הקדמה
עונג הוא פרודוקטיבי
בגיל שלושים וחמש אנשים רבים חושבים שהסקס הכי טוב בחייהם כבר מאחוריהם, אבל אצלי ההפך היה הנכון.
בדיוק בגיל הזה מצאתי את עצמי בסופה של עוד מערכת יחסים, והייתי מתוסכלת מאוד ממה שנראה לי כמעגל קסמים שאין דרך להיחלץ ממנו: דייטים, מערכת יחסים ופרדה. התחלתי לתהות: מה הבעיה שלי, לעזאזל? האם בכל הנוגע לסקס ולמערכות יחסים חסר לי איזה שבב?
עד אז כבר חוויתי כמובן סקס טוב. אולי אפילו נהדר. אבל בכל פעם שהכרתי מישהו, ברגע שהריגוש של מערכת יחסים חדשה פג, הסקס הפסיק לעניין אותי. באותם ימים לא ידעתי יותר מדי איך סקס עובד, ולא היה לי מושג שזה שכיח — ואפילו נורמלי — שהמשיכה תדעך בסוף ״תקופת ירח הדבש״ של היחסים. לכן בכל פעם שזה קרה הנחתי שמערכת היחסים מיצתה את עצמה, ובתוך זמן קצר גם אני מיציתי, וברחתי.
בשלב הזה הרגשתי בתוך תוכי שלא אוכל להמשיך עם המחזוריות הזאת לנצח. האמנתי שעומדות בפניי שתי אפשרויות שעליי לבחור מתוכן: להשלים עם כך שסקס לוהט יהפוך לנחלת העבר שנה או שנתיים אחרי תחילת מערכת היחסים, או להתחיל מחדש עם מישהו אחר בכל פעם שהבלתי נמנע יקרה והסקס יצטנן. שתי האפשרויות האלה לא הלהיבו אותי.
לראשונה בחיי שקלתי ברצינות את השאלה אם קיימת אפשרות שלישית. האם סקס נהדר יכול להחזיק מעמד? ואם כן, איך גורמים לו להישאר לוהט שנה אחרי שנה באותה מערכת יחסים?
במידה מסוימת תהיתי גם מה זה בכלל סקס נהדר ואם באמת חוויתי אותו. ידעתי כמובן שסקס זה נעים, אבל תמיד כשהחברות שלי דיברו על סקס מטורף, אני רק חייכתי והנהנתי. האמת היא שלא הייתי בטוחה על מה בדיוק הן מדברות.
מה הופך סקס למדהים? האם הייתי אמורה לחוות אורגזמה בכל פעם, לחוות כמה אורגזמות או לחוות אורגזמות פראיות, מופלאות בעוצמתן? מה שבטוח, הדברים האלה לא קרו לי. אפשר לומר שבני הזוג שלי תמיד חוו אורגזמה, אבל אני לא. המצב הזה גרם לי להרגיש מבולבלת, ולמען האמת, גם קצת כועסת. הנחתי שבני הזוג שלי אמורים לדעת איך לענג אותי, וכשזה לא קרה הנחתי שזאת אשמתם.
עכשיו אני כמובן מבינה כמה טעיתי. האמת היא שאני בעצמי לא ידעתי מה אני צריכה כדי ליהנות מסקס. אז איך מישהו אחר היה אמור לדעת? חוץ מזה, העובדה שלבני הזוג שלי לא היה מושג שאני לא חווה אורגזמות לא בדיוק עזרה. אם הסקס לא עשה לי את זה, פשוט זייפתי אורגזמה. עשיתי הצגה שלמה, עם הקשתה של הגב וגניחות וכל המהלכים שראיתי בסרטים. כשאני נזכרת בזה עכשיו, אני מתכווצת.
אז מצאתי את עצמי בגיל שלושים וחמש עם מעט מאוד מודעות למיניות שלי, בלי ניסיון בתקשורת טובה עם בני הזוג שלי בכל הקשור לסקס, ועם הרעיון שהסקס הטוב־עד־נהדר שחוויתי עד אז לא יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך. ממש מתכון מושלם לחיי מין מספקים, נכון?
אבל אני לא מאשימה את הגרסה הצעירה של עצמי. הבעיה שאני מתארת היא בעיה תרבותית ולא בעיה אישית של אמילי. התרבות שלנו מקדשת הכחשה, הקרבה עצמית, יצרנות בלתי נלאית וצניעות, ומעדיפה את כל אלה על פני עונג מיני. נוסף על כך, היא מציגה סקס כפעולה תבוסתנית שיש להתבייש בה.
בגלל זה דומה שאפילו בקרב החברות הכי אוהבות־סקס שלי יש הסכמה שבשתיקה שסקס לוהט הוא היבט זמני בלבד של החיים. לעיתים קרובות התפיסה הזאת הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. ראיתי אנשים שהיו משוחררים ובעלי דחף מיני גבוה מתחילים לנהל חיי מין משמימים ברגע שהשתקעו במערכת יחסים ארוכה. שמעתי מאות פעמים משפטים כמו "הוא צריך את הפורקן שלו, אז אני מכריחה את עצמי לעשות את זה פעם בשבועיים," או "אני תמיד הייתי בצד היוזם, והרגשתי שהצד האחר לא בעניין. הרגשתי דחייה מתמדת, עד שפשוט הפסקתי לנסות."
אזהרת ספוילר — זה לא חייב להיות ככה. עדיין לא הייתי בטוחה בזה, אבל הייתה לי הרגשה שאני לא רואה את התמונה המלאה. איך יכולתי לראות אותה אם בקושי דיברתי על סקס, אפילו עם החברות הכי קרובות שלי?
החלטתי שאם אני רוצה לפתח את השיחה וללמוד עוד על סקס, אני חייבת להתחיל לשאול שאלות.
ישבתי עם החברה הכי פתוחה שלי, זאת שיש לה הכי הרבה ביטחון, וביקשתי ממנה לתאר לי בפרטי פרטים חוויה מינית מדהימה שהייתה לה. זה היה מפגש השאלות והתשובות הראשון שלי על סקס (שאחריו היו עוד אלפים). שאלתי אותה את השאלות שתמיד רציתי לשאול: איך היו האורגזמות שלה, אילו תנוחות הכי נעימות לה, מה באמת קרה, רגע אחרי רגע, כשהיא עשתה סקס כל כך מטורף.
השיחה הזאת הובילה לשיחות אחרות. שיחות לא מתוכננות על סקס בארבע עיניים נהפכו לדיונים קבוצתיים בדירה שלי בסן פרנסיסקו. הזמנתי אליי עוד ועוד חברות ונשים זרות מעניינות כדי לדבר בפתיחות על סקס ומערכות יחסים. המטרה שלי בימים ההם — וגם בימים אלה — הייתה לשחרר לחופשי את השיחה על סקס.
השיחות שלנו היו מצחיקות וגלויות, ולמדתי המון! רציתי לשתף עוד אנשים בידע הזה.
בהסכמת המשתתפות התחלתי לתעד את השיחות, ובסופו של דבר הפכתי אותן לפודקאסט.
בקושי היו פודקאסטים כשהשקתי את ״סקס עם אמילי״ ב־2005. היו לי תקוות גדולות וציפיות נמוכות, ולא היה לי מושג אם מאזינים ימצאו בכלל את הפודקאסט, אבל הם מצאו אותו — בהמוניהם. מהרגע הראשון תיבת האימייל שלי הוצפה בשאלות על אקטים מיניים ספציפיים, פנטזיות, בעיות עם בני זוג, צרכים לא מסופקים, בלבול ודעיכת התשוקה. דיברתי עם המון אנשים שסקס הביך אותם ושהיו להם המון שאלות, אבל לא ידעו לאן לפנות. אז הם פנו אליי — אישה רגילה שחיפשה תשובות וניסתה להבין את הדבר הזה שקוראים לו סקס.
מהר מאוד נהייתי אובססיבית ורציתי ללמוד כל מה שאני יכולה על סקס ולשתף את הקהל שלי במידע. זאת הייתה הרגשה מדהימה כשאנשים כתבו לי ואמרו שהעצות שלי עזרו להם לשפר את חיי המין ואת מערכות היחסים שלהם. הרגשתי שמצאתי את הייעוד שלי.
כדי להמשיך ללמוד, החלטתי לעשות דוקטורט במיניות אנושית — צעד חשוב בדרך שלי לעבר העונג — ובמקום רק לשאול שאלות על סקס התחלתי גם לענות עליהן. אה, כן, וסוף כל סוף התחלתי לעשות את הסקס הכי טוב בחיים שלי.
הספר הזה מאגד את מה שלמדתי בדרך. אבל המסר הכי חשוב שלי הוא שכולנו צריכים לחנך את עצמנו מחדש בענייני סקס ועונג.
זוכרים את שיעורי החינוך המיני בבית הספר? אני לא יודעת מה איתכם, אבל שיעור החינוך המיני היחיד שקיבלתי היה שעה אחת בחטיבת הביניים, ובמקום ללמוד על תקשורת או על הסכמה, או חלילה על עונג מיני, לימדו אותנו בעיקר על הסיבות לפחד מסקס — או לפחות מסקס מחוץ לנישואים. בסוף יום הלימודים הזה האמנתי שאם אעשה סקס, בטח אידבק במחלת מין, איכנס להיריון ואולי אפילו אהיה בן אדם רע. ממש עושה חשק!
רבים מאיתנו ממשיכים לסחוב את הבלבול והפחד האלה גם בחיי המין הבוגרים שלנו ומפתחים רגשות של בושה ומבוכה ביחס לסקס. זה נכון במיוחד לאנשים שלא נמצאים בזוגיות, שמקבלים שוב ושוב את המסר שהסקס הכי טוב שהם יכולים לקוות לו הוא רדוד מבחינה רגשית, מעורר רחמים וחולף — סטוצים, מפגשים חד־פעמיים, סקס מזדמן או קשר של ״יזיזות״. גם אני האמנתי לזה, וכנראה בגלל זה דילגתי ממערכת יחסים אחת לאחרת במקום ליהנות מסקס מזדמן, שהיום אני יודעת שיכול להיות נפלא ומספק אם הצדדים נכנסים אליו במודע ויודעים מה הם רוצים ממנו.
כן, היה לי ברור שהבעיות שלי עם סקס הן לא הבעיות שלי בלבד. אבל בעצם הן גם לא באמת היו בעיות מיניות. לתרבות שלנו יש בעיה עם עונג באופן כללי. עונג מיני הוא רק סוג אחד של עונג, שכולל כל דבר שעושה לנו טוב ונעים.
עונג הוא הרגל, פרקטיקה, והוא מעורר את החושים שלנו: יופיו החזותי של הטבע, צליל הצחוק של חברינו, ניחוח של נר שאנחנו אוהבים, הטעם העשיר של עוגיית בראוני חמימה או המגע המרגיע של עיסוי. עונג מזכיר לנו שאנחנו חיים.
רבים מאיתנו בכלל לא מבינים כמה מעט עונג אנחנו חווים. אנחנו בונים את כל חיינו סביב הימנעות מעונג והרעבה עצמית. אנחנו ״עושים את המכה״, מעודדים צמיחה ומזיזים הרים, וביום טוב אנחנו עושים את כל המטלות ברשימה שלנו ומרגישים פרודוקטיביים ומוסריים.
את יתרונותיו של העונג קשה לתרגם לכסף, ולכן בחברה שלנו העונג נחשב חסר ערך. אנחנו משבחים את האימא ״גיבורת העל״ שעושה הכול, את האנשים שעובדים הכי קשה ומקריבים הכי הרבה, אבל לא את האנשים שיוצאים להליכה ביער באמצע היום או מפנקים את עצמם בממתק האהוב עליהם או סתם מאוננים. כשאנחנו מקדישים זמן לעצמנו ולעונג שלנו אנחנו מרגישים אשמים ואנוכיים (דרך אגב, גם לי עדיין קשה עם זה).
לתבשיל הבושה הזה נוספים גם המסרים התרבותיים בקשר לסוגי הגופים שמגיע להם לחוות עונג. לאחרונה אפשר לראות שינוי בתחום הזה, אבל הילדוּת של כמעט כל מי שגדלו לפני שכתבתי את הספר הזה הייתה ספוגה בדימויים שקובעים מי ראוי לחוות עונג, ובאופן כללי אפשר לומר שגוף שנתפס כראוי לעונג היה לבן, צעיר, רזה וסיסג'נדר.
אז הרשו לי לומר כבר עכשיו — אני שמה זין על כל זה. לכל אורך הספר הזה המטרה שלי היא לעזור לכם להיפרד מהתפיסה שלפיה המרדף אחר עונג הוא משהו שרק לאנשים מסוימים מותר לעשות או שהוא אנוכי במהותו, ואפילו שאנוכיות היא דבר רע! אני רוצה שתאמצו את התפיסה שלפיה לא משנה מי אתם, אתם ראויים לחוות עונג. נקודה.
ולא זו בלבד אלא שאתם חייבים לעצמכם — ולעולם — לחוות עונג. הגיע הזמן להגדיר מחדש מהי פרודוקטיביות. פרודוקטיביות בהגדרתה היא קבלת החלטות מכוונת כדי להגשים מטרה. אז אם המטרה שלכם היא להיות מאושרים, מסופקים, מחוברים לגוף ומלאי שמחת חיים, המרדף אחר העונג הוא בדיוק מה שאתם צריכים לעשות כדי להגשים את המטרה הזאת.
דרך אגב, בלי חיים של עונג ותחושות הריגוש ושמחת החיים שמלווים אותם, אתם יכולים לשכוח מעונג מיני. כשאנחנו מפתחים מערכת יחסים בריאה עם עונג, אנחנו יודעים מתי אנחנו מסופקים ומתי אנחנו רוצים עוד. זה מפני שעונג מעוניין לזרום בחופשיות, בלי כל מיני מחשבות פולשניות של דאגה, שיפוטיות או פחד, וכאשר הוא עושה את זה הוא מחדד את האינטואיציה שלנו לגבי תשוקה וסיפוק — מרכיבים חיוניים בעונג מיני.
עונג הוא דבר בריא מאוד, ואסור היה לו להתמזג עם אשמה מלכתחילה. אם אתם חשדניים כלפי עונג (כמו שאני הייתי פעם), אני מקווה שעד סוף הספר הזה תרגישו בטוחים שהעונג שלכם הוא זכותכם הטבעית ותתבעו אותו בחזרה.
אבל עשו את זה נכון. אני לא תומכת בהדוניזם מוחלט או מציעה לכם להתענג על צפייה אינסופית בטלוויזיה, על אכילת גלידה לארוחת בוקר, צהריים וערב, ועל אוננות עשרים פעם ביום. אני כמובן מגזימה כדי לחדד את הנקודה שלי, אבל יש הבחנה חשובה בין עונג מנכיח לעונג מאלחש.
ברגע של עונג קשוב ומחובר לגוף, בין שאנחנו חווים אורגזמה ובין שאנחנו מנגנים בכלי נגינה, אנחנו נמצאים במצב של זרימה ואין לנו ברירה אלא להיות נוכחים. זוהי חוויה שונה מאוד מהתנתקות מהרגשות ומהגוף שלנו בעת גלילה ממושכת ברשתות החברתיות, שתייה מופרזת של אלכוהול או בזבוז כסף שאין לנו. אנחנו מעוניינים בסוג העונג הנוכח. אני רוצה שתרגישו יותר, ולא שתשׁחקו את רמת הרגישות שלכם עד שכבר לא תרגישו דבר.
וזה מביא אותי (סוף־סוף!) אליכם. לקחתם את הספר הזה ליד כי אתם רוצים לחוות יותר עונג, בייחוד עונג מיני, ועמוק בפנים אתם יודעים שאתם ראויים לכך. אז מה עוצר בעדכם?
אולי אתם מפחדים שאתם לא עושים את זה נכון או שהניצוץ המיני במערכת היחסים שלכם כבה ואתם רוצים נואשות להצית אותו מחדש. אולי אתם חווים כאב פיזי או אי נוחות בזמן סקס, מרגישים שאתם מגיעים לאורגזמה מהר מדי או אולי מעולם לא חוויתם אורגזמה. אולי אתם רוצים להיות מאהבים טובים יותר ולא יודעים איפה להתחיל. או אולי אתם דווקא מסופקים ויש לכם יצר מיני הרפתקני, אבל אתם פשוט רוצים ללמוד עוד כמה טריקים.
דבר אחד בטוח: לא משנה מה השאלה או הבעיה או הבלבול שיש לכם בקשר לסקס, אני יכולה לעזור, כי התכונה הכי חשובה שאתם צריכים כדי לנהל חיי מין מספקים לגמרי — סקרנות מינית — כבר קיימת אצלכם. בין שאתם רוצים ללמוד איך לעשות מין אוראלי מדהים, איך לחקור קינק או פשוט איך לדבר על סקס בלי לצחוק, אתם תלמידים של מיניות. והראש הפתוח והסקרנות הם כל מה שאתם צריכים כדי להתחיל לחוות סקס מהחלומות.
כשאנשים שואלים אותי שאלות בפודקאסט, יש לי רק כמה דקות קצרות להקשיב ולתת עצה. פעמים רבות אני מצטערת שאני לא יכולה לשבת עם האנשים האלה ולדבר כל היום, לשמוע את כל הניואנסים של הבעיה שלהם ולהתמודד איתה באופן מעמיק. אבל עכשיו, עם הספר הזה, סוף־סוף יש לי הזדמנות לעשות זאת.
הספר נועד לאפשר לנו לבלות זמן ביחד וללמוד כל מה שיש על סקס — בלי מעצורים. אני יכולה לתת לכם טיפים על טכניקות מיניות מהבוקר עד הערב, ובין עמודי הספר הזה תמצאו המון כלים שימושיים לשיפור חיי המין שלכם ולפיתוח מיומנויות חדשות, אבל אני עוד יותר מתרגשת לצלול עמוק יותר ולדבר על השכבות הפסיכולוגיות של העונג, על המחסומים שאולי עוצרים אתכם ולא מאפשרים לכם להגביר אותו, ועל דרכים יעילות לדבר על סקס עם בן או בת הזוג שלכם.
לכל אורך הספר שזורה פילוסופיית העונג האישית שלי, ואני מקווה שתוכלו להתאים את צורת החשיבה שלכם אליה. אולי עונג הוא בכלל לא השטן הקטן שיושב לנו על הכתף? אולי עונג כלל אינו מפתה אותנו לחטוא או מדרדר אותנו לאנוכיות, לעצלנות, לחמדנות או לכשל מוסרי אחר?
אולי כל הזמן הזה העונג היה דווקא המלאך שיושב על הכתף השנייה?
ואיך אפשר להתחיל להשתמש במלאך הזה? כדי להשיב על השאלה הזאת, חגרו חגורות, קחו שפופרת של חומר סיכה ופתחו את הראש כמה שיותר. אני לוקחת אתכם למסע תענוגות, אז התכוננו.
בראש ובראשונה נלמד על אינטליגנציה מינית — פרדיגמה רדיקלית חדשה שתעזור לכם להבין את עצמכם כיצור מיני ולהיות חכמים יותר בכל הקשור לסקס. חמשת עמודי התווך של האינטליגנציה המינית הם חיבור לגוף, בריאות, שיתוף פעולה, ידע עצמי וקבלה עצמית. ככל שתפתחו את האינטליגנציה המינית שלכם, כך תוכלו להעניק ולקבל יותר עונג.
אחר כך נלמד על גנבי העונג השכיחים שיכולים למנוע מאיתנו ליהנות הנאה מלאה מסקס, ואעזור לכם לזהות בעצמכם את הגנבים החמדנים ביותר שלכם. כדי לעשות יותר סקס וכדי לעשות סקס טוב יותר, אנחנו צריכים קודם כול לזהות את הכוחות ששודדים את העונג שלנו ולחסל אותם אחת ולתמיד.
בין שאתם חדשים בסצנה ובין שאתם מקצוענים עתירי ניסיון, תצטרכו ללמוד דרכים חדשות לעשות סקס לבד — כלומר, לאונן. באמצעות אוננות נוכחת תגלו ערוצי עונג חדשים שתוכלו להשתמש בהם יחד עם בן או בת הזוג שלכם ולהמשיך לענג את עצמכם לבד.
נלמד גם למה תקשורת היא סיכוך. לא סתם זוהי אחת העצות השכיחות ביותר שאני נותנת. תקשורת היא מרכיב חיוני לחיי מין לוהטים. זה יכול להיות מפחיד ומביך להביע בקול את התשוקות שלנו ואת הבקשות שלנו ואת הביקורת שלנו בקשר לסקס. אני מבינה את זה. השיחות האלה יכולות להרוג מערכת יחסים או שהן יכולות לעזור לכם להקפיץ את חיי המין שלכם לרמה הבאה. נצטרך לוודא שאנחנו משיגים את התוצאה האחרונה ולא את הראשונה.
כן, אתם הולכים לחוות אורגזמה. הרגע שחיכיתם לו. ולא משנה אילו אורגזמות אתם חווים כיום — גם אם מעולם לא חוויתם אורגזמה — המטרה שלי היא שתתחילו לחוות אותן לעיתים קרובות יותר ובעוצמות גבוהות יותר. אני אסביר בדיוק איך אורגזמה עובדת, בין שיש לך פות ובין שיש לך פין, ואיך אפשר לנצל את תהליך העוררות כדי להעצים את החוויה.
נצלול עמוק (כל כך קשה להימנע ממשחקי מילים) לסקס אוראלי ונלמד את השיטות הטובות ביותר לענג פין או פות. רבים מאיתנו מתקשים להיפתח אל העונג במחלקה הזאת, ולכן חשוב לי לעזור לכם להרגיש מועצמים בשתי העמדות — המעניקה והמקבלת.
אחר כך נבחן איך להפיק הרבה יותר עונג מכמה תנוחות סקס קלאסיות. אולי אתם חושבים שאתם יודעים הכול בנושא הזה, אבל אני מבטיחה לכם שיש שינויים קטנים אבל חשובים שיגרמו לכם לשקול מחדש תנוחות שפסלתם מכול וכול ושיחזירו לתנוחות החביבות והמוכרות את הניצוץ שלהן.
נוסיף לתפריט העונג שלנו אקט מיני שאני מקבלת עליו אינסוף שאלות ויש עליו טאבו רציני: סקס אנאלי. אתייחס להיגיינה, לצעצועים, לאורגזמות אנאליות (זה לא מיתוס), ולשאלה כיצד לחקור את האקט המסתורי הזה בהנאה, בין שאתם רק מתחילים ובין שלא.
לאחר מכן נלמד איך לחקור ולשחק באמצעות סקס. לעונג יש יותר מטעם אחד — והוא בהחלט לא רק וניל — והפרק הזה יהיה חקירה באזור חף משיפוטיות של קינקים ובי־די־אס־אם (בתור התחלה נפרק את המושג הזה), משחקי כוח, וכל מיני משחקים שאולי חשבתם עליהם ואולי לא.
לבסוף נעסוק במערכות יחסים אלטרנטיביות, שנעשות יותר ויותר שכיחות. גם אם זה לא בשבילכם, כדאי להשקיע זמן ולחשוב על כל האפשרויות העומדות בפניכם ולקבל החלטה מודעת.
כך ייראה המסע שלנו, ואני מקווה שעד שתגיעו לסוף הספר הזה תוכלו להיכנס לכל סיטואציה מינית — מפגש יחיד, סקס עם בן או בת הזוג שלכם זה עשרים שנה או סטוץ חדש — בתחושה חדשה של ביטחון עצמי (ולא בפקפוק עצמי); במתח מהסוג הסקסי (ולא בחרדה); בתחושה של גילוי (ולא של מומחיות); בתחושה של סקרנות (ולא של שעמום); ובמקום אשמה, בושה או כל תפיסה מגבילה אחרת, אני מקווה שתוכלו לדמיין אופק רחב של מקומות ארוטיים שתוכלו ללכת אליהם.
לאורך הספר אני כותבת מדי פעם ״אם יש לך פות״ ו״אם יש לך פין״ במקום ״אם את אישה״ ו״אם אתה גבר״. המטרה שלי היא שכולם ירגישו שייכים - סיסג'נדר, טרנסג'נדר וכל מה שביניהם. אני נותנת עצות על בסיס איברי מין, ולא על בסיס זהות מגדרית או ביטוי מגדרי. זהו אזור חף משיפוטיות. כולכם מוזמנים.1
עשיתי כמיטב יכולתי לכלול את כל הקשת האנושית ולתת דוגמאות למערכות יחסים ממגוון סוגים. זה חשוב לי מאוד. אבל רוב השאלות שאני מקבלת מגיעות מזוגות הטרו־נורמטיביים, אז יכול להיות שתיתקלו במעט יותר חוויות מהסוג הזה לאורך הספר.
לא משנה מי אתם, אני מקווה שתלחצו על כפתור האתחול מחדש של העונג ותאמינו באמת ובתמים שאתם ראויים לעונג ולסיפוק — שתזהו ותחקרו את מה שגורם לכם להרגיש נעים בגוף ותתחילו לעשות את זה יותר.
אבל חשוב מכך, אני מקווה שהקריאה בספר הזה תעזור לכם לפתח נוכחות חדשה סביב סקס, כדי שתוכלו לגלות איך לזהות את העונג הייחודי שלכם ולייצר עוד ממנו. כשתעשו זאת תתחילו לשלב עונג, כולל עונג מיני, בחיים שלכם, בין שאתם במערכת יחסים ובין שלא. אני מבטיחה לכם שככל שהמודעות העצמית המינית שלכם תגבר, כך יגבר גם הביטחון שלכם. סוף־סוף תחזיקו במפתח לחיים מלאי העונג שנועדתם לחיות. ולחשוב שהוא חיכה לכם ממש כאן, כל הזמן הזה!
החושניות שלכם מתעוררת. בואו נתעורר יחד איתה.