צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
צינורות
מכר
מאות
עותקים
צינורות
מכר
מאות
עותקים

צינורות

4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על ידי כמות האוויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למילה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמישהו בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או "אני נורא אוהב אותך" יש הבדל. הבדל של מילה. מילה זה המון, כי מילה יכולה להיות "לשבת", "ונטולין" או אפילו "אמבולנס".

צינורות (1992) הוא ספרו הראשון של אתגר קרת.

ספריו האחרים הם: געגועי לקיסינג'ר (1994), הקייטנה של קנלר (1998), אניהו (2002), וספרי הקומיקס: לא באנו להנות (1996 – עם רותו מודן), סימטאות הזעם ופיצריה קמיקזה (1997, 2004 – עם אסף חנוכה).

פרק ראשון

היום יומולדת

האוטובוס עוצר, הנהג מחייך לך, החלונות מבהיקים, והכסף קטן. במושבֵי היחיד מצד שמאל, האחרון ריק, כמו שמור לךְ, זה שאת הכי אוהבת, עם הזכוכית מאחור. האוטובוס נוסע, הרמזורים מוריקים לו, והצעיר שאוכל גרעינים אוסף את הקליפות בשקית.

הכרטיסן הקשיש לא רוצה כרטיס היום, רק נוגע בקצה הכובע ומאחל בקול נעים, שיהיה יום יפה.

ובאמת יהיה יום יפה. כי היום יומולדת. את חכמה, נאה, והחיים לפנייך. עוד ארבע תחנות, תמשכי בכבל, והנהג יעצור, במיוחד בשבילך.

את תרדי מהאוטובוס, אף אחד לא ידחַק בך, והדלת תיסגר רק כשתהיי רחוקה. והאוטובוס ייסע, האנשים ישמחו בך, והצעיר שאכל גרעינים בידו ינופף לך עד שייעלם, בלי תירוץ או סיבה.

מי צריך סיבה, היום יומולדת, וביומולדת קורים דברים נחמדים. והגור, שרץ אליך עכשיו, יכשכש בזנבו כשתיגעי בו, אפילו כלבים מבחינים במועדים חגיגיים.

בדירה שלכם אנשים יחכו בחושך, מאחורי רהיטים יפיפיים שבחרת בעצמך. כשתפתחי את הדלת, הם יקפצו ויפתיעו. בדיוק כמו שצריך באירועים מפתיעים.

הם יהיו שם כולם, האנשים שאהבת, הכי הכי יקרים, והכי חשובים. והם יביאו מתנות, שקנו או המציאו. מתנות עם מעוף, וגם דברים שימושיים.

המצחיקים יבדרו, החכמים יעשירו, אפילו המלנכוליים יחייכו חיוך אמיתי. האוכל יהיה מדהים, אחר כך יגישו תותים, ויקנחו במילקשייק וניל, מהמקום הכי טעים בעיר.

ישימו דיסק של קית ג'ארת, וכולם יאזינו, ישימו תקליט של סאטי, ואף אחד לא ירגיש עצוב. ואלו שלבדם ירגישו ביחד הלילה, ואף אחד לא ישאל ''כמה סוכר?״ כי כולם כבר מכירים את כולם.

בסוף הם ילכו, ואלה שרצית יישקו לך, ואלה שלא — ילחצו את היד. ורק הוא יישאר, הגבר שאיתו את חיה, יפה ומבין מתמיד.

אם תרצי תעשו אהבה, או שיעסה את גופך בשמן, שנרקח בחנות, לפי מרשם מיוחד. אם רק תבקשי, יעמעם את נורת ההלוגן, ותשבו חבוקים בדממה, ממתינים לזריחה.

ובאותו ערב קסום, גם אני אהיה שם, אשתה מילקשייק וניל, אחייך חיוך אמיתי, אטעם אוכל מדהים. ולפני שאלך, אם רצית — אנשק לך, או שאולי רק סתם, אלחץ את היד.

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

צינורות אתגר קרת

היום יומולדת

האוטובוס עוצר, הנהג מחייך לך, החלונות מבהיקים, והכסף קטן. במושבֵי היחיד מצד שמאל, האחרון ריק, כמו שמור לךְ, זה שאת הכי אוהבת, עם הזכוכית מאחור. האוטובוס נוסע, הרמזורים מוריקים לו, והצעיר שאוכל גרעינים אוסף את הקליפות בשקית.

הכרטיסן הקשיש לא רוצה כרטיס היום, רק נוגע בקצה הכובע ומאחל בקול נעים, שיהיה יום יפה.

ובאמת יהיה יום יפה. כי היום יומולדת. את חכמה, נאה, והחיים לפנייך. עוד ארבע תחנות, תמשכי בכבל, והנהג יעצור, במיוחד בשבילך.

את תרדי מהאוטובוס, אף אחד לא ידחַק בך, והדלת תיסגר רק כשתהיי רחוקה. והאוטובוס ייסע, האנשים ישמחו בך, והצעיר שאכל גרעינים בידו ינופף לך עד שייעלם, בלי תירוץ או סיבה.

מי צריך סיבה, היום יומולדת, וביומולדת קורים דברים נחמדים. והגור, שרץ אליך עכשיו, יכשכש בזנבו כשתיגעי בו, אפילו כלבים מבחינים במועדים חגיגיים.

בדירה שלכם אנשים יחכו בחושך, מאחורי רהיטים יפיפיים שבחרת בעצמך. כשתפתחי את הדלת, הם יקפצו ויפתיעו. בדיוק כמו שצריך באירועים מפתיעים.

הם יהיו שם כולם, האנשים שאהבת, הכי הכי יקרים, והכי חשובים. והם יביאו מתנות, שקנו או המציאו. מתנות עם מעוף, וגם דברים שימושיים.

המצחיקים יבדרו, החכמים יעשירו, אפילו המלנכוליים יחייכו חיוך אמיתי. האוכל יהיה מדהים, אחר כך יגישו תותים, ויקנחו במילקשייק וניל, מהמקום הכי טעים בעיר.

ישימו דיסק של קית ג'ארת, וכולם יאזינו, ישימו תקליט של סאטי, ואף אחד לא ירגיש עצוב. ואלו שלבדם ירגישו ביחד הלילה, ואף אחד לא ישאל ''כמה סוכר?״ כי כולם כבר מכירים את כולם.

בסוף הם ילכו, ואלה שרצית יישקו לך, ואלה שלא — ילחצו את היד. ורק הוא יישאר, הגבר שאיתו את חיה, יפה ומבין מתמיד.

אם תרצי תעשו אהבה, או שיעסה את גופך בשמן, שנרקח בחנות, לפי מרשם מיוחד. אם רק תבקשי, יעמעם את נורת ההלוגן, ותשבו חבוקים בדממה, ממתינים לזריחה.

ובאותו ערב קסום, גם אני אהיה שם, אשתה מילקשייק וניל, אחייך חיוך אמיתי, אטעם אוכל מדהים. ולפני שאלך, אם רצית — אנשק לך, או שאולי רק סתם, אלחץ את היד.