יוגה טרנסנדנטלית

מבוא

העצה היא להתחיל לתרגל יוגה ברמה הפיזית, המנטלית והאינטלקטואלית, להמשיך בתרגול ולחיות את היוגה בחיי היום יום ברמה של העצמי. יוגה תעזור לאדם להתקדם בכל רמות החיים: הפיזית, המנטלית, האינטלקטואלית, וגם ברמה של ההוויה הטרנסנדנטלית. יוגה היא אחדות, והמטרה של היוגה היא להביא יותר ויותר את האחדות השלֵמה לשדה הריבוי, כלומר לתחום המשתנה של החיים.

אחת האמרות ביוגה טוענת שיוגה היא פעילות נעלה. כשאנו רוצים פעולה איכותית יותר יש לתרגל יוגה בכל הרמות. גם מדיטציה טרנסנדנטלית היא יוגה. הייתי צריך לתת לה שם חדש ולקרוא לה מדיטציה טרנסנדנטלית מכיוון שהרגשתי שיוגה הובנה בדרך כלל במונחים של תרגולים פיזיים. גם תרגולים פיזיים הם יוגה, אך הם מבטאים רק רמה אחת של יוגה — יוגה קיימת ברמה המנטלית, האינטלקטואלית ובמצב של ייחוס עצמי.

בזמן תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית התודעה שלנו מתייחסת לגמרי לעצמה. זהו השדה המאוחד של כל חוקי הטבע, שדה התודעה הבסיסי ביותר לכל ההתפתחות הפיזית. יוגה היא מילה טובה, אולם יש להבין ולתרגל אותה באופן נכון, ואז התוצאה תהיה התפתחות כוללת של החיים.1

מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי

הערות

1 מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי, מסיבת עיתונאים עולמית, וולדרופ, הולנד, 2002.

סוּטְרוֹת היוֹגָה של פַּטַנְגַ'לִי הוא ללא ספק טקסט שגם אם לא קראו אותו, מרבית מתרגלי היוגה והמדיטציה שמעו עליו. אף שפַּטַנְגַ'לִי אינו מזכיר כלל בטקסט תנוחות ספציפיות של יוגה (אאסנות), מורי יוגה ידועים בכל העולם התייחסו אליו כאל התנ"ך של היוגה, הציבו אותו בראש רשימת הספרים המומלצים לתלמידיהם, ולימדו אותו בקורסים להכשרת מורי יוגה. כך לדוגמה שְׁרִי טִירוּמַלַאי קְרִישְׁנַמָצָ'רְיָה, שנחשב למי שהחיה את ההַתְהַה־יוגַה בתקופה המודרנית, טען שאם יֶדע (על יוגה) אינו כלול בסוּטְרוֹת היוגה אי אפשר לומר שהוא יוגה.

יוגה כתרגול וכמצב תודעה

אנו חיים היום בתקופה מיוחדת: התפתחות טכנולוגית אדירה מאפשרת לנו להיפתח לתחומים חדשים של ידע ולחיות חיים נוחים יותר. עם זאת, המתחים והלחצים גדלים בכל תחומי החיים וגורמים לשורה ארוכה של בעיות הן במישור האישי הן בחברה כולה. זה זמן רב מורגש צורך בידע חדש שיאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להתחבר למהות הרוחנית הפנימית שלו, להגביר את החיוניות והאנרגייה שלו ולהיות מסוגל להגשים בטבעיות את שאיפותיו בלי לצבור מתחים ולחצים.

יוגה פופולרית מאוד כיום בכל העולם. מדי יום אנו שומעים על פתיחת מרכזי יוגה חדשים ועל שינויים חיוביים שאנשים עוברים בחייהם כתוצאה מתרגול יוגה. בדרך כלל כשאנו שומעים את המילה יוגה אנו מקשרים אותה לשיטות שונות כמו אַשְטָאנְגַה, אַיִנְגָאר או וִינְיָאסַה, הכוללות תרגול של תנוחות גופניות ותרגילי נשימה שאמורים לחזק את הגוף ולשפר את הבריאות, אך ביוגה יש הרבה מעבר לתרגולים פיזיים המיועדים להגברת הגמישות ולשיפור הכושר הגופני.

למילה יוגה שני מובנים: הראשון מתייחס לחוויה פנימית במצב אחדותי של תודעה, מצב שבו אנו מתנסים בתודעה טהורה, שהיא המהות הרוחנית הבלתי מוגבלת שלנו. הרְשִים (רואים) הוֵדים כינו חוויה זו באֻפַּנִישַדוֹת בשם טֻרִייַה צֵ'טַנָא (מצב תודעה רביעי), ובסוּטְרוֹת היוגה היא מכונה בשם סַמָאדְהִי. המורה שלי מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי טען שמושגים אלו מתייחסים למצב תודעה השונה לחלוטין משלושת מצבי התודעה היחסיים: ערות, שינה וחלימה. בהקשר זה המילה יוגה אמורה לתאר מצב של תודעה טרנסנדנטלית, שבו אנו עוברים מעבר לכל פעילות מנטלית ומתנסים במצב תודעה שקט לחלוטין, שבו אנו מודעים אך ורק לעצמי הגבוה, הבלתי מוגבל שלנו, העומד מעבר לאגו האינדיווידואלי. בספרות הוֵדִית נאמר שבמצב תודעה זה מאוחדים ביניהם הסובייקט היודע, האובייקט הנודע ותהליך הידיעה, במצב של הוויה טהורה.

במובן שני המילה יוגה מתייחסת לדרך המובילה לסַמָאדְהִי, כלומר לתרגולים שונים שאמורים לסייע לנו לחוות את המצב הטרנסנדנטלי של התודעה. הספרות הוֵדִית מתייחסת לשני המובנים האלה כיוגה, וכתוצאה מכך מלומדים ומתרגמים רבים החליפו בין המשמעויות השונות של המילה וגרמו לכך שאנשים רבים פיתחו גישה מוטעית לדרך שבה אפשר להשיג את המטרה הסופית של תרגול היוגה — חיים בהארה.

התרבות הוֵדִית כולה נבנתה על יסודות החוויה הפנימית האחדותית בסַמָאדְהִי, לכן כשאנו מעוניינים להבין את הבסיס העמוק של היוגה עלינו לפנות לכתבים הוֵדִיים העתיקים של הודו. כתבים אלו טוענים שכל אדם יכול לחוות סַמָאדְהִי ולפתח מצבי תודעה גבוהים, אך הם אינם מסבירים כיצד אפשר להגיע לכך.

טקסטים וֵדיים כמו האֻפַּנִישַדוֹת, הבְּהַגַוַדְ־גִיטָא וסוּטְרוֹת היוגה של פַּטַנְגַ'לִי מכילים ידע עמוק על שלל היבטי החיים ועל מצבי תודעה גבוהים, אולם הם אינם ספרי הדרכה המספקים הנחיות מעשיות לתרגול מדיטציה ויוגה. אם ננסה להבין את הספרים האלה בצורה אינטלקטואלית, בלי לחוות בצורה ישירה את התודעה הטרנסנדנטלית, הסַמָאדְהִי, נרגיש מתוסכלים מכך שאנו לא מצליחים לפתח את מצבי התודעה הגבוהים שמתוארים בהם. לפי המסורת הוֵדִית, כדי לחוות בצורה ישירה את הסַמָאדְהִי יש לקבל הדרכה אישית ממורה מיומן שיכול להעניק לכל תלמיד באופן אישי את ההנחיות שיאפשרו לו לפנות פנימה, לעבור מעבר לכל המצבים המשתנים של הרוח ולחוות בתוכו תודעה טרנסנדנטלית בלתי מוגבלת, המתאפיינת באנרגייה ויצירתיות אין־סופיות.

חוויה זו היא מהותה האמיתית של היוגה, היא מאפשרת לנו להכיר בכך שלמרות השינויים הרבים שאנו עוברים בחיים, העצמי הפנימי, הטבע המהותי שלנו אינו משתנה ונשאר תמיד בלתי מוגבל ונצחי. הכרה זו מסלקת דאגות, משנה את החיים וממלאת אותם במשמעות עמוקה ובשמחה עילאית.

מדיטציה והחוויה הטרנסנדנטלית

ההיכרות הראשונה שלי עם יוגה הייתה בעת שירותי הצבאי. באחד מסופי השבוע שבהם נשארתי לתורנות בבסיס התגלגל לידי ספרון קטן ובו תרגום עברי מאנגלית לסוּטְרוֹת היוגה של פַּטַנְגַ'לִי. דפדפתי בספר, ואף על פי שהמשפטים הקצרים נראו לי מסובכים ולא ברורים הרגשתי שהם מוציאים אותי מהסביבה האפורה של הבסיס וממלאים אותי בתחושה מיוחדת של רגיעה וטוהר. בימים ובשבועות לאחר מכן המשכתי לקרוא את הספר, ומדי פעם בפעם עלתה בתוכי השאיפה לחוות בצורה ישירה את אותו מצב של יוגה, סַמָאדְהִי, שפַּטַנְגַ'לִי הזכיר בסוּטְרוֹת.

כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 1976, למדתי את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית והרגשתי שהטכניקה הפשוטה והטבעית הזאת משנה לי את החיים: הפסקתי לעשן, עברתי לתזונה צמחונית, מצב רוחי השתפר, הייתי פחות לחוץ במצבי מתח ורגוע יותר. ככל שהזמן עבר הבחנתי שהתנסויותיי במדיטציה מעמיקות ושאני חווה שקט ואי־מוגבלות פנימית במדיטציה לפרקי זמן ארוכים יותר.

פגישה עם מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי

את מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי פגשתי לראשונה בסוף 1977 בסליסברג, עיירה ציורית קטנה באלפים השוויצריים, שבה היה ממוקם באותם ימים מרכז האגודה הבין־לאומית למדיטציה. הגעתי לשם כמה ימים לאחר שסיימתי את שירותי הצבאי כדי לקחת חלק בתוכנית המשלבת עבודה עם לימודים במרכז, ולאחריה להשתתף שמונה חודשים בקורס בין־לאומי למורים למדיטציה טרנסנדנטלית.

מַהַרְשִי קיים בכל ערב פגישות באולם ההרצאות. הוא דיבר במשך שעות רבות על החייאת התודעה הטרנסנדנטלית באמצעות הסוּטְרוֹת של פַּטַנְגַ'לִי ועל יצירת חברה אידיאלית בעזרת קבוצות גדולות של 'מעופפים יוגים', שיצרו שינוי בתודעה העולמית. הידע שזרם ממנו היה רב ועמוק, אולם הדבר העיקרי שאני זוכר כיום מהפגישות הללו (ומפגישות רבות אחרות שאליהן הזדמנתי בשנים שלאחר מכן) הוא האנרגייה הרוחנית המדהימה והאושר הרב שקרנו ממנו וגרמו לי לחוש שאני נמצא במצב עמוק של מדיטציה אף על פי שהייתי ער לחלוטין.

בסוף 1978 השתתפתי בקורס בין־לאומי למורים למדיטציה טרנסנדנטלית, שהתקיים במשך ארבעה חודשים בלייזן, עיירה ציורית קטנה באלפים השוויצריים. בקורס השתתפו חמישים איש משתים־עשרה מדינות. את רוב היום העברנו בלימודים אינטנסיביים שכללו הפסקות בבוקר ואחר הצוהריים לתרגול מדיטציה.

התנסות בתעופה יוֹגִית

חודשיים לאחר תחילת הקורס התחלנו ללמוד את טכניקות הסִדְּהִים שמַהַרְשִי הֶחֱיה מסוּטְרוֹת היוגה של פַּטַנְגַ'לִי. בכל שבוע קיבלנו כמה סוּטְרוֹת והוספנו אותן לתרגול היומי של המדיטציה. הסוּטְרוֹת שקיבלנו היו מיועדות בין השאר להגביר את יכולות הקליטה של החושים; לחזק ערכים אוניברסליים ומידות טובות, כמו חמלה כלפי כל היצורים החיים; לפתח יכולת לדעת את העבר והעתיד; להכיר מתוך עצמנו את מבנה היקום ואת תנועת כוכבי הלכת.

בימים הראשונים של תרגול הסוּטְרוֹת שמתי לב שבעת תרגול המדיטציה אני חווה הרבה יותר שקט ואי־מוגבלות פנימית, ושבזמן הפעילות היום יומית אני מתעייף פחות וחווה בהירות מחשבתית גבוהה יותר. לאחר כמה שבועות של תרגול הסוּטְרוֹת התבשרנו שהגיע הזמן סוף־סוף לקבל את 'טכניקת התעופה', שהייתה אמורה ליצור את האפקט החזק ביותר על הגוף והתודעה.

לאחר שקיבלנו את הטכניקה החדשה שקענו במדיטציה, ולאחר כעשרים דקות התחלנו לתרגל את סוּטְרַת התעופה. לאחר כמה דקות שמעתי רעשים משמאלי. פקחתי מעט את עיניי וראיתי את אחד הבחורים האמריקאים רועד ורוטט ומתחיל לקפץ במקום. כמה אנשים מסביבו החלו גם הם לרעוד ולנוע מסביב בקפיצות דומות. מבחינה ויזואלית לא היה בקפיצות שלהם משהו שהזכיר תעופה או ריחוף באוויר, אך חיוך רחב היה נסוך על פניהם, והיה ברור לי שהם חווים בתוכם אושר רב.

הרגשתי קצת מתוסכל מכך שאני לא חווה דברים דומים, אולם ניסיתי להתעלם מכך ולהמשיך בתרגול. למוחרת בבוקר קמתי מוקדם מהרגיל, תרגלתי בחדרי אָאסַנוֹת ופְּרָאנָאיָאמַה וירדתי אל אולם המדיטציה. לאחר כשעה של תרגול מדיטציה וסוּטְרוֹת צלצל פעמון וסימן את התחלת תרגול סוּטְרַת התעופה. לאחר כמה רגעים של תרגול הרגשתי שאנרגייה חזקה מתחילה לנוע בגופי. התחושה התגברה והתעצמה, ושמתי לב שאני מתחיל לרעוד ואני חווה בו בזמן גלים של אושר פנימי. אלו התחילו בתחתית הגב והמשיכו לעלות לאורך חוט השדרה. לפתע מצאתי את עצמי מקפץ ממקום למקום בקפיצות מהירות. הרגשתי בבירור שגופי נע מעצמו בלי שאצטרך להשקיע בכך מאמץ כלשהו. ככל שהזמן עבר הלכה והתחזקה תחושת האושר שחוויתי, ולבסוף, כשנשכבנו לנוח, הרגשתי רגיעה ושקט מוחלטים.

באותו ערב שוחח איתנו מַהַרְשִי בטלפון. הוא ביקש לשמוע על החוויות שחווינו בעת תרגול סוטרת התעופה, ולאחר שכמעט כל המשתתפים דיווחו על התנסויות בזרמים חזקים של אושר שהציפו את כל הגוף הוא אמר:

שוב ושוב אנו שומעים על כך שאלו שמתרגלים את טכניקת הסִדְּהִים של התעופה היוֹגִית חווים גלים של אושר. זאת מכיוון שהאדם הפנימי הוא כולו אלוהי, והאלוהי הוא כולו אושר עילאי. כשהרוח מתפקדת מֵרָמָה אלוהית זו, המתאפיינת באושר עילאי, היא לא רק נתמכת על ידי חוקי הטבע אלא מבעבעת באושר, ואיכות זו מתחילה להתבטא בכל תחומי החיים. היא מאפשרת לחיים להיהפך לרגועים יותר ותכליתיים, ולפעילות להיות דינמית, יעילה ושמחה יותר.

לימוד הכתבים הוֵדִיים

החלק האחרון של קורס המורים הוקדש ללימוד הכתבים הוֵדִיים. מַהַרְשִי פרס לפנינו את החלקים השונים של הספרות הוֵדִית ואת הערך המעשי שלהם לפיתוח התודעה. בין השאר שמענו סדרת הרצאות מוקלטת של מַהַרְשִי שהוקלטה בתחילת שנות השבעים בקורס מורים למדיטציה שמַהַרְשִי העביר באוניברסיטת הומבולדט בקליפורניה ועסקה בפילוסופיית היוגה של פַּטַנְגַ'לִי. מַהַרְשִי הסביר שההתנסות בסַמָאדְהִי, בתודעה הטרנסנדנטלית, אמורה להיות ההתחלה של היוגה ולא מצב שאליו אפשר להגיע רק לאחר שנים של תרגולים מסובכים. הוא הדגיש שכל אדם מסוגל לחוות סַמָאדְהִי בקלות ובטבעיות בלי קשר לאמונותיו או לרקע התרבותי שממנו הוא בא.

מַהַרְשִי הציג בהרצאות את שמונת האיברים של היוגה (אַשְטָאנְגַה יוגה) מזווית ראייה שהייתה שונה לחלוטין מהפירושים המקובלים, וטען שבדומה לאיברים בגוף, איברי היוגה מתפתחים בצורה סימולטנית עקב ההתנסות בסַמָאדְהִי. הוא הוסיף שהגיע הזמן להציג לעולם את הידע האוניברסלי שנמצא בסוּטְרוֹת היוגה כך שכל אדם יוכל לעשות בו שימוש כדי לשפר את כל היבטי החיים ולפתח מצבי תודעה גבוהים.

לאחר שסיימתי את קורס המורים חזרתי לארץ והתחלתי ללמד מדיטציה טרנסנדנטלית. בו בזמן למדתי פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטת תל אביב. בסוף 1983, לאחר שסיימתי את הלימודים, הצטרפתי לפֻּרֻשַה, קבוצה בין־לאומית של מורים למדיטציה טרנסנדנטלית שהקדישה את כל זמנה לתרגולים אינטנסיביים של מדיטציה ותעופה יוֹגִית, ללימוד ספרות וֵדִית, ולניהול פרויקטים בין־לאומיים של האגודה למדיטציה ברחבי העולם.

במשך עשרים השנים שבהן הייתי במסגרת הזאת העמקתי את הידע שלי בספרות הוֵדִית ובו בזמן לימדתי מדיטציה בבתי כלא בפיליפינים, בבתי ספר בהודו, וכן לאנשי עסקים בארצות הברית. שוב ושוב הייתי עד לכך שכל אדם — ללא קשר לאמונתו, לרקע התרבותי שלו ולהשכלתו — יכול לחוות ללא כל מאמץ רמה מסוימת של סַמָאדְהִי כבר בתחילת תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית.

בשנת 2003 חזרתי לארץ וחזרתי ללמד מדיטציה טרנסנדנטלית. במשך השנים המשכתי לקרוא וללמוד את הספרות הוֵדִית. סוּטְרוֹת היוגה תפסו אצלי תמיד מקום מרכזי בלימודים אלו מכיוון שהיו קשורות בצורה ישירה להתנסויות שחוויתי בתרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית. הרגשתי שככל שהזמן עובר אני מסוגל להבין את הסוּטְרוֹת בצורה עמוקה יותר על בסיס הידע של מַהַרְשִי וחווייתי האישית במדיטציה.

תרגום וביאור חדש לסוּטְרוֹת היוגה

סוּטְרוֹת היוגה כתובות בסַנְסְקְרִיט, שבה לחלק גדול מהמילים יש יותר ממשמעות אחת ולעיתים משמעויות רבות, ומסיבה זו אפשר למצוא כיום עשרות תרגומים ופירושים שונים לסוּטְרוֹת היוגה. כשאנו ניגשים לתרגם מסַנְסְקְרִיט לשפה אחרת עלינו לבחור משמעות המתאימה למילה בהקשר של הטקסט כולו. החוויות שאנו עוברים בחיים והדרך שבה אנו מבינים את הטקסט ישפיעו בהכרח על בחירתנו. אם נבדוק במילון את המילה סַמָאדְהִי נמצא שהיא יכולה להביע פירוש של מדיטציה עמוקה או מופשטת, התבוננות אינטנסיבית באובייקט מסוים, השקטה, איחוד, הבאה למצב הרמוני, השתקעות אינטנסיבית או טרנס, ריכוז המחשבה, צירוף, הוכחה, מסקנה, הרמוניה, השלמה, הישג, התאמה ועוד. מורים שתרגלו מדיטציות שכוללות ריכוז והכוונה מנטלית בחרו לתרגם את המילה סַמָאדְהִי כריכוז המחשבה, ואילו בספר הנוכחי מילה זו מתארת תודעה טרנסנדנטלית בלתי מוגבלת, הזהה למצב היוגה.

כשחבריי שמעו שאני כותב ספר על סוּטְרוֹת היוגה הם תהו מדוע אני טורח להתעסק בטקסט שכבר נחרש מכל הכיוונים ופורסם בעשרות ספרים. תשובתי לכך הייתה שהגישה של מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי לידע הוֵדִי בכלל ולסוּטְרוֹת היוגה בפרט שונה לחלוטין מעבודותיהם של מורים וחוקרים אחרים, ושמן הראוי לנסות לפרש את הסוּטְרוֹת לאור גישה זו. מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי הדגיש את הטבעיות והקלות בתרגול היוגה ואת העובדה שבאמצעות תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית כל אדם יכול לחוות סַמָאדְהִי, תודעה טרנסנדנטלית, כבר בתחילת התרגול ולפתח מצבי תודעה גבוהים בלי להתנזר ולהתנתק מהחיים. בספר זה ניסיתי להראות שזאת הייתה גם המטרה של פַּטַנְגַ'לִי בסוּטְרוֹת היוגה, ולכן ספרי נושא את השם יוגה טרנסנדנטלית.

בספר שאתם מחזיקים בידכם ארבעה חלקים. החלק הראשון עוסק בנושאים אלה: טכניקת המדיטציה הטרנסנדטנלית, מאפיינים של מצבי תודעה גבוהים, יוגה ומדיטציה בחלקים שונים של הספרות הוֵדִית, דיון בשיטות השונות של היוגה וציטוטים מהספרות הוֵדִית על יוגה, מדיטציה ופיתוח התודעה. חלק זה יסייע להבין בצורה עמוקה יותר את הרקע הפילוסופי של סוּטְרוֹת היוגה ואת היישום המעשי של הסוּטְרוֹת בחיי היום יום.

החלק השני הוא החלק העיקרי של הספר ומוקדש לתרגום וביאור ארבעת הפרקים של סוּטְרוֹת היוגה.

החלק השלישי כולל פרק על סוּטְרוֹת היוגה בפיזיולוגיה ותרגום של כמה הרצאות שמַהַרְשִי העביר על היבטים שונים של יוגה.

החלק האחרון מוקדש לחוויות אישיות של מתרגלי מדיטציה טרנסנדנטלית ומחקרים מדעיים על השיטה.

הערה בנוגע למילים בסַנְסְקְרִיט: בנספחים תוכלו לקרוא על כללי התעתיק העברי לסַנְסְקְרִיט שבהם השתמשנו בספר זה לתרגום הסוּטְרוֹת וטיפים לקריאה נכונה. בגוף הספר אייתנו וניקדנו לעיתים את המילים בהתאם לדרך שבה נהוג להשתמש בהן בלי להתייחס לכללי התעתיק שקיבלנו על עצמנו בתרגום הסוּטְרוֹת עצמן ובפירושן המילולי.

ציטוטים מהכתבים הוֵדִיים: במקומות שבהם יצוטטו או יאוזכרו משפטים מהכתבים הוֵדִיים יובאו בסוגריים מספר הפרק ומספר הפסוק, למשל (מַיְטְרִי אֻפַּנִישַד, 6.25).

חלק ראשון:

רקע פילוסופי

ללא התנסות ישירה בהוויה הטרנסנדנטלית, לימוד הפילוסופיה מותיר את האדם באי־ודאות בנוגע לטבעה של הממשות העליונה.
למעשה, רק ההתנסות לבדה מצליחה לעקור את הבלבול הנוצר עקב לימוד האסכולות הפילוסופיות השונות.

מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי

פרק 1

מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי וטכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית

המדיטציה הטרנסנדנטלית היא טכניקה חסרת מאמץ המאפשרת לתנודות מנטליות להירגע בהדרגתיות עד שאנו מגיעים למצב של ערעור מינימלי של התודעה. זהו מצב של ערנות פנימית הנטולה כל אובייקט של מחשבה או תפיסה, ובו קיימת רק תודעה טהורה המודעת לטבעה הבלתי מוגבל. זוהי שלמות המודעת לעצמה ומצויה מעבר לחלוקה של סובייקט ואובייקט — זו מודעות טרנסנדנטלית.

מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי

בפרק הראשון אתאר בקצרה את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית שַמַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי הביא לעולם ואת השוני שקיים לבין טכניקות אחרות של מדיטציה.

מַהַרְשִי נולד ב־12 בינואר 1917, בגַ'בְּלְפּוּר שבמדינת מֶאדְהְיַה פְּרֶדֵש. בשנת 1940 הוא סיים תואר שני בפיזיקה באוניברסיטת אַלַּהַבַּד, ושנה לאחר מכן הפך למזכירו ולתלמידו הקרוב של סְוָאמִי בְּרַהְמָאָנַנְדַה סָארַסְוַטִי, שהיה באותה תקופה השָנְקָרָאצָ'רְיָה (סמכות רוחנית גבוהה המקבילה לאפיפיור) באזור גְ'יוֹטִרְמַט שבהִימָאלַיַה.

הסָאדְהַנַה (התרגול הרוחני) של מַהַרְשִי באותן שנים התבססה לחלוטין על דבקות והתמסרות למורהו, שכינה בחיבה גוּרוּ דֵב.

לאחר שבְּרַהְמָאָנַנְדַה סָארַסְוַטִי עזב את גופו בשנת 1953, פרש מַהַרְשִי למערה בהִימָאלַיַה, ובמשך שנתיים בילה את רוב זמנו במדיטציה ובשתיקה. בשנת 1955 הוא הרגיש צורך לנסוע לדרום הודו. בקַנְיָאקֻמָארִי (נקודת החיבור בין האוקיינוס ההודי והים הערבי) הוא קיבל את ההשראה להביא את השקט של ההִימָאלַיַה לאנשים בדרום הודו.

כשהגעתי מההִימָאלַיַה עברה בי המחשבה שבני האדם אינם צריכים לסבול. כל הספרות ההודית מלאה בביטויים מרוממים. הוֵדות מצהירות אַמְרְטַסְיַה פֻּטְרַה ופונות לכל בני האדם כבני אלמוות. בוֵדוֹת נאמר: "הכול נברא מאָנַנְדַה (אושר עילאי), אָנַנְדַה תומכת בכול ולאָנַנְדַה הכול מגיע." באֻפַּנִישַדוֹת נאמר: "הכול הוא אושר עילאי. אני הוא אושר עילאי, אני אין־סופי, בלתי מוגבל, נצחי וחסר שינוי."

כשהייתי בהִימָאלַיַה שאלתי את עצמי כיצד כל הדברים הללו מתבטאים בחיי היום יום. היה פער גדול כל כך בין החיים המתוארים בספרות הוֵדִית לדרך שבה אנו חיים את החיים עצמם. הניגוד בין שתי המציאויות הללו נגע לי ללב בצורה עמוקה, וידעתי שאין סיבה לקיומו מכיוון שכל אדם יכול לחוות בפשטות באי־מוגבלות פנימית ולחיות ממקום של תודעה אוניברסלית אלמותית. חשתי עמוק בתוכי שאין צורך לסבול בחיים, ושיש לעשות משהו כך שהאנשים יפסיקו לסבול.¹

בשנתיים שלאחר מכן נסע מַהַרְשִי לאורכה ולרוחבה של הודו. מאות ולעיתים אלפי אנשים התכנסו בערים המרכזיות כדי לשמוע אותו מדבר על הידע הוֵדי העתיק וללמוד ממנו את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית. ב־29 בדצמבר 1957 ארגנו במַדְרַס תלמידיו של גורו דֵב, ובהם מַהַרְשִי, סמינר למוארים. יותר מעשרת אלפים אנשים הגיעו מכל רחבי הודו כדי להשתתף בכינוס. ביום האחרון של הסמינר חנך מַהַרְשִי את התנועה להתחדשות רוחנית, ששמה לה למטרה להחיות את הידע העתיק של הוֵדות בכל העולם וליישמו בכל תחומי החיים.

אנו מאמינים שאנשים בכל מקום זקוקים למשהו שיְפַתח את הכישורים החבויים בהם, שיעזור להם להתרומם מעל החרדות והדאגות שלהם, שיאפשר להם לחוות שלווה ואושר והגברת המיומנות שלהם בפעולה. אנשים כאלו אינם חייבים להשתייך למדינה מסוימת או להאמין בדת או בפילוסופיה אחת. הם אזרחי היקום, המפוזרים ברחבי העולם. התנועה להתחדשות רוחנית מיועדת עבורם.²

לעבור מעבר למחשבות

מַהַרְשִי הסביר שמהתבוננות בטבע המקיף אותנו אפשר להסיק שאינטליגנציה אין־סופית מתפקדת בבריאה כולה: עונות השנה מתחלפות תמיד כסדרן, כוכבי הלכת נעים בצורה קבועה, עץ תפוזים לעולם יניב תפוזים ולא אגסים וכן הלאה. מאחר שכל אחד מאיתנו הוא חלק מהטבע, אותה אינטליגנציה אין־סופית נמצאת גם בתוכנו. אלא שרוב הזמן תשומת הלב שלנו מופנית החוצה דרך החושים, ולכן איננו חווים את האינטליגנציה הזאת, את המהות הפנימית שלה.

מדיטציה, הסביר מַהַרְשִי, מיועדת לעזור לנו להתחבר בדיוק לשם. כאשר הרוח עוברת בזמן מדיטציה מעבר לפעילות המנטלית של המחשבות, היא מתנסה בתודעה טהורה והופכת לסַאט צִיט אָנַנְדַה — תודעת אושר עילאי מוחלט. מסיבה זו קרא מַהַרְשִי לשיטת המדיטציה שלו מדיטציה טרנסנדנטלית, כלומר מדיטציה המאפשרת לנו לעבור מעבר למחשבות.

כולם רוצים להיות מאושרים

מדיטציה טרנסנדנטלית היא טכניקה קלה ופשוטה מכיוון שהיא מבוססת על הטבע המהותי של החיים. הדבר הבסיסי ביותר שכל אדם מחפש בחיים הוא אושר.

הצימאון לאושר גדול מאוד, והמיינד³ נע מנקודה לנקודה בחיפוש אחריו. הצימאון לאושר יסופק רק בשעה שהמיינד יגיע לשדה שמתאפיין מעצם טבעו באושר קבוע וגדול יותר. כל עוד אנו לא מוצאים זאת יימשך החיפוש אחר האושר עד בלי סוף, ואנו ניוותר בלתי מרוצים. אין דבר חיצוני שמסוגל להביא למיינד סיפוק קבוע […]

הטכניקה של המדיטציה שאני נותן מבוססת רק על הפניית המיינד לכיוון הנכון. היא מבוססת על ידע שמאפשר הפניה של המיינד מאה ושמונים מעלות פנימה. כל שיש לעשות הוא לקחת את הכיוון הנכון, ובשעה שצועדים צעד אחד בכיוון זה המיינד מגיע לשם בעצמו. זהו העיקרון הפשוט של המדיטציה […]

הנטייה הטבעית של המיינד היא לנוע לתחומים של אושר הולך וגובר. מאחר שבתרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית הרוח המודעת מתקדמת בדרכה לקראת מעֲבר אל המעֵבר והתנסות בהוויה המוחלטת והטרנסנדנטלית, שטבעה הוא תודעת אושר צרוף, המיינד מוצא שהדרך הזאת מושכת יותר ויותר ככל שהוא מתקדם לכיוון האושר הצרוף. האור נחלש ומתעמעם ככל שמתרחקים ממקורו, ועוצמתו גוברת ככל שקרבים אליו. בדומה לכך, כשהמיינד מתקדם בכיוון האושר הצרוף והמוחלט של ההוויה הטרנסנדנטלית הוא מוצא קסם הולך וגובר בכל צעד בהתקדמותו. המיינד מוקסם, וכך הוא מובל לקראת חוויה בהוויה הטרנסנדנטלית [...]

אנו מוצאים אפוא שתרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית הוא תרגול נעים לכל רוח. יהיה מצב התפתחותו של החותר לאמת אשר יהיה, בין אם הוא מפותח מבחינה רגשית או אינטלקטואלית בין אם לא, המיינד שלו — מעצם נטייתו להתקדם לעבר שדה של אושר רב יותר — ימצא את הדרך לעבור אל מעבר המצב העדין ביותר של החשיבה ולהגיע לאושר הצרוף של ההוויה המוחלטת. מסיבה זו תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית הוא לא רק פשוט אלא גם אוטומטי.⁴

אין צורך להתרכז

מורים רוחניים רבים מלמדים מדיטציות העושות שימוש בריכוז והדמיה. ההנחה הבסיסית העומדת מאחורי תרגולים אלו היא שהנטייה הטבעית של המיינד היא לנדוד ללא הרף מאובייקט אחד לשני, ולכן יש למקד אותה בנקודה אחת ולאפשר לה להתייצב ולהירגע.

מַהַרְשִי טען כי הנחה זו מוטעית ודומה לטעותו של אדם המתבונן בדבורה המתעופפת מפרח לפרח ומסיק מכך שמטבעה היא נוטה לנוע ולנדוד, ואילו הדבורה נעה בחיפוש אחר צוף, ולאחר שהיא מוצאת את הפרח המתאים היא מתמקמת עליו וחשה מסופקת. באופן דומה, המיינד נודד מאובייקט לאובייקט בחיפוש אחר אושר ולא עקב העובדה שהוא חסר שקט מטבעו ואוהב לנוע. כאשר אנו נותנים למיינד הזדמנות לפנות פנימה באמצעות מדיטציה, הוא עושה זאת ללא מאמץ וחווה בטבעיות אושר ורגיעה פנימית.

הגבלות ושליטה מנטלית יעצרו את המיינד ולא יאפשרו למחשבות להתעדן בטבעיות ובקלות. למעשה, אמר מַהַרְשִי, הגבלות אלו מגבירות את הפעילות המנטלית ובכך אינן מאפשרות למתרגל לחוות תודעה טרנסנדנטלית. ההמלצה להתרכז בזמן תרגול המדיטציה מצביעה על כך שיש להכריח את המיינד להגיע למצב שקט של תודעה כאילו מצב זה זר ובלתי טבעי למערכת העצבים שלנו. כך לדברי מַהַרְשִי:

בזמן תרגול המדיטציה אובייקט ההתנסות (המַנְטְרַה) נחווה ברמות יותר ויותר עדינות. כאשר אנו עוברים מעבר למצב העדין ביותר משתחררת הרוח הן מההשפעה של האובייקט והן מהחוש שבאמצעותו אנו מסוגלים להתנסות באובייקט זה. כל עוד הרוח מושפעת מהחושים ומהאובייקטים היא דומה לשלהבת הנעה ברוח, אך כאשר היא יוצאת מהשפעתם היא מתייצבת. בעזרת המדיטציה הטרנסנדנטלית ביכולתו של כל אדם להגשים את מהותו הרוחנית בקלות ובמהירות ולמצוא שלווה ואושר קבועים בחייו.

הערות

1 Maharishi Mahesh Yogi, Thirty Years Around the World, Dawn of the Age-old Enlightenment (The Netherlands: MVU Press, 1986), 190-189.

2 Maharishi Mahesh Yogi, Thirty Years Around the World, Dawn of the Age of Enlightenment, 209.

3 המילה mind מתייחסת למכלול התפקודים המנטליים של האדם. אפשר לומר שהיא קשורה או מתייחסת לאינטליגנציה, מחשבה, רוח, הכרה, תבונה, שכל, הרגשה או דעת. היות שאין בעברית מונח מוסכם שמתאים למכלול המובנים של מילה זאת, החלטתי להשתמש ברוב המקרים בספר במילה מיינד. במקרים ספורים השתמשתי במילה רוח.

4 Maharishi Mahesh yogi, Science of Being and Art of Living; Transcendental Meditation (USA: Meridian Book, 1995), 50-49.