בצהרי היום שבו גילתה שהוא בוגד בה, היא חזרה הביתה לאחר היעדרות של שבוע, וגילתה שהפורטולקריה שלה, שאותה קנתה עוד בימי רווקותה, אינה במקומה הקבוע על אדן החלון. היא הסתכלה סביבה, חיפשה אותה במבטה, ניסתה להבין מדוע הוא העביר אותה ממקומה ולאן, וכשלא מצאה אותה, התקשרה אליו לשאול.
"מוזר, לא שמתי לב," הוא אמר לה, "היו יום־יומיים סוערים מאוד כשלא היית. כנראה עפה."
"עפה?" השיבה לו בשאלה, "ולא שמת לב שהיא נעלמה? לא ירדת למטה לחפש אותה?" תוך כדי שדיברה, פתחה את החלון והביטה למטה אל השביל המקיף את הבניין. העציץ לא היה שם. יש להניח שלא שרד בשלמותו נפילה מארבע קומות וכנראה שמישהו כבר פינה אותו לפח האשפה. האדישות שבקולו הכעיסה אותה.