צפירה - מתוך צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
צפירה - מתוך צינורות

צפירה - מתוך צינורות

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

יריבות מתוחה בין תלמידי כיתה מגיעה לפיצוץ ביום השואה.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

פרק ראשון

ביום השואה לקחו את כל הכיתות לאולם התעמלות. באולם סידרו מין במה מאולתרת ומאחוריה הדביקו על הקיר בריסטולים שחורים עם שמות של מחנות ריכוז וציורים של גדרות תיל. כשנכנסנו לאולם, סיון ביקשה ממני שאשמור לה מקום. תפסתי לנו שני מקומות. סיון התיישבה לידי, היה קצת צפוף על הספסלים. שמתי את המרפק על הרגל שלי וגב ידי נגעה בג'ינס שלה. הג'ינס היה דק ונעים כזה, והתרגשתי כאילו נגעתי לה ממש בגוף. ״איפה שרון?״ שאלתי, ״לא ראיתי אותו היום.״ הקול שלי קצת רעד. ״שרון במבדקים של הקומנדו הימי," אמרה סיון בגאווה, ״הוא כבר עבר כמעט את כל השלבים, נשאר לו רק עוד איזה ריאיון.״ 

המשך העלילה בספר המלא

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

צפירה - מתוך צינורות אתגר קרת

ביום השואה לקחו את כל הכיתות לאולם התעמלות. באולם סידרו מין במה מאולתרת ומאחוריה הדביקו על הקיר בריסטולים שחורים עם שמות של מחנות ריכוז וציורים של גדרות תיל. כשנכנסנו לאולם, סיון ביקשה ממני שאשמור לה מקום. תפסתי לנו שני מקומות. סיון התיישבה לידי, היה קצת צפוף על הספסלים. שמתי את המרפק על הרגל שלי וגב ידי נגעה בג'ינס שלה. הג'ינס היה דק ונעים כזה, והתרגשתי כאילו נגעתי לה ממש בגוף. ״איפה שרון?״ שאלתי, ״לא ראיתי אותו היום.״ הקול שלי קצת רעד. ״שרון במבדקים של הקומנדו הימי," אמרה סיון בגאווה, ״הוא כבר עבר כמעט את כל השלבים, נשאר לו רק עוד איזה ריאיון.״ 

המשך העלילה בספר המלא