בית משפט או בית שופטים?
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בית משפט או בית שופטים?

בית משפט או בית שופטים?

ספר דיגיטלי
7
ספר קולי
7
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

יובל אלבשן

פרופ' יובל אלבשן הוא סופר, עורך דין קהילתי, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומחברם של תשעה ספרי עיון, ילדים ורומנים, ביניהם רבי־המכר סיפו - סיפור לא גמור, תמיד פלורה ותיק מצדה.

אשר זה קרוב לעשרים שנים פועל כעורך דין קהילתי בסמטאות האחוריות של החברה הישראלית. בעבר ניהל את רשת מרכזי הזכויות של עמותת "ידיד", את "חטיבת זכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ואת "המרכז הקליני לאחריות חברתית ולזכויות אדם" באוניברסיטה העברית – ארגונים שאותם ייסד.

ראיון "ראש בראש"

נושאים

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

המשפט אינו מדע. אין בו "נכון" ו"לא נכון". להיפך. המשפט הוא תופעה חברתית מורכבת, המושפעת מגורמים רבים לרבות גורמים חברתיים, פסיכולוגיים, כלכליים ותרבותיים. זה סוד כוחו וזו נוסחת הצלחתו בהסדרת החברה האנושית מאז ראשיתה. כל הצגה אחרת של המשפט מביאה לראייה חלקית ואף כוזבת שלו ועלולה למנוע ממנו למלא את תפקידו החיוני בחברה בכלל ובזו הדמוקרטית ליברלית בפרט.

למרבה הצער, בתקופת הרפורמה המשפטית/ המהפכה המשטרית היו נכונים רבים משני הצדדים הניצים לעוות את עקרונות היסוד של תורת המשפט הישראלי כדי לקדם את מטרותיהם לטווח הקצר. זאת אף שהמבחן העליון של כל מאמין הוא לדבוק בעקרונות אמונתו גם כשמימושם פוגע בו. זה נכון ביחס לכל הדתות וזה נכון גם ביחס לדת המשפט.
על רקע זה מטרתה הצנועה של סדרת ספרים קצרים אלה היא  להציג ולהנגיש לציבור הרחב את עקרונות היסוד של תורת המשפט בכלל ושל זו הישראלית בפרט. הביטבוק (Bitbook) השני מוקדש לשאלה האם מלאכת השיפוט  בבית המשפט העליון היא  עבודה טכנית שאינה מושפעת מזהות השופט, ממעמדו ומהשקפת עולמו או שמא מדובר במלאכה ערכית בה להעדפות האידיאולוגיות, הפוליטיות והאישיות של השופט יש השפעה ניכרת. במילים ברורות יותר, האם  העליון הוא בית משפט או בית שופטים? ואם אכן התשובה האחרונה היא הנכונה יותר, מה ניתן לעשות כדי לצמצם את השפעת זהות השופט על המשפט כדי להשיב מחדש את אמון הציבור שהוא הבסיס לקיום שלטון המשפט שהרי "לבתי המשפט אין חרב ואין ארנק, אלא אמון הציבור בלבד". 

פרק ראשון

פתיחה - דת המשפט

כפי שכתבתי בספר הראשון בסדרה: אני רואה בעצמי אדם דתי. דתי היא דת המשפט, דת הדמוקרטיה הליברלית, וכמו כל איש מאמין, איני יכול לעשות בה שימוש כוזב רק כשהדבר עולה בקנה אחד עם האינטרסים הישירים והמידיים שלי. להפך, בראייתי המבחן העליון של כל מאמין הוא כאשר הוא דבק בעקרונותיו גם כשהם מקשים עליו, לא לגמרי מוצדקים בעיניו ובוודאות אינם מסייעים בעדו. בהקשר של זכויות אדם המבחן ברור עוד יותר. המאמין בזכויות אדם עומד בו כשהוא מגן לא על זכויותיו שלו או של הדומים לו אלא דווקא על זכויות יריביו שלא פעם מאיימים על אורח חייו.  אחרת – עסקינן בעבודת אלילים כוזבת ותו לא. 

זו הסיבה שבעטיה התקשיתי להחריש כשבתקופת הרפורמה המשפטית/המהפכה המשטרית (להלן אכנה אותה: הרפורמה המשטרית)  רבים מבין חברי לקהיליית המשפטנים בישראל עשו ביודעין שימוש נפסד ולא נכון בתורת המשפט שלנו כדי לקדם את אמונותיהם (שאני שותף להן) בבחינת "המטרה מקדשת את כל האמצעים".  פרופ' יואב דותן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית אמר לאחר השבעה באוקטובר שהוא יצא נגד הרפורמה המשטרית משום ש"אם אני צריך לבחור בין ממלכת הכזבים של אהרון ברק לבין מלכות הטרור של איתמר בן גביר. אני נשאר עם האפשרות הראשונה". באומץ לב דותן הודה כי החשש מהרפורמה ומוביליה הכתיב חלק מהטיעונים נגדה במקום היצמדות לטיעונים משפטיים ודמוקרטיים נטולי הטיה. בכך הוא גם חשף רבים אחרים מבין מלומדי המשפט ששיווקו אמירות כאמיתות שאין לערער אחריהן רק מפני החשש (שאף אני שותף לו  בחלקו) מהרפורמה המשטרית שממשלת נתניהו לוין הובילה.   דבריו מבהירים גם מדוע חשוב לשוב ולהסביר לציבור הכללי כמו גם לפרחי המשפט את עקרונות היסוד של תורת המשפט לפני שהקנאים משני הצדדים השחיתוה. זו מטרתה הצנועה של סדרת ספרים קצרים זו. 

הספרים מבוססים על סדרות הרצאות שנתתי לאורך חודשי המאבק על הרפורמה המשטרית בכל מקום שהסכים לתת לי במה. בשל הצורך להנגיש את הנושא, מדובר במבט על בלבד. זאת, ללא ירידה לחריגים  שוליים אלא במקום שבו הם משנים את התמונה הכללית.  בהתאם, לא נוספו הפניות והערות שוליים. פרופ' גוגל וחבריו לרשתות מאפשרים היום לכל מי שרוצה להעמיק בכל סוגיה לעשות זאת בקלות בכוחות עצמו. אני ממליץ על כך. הטלת ספק היא אבן הראשה של  המשפט בכלל ושל החינוך המשפטי בפרט. כי זאת יש לזכור: המשפט אינו מדע אלא תופעה חברתית שמושפעת מאינספור פקטורים – חברתיים, כלכליים, תרבותיים, לאומיים, מגדריים ועוד. לכן כדאי לא לקבל דבר כתורה מסיני אלא נדרש תמיד לבדוק אותו ולאתגר את הנחות היסוד שלוו. אך ברור שזה תקף גם לגבי דברי שלי בסדרת ספרים זו.  
הספר השני בסדרה מוקדש לסוגיית מינוי השופטים לבית המשפט העליון. 

יובל אלבשן 

יובל אלבשן

פרופ' יובל אלבשן הוא סופר, עורך דין קהילתי, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומחברם של תשעה ספרי עיון, ילדים ורומנים, ביניהם רבי־המכר סיפו - סיפור לא גמור, תמיד פלורה ותיק מצדה.

אשר זה קרוב לעשרים שנים פועל כעורך דין קהילתי בסמטאות האחוריות של החברה הישראלית. בעבר ניהל את רשת מרכזי הזכויות של עמותת "ידיד", את "חטיבת זכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ואת "המרכז הקליני לאחריות חברתית ולזכויות אדם" באוניברסיטה העברית – ארגונים שאותם ייסד.

ראיון "ראש בראש"
בית משפט או בית שופטים? יובל אלבשן

פתיחה - דת המשפט

כפי שכתבתי בספר הראשון בסדרה: אני רואה בעצמי אדם דתי. דתי היא דת המשפט, דת הדמוקרטיה הליברלית, וכמו כל איש מאמין, איני יכול לעשות בה שימוש כוזב רק כשהדבר עולה בקנה אחד עם האינטרסים הישירים והמידיים שלי. להפך, בראייתי המבחן העליון של כל מאמין הוא כאשר הוא דבק בעקרונותיו גם כשהם מקשים עליו, לא לגמרי מוצדקים בעיניו ובוודאות אינם מסייעים בעדו. בהקשר של זכויות אדם המבחן ברור עוד יותר. המאמין בזכויות אדם עומד בו כשהוא מגן לא על זכויותיו שלו או של הדומים לו אלא דווקא על זכויות יריביו שלא פעם מאיימים על אורח חייו.  אחרת – עסקינן בעבודת אלילים כוזבת ותו לא. 

זו הסיבה שבעטיה התקשיתי להחריש כשבתקופת הרפורמה המשפטית/המהפכה המשטרית (להלן אכנה אותה: הרפורמה המשטרית)  רבים מבין חברי לקהיליית המשפטנים בישראל עשו ביודעין שימוש נפסד ולא נכון בתורת המשפט שלנו כדי לקדם את אמונותיהם (שאני שותף להן) בבחינת "המטרה מקדשת את כל האמצעים".  פרופ' יואב דותן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית אמר לאחר השבעה באוקטובר שהוא יצא נגד הרפורמה המשטרית משום ש"אם אני צריך לבחור בין ממלכת הכזבים של אהרון ברק לבין מלכות הטרור של איתמר בן גביר. אני נשאר עם האפשרות הראשונה". באומץ לב דותן הודה כי החשש מהרפורמה ומוביליה הכתיב חלק מהטיעונים נגדה במקום היצמדות לטיעונים משפטיים ודמוקרטיים נטולי הטיה. בכך הוא גם חשף רבים אחרים מבין מלומדי המשפט ששיווקו אמירות כאמיתות שאין לערער אחריהן רק מפני החשש (שאף אני שותף לו  בחלקו) מהרפורמה המשטרית שממשלת נתניהו לוין הובילה.   דבריו מבהירים גם מדוע חשוב לשוב ולהסביר לציבור הכללי כמו גם לפרחי המשפט את עקרונות היסוד של תורת המשפט לפני שהקנאים משני הצדדים השחיתוה. זו מטרתה הצנועה של סדרת ספרים קצרים זו. 

הספרים מבוססים על סדרות הרצאות שנתתי לאורך חודשי המאבק על הרפורמה המשטרית בכל מקום שהסכים לתת לי במה. בשל הצורך להנגיש את הנושא, מדובר במבט על בלבד. זאת, ללא ירידה לחריגים  שוליים אלא במקום שבו הם משנים את התמונה הכללית.  בהתאם, לא נוספו הפניות והערות שוליים. פרופ' גוגל וחבריו לרשתות מאפשרים היום לכל מי שרוצה להעמיק בכל סוגיה לעשות זאת בקלות בכוחות עצמו. אני ממליץ על כך. הטלת ספק היא אבן הראשה של  המשפט בכלל ושל החינוך המשפטי בפרט. כי זאת יש לזכור: המשפט אינו מדע אלא תופעה חברתית שמושפעת מאינספור פקטורים – חברתיים, כלכליים, תרבותיים, לאומיים, מגדריים ועוד. לכן כדאי לא לקבל דבר כתורה מסיני אלא נדרש תמיד לבדוק אותו ולאתגר את הנחות היסוד שלוו. אך ברור שזה תקף גם לגבי דברי שלי בסדרת ספרים זו.  
הספר השני בסדרה מוקדש לסוגיית מינוי השופטים לבית המשפט העליון. 

יובל אלבשן