מעבר לקופה
ארקדי חילוואה - מתוך צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ארקדי חילוואה - מתוך צינורות
ארקדי חילוואה - מתוך צינורות
ארקדי חילוואה - מתוך צינורות

ארקדי חילוואה - מתוך צינורות

אתגר קרת

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לקרוא עוד...

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

צינורות
צינורות

תקציר

צעיר חצי רוסי וחצי ערבי מנסה לשרוד את הגזענות המקיפה אותו.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

לקרוא עוד...

פרק ראשון

״בן־זונה,״ סינן השמן והכה בכוח באגרופו על ספסל תחנת האוטובוס שעליו ישב. ארקדי המשיך להסתכל על התמונות בעיתון, מתעלם לחלוטין מהמילים שמסביבן. הזמן עבר לאט. ארקדי שנא לחכות לאוטובוסים. ״בן־זונה,״ אמר השמן שוב, הפעם בקול רם וירק על המדרכה, קרוב לרגליו של ארקדי. ״אתה מדבר אלי?'' שאל ארקדי, מופתע משהו, והרים את מבטו מהעיתון כדי לפגוש את עיניו רוויות האלכוהול של השמן. ״לא, אני מדבר לתחת שלי,״ צרח השמן. 

המשך העלילה בספר המלא

לקרוא עוד...
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

צינורות
צינורות
ארקדי חילוואה - מתוך צינורות אתגר קרת

״בן־זונה,״ סינן השמן והכה בכוח באגרופו על ספסל תחנת האוטובוס שעליו ישב. ארקדי המשיך להסתכל על התמונות בעיתון, מתעלם לחלוטין מהמילים שמסביבן. הזמן עבר לאט. ארקדי שנא לחכות לאוטובוסים. ״בן־זונה,״ אמר השמן שוב, הפעם בקול רם וירק על המדרכה, קרוב לרגליו של ארקדי. ״אתה מדבר אלי?'' שאל ארקדי, מופתע משהו, והרים את מבטו מהעיתון כדי לפגוש את עיניו רוויות האלכוהול של השמן. ״לא, אני מדבר לתחת שלי,״ צרח השמן. 

המשך העלילה בספר המלא