המישור שלאורך החוף נפרש מלמטה ככל שמנמיכים וקרבים. למרות הלילה זרוּע האורות שדומים זה לזה, נגלית מתוך השחור העיר חדרה, עיר בין לבין, פזורת בניינים, בהם דירות, שבתוכם חדרי שינה, שבהם בני אדם מנהלים משאים ומתנים.
תום יצאה מהמקלחת, עוטה מגבת קרמית בשיער רטוב. הדלת סגורה? שאלה. לא, אבל הילדים שלי לא בבית, אמר. תסגור לכל מקרה. בטח - קם, מה שנוח לך, בעצם מה שאת רוצה, בכל זאת יום הולדת; העיקר שיהיה לנו העולם שלנו.
מה? שאלה מבעד למשקפים שחורים ומבט שהתמקד בהודעות בצג הנייד. פעם, צחק, כששכבנו, אמרת שמעבר לדלת יש עולם אחר. מלא הודעות, אמרה, ואורן הצית בינתיים נר שהתקרב לסופו עם השיר הראשון השקט מתוך רשימת השירים ״זמן לאהבה״. רק אז שם לב שאצבעותיה משוחות לק אדום, חלקו מתקלף.
יפה לך הלק.
אתה אוהב? מילי עשתה לי בשבת אחרי שקניתי לה מכונת לק ג'ל שהיא ראתה ברשת.