חזיון תעתועים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חזיון תעתועים

חזיון תעתועים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: טפר
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 130 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 7 דק'

תקציר

פַּעַם בְּחוֹף הַיָּם,/ בֵּין חָמֵשׁ לְשֵׁשׁ,/ הַחַמָּה כַּדּוּר שֶׁל אֵשׁ,/ 
טוֹבֶלֶת בְּמֵימֵי הַיָּם/ רֶגֶל אַחַר רֶגֶל,/ גְּבִירָה עֲגַלְגַּלָּה,/ בּוֹחֶנֶת
חֻמָּם שֶׁל הַמַּיִם/ בְּשִׂמְלַת מַלְמָלָה,/ כְּכַלָּה בְּלֵיל כְּלוּלוֹתֶיהָ/
נשִֵּׂאת בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ,/ מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרֵי אֶלֶף פָּנֶיהָ,/
וּבְכָל זֹאת גְּלוּיָה כָּל כָּךְ,/ וּסְבִיבָהּ שְׁבִיבֵי עַרְפִלִּים/ בְּמַגָּעָהּ
הַלּוֹהֵט עִם הַמַּיִם,/ כְּהִנּוּמָה יִקְרַת עֵרֶךְ/ סוֹכֶכֶת עַל הָעֵיניִַם,/
וְעַנְנֵי עֶרֶב, לְבוּשִׁים חֲלִיפוֹת כֵּהוֹת,/ סוֹבְבִים סְבִיבָהּ כְּמִנְהַג
הַקָּפוֹת,/ טַבַּעַת שֶׁל אֵשׁ עֲנוּדָה סְבִיבָהּ/ כְּסֵמֶל לְקֶשֶׁר אַמִּיץ,/
לְעוֹלָם לֹא תֵּעָלֵם,/ כָּךְ הִיא מַבְטִיחָה,/ נְמַסָּה לְאִטָּהּ בֵּינוֹת
לַגַּלִּים,/ מוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ קֶצֶף לָבָן שֹׁבֶל שִׂמְלָתָה./ חֶזיְוֹן
תַּעְתּוּעִים,/ זקֵָן אֶחָד אוֹמֵר,/ חֶזיְוֹן תַּעְתּוּעִים.

חזיון תעתועים הוא אסופה של שירים שנכתבו לאורך שנים ארוכות כמראה המשקפת ומהדהדת תקופות של שמחה ועצב, הולדת ומוות, תקווה ואכזבה. וגם אם לרגע נדמה כי הרגשות הללו לא ישובו עוד לנבוע, הרי שבמשנהו הם שוב מפעמים ומפכים בעוז, או בקול ענות חלושה, כמעיין בלתי נדלה. זהו חזיון תעתועים, כי בעצם כל מה שאתה רואה  ומרגיש מתעתע בך לחשוב שהוא אמת נצחית אך סופו שישתנה ‑ העצב ייהפך לשמחה, השמחה תפנה את מקומה לעצב, האהבה תדעך ואז תשוב לפרוח, הנאמנות זמנית היא וההתרגשות פגת תוקף.

אלדד תירוש, יליד ישראל ( 1958) נשוי ואב לשתי בנות. זהו ספרו הראשון.

פרק ראשון

חזיון תעתועים

------------------------------

פַּעַם בְּחוֹף הַיָּם,

בֵּין חָמֵשׁ לְשֵׁשׁ,

הַחַמָּה כַּדּוּר שֶׁל אֵשׁ,

טוֹבֶלֶת בְּמֵימֵי הַיָּם

רֶגֶל אַחַר רֶגֶל,

גְּבִירָה עֲגַלְגַּלָּה,

בּוֹחֶנֶת חֻמָּם שֶׁל הַמַּיִם

בְּשִׂמְלַת מַלְמָלָה,

כְּכַלָּה בְּלֵיל כְּלוּלוֹתֶיהָ

נִשֵּׂאת בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ,

מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרֵי אֶלֶף

פָּנֶיהָ,

וּבְכָל זֹאת גְּלוּיָה כָּל כָּךְ,

וּסְבִיבָהּ שְׁבִיבֵי עַרְפִלִּים

בְּמַגָּעָהּ הַלּוֹהֵט עִם הַמַּיִם,

כְּהִינוּמָה יִקְרַת עֵרֶךְ

סוֹכֶכֶת עַל הָעֵינַיִם,

וְעַנְנֵי עֶרֶב, לְבוּשִׁים בַּחֲלִיפוֹת

כֵּהוֹת,

סוֹבְבִים סְבִיבָהּ כְּמִנְהַג

הַקָּפוֹת,

טַבַּעַת שֶׁל אֵשׁ עֲנוּדָה סְבִיבָהּ

כְּסֵמֶל לְקֶשֶׁר אַמִּיץ,

לְעוֹלָם לֹא תֵּעָלֵם,

כָּךְ הִיא מַבְטִיחָה,

נְמַסָּה לְאִטָּהּ בֵּינוֹת לַגַּלִּים,

מוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ קֶצֶף לָבָן

שֹׁבֶל שִׂמְלָתָהּ.

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,

זָקֵן אֶחָד אוֹמֵר,

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים.

 

הִבַּטְתִּי לְעֶבְרוֹ,

מִסְתַּכֵּל עַל הַיָּם,

כָּל יוֹם בֵּין חָמֵשׁ לְשֵׁשׁ,

לְאֹרֶךְ הַטַּיֶּלֶת

מִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ,

מִרְצֶפֶת אַחַר מִרְצֶפֶת,

וְתָמִיד בְּשָׁעָה קְבוּעָה

נֶעֱצָר לְיַד הַמַּעֲקֶה הֶחָלוּד,

מַנִּיחַ עָלָיו יָדוֹ הַבְּלוּיָה,

צְרוּבָה בִּכְתָמִים שֶׁל

נְחֹשֶׁת,

וּלְרֶגַע שְׁנֵיהֶם מִתְמַזְּגִים

לְגוּף אֶחָד,

וְאָז הוּא מַבִּיט בַּחַמָּה

כְּעָלֶה נִרְעָד,

עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת נִדְלָקוֹת

לְפֶתַע,

וְגֵווֹ הַשָּׁחוּחַ מִזְדַּקֵּף לְרֶגַע,

הַבְּרִיזָה מְפַתֶּלֶת

שְׂעָרוֹ הַלָּבָן,

מִתְנַגֶּשֶׁת בִּכְנַף מְעִילוֹ

הַמְּרֻפָּט,

עַד שֶׁאַט אַט

הוּא חוֹזֵר וְקָמֵל,

שׁוֹקֵעַ בְּקֶצֶב אֶחָד

עִם הַשֶּׁמֶשׁ.

 

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,

הוּא אוֹמֵר,

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים.

 

עַל הַחוֹף לֹא נִשְׁאָר

אַף אֶחָד

מִלְּבַד זוּג בּוֹדֵד,

מְהַלְּכִים לְאֹרֶךְ

קַו הַגֵּאוּת,

אוֹחֲזִים יָדַיִם,

וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה

תְּלוּיוֹת נַעֲלַיִם,

 

מִכְנְסֵיהֶם מְקֻפָּלִים

בְּגֹבַהּ הַבִּרְכַּיִם.

מִמְּקוֹם עָמְדִּי נִרְאִים

כְּזוּג צְלָלִיּוֹת עַל

רֶקַע הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

כִּתְמוּנַת נוֹף

בְּאַלְבּוֹם יָשָׁן,

נוֹשְׂאִים עִמָּם כָּל אֶחָד

אֶת סוֹדוֹ הַקָּטָן.

עַל פִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ

אוֹחֲזִים הַיָּדַיִם,

הֵם מַכִּירִים לְכָל הַיּוֹתֵר

שָׁבוּעַ־שְׁבוּעַיִם.

רָצִיתִי לָרֶדֶת לַחוֹף

וּלְהַלֵּךְ לְצִדָּם,

אוּלַי יִדְבַּק גַּם בִּי

מַשֶּׁהוּ מִתְּמִימוּתָם.

 

וְהַזָּקֵן צוֹחֵק אֶת

צְחוֹקוֹ הַצָּרוּד;

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,

הוּא אוֹמֵר,

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים.

 

יולי 1985

 

סובב לאחור
------------------------------

לאשתי האהובה איילת, לרגל יום נישואינו ה־25

 

כְּמוֹ הָעֵץ שֶׁהִשִּׁיר עָלָיו בַּסְּתָו

וְיָדַע שֶׁיָּשׁוּב לַעֲטוֹתָם בָּאָבִיב;

כְּמוֹ הַנַּחַל שֶׁהַקַּיִץ יִבֵּשׁ לְאַכְזָב

וְיָשׁוּב לִזְרֹם בְּיוֹם שְׁטוּף גֶּשֶׁם סָבִיב;

כְּמוֹ הַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ בְּבֹקֶר שֶׁכֻּלּוֹ מְבוּכָה

הַנִּרְגָּע לוֹ רֶגַע אֶחָד אַחֲרֵי כֵן;

כְּמוֹ הָעֶצֶב שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה;

כְּמוֹ הַשַּׁלְוָה שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתָךְ בְּחֵן.

 

כָּךְ אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּמוֹצָאֵי הַיּוֹם,

כָּךְ אַחְזִיר לָךְ עַל הָאוֹר וְהַחֹם.

שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אֲנִי נִמְנָע מִלְּהַרְפּוֹת,

מְפַחֵד שֶׁיּוֹם אֶחָד אֶסְתּוֹבֵב שׁוּב לְאָחוֹר;

אֱלֹהִים כַּמָּה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְאַכְזֵב,

לֹא לָתֵת לָךְ רֶגַע אֶחָד לִבְחֹר.

 

כְּמוֹ הַטַּל שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ מִיָּד אַחֲרֵי הַזְּרִיחָה

וְשָׁב לַיְלָה אַחֲרֵי לְהוֹתִיר אֶגְלֵי דִּמְעָה;

כְּמוֹ אַתְּ שֶׁאַף פַּעַם לֹא נִרְאֵית בּוֹכָה

וְעַכְשָׁו מַזִּילָה לְעַצְמֵךְ דִּמְעָה שְׁקוּפָה;

כָּךְ רָצִיתִי לְקַבֵּל אוֹתָךְ בִּלְתִּי נִגְמֶרֶת

וּבְכָל זֹאת עֲבוּרִי כָּל כָּךְ צְפוּיָה,

לִנְצֹר אוֹתָךְ לְעַצְמִי בּוֹהֶקֶת וְזוֹהֶרֶת,

עֵירֹמָה בְּבֶגֶד מֶשִׁי חָלָק עֲטוּיָה.

 

כָּךְ אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּמוֹצָאֵי הַיּוֹם,

כָּךְ אַחְזִיר לָךְ עַל הָאוֹר וְהַחֹם.

שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אֲנִי נִמְנָע מִלְּהַרְפּוֹת

וְיוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם אֶחָד אֶסְתּוֹבֵב שׁוּב לְאָחוֹר;

אֱלֹהִים כַּמָּה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְאַכְזֵב,

לֹא לָתֵת לָךְ רֶגַע אֶחָד לִבְחֹר.

 

אֲהוּבָה שֶׁלִּי.

 

אוקטובר 2017

עוד על הספר

  • הוצאה: טפר
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 130 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 7 דק'
חזיון תעתועים אלדד תירוש

חזיון תעתועים

------------------------------

פַּעַם בְּחוֹף הַיָּם,

בֵּין חָמֵשׁ לְשֵׁשׁ,

הַחַמָּה כַּדּוּר שֶׁל אֵשׁ,

טוֹבֶלֶת בְּמֵימֵי הַיָּם

רֶגֶל אַחַר רֶגֶל,

גְּבִירָה עֲגַלְגַּלָּה,

בּוֹחֶנֶת חֻמָּם שֶׁל הַמַּיִם

בְּשִׂמְלַת מַלְמָלָה,

כְּכַלָּה בְּלֵיל כְּלוּלוֹתֶיהָ

נִשֵּׂאת בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ,

מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרֵי אֶלֶף

פָּנֶיהָ,

וּבְכָל זֹאת גְּלוּיָה כָּל כָּךְ,

וּסְבִיבָהּ שְׁבִיבֵי עַרְפִלִּים

בְּמַגָּעָהּ הַלּוֹהֵט עִם הַמַּיִם,

כְּהִינוּמָה יִקְרַת עֵרֶךְ

סוֹכֶכֶת עַל הָעֵינַיִם,

וְעַנְנֵי עֶרֶב, לְבוּשִׁים בַּחֲלִיפוֹת

כֵּהוֹת,

סוֹבְבִים סְבִיבָהּ כְּמִנְהַג

הַקָּפוֹת,

טַבַּעַת שֶׁל אֵשׁ עֲנוּדָה סְבִיבָהּ

כְּסֵמֶל לְקֶשֶׁר אַמִּיץ,

לְעוֹלָם לֹא תֵּעָלֵם,

כָּךְ הִיא מַבְטִיחָה,

נְמַסָּה לְאִטָּהּ בֵּינוֹת לַגַּלִּים,

מוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ קֶצֶף לָבָן

שֹׁבֶל שִׂמְלָתָהּ.

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,

זָקֵן אֶחָד אוֹמֵר,

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים.

 

הִבַּטְתִּי לְעֶבְרוֹ,

מִסְתַּכֵּל עַל הַיָּם,

כָּל יוֹם בֵּין חָמֵשׁ לְשֵׁשׁ,

לְאֹרֶךְ הַטַּיֶּלֶת

מִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ,

מִרְצֶפֶת אַחַר מִרְצֶפֶת,

וְתָמִיד בְּשָׁעָה קְבוּעָה

נֶעֱצָר לְיַד הַמַּעֲקֶה הֶחָלוּד,

מַנִּיחַ עָלָיו יָדוֹ הַבְּלוּיָה,

צְרוּבָה בִּכְתָמִים שֶׁל

נְחֹשֶׁת,

וּלְרֶגַע שְׁנֵיהֶם מִתְמַזְּגִים

לְגוּף אֶחָד,

וְאָז הוּא מַבִּיט בַּחַמָּה

כְּעָלֶה נִרְעָד,

עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת נִדְלָקוֹת

לְפֶתַע,

וְגֵווֹ הַשָּׁחוּחַ מִזְדַּקֵּף לְרֶגַע,

הַבְּרִיזָה מְפַתֶּלֶת

שְׂעָרוֹ הַלָּבָן,

מִתְנַגֶּשֶׁת בִּכְנַף מְעִילוֹ

הַמְּרֻפָּט,

עַד שֶׁאַט אַט

הוּא חוֹזֵר וְקָמֵל,

שׁוֹקֵעַ בְּקֶצֶב אֶחָד

עִם הַשֶּׁמֶשׁ.

 

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,

הוּא אוֹמֵר,

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים.

 

עַל הַחוֹף לֹא נִשְׁאָר

אַף אֶחָד

מִלְּבַד זוּג בּוֹדֵד,

מְהַלְּכִים לְאֹרֶךְ

קַו הַגֵּאוּת,

אוֹחֲזִים יָדַיִם,

וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה

תְּלוּיוֹת נַעֲלַיִם,

 

מִכְנְסֵיהֶם מְקֻפָּלִים

בְּגֹבַהּ הַבִּרְכַּיִם.

מִמְּקוֹם עָמְדִּי נִרְאִים

כְּזוּג צְלָלִיּוֹת עַל

רֶקַע הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

כִּתְמוּנַת נוֹף

בְּאַלְבּוֹם יָשָׁן,

נוֹשְׂאִים עִמָּם כָּל אֶחָד

אֶת סוֹדוֹ הַקָּטָן.

עַל פִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ

אוֹחֲזִים הַיָּדַיִם,

הֵם מַכִּירִים לְכָל הַיּוֹתֵר

שָׁבוּעַ־שְׁבוּעַיִם.

רָצִיתִי לָרֶדֶת לַחוֹף

וּלְהַלֵּךְ לְצִדָּם,

אוּלַי יִדְבַּק גַּם בִּי

מַשֶּׁהוּ מִתְּמִימוּתָם.

 

וְהַזָּקֵן צוֹחֵק אֶת

צְחוֹקוֹ הַצָּרוּד;

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,

הוּא אוֹמֵר,

חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים.

 

יולי 1985

 

סובב לאחור
------------------------------

לאשתי האהובה איילת, לרגל יום נישואינו ה־25

 

כְּמוֹ הָעֵץ שֶׁהִשִּׁיר עָלָיו בַּסְּתָו

וְיָדַע שֶׁיָּשׁוּב לַעֲטוֹתָם בָּאָבִיב;

כְּמוֹ הַנַּחַל שֶׁהַקַּיִץ יִבֵּשׁ לְאַכְזָב

וְיָשׁוּב לִזְרֹם בְּיוֹם שְׁטוּף גֶּשֶׁם סָבִיב;

כְּמוֹ הַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ בְּבֹקֶר שֶׁכֻּלּוֹ מְבוּכָה

הַנִּרְגָּע לוֹ רֶגַע אֶחָד אַחֲרֵי כֵן;

כְּמוֹ הָעֶצֶב שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה;

כְּמוֹ הַשַּׁלְוָה שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתָךְ בְּחֵן.

 

כָּךְ אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּמוֹצָאֵי הַיּוֹם,

כָּךְ אַחְזִיר לָךְ עַל הָאוֹר וְהַחֹם.

שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אֲנִי נִמְנָע מִלְּהַרְפּוֹת,

מְפַחֵד שֶׁיּוֹם אֶחָד אֶסְתּוֹבֵב שׁוּב לְאָחוֹר;

אֱלֹהִים כַּמָּה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְאַכְזֵב,

לֹא לָתֵת לָךְ רֶגַע אֶחָד לִבְחֹר.

 

כְּמוֹ הַטַּל שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ מִיָּד אַחֲרֵי הַזְּרִיחָה

וְשָׁב לַיְלָה אַחֲרֵי לְהוֹתִיר אֶגְלֵי דִּמְעָה;

כְּמוֹ אַתְּ שֶׁאַף פַּעַם לֹא נִרְאֵית בּוֹכָה

וְעַכְשָׁו מַזִּילָה לְעַצְמֵךְ דִּמְעָה שְׁקוּפָה;

כָּךְ רָצִיתִי לְקַבֵּל אוֹתָךְ בִּלְתִּי נִגְמֶרֶת

וּבְכָל זֹאת עֲבוּרִי כָּל כָּךְ צְפוּיָה,

לִנְצֹר אוֹתָךְ לְעַצְמִי בּוֹהֶקֶת וְזוֹהֶרֶת,

עֵירֹמָה בְּבֶגֶד מֶשִׁי חָלָק עֲטוּיָה.

 

כָּךְ אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּמוֹצָאֵי הַיּוֹם,

כָּךְ אַחְזִיר לָךְ עַל הָאוֹר וְהַחֹם.

שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אֲנִי נִמְנָע מִלְּהַרְפּוֹת

וְיוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם אֶחָד אֶסְתּוֹבֵב שׁוּב לְאָחוֹר;

אֱלֹהִים כַּמָּה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְאַכְזֵב,

לֹא לָתֵת לָךְ רֶגַע אֶחָד לִבְחֹר.

 

אֲהוּבָה שֶׁלִּי.

 

אוקטובר 2017