקרון זה קשוח אבל ספר כתוב מצויין ומשאיר במטח התחברות לדמויות שיא
אני אוהבת את הסופרת וכל הסידרה מקסימה ומיוחדת. הספר הזה טוב אבל פחות מהאחרים
חמש כפול חמש! הספר הזה לקח את הרגישות והכאב של הספר הקודם והרים אותם לשיאים חדשים! אמנם כל ספר בסדרה עומד בפני עצמו, אך נחמד שבכל אחד מהספרים נשזרים חלקים מהגיבורים האחרים. כמו כן, בספר הזה, בניגוד לקודם, הטרגדיה היא רק פתח העלילה, וסיפור האהבה היפה שמסופר פה הינו רגיש ומקסים. הסופרת מצליחה להציג ברגישות רבה את הדמויות השונות ונהדר לא פחות הוא חוש ההומור שעוזר להקל קצת את הכאב. ספר מהמם!
מעולה כמו כל הספרים של ג'ניפר הארטמן. הדמות של גייב מפתיעה באהבה שלה, מעורר קנאה
מרגש, מטריד, מטלטל וכל כך הרבה אהבה. כבר הרבה זמן חיפשתי ספר שיתפוס לי את הלב ולא ישחרר, הספר הזה בהחלט היה הבחירה הנכונה. הלב ישבר לכן בשביל הגיבורים מספר פעמים לפני שיתאחה מחדש עם סוף מתוק
שלמות של ספר. הכתיבה של הארטמן פשוט גאונית! העלילה מעולה, הסיפור סוחף פשוט ספר חובה!!!!
ספר שאי אפשר להניח מהיד אהבתי מאוד את החיבור בין הדמויות ואת ההתגברות על הכל
התחלה לא קלה, התיאורים קשים ולא פשוטים הייתי צריכה לעצור כמה פעמים. אחר כך העלילה יותר זורמת
אוהבת את הסופרת הזו. סיפור אינטליגנטי מעולה, מורכב, מרגש כמו כל הספרים שלה. הרעיון סביב ההתעללות מוכר מהספר של קורה ודין, וטוב שלא העמיקה בו.
ספר מרגש, כואב ומטלטל. סיפור כל כך עוצמתי מצד אחד הופך את הבטן ומהצד השני מכווץ את הלב. גייב כל כך רגיש ואכפתי וטביתה אחרי שעברה סיוט כזה..מגיע להם כל כך את הסוף הטוב והמרגש. נהנתי כל כך..סופרת מדהימה!
מושלם ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️ ההתחלה היתה קצת איטית ולא הייתי בטוחה אם אצליח להתחבר לסיפור ולדמויות אבל לקראת אמצע הספר התרחש השינוי ולא יכולתי להפסיק לקרוא. ספר מרגש, מותח ומפתיע אהבת ילדות ששורדת למרות הכול... מומלץ בחום !
ספר מעולה וסוחף לא היה רגע משעמם אחד לאורך כל הספר השליש הראשון שלו קשוח ולא חף מטריגרים, בעיקר אחרי ה 7 לאוקטובר... מומלץ בחום!
מטורף! מהמם! מרגש ! היה לי פחד שהספר יהיה דיכאוני אבל הוא לא היה דיכאוני! הוא פשוט סחף אותי! גם בתיאורי האופל על מה שהם עברו שם, אפשר לומר שקראתי ספרים עם תיאורים נוראיים יותר .. פה היא מתארת את הזוועות עם טיפה עדינות ולא יורדת לפרטים הקטנים שבקטנים ולכן הקריאה אפשרית! ואפילו זורמת. באמת ספר שאי אפשר להוריד מהיד סיימתי ב24 שעות. זה הכי מהר אי פעם ניראלי.
ספר קשוח מאוד ומלא טריגרים.. הרגיש כמו רכבת הרים והצליח לשזור בתוכו קטעי צחוק בצורה מדהימה. אחד הספרים שזוכרים היטב. למרות הרגעים הקשים לא יכולתי להניח אותו בצד, קטעים רגישים ומבוגרים בצורה מדהימה. אוהבת מאוד
וואו! ההתחלה היתה לי קשה, ממש קשה. עד כדי כך שעברתי לספר אחר ורק אחרי שסיימתי אותו, נתתי לספר הזה הזדמנות שנייה. אני כל כך שמחה שחזרתי אליו. אהבה מטורפת ששורפת את הלב מבפנים. יכולתי להרגיש את מה שקורה ודין מרגישים. בכיתי מלא וגם התרגשתי. ספר מצויין!
אחד הספרים המרגשים שקראתי ממליצה מאוד סיפור השרדות וסיפור אהבה יוצא דופן
וואו, התיאורים בהתחלה לא פשוטים, בייחוד בימים אלו, אבל גם שם מרגישים את התקווה. ההמשך סוחף בהחלט ומאוד נהנתי מהספר, ממליצה מאוד!!
ספר מושלם!! מטלטל ומלא רגש! לא פשוט לקריאה, אבל דווקא הכאב והעוצמה שבו הופכים אותו לכל כך סוחף. העלילה שונה ומרתקת מהעמוד הראשון, והכתיבה החזקה גרמה לי להרגיש כל רגע עם הדמויות. ספר עוצמתי שנשאר איתי גם אחרי שסיימתי – מומלץ למי שאוהבת רומנים אפלים וסוחפים!
מתוך כל האפלה צומח לו סיפור אהבה קשה, מרגש, סוחף את הלב ספר מומלץ מאוד!!! אי אפשר להוריד מהידיים!!! 💜
ואוווווווווו!!!! אין מילים!! מאוהבת בדין איזה ספר אמאלה כמה שקשה ככה מהמם!! קראתי בנשימה אחת סוחף רשום היטב מעביר את כולל שלל הרגשות פשוט טירוף!! ממליצה בחום סופרת מדהימה ספר מרגש!! 😍 מומלץ מאוד
מה שבטוח לא ללב חלש. על חוזק והבטחה לאהבה לאחר שיצאו מחוזקים. נהנתי כל רגע גם כשהיה קשה לקריאה.
וואו איזה ספר עוצמתי! כל כך נהנתי לקרוא אותו למרות הטריגרים בהתחלה. ממליצה לגמרי
וואו סוחף כל כך אהבתי את הסוף אהבתי את כל התהליך של העלילה ספר שאני חוזרת אליו
אני אתחיל אומר שאיני קורא ספרים בדרך כלל, היכולת לדמיין ספר ודמויות שלא בסרט קשה לי מאוד... קיבלתי המלצה לספר הזה כי נאמר לי שיש בו המון דרמה המון סקס.... לא יכולתי להסיר ממנו את העיניים לדקה!!! סיימתי את הספר ביום וחצי, הדמויות ,התיאורים, הטרגדיה שחוו, פשוט לא ניתן לתאר אותו יותר טוב ממה שתואר בספר! מצאתי את.עצמי בוכה עם הדמויות מעצב ומאושר ורק חיכיתי להעביר עוד דף ועוד דף כדי לראות איך הדברים מתגלגלים.... אז כן ספר חובההההה, עצוב, קשה! דרמתי ורומנטי עד מאוד! אני לגמריי רואה את עצמי קורא אותו שוב ביום מן הימים
לא ציפיתי בכלל לספר כזה כל העלילה והדמויות הנשית והגברית ריגשו אותי ברמות!! התיאורים שהם עברו ביחד פשוט ואוו אין מילים. ממליצה מאוד לקרוא!!!
ספר מושלם ברמות!!! כל רגע היה שווה קריאה זוג מרגש ברמות. כל כך התאהבתי מהדמות של אוליבר איך שהוא עבר את הדברים וריגש בכל דבר!!! ממליצה מאוד מאוד לקרוא שווה כל שקל
עדיין פועם” מדבר על כך שטראומה לא נגמרת כשמישהו “בורח ממנה”. החיים האמיתיים, והמלחמה האמיתית, מתחילים אחרי, כשהנפש נותרת להתמודד עם מה שעבר. הספר מלמד אותנו שאף אחד לא יכול לשפוט את הדרך שבה אדם מתמודד עם טראומה, ושאין “נכון” או “לא נכון” – לכל אחד יש את המסע שלו. מסקנה: “עדיין פועם” הוא ספר שמלמד חמלה, הבנה, ואי-שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. זהו ספר מטלטל שמתאים לאלו שמוכנים להתמודד עם שאלות קשות על אהבה, טראומה, ושיקום.
וואו !!! ספר לא קל ועצוב אבל האהבה בניהם מרימה את הספר לגבהים מקסים ממש ממליצה בחום 💞
אני עדיין לא בטוחה מה קראתי עכשיו אבל זה ספר שהוא חובת קריאה. השליש הראשון טריגרי ברמות קשות ומזעזע, אבל אל תמנעו מהקריאה רק בגלל זה. יש בספר תקווה, אופטימיות ועתיד. הסיפור חולני ממש, לעיתים לא אמין, אבל הקריאה קולחת, שובה, ממכרת. מומלץ.
כתוב טוב, מרגש, המתח בנוי נכון, המשבר בינהם אמין וכן הפיוס. ממליצה מאוד
כתיבה מהפנטת, סיימתי את הספר בתוך יום וחצי. למרות שמדובר בסיפור אהבה שהחל מחלקו השני די דומה לאחרים... הייתה תחושה של אותנטיות. עם זאת, רוצה לציין כי חלקו הראשון היווה בעבורי טריגר לאירועי אוקטובר 2023 ומאז.
וואו. נושא לא פשוט, סיטואציות קשות, אבל סוחף, מרגש ורומנטי. אי אפשר להפסיק לקרוא , קראתי ברצף יומיים. מומלץ
וואו!! ספר פשוט חובה שעושה םרםרים קשים בבטן. לא מאמינה ששנה שכב אצלי על המדף ולא קראתי!
ספר כל כך יפה וסוחף.סיימתי אותו ביומיים.גם אנשים שלא נוהגים לקרוא יאהבו אותו העלילה סחופת יש קצת מהכל ..יש בה קטעים לא פשוטים. ממליצה בחום לאוהבי הרומנטיקה והמתח
אחד הספרים הקשים והטובים שיצאו לי לקרוא, לא הנחתי אותו מהרגע שהתחלתי עד לרגע שסיימתי וכמה בכיתי אמאלה
וואוו ספר עמוק ומרגש , כך נראית אהבת אמת . לא יכלתי להניח את הספר לרגע וסיימתי אותו ביום אחד .. ללא ספק ספר שיצרב לי בזיכרון
קצת קשה לקריאה, אבל שווה כל רגע. קורה ודין עוברים דברים קשים ומתגברים עליהם יחד! הרגשתי כאילו אני חלק מהמסע שלהם, ולמרות הרגישות שלי לקטעים מביכים, לא דילגתי ובסוף נהנתי. הסוף ריגש אותי ואהבתי את החלק שבו היא מדברת עם אחת נוספת שחוותה את זה.
השליש הראשון היה לי ממש קשה נפשית אבל הביקורות ככ עפו עליו אז המשכתי ואני ממש שמחה על כך. ספר חזק מאוד. בועט ונושך וכואב. על אהבה גדולה מהחיים בתנאים וסיטואציות שלא מן העולם הזה. המון המון רגש. ריפוי. חמלה ואהבה עצמית גדולה. קרן שמש בים של שחור. הספר הזה מדהים .
מהמם, סוחף, קשוח, כואב מאוד אבל עם אהבה גדולה מאוד! כתיבה מהממת ומרגשת 🙏
מטורף לחלוטין. סיימתי בכמה שעות ועדין לא החלטתי מה דעתי עליו. טריגר אונס! שוב ושוב סיפור הזוי, השליש הראשון קשה מאד לקריאה. השליש השני ניסיון להתרומם ולהחלים השליש השלישי אחלמה והתחלה חדשה. נמנעתי לקרוא הרבה זמן ועכשיו הבנתי למה.
ממש אהבתי! סיפור יפה ומרגש! יש התפתחות מעניינת בין הדמויות לאורך הסיפור וגם מתח וטוויסט מפתיע בעלילה. מומלץ!
סיפור סוחף ומרגש! מלא בכאב ורגש והתמודדות עם טראומה משנת חיים. בקושי יכולתי להניח את הספר. קראתי בשקיקה את כולו.
נתחיל בזה שאהבתי, הוא שונה ומעורר מחשבה אהבתי את הדרך הסתכלות של כל אחד מהצדדים על תפיסת הקושי והכאב. אהבתי לראות את תיאור הקושי בכך אחד מהדמויות ואיך השני תופס אותו. מעוררת מחשבה ואפילו מעצים טיפה מכניס לפרופורציות. ממולץ נ.ב היו קטעים שפחות אהבתי, שחוזרים אחורה בזמן וכדומה אבל זה נעשה יחסית בטעם אז נתתי 5 כוכבים
מצויין, חלק ראשון קשוח טריגרים חטיפה ואונס. כתיבה יפה ורגישה, מומלץ למי שלא נרתע מטריגרים אלו.
פשוט וואו! סיפור אהבה מרגש עם עלילה מרתקת ושונה! לא הצלחתי להפסיק לקרוא
וואווווו, איזה סיפור. כתיבה קולחת, ספר שקשה לעזוב באמצע.
ספר קשוח ולא פשוט בכלל אבל סיימתי אותו תוך 24 שעות הסיפור מטורף וכתוב בצורה הכי טובה שאפשר וההרגשה שאני נמצאת שמה איתם ( בחטיפה 🥺) ממליצה מאוד !! ❤️
אחרי התחלה איטית וקצת מקרטעת הספר ממריא ונקרא תוך שעות בודדות רומנטיקה, הומור משובח וכמה קטעים ❤️🔥❤️🔥❤️🔥 מה עוד צריך?
אמאלההה מה זה הספר הזה אני לא מפסיקה לחשוב עליו וואו!!
וואו. ספר מדהים! נהנתי מכל רגע של קריאה ממליצה באהבה.
ואוו ואוו ואוו לא יודעת איך לתאר את הספר הזה ואת הרגשות שהוא הציף בי מדהים, מהפנט, כואב בלב, קשה ללא ספק, הרבה חלקים אפלים שהרגשתי שאני נופלת ביחד איתם, אבל בסוף הייתה עלייה שהחזירה לי את האוויר לנשימה ספר שחייב לקרוא אותו, לא פשוט בכלל, צריך הרבה כוחות נפשיים לספר הזה, אבל הוא שווה את זה אני בטוחה שהמסקנות והתחושות מהספר ישארו איתי עוד הרבה
קורע לב, מרגש, נכנס עמוק לגוף ולנשמה ספר שלא קל לשכוח אחרי שמסיימים
סיפור לא קל ולמרות זאת קשה להפסיק לקרוא. ספר שונה, חזק ומיוחד לא לפספס.
וואו! ספר שנתפס בי חזק והיה לי קשה לשחרר ממנו. מרתק ומותח
ואווו ואוו ספר מעולה!! עצם זה שהדירוג כל כך גבוה על אף 300 ומשהו הביקורות כבר גרם לי לרצות לקנות את הספר. למרות שאני לא אוהבת אופל וספרים עם תיאורים קשים. בספר הזה עשו את זה בצורה מאוד מדוייקת כך שזה יתרום לעלילה ולספר את הסיפור אמינה. בקיצור מאוד אהבתי. ממליצה בחום!
ספר מדהים, סופרת מיוחדת. מאוד אהבתי את הגילוי על שם הספר ואיך הוא התפרש בספר עצמו. ממליצה בחום! עדיף לקרוא רק אחרי שקוראים את עדיין פועם
וואו וואו וואוו, ספר מטורף, היה אצלי בראש גם הרבה אחרי שסיימתי לקרוא, נוגע בהרבה מקומות קשים וכואבים ושאלות מוסריות ומצפוניות, גרם לי לצחוק ולבכות לא מעט, באמת ספר ששווה לקרוא. מושלם
נתחיל בזה שיש לי אהבה לא מוסברת לספר הזה קראתי אותו פעם אחת וזה הרגיש לשניה כיאלו הייתי ילדה בת 12 (חוץ מהקטעים שלט היו של ילדה בת 12) הספר כולל מתח אבל עיקר הספר והעלילה מתבסס על רומנטיקה על אהבה טהורה ומדהימה לא אשקר הכל היה לי צפוי מהרגעשכל דמות נכנסה לסיפור כבר נישכעתי מה הולך לקרות איתה ומה תפקידה וצדקתי זה ספר מדהים שאני רוצה לקרוא שוב אבל לצערי אין כמו לקרוא ספר בפעם הראשונה מסוג הספרים שהייתי רוצה לשכוח אותו רק כדי לקרוא שוב ושוב לגמרי אהבה טהורה אין פה שום עיניין של קנאה או רעילות ככה אהבה צריכה להיות...ולכל הנשים שקוראות תזהירו את הגבר שלכן כי אחרי הספר הזה הסטדרטים שלכן יעלו וכך גם הציםיות
ספר מקסים ומעורר השראה למרות שנוגע בנושאים לא קלים. לא יכולתי להפסיק לקרוא
וואווו סוחף ומותח טראומה שמובילה לסיפור של איחוד ואהבה מומלץ ביותר
תקשיבו אחד הספרים! דבר ראשון אני מזהירה יש בספר תוכן מאוד אפל וקשה לקריאה לאורך כולו, ולקוראים שיש טריגרים מסויימים ולא יכולו להתמודד עם תוכן אפל לא ממליצה לקרוא. דבר שני, איזה ספר מהממם סחף אותי בקטע שלא יכלתי לעזוב את הספר אני חד משמעית הולכת לקרוא אותו שוב בהמשך. מקנאה בכם שתקראו אותו בפעם הראשונה. שורה תחתונה ממש ממליצה.
איןןןן אני אוהבת את הסופרת ואת הספרים שלה.. מרגש, נדיר, דרמטי ומרפא. (רק העניין שהילדים מאוהבים מגיל 7 מוזר בעיניי.. אבל זה לא הוריד לי מבחינת הסיפור.)
ספר מדהים, נהנתי מכל רגע בקריאה קשה להניח את הספר, הכתיבה מעולה כרגיל אין על ג’ניפר.
וואו. זה היה הספר הראשון לדעתי שקראתי מהז׳אנר האפל והוא בהחלט עמד בציפיות. דחיתי את הקריאה בו במשך חודשים כי פחדתי שהתוכן בו יהיה מאוד מטריד ומצלק (כמו ששמעתי מרבים) אבל הוא היה קשה בדיוק ברמה הנכונה. כתוב יפה, מותח, מרגש, עוצמתי, מלא בטוויסטים, והאהבה בין הדמויות באמת הייתה מדהימה.
יפה ומעניין למרות התוכן הקשה. שונה מספרים אחרים שקראתי. בהחלט מומלץ.
לפעמים קשה למצוא מילים לתאר כתיבה כה מצוינת, נוגעת ומרגשת. הספר הזה מדהים. מעורר כל כך הרבה רגשות. רוצו לקרוא!
ספר מעולה, כתיבה סוחפת, דמויות מעניינות והמון בכי. אני אוהבת להרגיש ביחד עם הדמויות והספר הזה היה מושלם בשבילי. כל ההתחלה הקשה, ההתאהבות, הדרך שלהם לזוגיות… בכיתי מלא.
ספר מעולה אני מאוד אהבתי, יש קטעים קשוחים אבל נהנתי וזה ספר שזוכרים גם אחרי
מדהים וסוחף. לא יכולתי להפסיק לקרוא. סיימתי תוך כמה שעות בודדות
ספר חזק! מורכב ועמוק שונה מכל מה שקראתי עד עכשיו מומלץ ואפילו חובה לפי דעתי
וואו שונה ולא פשוט יחד עם זאת עוצמתי ומיוחד. מומלץ !!
וואו איזה ספר. מעביר אותך את כל קשת הרגשות. סופרת מוכשרת
ספר מהמם !!! הוא זכור לי במוח ואני לא רוצה שיצא מי שמתלבט/ת- חובה😍
וואו.וואו.וואו ספר שנחקק וממשיכים לחשוב עליו גם אחרי שמסיימים ... סיפור אהבה יפה ושונה ממה שקראתי עד עכשיו . כתוב כמו כישוף ..... 😍
ספר כל כל יפה! קראתי פעמיים מרוב שהוא מיוחד . דמויות מעניינות וכתיבה מעולה
ספר די ארוך אבל מאוד סוחף האיחוד של הגיבורים בסיפור וכל הסיפור רקע של הילדות שלהם שובר לב ונשאר איתי כנראה לתמיד הגבר בסיפור חסר ניסיון אז מי שאוהבת זה בשבילך
ספר קשה מאוד, בעיקר החלק הראשון שלו ההתמודדות שלהם ביחד ובנפרד עם מה שהם עברו ואיך הם התגברו על הכל ביחד אהבתי מאוד
ספר עוצר נשימה, קראתי אותו ביומיים מטלטל וסוחף אני התאהבתי
זה לא ספר לכל אחד. זה קשוח מאוד. אבל לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו והוא נשאר איתי עוד הרבה זמן אחרי. פשוט וואו
אתמול סיימתי את הספר "לוטוס" של הסופרת הזו באכזבה... והיום? סיפור עוצמתי ברמות על, כתיבה סוחפת, דמויות מרגשות ובלתי אפשרי שלא למות על דין...איזה גבר💯 שלא כמו בספר הקודם שלה, פה הצליחה הסופרת, בתיאורי הסקס,להביא אירוטיקה טובה לסיפור קורע הלב של דין וקורה... בהחלט מוצלח בהרבה מהספר "לוטוס"... לידיעתכם, בספר הזה ישנן דמויות שמוזכרות בספר "לוטוס" - בכל אופן, לא משנה עם איזה ספר מתחילים קודם... באופן אישי, אני שמחה שהתחלתי מהפחות טוב וסיימתי היום בספר המיוחד הזה.
מתחילת הספר ועד סופו לא השתעממתי לרגע. מותח ומעניין
קשה לקריאה. מחטט בנבכי הנשמה האנושית ונוגע בכל פינה כואבת. מפיץ אור במקום הכי חשוך וגורר את הקורא למסע מרתק שנע בין חוסר שפיות לאהבה. לא לבעלי לב חלב. מומלץ!
ואוו איזה ספר אין מילים פשוט מהמם וכתוב מושלם כהרגלה של גניפר. יש אזכורים לעדיין פועם ודמויות משם שמופיעות בלוטוס ואיזה כיף זה פתאום להזכר!
אחד הספרים היותר יפים שיצאו כאן! מומלץ בחום!
אין מילים לתאר את הספר! כל מה שעולה לי בראש זה ״ואו״ בין הספרים הכי טובים שקראתי!!
ספר עמוק, קשר מורכב, נדיר ויפיפיה. לא יכלתי לעזוב את הספר
פשוט ואווו. זה מצחיק איך עם כל הטירוף שעברתי עם הספר הזה, בכיתי רק בעמוד האחרון וגם זה בעיקר מאושר. זה רק מתאר את המסע שהספר הזה העביר אותי. חובה קריאה!
ספר מטורף מושלם🔥🔥🔥 סופרת מדהימה עם כתיבה סוחפת ספר שאי אפשר להניח
ספר קשה , מרתק אבל מדהים . אהבתי את השימוש בדמות שהופיעה גם בספר לוטוס
וואוווו!!! לא יכולתי לעזוב אותו לדקה!!! רוצו לקרוא! סוף מושלם.
כתוב בצורה רגישה וקולחת. נהנתי ממש וממליצה בחום
ספר פשוט מושלם! חשבתי שיהיה יותר קשה לקריאה, אבל הוא מתמקד הרבה יותר ברגש שמתואר בצורה מקסימה ונוגעת. דמויות מקסימות, סיפור סוחף ואפילו מעלה חיוכים.
אני מזמן לא חוויתי ספר כזה מושלם, מצמרר, עוצמתי, מרגש, ונוגע … כתיבה מעולה שגורמת להתחבר לדמויות עמוקות ומרתקות. דין פשוט כבש אותי.. העלילה כל כך סוחפת שאי אפשר לעצור ולהפסיק לקרוא.. מסוג הספרים מעוררי השראה שנישארים איתך. מצפה לקרוא עוד ספרים של הסופרת המוכשרת. כמובן שאני ממליצה בחום! ❤️
ספר נהדר, כתיבה מעולה וגם התרגום שלו. אהבתי את העלילה מההתחלה ועד סופה. ממליצה בחום
ספר מדהים , פרקים תמציתיים, כתיבה מדוייקת כמו חץ לתוך הלב. רודף אותי עד עכשיו
ספר מטלטל וסוחף, על רומן אפל, על קשיים ודרכי התמודדות בחיים שאחרי. מדהים.
יש לה קו ברור לסופרת הזו אהבה שצומחת מטראומה קשה וזה עובד. למרות שהספר הזה , בניגוד לקודמו, התפצל לטראומה נוספת וגלש לעולמות המתח/פשע עדיין-טוב
ספר מדהיםםם התחברתי כל כךך לדמויות ובאמת שווה לקריאה
ספר נפלא שריתק אותי לגמרי, יש בו סיפור אהבה נדיר ששזור בדרמה מרגשת, מתח, אופל רך ואקשן מהסרטים. ממולץ לאלה שאוהבות "תנועה" מתמדת בסיפור אהבה.
מעולה!! עלילה מתפתלת עם גילויים לאורך כל הדרך, בשילוב של סיפור אהבה גדול מהחיים. תענוג גדול. מומלץ!
ספר מושלם. כל קשת הרגשות בסיפור אחד. האמת , אחרי " עדיין פועם " הספר הקודם היו לי ציפיות גדולות והכי כיף, לא התבדיתי.
הרבה זמן לקח לי להגיע לספר הזה… אני לא אוהבת אופל וממש הפחיד אותי… אבל חברה אחת טובה התעקשה ואוי כמה שהיא צדקה! וואו איזה ספר! כמה עוצמות! איזה טיפוס מהמם דין; דמות מלאת עומק יודע לאהוב בעוצמה מדהימה - חתיך שלא רודף רק אחרי זיונים… וקורה כל כך שבורה וכל כך אמיתית! והספר נוגע בנקודות קשות וכואבות בעדינות וחוכמה… באמת אחד הספרים שמשאירים חותם! אם עוד לא קראתם; תעשו לעצמכם טובה…
ספר מדהים!!! דמויות כל כך עמוקות, העלילה מדהימה אי אפשר לעצור ולהפסיק לקרוא...
ספר מדהים, כתוב מקסים!! לקרוא בנשימה אחת
ספר נדיר מרגש ויפה . אהבתי מאוד תודה להוצאת לבבות ותודה לסופרת 😘😘😘😘
ספר מהמם. מיוחד מאוד. סיפור שכתוב בצורה מרגשת וסוחפת.
סיפור יוצא דופן ומרתק, ג'ניפר הארטמן עשתה זאת שוב, ובגדול. המלצה רותחת!!!
מדהים!!! מתההעל החשיבה המעוותת של הסופרת והדמויות שהיא יוצרת
אמאל'ה איזה צמרמורות הספר הנהדר הזה עשה לי לא פעם במהלך הקריאה ובסופו... הספר הראשון היה מעולה אבל הספר הזה כמה לכמה דרגות מעל!! פשוט לואו אחד ענק🥰
אמאלה ההתחלה מפחידה ומזעזעת. תוכן קשה עם סוף טוב. לא הצלחתי לעזוב מתחילתו ועד סופו!
ספר מעולה, "האנשים שאנחנו סומכים עליהם, הם המסוכנים ביותר".
כשם הפרח תוכן העלילה. מרתק, מיוחד, סיפור על אהבת אמת. בין אחיות,אחים,חברים ואהבת נעורים מיוחדת במינה. קראו בהנאה.
ספר שהוא פשוט קסם😍 ג'ניפר הארטמן מדהימה. היא יוצרת חוויות מטלטלות שמהן צומחות דמויות יפות, אנושיות וכלכך מופלאות. הכתיבה קולחת, מצחיקה ומרגשת! ממליצה בחום לקרוא את עדין פועם, ולאחריו את הספר הזה. הנאה צרופה!
איזה ספר מרגש עשה לי צמרמורת ברובו! היה אפשר לקצר קצת לדעתי אבל עדיין קראתי בשקיקה
ספר מרגש מצחיק ומלא התמודדויות מלא עניין ופשוט תענוג לקרוא אותו!!!! אני מאוד אהבתי ממליצה בחום!!!!!
אם אפשר היה לתת מאה כוכבים הייתי נותנת. הספר הכי טוב שקראתי השנה.
וואו. ספר מושלם. מרגש ועוצמתי! הקשר החזק והיפיפה של דין וקורה מדהים, במיוחד כשנבנה מתוך סיוט נוראי. דין פשוט כבש אותי. כתוב מצויין!!! ממליצה בחום!
וואוווו וואוווו באמת ספר מדהים בלי להסס כל מי שפוגש את הספר לכו תקראו ואז תבינו סיימתי את הספר ביום וחצי אז תבינו שזה מהפנט
פשוטטט מדהיםם סיפור כל כך סוחף ועוצמתי לא לבעלי לב חלש!!
וואו! ספר לא פשוט בכלל אבל אחד המדהימים שקראתי. סיפור אהבה יוצא דופן שצומח מתוך אפלה בלתי נתפסת לא יכולתי להפסיק. מומלץ בחום
וואווווווו איזה ספר עוצמתי! כל כך הרבה בכיתי לאורכו. לא רציתי שהוא יסתיים.... אין ספק שאחזור אליו שוב ושוב... כואב, מרסק, מצמרר, מרגש.. זה ספר של 10 כוכבים. אין ספק שממליצה בחום.
עוצמתי , חזק , קשוח סיימתי את הספר תוך יומים מומלץ...
ואוו ספר ממש טוב סוחף מהפנט לא יכלתי לעזוב את הספר הוא כל כך מעורב רגשית שגם לאחר סיומו חשבתי על הדמויות נהנתי מבגרותו וחשיבתו של דין המסע הארוך שחוותה הגיבורה כאב לי על מנדי שרואה שארוסה התאהב באחותה ושמחתי שהמחברת כתבה לה סוף טוב. אחת שלא קוראת ספר בפעם השניה אותו אי אפשר שלא לקרוא שוב
הספר סוחף, אי אפשר להוריד אותו מהידיים, סיימתי אותו תוך יום, השליש הראשון קשוח לקריאה, ועם זאת לא הייתי מוותרת עליו
אמאלההה איזה סרט .. ערב חג , ואני פשוט לא עוזבת תספר הזה !!!
וואוו…. אי אפשר להוריד מהידיים. עד שלא סיימתי, לא הנחתי אותו. השליש הראשון מאוד קשוח וכולל נושא קשה מאוד. אבל הכרחי לקרוא כדי להבין ולהתחבר להמשך. ספר מיוחד מאוד מעניין מרתק מהמם! שורה תחתונה: ברור לקרוא!!!!
ספר מדהים!! אחת הקניות הטובות שעשיתי אוהבת וממש ממליצה לכן לקנות
ואווו... מאיפה מתחילים ספר מרגש כל כך לא יכולתי להפסיק לקרוא סיימתי אותו תוך כמה שעות ספר סוחף ומרגש גם לי לבכות לצחוק ולחייך ביחד עם הדמויות ללא ספר ספר מדהים כל כך שמחה שקניתי אותו וקראתי אותו ויש לו מקום מיוחד בלב שלי🥰
הספר עצמו מאוד מרגש ונוגע, התחברות של שניים בדרך לא צפוייה וקשוחה ששינתה את כל עולמם, סיפור שפשוט קורע את הלב
סיימתי את הספר ביומיים לא הייתי מסוגלת להפסיק לקרוא פשוט חובה לקרוא
ואו ספר מדהים ומרגש. אין ספק שהתכנים שלן בהתחלה די קשים. ספר טוב מאוד ומרגיש
נוגע ללב, עצוב אך מעורר תקווה, דמויות מרגשות ואמיתיות. דין מרגש ברמות אחרות! ממליצה מאד!
ספר שהוא וואוווווו. כל חלק, כל מילה. חזק ועמוק. אהבת אמת.
וואו, אחד הספרים היפים שקראתי. סיפור אהבתי אמיתי על אתגרים והיכולת להתגבר עליהם. אנשים רגילים שמוצאים את עצמם בסיטואציה מטורפת ומצליחים לשרוד ודין, איפה ישנם בחורים כמוהו
הספר הכי טוב שקראתי ! הוא יישאר איתי עוד הרבה זמן בראש ובלב 💜
וואווווו, לא יכולתי להפסיק לקרוא. אחד הספרים היותר עוצמתיים שיצא לי לקרוא.ספר חזק!!
Wwwoooowwww רוצו לקרוא פשוט ואוו זה לא בדיוק אופל יש קטעים קשים אבל ואווו בכיתי צחקתי התאהבתי ועכשיו בא לי שוב קראתי ב4 שעות כי לא ניתן לעצור
מדהים, מרגש וסוחף. סיימתי אותו במס׳ שעות מרוב שלא ניתן להניח אותו מהיד. דמויות עמוקות ומורכבות, אהבתי!
מדהים! משהו שונה בנוף הרומנטי, בעלילה, ברגישות, כפילו באהבה שם.. ממש שווה קריאה!
וואו!!! אפל בהתחלה ולאחר מכן מקסים! מומלץ למי שאוהבת אופל אי אפשר להפסיק לקרוא!!
וואו ספר מהמם! כתוב בכזו אהבה. מצליח לגעת במקומות אפליים וקשים לצד המון אהבה וחמלה. חששתי בהתחלה לקרוא בגלל התיאורים הקשים אך אלה מצויים רק בהתחלה. שווה קריאה
וואווו ספר עוצמתי, עלילה לא פשוטה לקריאה אך מהפנטת וסוחפת!! ממליצה.
סיפור קשה הכתיבה סוחפת, לא יכולתי לעזוב. היו רגעים שבקושי נשמתי, הדמעות ירדו חופשי. התאהבתי בדין. וקורבל אין מילים
ואוו , ספר מקסים ומרגש ❣️ כתיבה מעולה , דמויות מדהימות ודין , פשוט כובש …. מומלץ !!!
הספר מרתק ומעניין מאוד אבל בפרקים האחרונים קצת איבדתי סבלנות וזה די נמרח..... בכל זאת דווה קריאה
אמאלה ספר סוחף! לא יכלתי לעזוב אותו לרגע .. כאב לי איתם, נשברתי, והיה לי תקווה איתם.
ספר מאוד מרגש. כתיבה מדהימה וסוחפת. מדובר על הנושא רציני וההתחלה של הספר קצת קשה לקריאה (אבל זה רק בהתחלה. סיפור אהבה יפה ומרגש מאוד. ממולץ!
מזמן לא קראתי ספר מרגש כל כך. אהבתי מאד וממליצה למי שטרם קראה לקרוא ולהכיר קורה ודין ואת המסע המיוחד והלא שגרתי שלהם.
סיפור חזק ועוצמתי. מרגע שמתחילים לקרוא אותו אי אפשר להפסיק. המסע הלא קל שהגיבורים עוברים מתובל בהרבה הומור. ממש אהבתי
טוב קודם כל הספר מצמרר בקטע לא נורמאלי. כתיבה יפה, בנוי ככה שהלב שלי מאיץ עם כל תהפוכה. ממליצה מאוד, לא מומלץ למי שנרתע מאלימות ומצבי קושי. לגמרי ספר טוב.
וואו... לא הצלחתי לעצור לרגע עד שסיימתי... מותח ומרגש ומומלץ בחום!
קצת חששתי מהספר הזה אבל להפתעתי הוא נכתב בצורה מושלמת,מרגשת וסוחפת. אהבתי את הדמויות הראשיות וההתפתחות של אהבתם. מומלץ בחום ❤
וואו! ספר מרסק! סיימתי תוך יום ולא ניתן להוריד מהיד! אחד הספרים הטובים שקראתי!!! לא חובבת של תכנים אפלים ובהתחלה כשיצא פסלתי אותו מיד. שמחה שנתקלתי בסקירה שלו ששכנעה אותי לקנות ולקרוא!
וואו פשוט וואו! אי אפשר להפסיק לקרוא, החלק הראשון קשה ומזעזע. ספר מושלם, מרתק, מרגש. סיימתי ביום אחד!
מיוחד, כתוב היטב ומאוד מאוד מרגש. איזה סיפור אהבה מופלא!
ספר מושלם!!!!! ספר שנחרט בלב ..בכיתי וצחקתי ..נותן הרבה תקווה ....פשוט מושלם!!!!
לא הצלחתי להפסיק ליקרוא... בהתחלה העלילה קצת קשה אבל זה פשוט וואו!
וואו, בהתחלה קשה בטירוף לקריאה. ספר שונה ומיוחד.
ספר מדהים, כתוב יפה, מרגש וסוחף. מומלץ ביותר! בטוחה שאקרא אותו שוב ❤️
אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה, מטלטל וסוחף מאוד. נקשרתי מאוד לדמויות ולאופן ההתמודדות שלהם עם הטראומה. כתוב היטב ופשוט מדהים🖤
וואו... זה מה שיש לי לרשום על הספר. הוא כתוב טוב, סוחף ואני באמת ממליצה עליו
סוף סוף זה קורה איזה ספר מצויין.לא עוד ספר אנמי שנשכח עם המילה האחרונה שלו, זה מסוג הספרים שיילך אתכן לעוד המון זמן אם לא לנצח!!! ספר עם עומק, עם בשר,שמושך אותך לתוכו ומוציא ממך שלל רגשות .....זהירות ספויילר........ ............. זוהי טרגדיה שמובילה לסיפור אהבה כמעט בלתי אפשרית. יכולתי להמשיך לכתוב עוד אבל כל מילה מיותרת למי שכבר רכש/ה אל תחכו תקראו ולמי שטרם רכשה/השאילה ממליצה בחום לא תתאכזבו כבר מתגעגעת לקורה ודין💟
ספר נדיר נדיר נדיר, בהתחלה קצת קשה לעכל את הסיפור אבל הוא כל כך משמעותי וחובט ממליצה מאוד מאוד😍🥰
ספר קשוח ביותר. אבל שווה כל רגע של קריאה.. סיפור אהבה מדהים!!!
מעולה. פוסט טראומה נושא כבד שצריך לקבל יותר מקום. הספר נוגע בכך בעדינות ובאופן שנותן תקוה. ממליצה בחום
ספר מדהים! קשה לקריאה, הלב שלי כאב איתה ואם זאת ספר ששווה כל דקה
הספר הזה מדהים!!!! אני בדרך כלל לא קוראת ספרים כאלה אבל הכריכה והתקציר שבו אותי.וזה שבי שלא רציתי לברוח ממנו הספר הזה מדהים מעניין וכמו קרוסלה של רגשות שלא רציתי לרדת ממנה.
קניתי בגלל הביקורות, ונהניתי מכל רגע. ספר שמפעיל את כל הרגשות בו זמנית. מומלץ בחום 💖
וואו...סוף סוף ספר מרגש, טוב , מעניין שכתוב כל כך טוב. התגעגעתי להינות ככה מספר. אז מומלץ כמובן
שלמות של ספר פיספוס לכל מי שלא קוראת אותו ובין דמות מושלמת ♥️
ספר מדהים! מעל 10 שנים עברו שהרמתי ספר בבוקר ולא הצלחתי להניח אותו עד שסיימתי בערב. מרגש, עצוב שמח. כאבתי איתו החלמתי איתו פשוט תענוג. קורה ודין מדהימים כל אחד בדרכו השונה. ממש ממש ממליצה
סיפור מהמם סוחף מהמילה הראשונה אי אפשר לעזוב עד לקריאת המילה האחרונה הרעיון המרכזי ייחודי ולא נדוש ושגרתי הדמויות מרתקות ושואבות את הקורא ממערכת יחסים מלאת איבה ועוקצנות למרקם יחסים מלא תשוקה, אשמה והתמודדות עם משבר ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️
מעולה!! ספר קולח. לא ניתן להפסיק לקרוא עד סוף הספר.
סיפור קשה לקריאה, מזעזע את הנפש וקשה לעיקול, אך הדרך להחלמה של קורה ודין מעוררים השראה ומלמדים שמהמקום הנמוך ביותר אפשר רק לעלות גבוה. ספר חד פעמי, אך שווה כל מילה שנכתבה.
ספר מהמם! ספויילר, החלק הקשה ממש הוא רק בהתחלה.. כל השאר זה התמודדות עם הטראומה..
ואוו, איזה ספר נהדר. עלילה זורמת, מסופרת נפלא, לא להתלבט, חובת קריאה!!
יפה מאוד. לא חשבתי שהסיפור ההזוי קצת הזה ייצא שווה קריאה, אבל הוא שווה. ממליצה.
וואו... איזה ספר מדהים! אחד הספרים הטובים שקראתי חששתי לקרוא בהתחלה בגלל הקטעים הקשים, אבל למרות שהסיפור לא קל בכלל, היה פחות קשה ממש שציפיתי.. חושבת שהכתיבה של הקטעים הקשים נעשתה בצורה עדינה יחסית, אם יש דבר כזה..
ספר מדהים, שובר לב ומלא תקווה ❤ סופרת מוכשרת שמכניסה רגש לכל מילה וסצנה דמות גברית מעלפת ❤💔❤ אי אפשר להניח מהיד !!!!!
ספר טוב אבל לא קל לעיכול. לא מהספרים שקוראים שוב
אין לי מילים לתאר…….. איזה ספר!!!! קחו בחשבון שברגע שהתחלתן את העמוד הראשון אין שום אופציה לעצירה עד האחרון!!!!!!
וואווו אומנם ציפיתי למשהו אחר אבל.. לא התאכזבתי. ספר עוצמתי, מלא בהתמודדויות ורגשות שממש קשה להניח אותו מהיד. מבחינתי הספר אינו ספר אופל או טאבו אלא ספר שמספר על טראומה וההתמודדות איתה. הסופרת יכלה בשקט להרחיב ולכתוב עוד ועוד על הזוג וליצור דואט מרשים. לא הייתי מתנגדת לעוד ועוד על הזוג. בגלל האכזבה שבציפייה, התלבטתי רבות לגבי הציון 4 או 5 כוכבים (פחות מזה, ממש לא!). אבל.. הספר ממש ממש טוב! אחד הספרים הטובים של ההוצאה. ממתינה לספרים הבאים שיצאו של הסופרת הזו.
עלילה לא פשוטה. כתוב מצויין. לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
וואו אחד ענקקק! סיפור אהבה עמוק כ"כ. מקווה שהיא תוציא עוד ספר בהקדם!
ספר מקסים העוסק בהתמודדות לא פשוטה של הגיבורים עם טראומה שעברו. ממליצה בחום!
ספר מעולה, ממש מרגיש כמו סיפור חיים אמיתי
החלק הראשון קשוח אך לא אופל. אבל זה לא ממש משנה.. סיפור קולח וזורם, שנון ומרגש. כתוב טוב .בחירה מוצלחת של ההוצאה.
וואווו כולי צמרמורת מהספר המטלטל הזה. קשה לי לספר את התחושות ושפע הרגשות שהיו לי בזמן הקריאה ויותר קשה לי להסביר ולהפנים מה שמרגישה אחרי שסיימתי אותו. אני לגמרי נרגשת ומוקסמת מהסיפור אהבה הלא פשוט והמרגש בין הזוג גיבורים המדהים הזה שנרקם במקום אפל וחשוך שיחד הם גיששו לאט בדרך ארוכה של הבראה של הנפש הפצועה והחלמה של הלב הפגוע אל האור. איזו סופרת מדהימה, רקחה ספר שלא אשכח הרבה הרבה זמן אם בכלל...
הספר הכי טוב שקראתי בשנים האחרונות. חזק כל-כך, עוצמתי, מלא בכאב. סיימתי לקרוא ועדיין לא סיימתי לבכות. מדהים.
סיפור לא קל אבל מותיר אחריו הרבה נקודות למחשבה.דין וקורה גיבורים אמיתיים .אהבה חזקה מהכל
ספר קשה לקריאה אבל פשוט מדהים מדהים מדהים! סיפור אהבה מטורף. סיימתי לקרוא ביום.
וואו. קראתי תוך כמה שעות את הספר, לא רציתי להפסיק. קורבל ודין נכנסו לי ללב. למרות העלילה הקשה הספר לא מייגע ומתיש, אלא לגמרי קולח וזורם. אהבתי מאד!
אין מילים לתאר את הספר הזה ממליצה בחום 😍
היו לי הרבה לבטים אם לקרוא אז החלטתי שכן.. הספר הזה פירק אותי לגמרי, כל כך מרגש, כל כך עצוב וכל כך אמיתי ורומנטי בו זמנית. ממליצה בחום, לא לפספס
וואו סיימתי בכמה שעות איזה ספר ! מומלץץ
ספר מעולה, אפשר היה קצת לקצר אותו (בייחוד לקראת הסוף) אבל ממש מעניין ולא יכולתי להניח מהיד. אשמח לקרוא עוד ספרים של הסופרת.
הספר מאוד זורם ומעניין הוא סוחף אותך עם הרגשות שהדמויות חוות חששתי בהתחלה כי זה ספר ללא כל דירוג או דעה אבל היה שווה לקרוא אותו
ספר יפה אבל קשה לקריאה כשיש לנו חטופים שככל הנראה עוברים דברים דומים אבל הסופרת כותבת בחסד וסוחפת לאורך הסיפור
הסיפור עצמו נוגע ללב, נושאים מרגשים. לעיתים היתה הרגשה של קלישאה, מבלי לרדת לעומקו של הרגש.
4.25⭐️ הספר 500 עמוד והקריאה עברה לי כל כך מהר לא שמתי לב בכלל לכמות עמודים וזה מראה עד כמה התחברתי אליו. קודם כל הכי חשוב לקרוא לפני הספר הזה את עדיין פועם ואחרי את לוטוס, זה הכרחי מאוד לדעתי ואפילו חובה כי הדמויות מהספרים הקודמים מופיעות פה די הרבה וכל כך שמחתי על זה, זה הזכיר לי את הזוגות שקראתי עליהם ואהבתי וגם סוג של הרגיש שהייתה תוספת חמודה לסיפורים שלהם וראינו איך החיים שלהם אחרי, אבל באמת ממליצה לקרוא לפי הסדר במיוחד כי טביתה וגייב מופיעים בעצמם בספרים האלו. האמת שקצת פחדתי להתחיל את הספר וקצת הייתי בחששות לא מהתוכן שלו אלא מזה שאתאכזב מהכתיבה שלה ומהסיפור שהיא בנתה אבל זה לגמרי היה ההפך מזה! גם פה יש סיפור של חטיפה של גבר ואישה אבל כזה שנגמר בסוף מר, זה לא היה כמו עדיין פועם - קודם החטיפה ואז החיים שאחרי אלא הספר ממש מתחיל מהווה וטביתה חוזרת אחורה כל פעם לרגעים במרתף ולנסות להחלים בכך שתפתח את כל הפצעים שלה מחדש עם ספר שהיא מתכננת לפרסם בעתיד ואהבתי איך שהסופרת הכניסה את קטעי העבר ושילבה את זה יחד עם העלילה הדמות של גייב הייתה באיזשהי צורה קצת טראגית, הוא חיכה לה בלי עוררין והיה הדמות הכי חסר אנוכיות שקראתי לאחרונה, זה היה כואב לו ולנו כקוראים לראות עד כמה הוא מוותר על עצמו בשביל להיות איתה. אבל זה לגמרי היה מובן מהצד של טביתה ואי אפשר לכעוס עליה לשנייה, היא לא החלימה ולא קרובה להחלים מהטראומות שלה והיא חיה אותן קבוע כל יום. אבל למרות כל זה הסיפור אהבה שלהם היה מרגש מאוד והתוספת של הילדה הקטנה של טביתה והקטעים שלה עם גייב היו חמודים. היא כן יכלה לכתוב כמה דברים אולי קצת אחרת ואולי לקצר פה ושם כמה פרקים כי בהחלט הרגיש שהיא חפרה אפילו שהפירוט כן היה נחוץ פה, על הדרמה בסוף היא יכלה לוותר ובאמת זה היה סתם.
התחלתי לקרוא ב9 בערב סיימתי ב5 בבוקר ספר עם המון כאב התמודדות והחלמה
הספר בסך הכל טוב.. אבל! בשלב מסוים הרגיש לי שנמרח ורציתי כבר לסיים את הספר. אני די חלוקה כי כן אהבתי את העלילה
סיפור מרגש מאוד כתוב נהדר ומרתק היה אפשר לקצר אבל נהנתי
הספר יפה, וכתוב די טוב, אבל הוא חוזר כמעט בדיוק על הספר של קורה ודין. זה היה מאד מאכזב... הייתי 'ממושמעת', ולפי המלצות הסופרת קראתי שוב את הספרים הקודמים מהארכיון, כי כבר הספקתי לשכוח את העלילה אחרי כמה שנים. מסתבר שזאת היתה טעות, כי הרגשתי שקראתי פעמיים את אותו ספר בהפרש של כמה ימים. השתעממתי. אני ממליצה דוקא לא לחזור על הספרים הקודמים, אלא לקרוא את זה כספר נפרד, ואז אולי תהנו יותר.
בדרך כלל אני מתה על ספרים מהסוג הזה, אבל האמת שלא ממש התחברתי. יכול להיות שזה בגלל האורך ויכול להיות שזה סתם כי לא הייתי במצב רוח המתאים. הדמות הראשית הרגישה לי טיפה חסרת אופי, כל האנשים סביבה כל הזמן אמרו כמה היא חזקה ומיוחדת אבל לדעתי היא היתה די פסיבית וחסרת יחוד רוב הזמן. מצד שני, זה משהו שדי אופייני לכל הז'אנר אז זה לא באמת נורא. קטעי האלימות לא באמת גרמו לי לא באמת גרמו לי להרגיש עניין ורעגוש כמו בדרך כלל, ולקראת הסוף כבר כמעט דילגתי עליהם כי די נמאס לי. אבל שוב, יש מצב שזה סתם כי לא הגעתי לספר הזה במצב הרוח המתאים.
4.5 ⭐️ היה אפשר לקצר קצת אבל בגדול נהניתי.
ספר שכתוב בצורה קולחת וגורם לך להישאב לסיפור המתח וגם לסיפור התקרבותם החוזרת של הגיבורים זה לזו... המתח נבנה בצורה מעולה, וזה מוסיף עניין לסיפור האהבה האפי שבבסיס הספר. חיבבתי גם את בעלי החיים השובבים ודמויות המשנה המשעשעות שהוסיפו לקו העלילה הראשי
ג'ניפר הארטמן עושה זאת שוב! ספר סוחף, מסחרר ומרגש. ממולץ לקרוא את התקציר שוב לפני שצוללים לתוך הספר.
התחלה קשה ומטרידה ובהמשך הסיפור משתנה. ספר טוב בהחלט ומתמודד עם טראומה וייאוש בצורה טובה
איזה ספר מדהים זה שפשוט אין מילים בפי כמה שהוא מרגש ומפתיע. בהתחלה חשבתי שציר הזמן לא הגיוני אך ככל שמתקדמים מבינים את ההיגיון.
סיפור אהבה מרגש, אותנטי, התפתחות מדהימה של הדמויות. עלילה מקורית ומרגשת. הורדתי כוכב אחד כי היה לי קשה לקרוא את כל הספר בזמן הווה, יכול להיות שהבעיה בתרגום.
הכתיבה זורמת,רהוטה אבל פחות התחברתי לנדי.בשלב מסויים היא הרגיזה אותי
3.5 כי סך הכול נהניתי. הכתיבה מעולה אבל לא טוב כמו עדיין פועם של אותה סופרת
מדובר כאן בספר מאוד מיוחד, בדרך כלל אני לא מתחברת לנושא המשונאים לאוהבים, אבל כאן הסופרת עשתה זאת בצורה כל כך מקורית. הספר הזה קורע את הלב, מטלטל ומרגש לראות איך הגיבורים הראשיים הם היחידים שמצליחים להבין אחד את השני. נוגע בנושא החשוב של פוסט טראומה.
ספר חזק מאוד ומלא בתובנות. אי אפשר להניח מהיד. לא נתתי 5 כוכבים רק כי הדמות של קורה קצת מעצבנת עם כל המשחקים חם קר האלה. דין מושלם
ספר טוב ושווה קריאה הוא יורד מהרמה של עדיין פועם אבל עדיין מעניין. הרגיש לי שה250 עמודים הראשונים נמרחו מאוד ולקח המון זמן עד שהפואטה הגיעה. הסופרת מעולה, משיכה לספר הבא שלה!
ספר טוב לא לרגישים! הסצנות קשות ועכזריות. היו שם כמה קטעים מרוחים אבל הכתיבה של הסופרת הייתה מעולה ועזרה להתגבר גם על הנושא הקשה וגם על כמה קטעים מרוחים
אני חושבת שזה ספר טוב . אבל אני פחות מתחברת לזה שיש שם בגידה.
את השני שליש הראשונים של הספר לא הצלחתי להפסיק לקרוא, הכתיבה הייתה סוחפת ומרגשת. בשליש האחרון של הספר, העלילה נהייתה קצת מוגזמת וקיטשית והתקשתי לסיים את הספר
פחות טוב מעדיין פועם יש הרבה דברים שלא מסתדרים פה מבחינת ההיגיון והרבה דברים צפויים, גם שיש פה ניסיון להפתיע הכתיבה טובה!
וואו, איזה ספר מדהים! הדמות הנשית עצבנה אותי קצת הרבה זמן אבל בסוף עפתי על הספר😍
קראתי בפעם השניה, ושוב נהניתי. לא סתם חזרתי לקרוא... זה ספר שנחרט בזכרוני. יש בו משהו מרגש ונוגע ללב, למרות סיפור הרקע המזעזע, ולמרות כל הטריגרים.
ספר מקסים על אהבת נעורים. כתיבה יפה, יש מוטיב חוזר של חטיפה שחוזר על עצמו בשני הספרים של הסופרת. אהבתי את הקשר העדין בין שני הספרים (בספר יוזכר הסיפור הקודם). ועדיין הספר הראשון "עדיין פועם" הרבה יותר מוצלח...
כתיבה רהוטה ונעימה , רעיון מעניין סך הכל שווה.
אמאלההההה בהתחלה לא משהו בהמשך וואו ספר קשה אבל מדהיםםםם
ספר ממש יפה, כתוב בצורה מעולה, שמחתי שהסופרת דילגה על התיאור הקשה של המעשים שנעשו בקורה כשהם נחטפו, עצם המחשבה של מה שנאלצה לעבור היו קשים מספיק וטוב שזה לא תואר לעומק. בכיתי המוןןןןן בספר הזה.
היה לי קשה בהתחלה עם הסיפור, אבל האהבה ביניהם נבנית בצורה מהממת. ספר עמוק ומעניין וסוחף
בהחלט ספר שונה ממה שאני רגילה לקרוא בז'אנר הזה. סיפור אהבה שמתפתח בדרך הכי לא רומנטית שיש בלשון המעטה. יש בספר קטעים שקשים לקריאה. אך יש בו גם הרבה תובנות על אהבה על התמודדות עם קשיים וטראומות. למרות הקטעים הקשים ממליצה לקרוא
ספר יפה ההתחלה יפה ולקראת אמצע הספר המתח טיפה יורד והרוב זה סערת רגשות של הדמויות ספר נחמד בסה״כ , סוף טוב הכי חשוב 😅
ספר מעניין וטוב דין הוא גיבור מדהים, להתאהב בו. לא תמיד חיבבתי את הגיבורה. הספר טוב עם המון רגעים חזקים
ספר מטורף, לא עוד סיפור מתקתק, אלא סיפור לא רגיל שממנו חייבים לדעת לקום. והמסע המטורף שהדמויות עוברות בכדי חזור לשיגרה.
אהבתי. סיפור מעניין , מותח ועם זאת עם רובד של מציאות.
לא פשוט לקריאה. דמויות חזקות שעוברות לא מעט דברים יחד. צומחות יחד. מומלץ למרות הקושי.
למרות הנושא הכבד והקשה מנשוא, הכתיבה קולחת, כמעט קלילה ולעיתים משעשעת. מקסים במיוחד הוא סיפור האהבה והמסירות של דין לקורה. דין בהחלט דמות מדהימה.
ספר קשוח , לא קל לקריאה, בשלב מסויים רציתי להניח אותו , המוח מתקשה לקלוט חולי שכזה , אבל אני שמחה שלא הנחתי וקראתי את כולו. חתיכת סיפור של נפש שעוברת הכל בערך . שווה קריאה
הספר צריך עריכה לשונית דחוף... שגיאות בסיסיות בכל הספר. חוץ מזה הסיפור מעניין
השליש הראשון של הספר קשה מאוד. במיוחד בתקופה האחרונה, במצב הביטחוני הישראלי. שאלתי את עצמי כמה פעמים במהלך הקריאה, למה אני קוראת את זה... אבל הביקורות שיבחו ולכן המשכתי. השליש השני מצוין בעיני, התמודדות עם טראומה, אהבתי לקרוא את הצד של הבחור גם. לקראת הסוף היה אפשר לקצר.
ספר קשה, מזעזע כל נים בנשמה, רוע בהתגלמותו, לעיתים היה לי קשה לסיים קטעים מסוימים, לעתים דילגתי עליהם. ספר שאינו מתאים לימים אלו. אני לא נוהגת לנטוש ספרים ולכן המשכתי. שלושה כוכבים על החלק השני של הספר שהיה יותר אופטימי למרות היו בו המון קטעים רגישים ומורכבים. הסוף טוב ועל כך אתן עוד חצי כוכב וירטואלי ✨.
לא התחברתי,ארוך מידי, יש פוטנציאל בסיפור אך לא מצליח . חמוד ולא יותר.
לקראת הסוף כבר נמתח הרבה יותר מדי היה אפשר לוותר על כמה פרקים
עלילה צפויה, ומעט נמרחת. הדמות של סידני בלתי נסבלת בעיני, התקשיתי להתחבר. ספר פחות מוצלח של הארטמן
לצערי קראתי את הספר הזה לפני הספר "עדיין פועם"... אבל... לגבי הספר הזה - אהבתי את החלקים שסופר על החיים של גיבורי הסיפור בתקופת ילדותם ופחות התחברתי לסיפור ההווה - אני לא מתכוונת לסיפור העלילה, שהוא טוב, אני מתכוונת לביצוע...לא הצליח לגעת בי...בלב... והסקס - נפילה קשה - אם לא יודעים לתאר סקס שיהיה מספיק אירוטי....עדיף שלא להרבות בתיאורים סתמיים אשר הורסים יותר מאשר מעצימים את הספר. סה"כ הספר לא רע בכלל אבל ממש מעניין אותי איך ארגיש אחרי שאקרא את הספר שפספסתי...אעדכן בהמשך🙏
ספר בינוני ומטה. הספר הקודם שלה "עדיין פועם", היה הרבה יותר מעניין, מותח ואינטלגנטי. היה בו עומק והתייחסות אמיתית לטראומה ולריפוי. הספר הנוכחי כ"כ רדוד, מתמקד בשולי ובתפל, יש בו פוטנציאל מאוד לא ממומש. סוג של ספר שמשלב בין עדיין פועם לקולו של ארצ'ר אבל ממש לא מגיע לקרסוליים שלהם מבחינת רגישות וכתיבה אינטלגנטית
העלילה מותחת, מעניינת ומטלטלת, אך הכתיבה איכותית, מתישה, שפה לא גבוהה.
קראתי את הביקורות המהללות ותאמת ניסיתי אבל פחות התחברתי.
ספר טוב, התיאורים די קשים בחלקו הראשון אבל אהבתי אותו
ספר מטלטל עם עלילה סוחפת אבל כתוב על הפנים.
אני מתה על הסופרת הזאת אבל הספר הזה היה גרוע כבד משעמם לא מתפתח הרגשתי שאני קוראת ביוגרפיה של ניצולה ולא סיפור רומנטי לא סיימתי תספר
נחמד. עלילה קצת מסטיק... גייב הוא גיבור מושלם באיכויות שבו
נחמד סהכ. לוקח לעלילה זמן להניע וגם אז זה 2 צעדים קדימה ואחד אחורה.. בקיצור לא עפתי
פשוט ארוך מידיייייייייייי הספר הראשון של דין וקורה היה מעולה הספר השני של אוליבר וסידני היה נמרח בלי עלילה מספיק מעניינת השלישי הזה פשוט היה מייגע נמרח מתיש והעלילה רק הולכת ומדרדרת כי אין במה למלא את הספר ממליצה לקרוא רק את הספר הראשון של דין וקורה
ספר מאכזב. עלילה לא אמינה, הדמויות חלשות. יותר מדי טראומות הומצאו והתאחדו ליצור סיפור כשאין עיסוק ממשי להתמודדות ולטיפול בהן. הן רק הומצאו לעלילה. מיותר. לא ממליצה לרכוש.
קראתי המון ביקורות חיוביות ולכן הוא היה קצת מאכזב, ציפיתי ליותר.
איזו עלילה יפהפיה ואיזה ביצוע מעפן. היא מתקרבנת כאילו היא היתה בשבי. הכתיבה מלאה ואפילו החיבור לדמויות מספרים קודמים לא מצליח לגרום להתרגשות של ממש. פספוס
מציק מאד. יש קצוות לא סגורים . כל הסיפור עם הטיפול אחרי והרוצח הסדרתי- מתמסמס ןחבל.
ספר סביר מינוס אין כל השקעה על הדמויות הספר עבר מאוד מהר בזמנים ולא נתן לעכל ספר קשה בעלילה אבל בפועל קל מאוד לקריאה התבאסתי !
אני רוצה בחזרה את כספי ואת הזמן שבזבזתי בקריאה. לא מבינה את הביקורות המהללות. ספר בינוני ומטה. חסר עומק לדמויות. עלילה שטחית. אכזבה מוחלטת.
ציפיתי למשהו אחר לגמרי, לא עוד חזרה על סיפורי המרתף. זה כמעט לקרוא אותו ספר פעמיים עם קצת שינויים. בסוף מצאתי את עצמי מדלגת. החלק של גייב בבעיה שהוא נתקל בה לא אמין בכלל לדעתי.
נפילה הספר הזה והספר השני אין מתח אין דרמה כתוב בצורה משעממת, חבל על כל אגורה, אני רכשתי את שלושת הספרים כיחידה אחת כדי להוריד את המחיר כי על הספר הראשון היו ביקורות טובים וזה נכון. זה ילמד אותי להבא.
סיפור שונה מהספר הראשון .עדיין פועם. הפסקתי ברבע הספר כשרוכשים שלישיה מצפים להמשך, אך גם המשך די עלוב סיפור אחר לגמרי וגרוע חבל על הכסף.
יש רומן אפל ויש פשוט אפל…ההתחלה מזעזעת בעיניי וממש הייתי צריכה להמשיך בכוח. המשך העלילה והקשר ממש קלושים. היה משהו מאוד לא נעים בקריאה של הספר הזה. אני אוהבת רומנים אפלים טובים, הם יכולים להיות מלהיבים, אבל זה לא אחד מהם.
משעמם. סיימתי ממש בכוח. הספר הכי טוב שלה הוא "עדיין פועם" בפער מטורף.
פרק 1
"אתה חסר תקנה."
אני מצמצמת את העיניים אל האיש שנראה לי ראוי לעלבון המועדף עליי.
חסר תקנה. זה ביטוי טוב, לעזאזל.
האיש המדובר הוא דין אשר — הארוס הזבל של אחותי.
דין צוחק, נראה לא מושפע מהעוינות שאני יורה מעיניי כמו חיצים לוהטים. הוא רגיל לזה. "מה לכל הרוחות זה בכלל אומר?"
"וגם טיפש," אני מוסיפה, לוגמת מהקוקטייל המהול שלי ומרימה גבה.
חמש־עשרה שנים. חמש־עשרה שנים ארורות הן פרק הזמן שאני שומעת את ההקנטות, הלעג והיחס הגרוע של דין. הוא ה'ילד הרע' הסטראוטיפי — גס רוח, שרירי, תמיד מסריח מסיגריות ומריח של עור. ונראה טוב, באופן פתטי.
אידיוט.
אחותי, מנדי, נפלה היישר למלכודת שלו. הם היו אהובים מהתיכון. מנדי הייתה התגלמות הפופולריות, בעלת התואר של מלכת הנשף, שיער בלונדיניני ומלתחת מעצבים של אברקרומבי. זה היה הסגנון אז בתיכון.
אני, לעומת זאת, לא הייתי שום דבר מכל זה — תודה לאל. למרות העובדה שאני צעירה ממנדי בעשרה חודשים בלבד, לא יכולנו להיות שונות יותר. היא, אתלטית, תוססת ומטופחת. אני, תולעת ספרים שמעדיפה להזמין תלבושות מקסימות לכלבה שלנו מאשר לעצמי. מנדי מלאת חיים, ואילו אני מלאת קוצים. אני יכולה לדקלם את שייקספיר כל היום, בעוד מנדי אוהבת לצטט כותרות רכילות מהטוויטר.
למרות השוני בינינו, הקשר ביני לבין אחותי התחזק עם השנים, ואני עתידה להיות השושבינה הראשית בחתונה שלה בחודש הבא. הייתי רוצה להגיד שמנדי התבגרה והשתנתה מאז לימודיה בתיכון, אבל, לצערי, דין אשר איכשהו עצר את זה כשהיא הגיעה לגיל שלושים. הוא נדבק למנדי כמו מחלה.
היא פשוט לא יכולה להיפטר ממנו.
אני לא יכולה להיפטר ממנו.
ועכשיו תהיה לי הפריבילגיה המדהימה להיות גיסתו של דין, וזה יקרה בעוד ארבעה שבועות.
להקיא.
"אני די בטוח שזו לא מילה."
אני מסחררת את הקשית המיניאטורית בתוך הכוס שלי ומרימה את העיניים אל הגבר שמביט בי בחיוך הזחוח הקבוע שלו. מבטו קשה כמו פלדה. אני מנענעת את ראשי, מתביישת שבקרוב אהיה קרובת משפחה של הדבר הזה. "אל תגרום לי להראות לך את זה בגוגל, דין. אתה יודע שאני אעשה את זה."
זו מסיבת יום ההולדת השלושים של מנדי. אנחנו בבר 'המשוט השבור' — בר נעים בצפון אילינוי, ממש על האגם. זה מקום שכיף לחגוג בו, למרות החברה המפוקפקת.
דין שותה לגימה מהבירה שלו, עיניו הכחולות החיוורות נוצצות בשובבות, ולא מהסוג המהנה. "תמיד היית חנונית, קוֹרַבֵּל."
"אל תקרא לי ככה."
הוא קורץ אליי ואני יורה בו מבט מצמית. דין הוא האדם היחיד, מלבד ההורים שלי, שקורא לי בשמי המלא — קוֹרַבֵּל. אני שונאת את השם הזה. כולם קוראים לי קורה. דין יודע את זה, כמובן, אבל הוא תמיד שמח לענות אותי.
השיחה המהנה שלנו נקטעת על ידי כלת יום ההולדת, שמביאה את התיאור 'שפוכה' לדרגה חדשה. מנדי כורכת את זרועותיה סביב דין וסביבי ומוחצת את כולנו לחיבוק מביך וחזק.
"אני אוהבת אתכם. אתם החברים הכי טובים שלי. אני מתחתנת עם החבר הכי טוב שלי." היא מקשקשת, לאחר שבשלב זה בלעה לפחות עשרה קוקטיילים של 'סקס על החוף'. היא פונה אליי, הראש שלה נופל על כתפי. "ואת, קורה. את תתחתני עם החבר הכי טוב שלך ממש בקרוב."
אני משחררת את עצמי מהחיבוק. ריח הבושם המוגזם של מנדי ואדי הוויסקי מהפה של דין גורמים לי לרצות להקיא. "אני לעולם לא אתחתן, מנדי. גירושים לא נמצאים ברשימת המשאלות שלי. אולי בגלגול אחר."
אני מתחילה להסתובב, אבל מנדי עוצרת אותי. היא דוחפת את האצבע המטופחת שלה על החזה שלי ואני נרתעת לאחור ומשפשפת את המקום. "נישואים הם מקודשים. דין ואני לעולם לא נתגרש."
ייתכן מאוד. דין נראה כמו הטיפוס שיהיה שמח להישאר נשוי, בעוד הוא נהנה מבחורות מהצד, ומנדי היא בהחלט מהסוג שיעלים עין. "ממש סיפור אגדה. כולי קנאה."
"תוכלו לנסות להסתדר? בבקשה?" מנדי מתחננת ומנופפת בידה באוויר בדרמטיות. יש שמץ של כנות בשכרות שלה.
אני נאנחת, העיניים שלי מתרוצצות לכיוון דין. הוא עדיין מחייך בזחיחות. אני מקישה באצבעותיי בצד הכוס שלי כשאני מעמידה פנים שאני שוקלת את בקשתה של מנדי. "כאילו, הייתי... אולי, אבל... איך אני אמורה להתגבר על תקרית 'העכביש בנעל'? איך מישהו ממשיך אחרי משהו כזה?"
דין צוחק כשהוא מרוקן את הבירה שלו, משועשע מתעלוליו. "זה היה ענק. אני לעולם לא אתנצל על זה."
"את רואה?" אני מניפה את הכוס לעברו ומרימה את הזרת שלי. "הוא לא משתף פעולה. ניסיתי."
מנדי סוטרת לארוס שלה על החזה. "דין, תפסיק להיות חרא לאחותי הקטנה."
"מה? היא יכולה לדאוג לעצמה."
אני מביטה בו, והמבטים שלנו מצטלבים לרגע. טוב, יש בזה משהו. אני מסתלקת משם ובולעת את הטיפות האחרונות של הקוקטייל העלוב שלי בדרך אל הבר. אני מטיחה את הכוס הריקה על הבר, מתיישבת על הכיסא ומביטה אל הברמן. "עוד אחד, בבקשה. שיהיה כפול."
***
הייתי צריכה להסכים לטרמפ הביתה.
השעה קצת אחרי אחת בלילה והצלחתי למצוא את הבחור הכי משעמם בבר ולהיתקע איתו בשיחה. רמת האלכוהול בדמי ירדה, אז עכשיו אני רק עייפה ועצבנית. מרפקיי מונחים על הדלפק וראשי בין ידיי. אני בוהה באידיוט משמאלי, בעודו מקשקש על כך שהוא עורך דין, על המכונית המגניבה שלו, ומשהו בקשר לאודישן לתוכנית ריאליטי. האמת, הוא איבד אותי עוד לפני שאפילו פתח את פיו. הוא מריח כמו קרם הפסיפלורה שלי, וזה מטריד.
אני מזייפת פיהוק גדול. "זה נהדר, סת'. ממש נהדר."
"קוראים לי סם."
"זה מה שאמרתי." אני משחילה את אצבעותיי בתלתלים המוזהבים והארוכים שלי כשאני מרימה את הראש ומחייכת חיוך מאולץ. "בכל מקרה, אני צריכה ללכת. מאוחר."
סת'/סם מקמט את גבתו העבה ושפתיו הדקות משתטחות לקו ישר. "לא כל כך מאוחר. אני אזמין לך עוד משקה אחד."
לא. אני אקיא. אני בהחלט אקיא על הסוודר המגוחך שלו.
"לא, תודה," אני עונה ופוטרת אותו בנפנוף מהיר. "אני הולכת."
"את צריכה טרמפ?"
"לא."
בעצם, אולי. מנדי ודין הסיעו אותי לכאן, ולא יכולתי לסבול נסיעה נוספת עם איש־השטן, אז דחיתי את ההצעה שלהם להחזיר אותי הביתה.
אבל בשביל זה יש אובר.
אני מתרוממת מכיסא הבר, מתנדנדת על העקבים הגבוהים והמטופשים שלי ומרימה את התיק מהדלפק. "להתראות."
סת'/סם רוטן כשאני מעיפה את רצועת התיק שלי על הכתף ויוצאת החוצה. הצלחתי להרוס את התוכניות שלו לערב, ואני ממש בסדר עם זה. לא הייתי מתנגדת ללילה של שטויות, שכרות והחלטות מפוקפקות — אלוהים יודע שלוויברטור שלי נמאס ממני — אבל סת'/ סם איבד את הקסם שלו מהר יותר מששיקגו ברס איבדו את הזריקה האחרונה שלהם בסופרבול השנה - מה שהיה מהר בטירוף.
אולי אני פשוט בררנית מדי.
מנדי אומרת שאני בררנית מדי.
נו, טוב. נראה שהוויברטור שלי תקוע איתי.
הרוח הקרירה תוקפת את הריאות שלי כשאני צועדת לצד הבר, עקבי נעליי נוקשים על המדרכה. אני מושכת את הקרדיגן שלי מעל השמלה הכחולה, מנסה להילחם בקור, ואז מושיטה את ידי אל התיק ומחפשת את הטלפון הנייד שלי. מעולם לא השתמשתי באובר — אולי יהיה פחות מסובך להזמין מונית. האם עדיין קיימות מוניות?
אני ממשיכה לחפש ומוצאת את הטלפון שלי בכיס שבתיק, אבל מקמטת את המצח כשאני קולטת שהתיק שלי הרבה יותר קל מהרגיל. אני מאירה בפנס הטלפון את התיק והבטן שלי מתכווצת מחרדה.
שיט.
הארנק שלי נעלם.
האם הבן זונה בבר לקח את הארנק כי הוא ידע שלא יקבל זיון הלילה?
אני חוזרת בסערה אל הבר, ליבי דוהר מתחת לצלעותיי. כרטיסי האשראי שלי, רישיון הנהיגה שלי, מעל למאה דולר במזומן. תמונות, כרטיסי ביטוח, סיסמאות שלעולם לא אזכור.
לעזאזל.
אני חובטת בידי על כתפו של סת'/ סם כשהחזה שלי עולה ויורד בכבדות. אני אפילו לא מחכה שהוא יסתובב. "גנבת את הארנק שלי?"
הוא מסתובב לאט, ועל פניו מבט של סלידה. "סליחה?"
"הארנק שלי נעלם. אתה האדם היחיד שדיברתי איתו הערב."
סת'/ סם נושף בבוז. "בדיוק. דיברת איתי כל הערב. מתי בדיוק הייתה לי הזדמנות לגנוב את הארנק שלך?" הוא מנענע את ראשו לעברי ומסתובב חזרה, מושיט את ידו אל הבירה שלו. "תנוחי, כלבה."
אני מתעלמת מהעלבון, מוטרדת מדי בדילמה הנוכחית שלי מכדי לסטור לו. יש משהו במה שהוא אומר. ישבתי ממש מולו כל הזמן שהייתי בבר. אומנם, חצי ישנה ומריירת, אבל הייתי רואה אם הוא היה מתעסק עם הארנק שלי. למעשה, הארנק שלי היה מונח על דלפק הבר, קצת מאחורי הכתף הימנית שלי.
זה אומר שמישהו מאחוריי גנב אותו.
שיט, שיט, שיט.
הבר כמעט ריק עכשיו. אני שואלת את הברמן, שרק מושך בכתפיו. אני מתנשפת בתסכול, יוצאת בחזרה החוצה ומכינה את עצמי להתחנן לאנשים שיסיעו אותי מכיוון שאין לי כסף.
אני מתחילה עם מנדי, אבל יודעת גם שהיא משתיקה את הטלפון שלה כשהיא ישנה.
תא קולי.
אני מנסה את החברה הכי טובה שלי - לילי.
שוב - תא קולי.
אין שום סיכוי שאתקשר להורים שלי.
אני עוברת על רשימת אנשי הקשר שלי ומנסה שלושה אנשים נוספים.
תא קולי, תא קולי, תא קולי.
האגודל שלי מרחף מעל לשם אחר, ואני מעקמת את האף ומכווצת את שפתיי מעצם המחשבה. הליכה של שבעה קילומטרים הביתה בנעלי העקב הגבוהות שלי נשמעת לי טוב יותר מאשר נסיעה של עשר דקות עם דין אשר.
הרוח מתגברת והשיער שלי מתנפנף. הקור כמעט חונק אותי. אני לוחצת על שמו וממלמלת קללות אל תוך הלילה. "קורבל?"
אני לא יודעת אם אני מוטרדת או מרגישה הקלה מכך שהוא ענה. "אל תקרא לי ככה."
"למה את מתקשרת אליי שיכורה באמצע הלילה?" הקול של דין צרוד משינה. בטח הערתי אותו.
יופי. יש בזה צד חיובי.
אני עומדת להסביר, אבל הוא קוטע אותי. "תני לי לנחש, שתית יותר מדי ואת מתקשרת להתוודות על אהבתך הנצחית. תמיד ידעתי שאת רוצה אותי."
אני חורקת שיניים וכבר מצטערת על ההחלטה המטורפת. אני שומעת את הגיחוך שלו מכאן. "אתה יודע מה? שכח מזה. אני אלך הביתה ברגל."
אני עומדת לסיים את השיחה, כשדין אומר, "חכי, חכי — את צריכה טרמפ? חשבתי שתקראי לאובר."
"כן, טוב, איזה אידיוט גנב לי את הארנק ועכשיו אין לי כסף, אבל זה לא משנה. אני מעדיפה ללכת." אני ממש רוצה לנתק לו.
"אל תהיי טיפשה. אחותך תהרוג אותי אם אתן לך ללכת הביתה ברגל."
"הרגישות שלך מדהימה אותי."
הוא צוחק. "רגיש וחתיך. אני איום משולש."
"אתה מתכוון לאיום כפול. ציינת רק שני דברים."
"מה?"
אני צובטת את גשר אפי, מתאמצת לגייס שליטה עצמית. אני לוקחת נשימה עמוקה. "לא משנה. תגיע מהר."
אני לוחצת על כפתור 'סיום השיחה' כאילו שזה השעון המעורר שלי ביום ראשון בבוקר. אלה הרגעים שאני מצטערת שאני לא מעשנת. אני מתלבטת אם להיכנס שוב פנימה, אבל אין לי כסף למשקה ואני ממש לא רוצה להיכנס לעוד שיחה מרתקת עם סת'/ סם, אז אני נשענת על קיר הבניין.
חולפות רק כמה דקות עד שאיזה אידיוט ניגש אליי ומבקש אש. אני מציצה לעברו ומתרחקת במהירות. הוא קירח ושמן ומריח כמו גזר מבושל. אני מנסה לא להקיא.
"אני לא מעשנת, מצטערת." אני ממשיכה לשמור על מרחק בינינו, אבל מרגישה שהאיש בוהה בי במבט ערמומי ממרחק של כמה מטרים. איכס.
"תני לי להזמין אותך למשקה, חתלתולה."
אני משלבת את זרועותיי כשאני תופסת אותו בוהה במחשוף שלי. "לא, תודה. אני מחכה להסעה שלי."
"אני יכול לקחת אותך..." הוא מגחך. הרמז בדבריו עבה וממש לא עדין. שוב בא לי להקיא.
"שוב, לא תודה. שיהיה לך לילה טוב."
מעולם לא חשבתי שארצה שדין יגיע לכאן מהר כל כך. אפילו הפרצוף המטומטם שלו נסבל יותר מטד בנדי הרוצח הסדרתי הזה שמתסכל על השמלה שלי בעיני רנטגן.
האיש ממשיך לקשקש וגורם לבטן שלי להתהפך. "את דבר קטן ויפה, את יודעת?"
איכס, איכס ועוד איכס.
האיש מדשדש אל המרחב האישי שלי ולפני שאני מחליטה לחזור לבר, מכונית הקאמרו השחורה של דין נעצרת בחריקת צמיגים. הוא יוצא מהמכונית, זורק את המפתחות שלו באוויר ותופס אותם ביד השנייה. הוא מסתכל עליי, ממתין להשתפכות שלי או משהו כזה.
ממש לא מתרשמת.
ידיי עדיין שלובות בהתגוננות כשהוא מתקרב, ומבטו חולף ביני לבין טד בנדי. שפת הגוף שלי זועקת אני שונאת אותך, אבל העיניים שלי מתחננות שייקח אותי מכאן. "היי," אני ממלמלת במעט רגש.
דין מקמט את המצח אל האיש שלצידי, אז אני מפנה את תשומת ליבי ימינה ורואה שהשרץ עדיין בוהה בציצים שלי וחיוך תאוותני על פניו. עיניו של דין מצטמצמות וחוזרות אליי.
"מוכנה? כי אני עייף נורא, ו — "
"היא הבחורה שלך?"
טד בנדי מתערב ושני הראשים שלנו מזנקים אליו בו זמנית. דין ממהר לענות. מהר מדי. "ממש לא."
אלוהים. כאילו יש לי צרעת או עגבת. אני נועצת בו מבט, נעלבת. "היי, תודה."
"מה?"
"שום דבר. בוא נלך."
אני צועדת לכיוון צד הנוסע, ומרגישה שדין צועד בעקבותיי.
טד בנדי מברך אותנו לשלום בברכה שעושה לי צמרמורת. "תיהנו מהערב שלכם."
אני קופצת למכונית, טורקת את הדלת ונועלת אותה מייד. דין נכנס גם הוא ומסתכל על האיש שמסריח מגזר.
הוא עדיין מביט אליו במבט מצמית ומהורהר. "השרץ הזה נגע בך?"
אני סורקת את פניו של דין ומתרגזת מכמה שהוא מושך. הוא מעביר יד על הלסת שלו, מגרד את הזיפים, ואני קולטת משב ניחוח מושק ממי הקולון שלו. אני נושכת את השפה התחתונה ונשענת לאחור על מושב המכונית. "לא. לא שהיה אכפת לך," אני ממלמלת ופונה להסתכל ישר קדימה.
"אכפת לי, קורבל. את תהיי בחתונה שלנו — אני לא אוכל להרשות שיחתכו אותך לחתיכות קטנות ויסתירו אותן מתחת לרצפה בבית של הבחור הזה לפני היום הגדול."
אני מסובבת את ראשי במהירות לכיוונו ורואה את החיוך השובב על הפנים המטופשות והנאות שלו. "אני שונאת אותך."
"את יודעת שאני רק צוחק איתך," הוא קורץ.
"אני בכל זאת שונאת אותך."
עיניו של דין סורקות אותי, אומדות אותי בדרך כלשהי, כשהוא מסובב את המפתח בחור ההצתה. המנוע מתעורר לחיים. "את יודעת שאת רק פותחת פתח לגברים מפחידים כשאת מתלבשת ככה." הוא אומר כלאחר יד וכף ידו יורדת מההגה כשהוא משלב הילוך לנהיגה.
אני נוחרת מהחוצפה של דבריו. "מאשים את הקורבן," אני מגנה. "אתה ממש מציאה. לאחותי יש מזל רב." אני ממצמצת אליו ומנפנפת בריסים הארוכים שלי בדרמטיות.
"לא לזה התכוונתי," הוא מתנגד. "אני רק אומר שכשאת נראית ככה, בחורים שמים לב."
"כשאני נראית כמו מה? אתה אומר שאני נראית זנותית?"
"אני אומר שאת נראית טוב."
דין זורק את המחמאה המוזרה בנונשלנטיות כזו, שאני כמעט שוכחת ממי היא הגיעה. אני מתעסקת בשולי השמלה שלי ומצליבה את רגליי, לא יודעת איך להגיב, אבל אז אני נזכרת שהוא עדיין מאשים את הקורבן ועדיין חמור. "כן, טוב, אתה נראה כמו... ראש כרוב." מה?
צחוק עשיר מתערבב בשאגת המנוע ואני צונחת לאחור על המושב. "זה הכי טוב שיש לך? האלכוהול בטח השפיע עלייך. התשובות שלך עלובות."
"שתוק."
דין שוב מגרד את הלסת שלו ומציץ לעברי כל כמה שניות. "בבקשה על הטרמפ, אגב, ועל כך שהצלתי את החיים שלך שם."
אני שוב נוחרת בקול. ממתי אני נוחרת? "כל מה שעשית היה לעצור את המכונית המאצ'ואיסטית שלך, להיראות כמו אידיוט ולרמוז שאני דוחה." אני מחייכת אליו במתיקות ומניחה את ידיי על הלב שלי. "גיבור שלי."
הוא מושך באפו. "הבחור הזה היה במרחק של מבט מצועף מלגנוב את התחתונים שלך. בהחלט הצלתי את החיים שלך."
"מצועף?"
דין מושך בכתפיו, מבטו חולף בין הכביש לביני. "כן, אז? למדתי את זה מהמדריך של קורה לוסון. את ממש מילון מהלך."
"לא נתתי לאותו בחור מבט 'מצועף'," אני טוענת ומתעלמת מהעקיצה. "ניסיתי לא להקיא." אני מרימה גבה, מכחכחת בגרוני ומוסיפה, "אתה אמור להכיר היטב את המראה הזה."
הוא מנסה להסתיר את החיוך שלו, אבל אני רואה אותו. "לא פלא שחשבתי שאת רוצה אותי."
אוי, אלוהים.
אני מנענעת את הראש ומחזירה את החיוך המאולץ אל פניי.
דין נע במושבו ומושיט את היד אל הסיגריות. "את יודעת, חשבתי שנוכל לגמור עם המריבה הקטנה הזו בינינו. שביתת נשק או משהו כזה."
"מריבה קטנה? אתה מתכוון לשנאה היוקדת שיש בי אליך בחמש־עשרה השנים האחרונות?"
"כן, זה."
אני בוהה בו המומה. "לא."
"למה לא?" הוא שואל, קולו עמום מבעד לסיגריה שלו כשהוא מצית אותה. היא בוערת באור כתום־ארגמן. הוא מציץ אליי כשאני לא עונה מייד. "למען מנדי. היא רוצה שנהיה חברים."
"אם אתה לא מתכן לבצע השתלת אישיות, אני מבטיחה לך שהגיהינום יקפא לפני שאראה בך חבר," דרמטי, אבל נכון.
"שיט, קורה, אני לא כזה גרוע."
ההצהרה שלו כופה עליי להזדקף במושבי, והצוואר שלי נמתח בזעם. הוא אמיתי עכשיו? אני מתנשפת בכעס. "קראת לי 'קורה הקרה' לאורך כל התיכון, כי אני מעדיפה ללמוד מאשר לחגוג כל הלילה. קבעת לי פגישה עיוורת עם סטיב המסריח וצילמת את התגובה שלי, ואז פרסמת אותה במייספייס. שחזרת את הסרט 'הצלצול' בלילה שבו צפיתי בו בפעם הראשונה והפחדת אותי עד כדי כך שהתעלפתי. מנדי חשבה שמתּי ועברה התקף פאניקה. אני עדיין מסרבת להכניס טלוויזיה לחדר שלי."
"אלה סיפורים מהתיכון. זה היה לפני שנים," מבטל דין מבעד לצחוקו.
"החלפת את צנצנת הסוכר שלי במלח כשבאת לאסוף את מנדי, כך שהיה לי קפה נהדר להתחיל איתו את הבוקר. אתמול."
"טוב..." דין מגרד את שערו החום הפרוע, קצת מתכווץ, קצת משועשע. "ואת תמיד מקפידה להחזיר לי, קורבל."
"אתה קורא לי קורבל. אתה יודע שאני שונאת את זה." אני יכולה להמשיך עוד ועוד. אני מתפתה, אבל זה רק מרתיח אותי יותר ואין לי כוח לריב. "לעולם לא נהיה חברים."
אני מחזירה את המבט קדימה, אבל יכולה לראות מזווית העין את דין מסתכל עליי. אני נשבעת שיש שם שמץ של רכות. דגל קטן ולבן, מתנופף ברוח. "זה השם שלך."
"שמי קורה. קורבל הוא מיאוס שההורים שלי נתנו לי כי הם כבר בחרו בשם היפה והנורמלי לבת האהובה עליהם."
בסדר. אז אני לוקחת את זה למקום אישי מאוד. אני מוכרחה להפסיק.
"תקשיבי..." דין עומד להגיב, אבל אורות מהבהבים מאחורינו מסיחים את דעתנו ומסנוורים אותנו. הוא מאט, ורוגז נראה על פניו כשהוא מביט במראה האחורית.
"לעזאזל, דין, מה עשית? אני רק רוצה להגיע הביתה."
"לא עשיתי שום דבר. נסעתי במהירות המותרת. לוחיות הרישוי שלי בתוקף." הוא מתקרב לצד הדרך ומכה באגרוף על ההגה. "זה בולשיט."
המכונית נעצרת ואני נשענת לאחור על המושב באנחת רוגז. "בטח יש צו מעצר נגדך. אולי הרגת מישהו. אני לא מוכנה שיעצרו אותי על רצח. אני לא השותפה לדבר עבירה שלך."
"את חושבת שאני מסוגל להרוג מישהו?"
טוב, לא. "קרוב לוודאי. אבל אתה טיפש מכדי לעשות את זה כמו שצריך, אז עכשיו נתפסת ויעצרו אותי בגללך. פשוט נהדר."
"אלוהים." דין מניף את הראש קדימה ואחורה, ומשפשף את כפות ידיו על הפנים שלו. "לא פלא שאת עדיין רווקה."
אוף. אני נותנת לעקיצה לשקוע ולחלחל לכל חלל של פגיעות. הוא מכיר את החוליה החלשה ביותר שלי. אני חושבת שהוא מקבל סיפוק מלשחק על חוסר הביטחון שלי. "לך לעזאזל." אין שום הקנטה או התנגחות שובבה — רק איבה.
דין נועץ בי מבט.
אני נועצת בו מבט בחזרה.
ואז, צליל של זכוכית מתנפצת לצד הפנים שלי מצלצל באוזני ואני פולטת צרחה. שתי ידיים בשרניות עוטפות את צווארי מבעד לחלון השבור ואין לי מושג מה לעזאזל קורה, אבל אני ממשיכה לצרוח ודוחפת את הרגל על הדלת כדי למנוע ממנו למשוך אותי מהמכונית. הציפורניים שלי ננעצות בזרועות שלו.
"קורה!"
דין מעליי, חובט באגרופים בבחור ומנסה לשחרר את אחיזתו של המנוול. אני מנסה להגיע אל דין, אוחזת בז'קט שלו, מנסה נואשות שלא לצאת מהמכונית הזו, נאבקת שלא ייקח אותי. אני צועקת מבעד לפחד, נחנקת ומתיזה, "סע!"
דין מנסה עדיין להסיר את הידיים מהצוואר שלי. "הוא מחזיק אותך!"
"פשוט... סע!"
הראייה שלי מיטשטשת כשהאצבעות סביב גרוני מתהדקות חזק יותר. לפתע יד אחת משחררת אותי ונוצר רגע אחד של תקווה — אולי דין פגע בו, אולי הפחיד אותו — אבל היד השנייה חוזרת. היא חוזרת עם חתיכת מתכת מבריקה, ואני חושבת שזה אקדח, אוי אלוהים, אני חושבת שזה אקדח.
עוד צרחות.
שלי, אני בטוחה.
ואז קת האקדח מתנגשת בראשו של דין בחבטה מחליאה.
"לא!" אני צועקת, מתחננת. דין נופל על ברכיי כמו סמרטוט ואני מרגישה שאני מורמת מהמושב ונמשכת דרך החלון כששברי הזכוכית קורעים את שמלתי ואת עורי. "תעזוב אותי!"
כף יד עבה שמריחה כמו בנזין מתהדקת על פניי, משתיקה את קולות הבכי, וכשאני מרימה את עיניי, הן מתרחבות.
זה הוא.
האיש שנראה כמו טד בנדי. זה שהיה מחוץ לבר.
לא.
הבכי העמום שלי גולש מבעד לסדקים שבין אצבעותיו ואני מממשיכה להיאבק כשהוא גורר אותי על פני החצץ. הרגליים שלי בועטות והציפורניים שלי חופרות בזרועותיו הבשרניות עד שהן מדממות.
ואז, אני פותחת את הפה ככל שאני יכולה ונושכת.
חזק.
האיש מיילל מכאב כשדם מחלחל מהפצע באצבע שלו, ואני מנסה לברוח. אני מצליחה להשתחרר לרגע, רק לרגע, לפני שמשהו מכה בחלק האחורי של הראש שלי... והכול מחשיך.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
.jpg)
