קוסטה ריקה - מתוך סקס... דמיונות מודחקים, זמנים אבודים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קוסטה ריקה - מתוך סקס... דמיונות מודחקים, זמנים אבודים

קוסטה ריקה - מתוך סקס... דמיונות מודחקים, זמנים אבודים

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

נושאים

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

הסיפור מציג מערכת יחסים סוערת, מלאת תשוקה ותהפוכות, המתפרשת על פני שנים של חוויות אינטימיות, חיפושי זהות והתבגרות רגשית. הדוברת מתארת קשר מלא משיכה אך גם כאב, כאשר אהבה עמוקה מתנגשת עם פחד משגרה, תשוקה שמתכלה, וניסיונות חוזרים ונשנים להחזיק במשהו שכבר דוהה.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

פרק ראשון

התחלת איתי כמו שאהבתי, עשית כאילו אתה לא מעוניין בי. אתה תטען שאני זו שהתחילה. לדייט הראשון הגעת על מרצדס שחורה. אין יותר קיצוני מזה. נסעת לאחור מול הבר החדש שקבענו בו לכיוון החניה הקבועה שלך ונראית לי שוויצר. ידעתי שאתה לא. הייתה לי הרגשה שאתה דוהר לאחור מהר מדי - וצדקתי. נכנסת בעמוד. מסביבנו הסתכלו כולם, המומים, ואני צחקתי בלב. אין נקודת פתיחה בטוחה יותר לדייט ראשון. בסוף הערב שאלת אם ראיתי. עניתי שהאדמה רעדה. מחית על כך שלא אמרתי דבר, טענת שזה הופך את התקרית למביכה כפליים, כי לא צחקתי איתך, מולך. יכולתי להתחבר לטענה הזאת.

ישבנו לא מעט שעות. אכלת סלק שהשפריץ לך על החולצה המכופתרת, וגבינת המאירי הסריחה מאוד. נגעת בי לפרקים, כמו מתוך שיחה. אני לא מתחברת לגברים שעושים ככה, אבל הביטחון שלך הגניב אותי. לגמתי רק כשלא הסתכלת. הכוס רעדה לי בין הידיים. לך לא הייתה יד, אבל היית מטריף חושים ומסוקס. אין גברים כאלה.

תהיתי אם מדברים על זה, אבל החלטתי להמתין.

לפני שנפרדנו הדבקת אותי למכונית שלך, אותה האחת שמקודם דפקת. החזקת לי בצוואר באופן מאיים שעדיין לא חוויתי והתחלת לנשק אותי (תמיד רציתי להיות מהבנות האלה שמתנשקות בשפתיים שואבות ומלפפות לשונות). הרגשתי את היד המתכתית שלך נעוצה בצווארי, בנקודה שלא הבנתי אם זה מחניק או מרטיט, אבל זה הצחיק אותי, כי בין כל המניירות שלך הכמו־מבינות עניין היית ילד. כמעט מתוק.

עוד על הספר

נושאים

קוסטה ריקה - מתוך סקס... דמיונות מודחקים, זמנים אבודים שירי בין

התחלת איתי כמו שאהבתי, עשית כאילו אתה לא מעוניין בי. אתה תטען שאני זו שהתחילה. לדייט הראשון הגעת על מרצדס שחורה. אין יותר קיצוני מזה. נסעת לאחור מול הבר החדש שקבענו בו לכיוון החניה הקבועה שלך ונראית לי שוויצר. ידעתי שאתה לא. הייתה לי הרגשה שאתה דוהר לאחור מהר מדי - וצדקתי. נכנסת בעמוד. מסביבנו הסתכלו כולם, המומים, ואני צחקתי בלב. אין נקודת פתיחה בטוחה יותר לדייט ראשון. בסוף הערב שאלת אם ראיתי. עניתי שהאדמה רעדה. מחית על כך שלא אמרתי דבר, טענת שזה הופך את התקרית למביכה כפליים, כי לא צחקתי איתך, מולך. יכולתי להתחבר לטענה הזאת.

ישבנו לא מעט שעות. אכלת סלק שהשפריץ לך על החולצה המכופתרת, וגבינת המאירי הסריחה מאוד. נגעת בי לפרקים, כמו מתוך שיחה. אני לא מתחברת לגברים שעושים ככה, אבל הביטחון שלך הגניב אותי. לגמתי רק כשלא הסתכלת. הכוס רעדה לי בין הידיים. לך לא הייתה יד, אבל היית מטריף חושים ומסוקס. אין גברים כאלה.

תהיתי אם מדברים על זה, אבל החלטתי להמתין.

לפני שנפרדנו הדבקת אותי למכונית שלך, אותה האחת שמקודם דפקת. החזקת לי בצוואר באופן מאיים שעדיין לא חוויתי והתחלת לנשק אותי (תמיד רציתי להיות מהבנות האלה שמתנשקות בשפתיים שואבות ומלפפות לשונות). הרגשתי את היד המתכתית שלך נעוצה בצווארי, בנקודה שלא הבנתי אם זה מחניק או מרטיט, אבל זה הצחיק אותי, כי בין כל המניירות שלך הכמו־מבינות עניין היית ילד. כמעט מתוק.