הקדמה מאת ג'ון קבט־זין
בכל העולם יש כיום באזז עצום סביב נושא ה'מיינדפולנס' ('קַשיבוּת', 'מוּדעוּת קשובה', תשומת לב נוכחת). זה נפלא — כולנו זקוקים נואשות לאיזשהו מרכיב חמקמק החיוני לחיינו. מעת לעת אולי גם עולה בנו אינטואיציה חזקה, שמה שבאמת חסר לנו באופן עמוק הוא אנו עצמנו — כלומר, הנכונות או היכולת שלנו להיות נוכחים עד תום בחיינו ולחיות אותם במלוא משמעותם ברגע הזה, שהוא הרגע היחיד שעומד לרשותנו — ושאנחנו ראויים ואף מסוגלים לכך. זוהי תובנה — או הבחנה — אמיצה וחשובה מאוד. אולי יש בה אפילו משום תיקון עולם. אין ספק שהיא מעצימה ומתמירה את חייהם של המאמצים אותה.
עם זאת, מיינדפולנס אינו רק רעיון טוב: 'כן־כן, פשוט אהיה נוכח יותר בחיי ופחות שיפוטי, והכול יהיה בסדר. איך לא קלטתי את זה עד עכשיו?' רעיונות כאלה הם במקרה הטוב בני־חלוף. רק לעיתים רחוקות הם מכים שורש. אמת, זהו רעיון מצוין לחיות באופן יותר נוכח ופחות שיפוטי, אבל הרעיון כשלעצמו לא יחולל בחייכם שינויים מרחיקי לכת. למעשה, מחשבה כזו אף עלולה לגרום לכם להרגיש שאתם לא מספיק טובים או נטולי שליטה על חייכם. כדי שהמיינדפולנס יהיה אפקטיבי, נדרשת מעורבות מעשית מצד כל מי שרוצה ליהנות מיתרונותיו. אפשר גם לומר, כפי שמציינים ויליאמס ופנמן, שמיינדפולנס הוא למעשה תרגול. הוא דרך חיים — לא רעיון מוצלח או טכניקה חכמה, וגם לא אופנה חולפת. אכן הוא בן אלפי שנים, ומקובל לחשוב שהוא 'לב המדיטציה הבודהיסטית'. אך מהותו העמוקה — שעיקרה תשומת לב ומודעוּת — היא אוניברסלית.
יש כבר הוכחות מדעיות ורפואיות להשפעה העמוקה של תרגול המיינדפולנס על הבריאות, הרווחה האישית והאושר, והן מובאות בספר זה בצורה נגישה מאוד. עם זאת, תהליך ההפנמה הממושך של המיינדפולנס דורש מחויבות, שכן כאמור מדובר בתרגול. יועיל לכם מאוד אם תראו בכך התחייבות עצמית שזקוקה למידה של דבקות במטרה ומשמעת, אך בה בעת תשמרו ככל האפשר גם על גישה שובבית קלילה — פשוט מחווה של נדיבות וחמלה עצמית. עדינות המגע לצד המעורבות הנחושה והכֵּנה הן, למעשה, סימן ההיכר של לימוד ותרגול המיינדפולנס על כל צורותיו.
חשוב מאוד לעבור את המסע הזה בליווי הדרכה איכותית — אחרי הכול, על כף המאזניים מונחים איכות החיים שלכם וקשריכם עם הזולת ועם העולם, שלא לדבר על הרווחה האישית שלכם, האיזון הנפשי ואושרכם, והשתלבותכם בכל מה שהחיים מביאים לפתחכם. טוב תעשו אם תפקידו את עצמכם בידיהם המנוסות של מארק ויליאמס ודני פנמן ותתמסרו להדרכה שלהם ולתוכנית שעיצבו. זוהי תוכנית מובנית — אדריכלית משהו — שבמסגרתה תוכלו להתבונן בתודעה, בגוף ובאירועי חייכם בגישה עקבית ואמינה כדי להתמודד עם כל מה שעולה.
התוכנית האדריכלית הזו מבוססת בתוקף על ראיות. היא התפתחה מתוך תוכניות הלימודים של טיפול מבוסס־מיינדפולנס להפחתת דחק (MBSR) וטיפול קוגניטיבי מבוסס־מיינדפולנס (MBCT) לכדי תוכנית קוהרנטית, מרתקת והגיונית בת שמונה שבועות, המיועדת לכל מי שאכפת לו מבריאותו הפיזית והנפשית — במיוחד בעולם הסוער והתזזיתי שלנו, בלשונם, שקצבו רק הולך ומסתחרר. אני אוהב במיוחד את ההצעות הפשוטות אך יעילות מאוד שלהם כיצד להיפטר מהרגלים — 'משחררי ההרגלים' בלשונם — שנועדו לחשוף חלק מדפוסי החיים, המחשבה וההתנהגות שכמעט איננו מודעים אליהם, דפוסים שנוטים לצמצם אותנו מבלי משים לסיפור לא מלא של הווייתנו. ובעודכם מתמסרים להדרכה הזאת, אתם עושים משהו חשוב הרבה יותר — אתם מתמסרים לעצמכם; אתם מתחייבים בפני עצמכם לפעול על פי הצעותיהם, לבצע את מגוון התרגולים ו'משחררי ההרגלים' הפורמליים והבלתי פורמליים ולהעמיד אותם למבחן דרך התבוננות במה שקורה לכם, כשאתם מתחילים להתנהל בתשומת לב ולהתנהג בנדיבות וחמלה כלפי עצמכם וכלפי אחרים, גם אם בהתחלה תרגישו שזה מלאכותי. בסופו של דבר, מחויבות כזו היא הבעת אמון רדיקלית, ואמונה בעצמכם. בשילוב התוכנית מעוררת ההשראה שמוצעת כאן, זו עשויה להיות הזדמנות מיוחדת במינה להשיב לעצמכם את 'החיים', להתיידד איתם ולחיות אותם במלואם רגע אחר רגע.
מארק ויליאמס, שאותו אני מכיר שנים רבות כעמית, מחבר־שותף וחבר קרוב, הוא מהחוקרים הראשונים במעלה בתחום המיינדפולנס ברחבי העולם, חלוץ בפיתוחו ובהנחלתו. יחד עם ג'ון טיסדייל וזינגל סגל הוא ייסד את שיטת הטיפול MBCT, שהוּכחה במחקרים רבים כמחוללת שינוי עצום בחייהם של אנשים שמתמודדים עם מה שמוגדר כ'דיכאון קליני', על ידי צמצום דרמטי של הסיכון להישנוּת הדיכאון. מארק ייסד את ה־Centre for Mindfulness Research and Practice באוניברסיטת באנגור בצפון ויילס, ולאחר מכן את ה־Mindfulness Centre באוקספורד. שני המרכזים הללו הם חוד החנית של המחקר וההכשרה הקלינית בתחום ההתערבויות מבוססות־המיינדפולנס. כעת כתבו הוא והעיתונאי דני פנמן את המדריך המעשי הזה לטיפוח מיינדפולנס. הלוואי שתפיקו את מרב התועלת מהתוכנית הזו ומההזמנה הטמונה בה לחקור את הדרך שבה תוכלו לקיים ביתר תבונה מערכת יחסים מספקת עם תקופת החיים 'הפרועה ויקרת הערך' הזו שלכם.
ג'ון קבט־זין
בוסטון, מסצ'וסטס
דצמבר 2010
1.
לרדוף אחרי הזנב
האם אתם זוכרים את הפעם האחרונה ששכבתם במיטה ונאבקתם במחשבות? כל כך רציתם שהקשקשת במוחכם תירגע, שכבר יהיה שקט כדי שתוכלו סוף־סוף להירדם. אבל כל ניסיונותיכם עלו בתוהו. בכל פעם שהכרחתם את עצמכם להפסיק לחשוב, המחשבות חזרו וצצו בכוחות מחודשים. אמרתם לעצמכם להפסיק לדאוג, ופתאום הופיעו אינספור דאגות חדשות. ניסיתם לסדר את הכרית, התהפכתם לצד השני כדי שיהיה לכם יותר נוח, אבל מהר מאוד חזרתם לחשוב. כוחותיכם הלכו ואזלו ככל שהלילה הלך והתמסמס, ובסופו נותרתם מותשים ורצוצים. בהישמע צלצול ההשכמה כבר הייתם מותשים, עצבניים ואומללים לגמרי.
לאורך היום שלמחרת התמודדתם ללא הרף עם הבעיה ההפוכה: רציתם להישאר ערניים, אבל פיהקתם בלי סוף. אומנם הצלחתם לגרור את עצמכם לעבודה, אבל לא באמת הייתם שם. לא יכולתם להתרכז. העיניים אדומות ונפוחות, הגוף כואב מכף רגל ועד ראש, המוח קופסה ריקה. בהיתם בערימת הניירת המונחת על שולחנכם בתקווה שיצוץ משהו — כל דבר שהוא! — שידרבן אתכם לייצר תאוצה לביצוע המטלות היומיות. בפגישות התקשיתם להחזיק את העיניים פקוחות — ודאי שלא לתרום איזשהו דבר חוכמה. הרגשתם שהחיים זולגים לכם בין האצבעות... נעשיתם עוד ועוד חרדים, לחוצים, מותשים.
ספר זה עוסק במציאת שלווה וסיפוק בעידן המעיק והתזזיתי שלנו. ואולי נכון יותר לומר, במציאת הדרך לגלות אותם מחדש. שהרי בתוך כל אחת ואחד מאיתנו טמונים מקורות בלתי נדלים של שלווה וסיפוק — גם כשאנחנו נסערים ומרגישים תקועים — שרק מחכים להשתחרר מהכלוב שאליו הכניסה אותם דרך החיים הסוערת והבלתי נלאית שלנו.
ברור לנו שזה נכון, כי אנו — כמו גם עמיתינו באוניברסיטת אוקספורד ובמוסדות לימוד נוספים ברחבי העולם — עוסקים זה יותר משלושים שנה בחקר החרדה, הדחק והדיכאון. המחקרים שלנו חשפו את הסוד שיוביל להשגת אושר מתמשך ולהתמודדות מוצלחת עם חרדה, דחק, תשישות ואף דיכאון עמוק. הכוונה היא לתחושות האושר והשלווה שנספגות בעצמות ומעודדות אהבה אותנטית עמוקה לחיים, מחלחלות לכל דבר שאתם עושים ועוזרות לכם להתמודד ביתר יעילות עם הדברים הקשים ביותר שהחיים מזמנים. את הסוד הזה הבינו היטב אנשי העולם הקדום, והוא עדיין נוכח בתרבויות מסוימות. אבל בעולם המערבי רובנו די שכחנו איך לקיים חיים טובים ומאושרים. ופעמים רבות המצב אף גרוע מזה. מרוב מאמץ להיות מאושרים, אנחנו מחמיצים בסופו של דבר את החלקים החשובים ביותר של חיינו והורסים את השלווה שאליה כָּמַהְנו כל כך.
כתבנו את הספר הזה כדי לעזור לכם להבין איך אפשר למצוא אושר, שלווה וסיפוק אמיתיים, ואיך תוכלו לגלות אותם מחדש בכוחות עצמכם. הספר ילמד אתכם כיצד לשחרר את עצמכם עוד ועוד מחרדה, דחק, אומללות ותשישות. איננו מבטיחים אושר נצחי; כולנו חווים תקופות של כאב וסבל — נאיבי ומסוכן להעמיד פנים שאין זה כך. עם זאת, אפשר לטעום חלופה למאבק הבלתי נלאה שמחלחל לחלק ניכר מחיי היומיום שלנו.
בספר עצמו, כמו גם בקוד QR הנלווה אליו (ראו ע' 285), אנו מציעים סדרה של תרגולים פשוטים שתוכלו לשלב בשגרת חייכם. התרגולים הללו מבוססים על שיטת MBCT שהתפתחה מתוך עבודתו מעוררת ההשראה של ג'ון קבט־זין בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס. השיטה פותחה במקור על ידי הפרופסורים מארק ויליאמס (מחבר־שותף של ספר זה), ג'ון טיזדייל מאוניברסיטת קיימברידג' וזינדל סגל מאוניברסיטת טורונטו, ונועדה לעזור בשיכוך התלקחויות חוזרות ונשנות של דיכאון עמוק. ניסויים קליניים מוכיחים את יעילותה. הוכח באופן קליני שהיא מצמצמת במחצית את הסיכון ללקות בדיכאון אצל אנשים שסבלו מצורותיו המשתקות ביותר. MBCT יעילה לפחות כמו תרופות נוגדות־דיכאון, ואין לה אף לא אחד מחסרונותיהן. למעשה, היא יעילה עד כדי כך, שכיום היא משיטות הטיפול המועדפות על המכון הלאומי הבריטי לבריאות ולמצוינות בטיפול (NICE) והמומלצות על ידם.
MBCT מושתתת על מדיטציית המיינדפולנס, שהעולם המערבי כמעט לא הכיר עד לאחרונה. זוהי מדיטציה פשוטה עד כדי כך, שגם אם אינכם זקוקים לה ככלי טיפולי, תוכלו להשתמש בה כדי להחיות את חדוות החיים המוּלדת שלכם — מטרה ראויה כשלעצמה. אך היא עשויה גם למנוע הידרדרות של תחושות נורמטיביות כגון חרדה, דחק ועצב, כך שאלה לא יהפכו לתקופות ארוכות של אומללות ותשישות או אף לדיכאון קליני עמוק.
מדיטציה של דקה אחת
1. שבו זקוף על כיסא בעל משענת־גב ישרה. השתדלו להרחיק ממנה מעט את גבכם כדי שעמוד השדרה שלכם לא ייתמך בה, אלא יחזיק את עצמו. כפות רגליכם יכולות להיות מונחות על הרצפה. עצמו עיניים או השפילו את המבט.
2. מקדו את תשומת הלב בנשימה, בזרימת האוויר פנימה אל גופכם והחוצה ממנו. שימו לב לתחושות השונות עם כל שאיפה וכל נשיפה. התבוננו בנשימה מבלי לצפות שמשהו מיוחד יקרה. אינכם צריכים לשנות את פעולת הנשימה שלכם באופן כלשהו.
3. ייתכן שהתודעה שלכם תנדוד לאחר זמן־מה. כשתבחינו בכך, החזירו בעדינות את תשומת הלב אל הנשימה בלי לכעוס על עצמכם: לזיהוי של נדידת התודעה והחזרת הקֶשב לנשימה בלי שיפוט עצמי יש חשיבות מרכזית בתרגול מדיטציית מיינדפולנס.
4. ייתכן שהתודעה תירגע בסופו של דבר — כמֵימיו של אגם שוקט — וייתכן שלא. גם אם תחושו רוגע מוחלט, הוא עשוי לחלוף כהרף עין. אם אתם כועסים או אפילו ממש זועמים, שימו לב שגם תחושות אלה עשויות לחלוף כהרף עין. הַניחו לכל דבר שקורה לכם להיות פשוט מה שהוא.
5. אחרי דקה פקחו את העיניים והחזירו את המוּדעוּת אל החדר.
מדיטציה אופיינית מורכבת מהתמקדות מלאה בנשימה ובזרימת האוויר אל הגוף והחוצה ממנו (ראו 'מדיטציה של דקה אחת' במסגרת שלעיל). ההתמקדות הזו בכל שאיפה ובכל נשיפה מאפשרת לכם להתבונן במחשבות כשהן עולות במוּדעוּת שלכם — ואחר כך, לאט ובהדרגה, להפסיק לנסות לשלוט בהן. עם הזמן תיווכחו לדעת, שמחשבות באות והולכות מעצמן, ושאתם אינכם המחשבות שלכם. אפשר להתבונן בהן כשהן צצות בתודעתכם באופן מפתיע, ואז לשוב ולהתבונן כשהן מתפוגגות כמו בועות סבון. אתם תגיעו להבנה העמוקה, שמחשבות ותחושות — חיוביות ושליליות כאחד — הן דבר חולף. הן באות והן הולכות, ובסופו של דבר הבחירה בידכם אם להגיב להן או לא.
מהות המיינדפולנס היא התבוננות נטולת שיפוט; התבוננות מתוך חמלה עצמית. כשאתם נתקפים עצב או לחץ, במקום להזדהות איתם תלמדו לראות בהם עננים שחורים המשייטים בשמיים, ולהתבונן בהם בסקרנות ידידותית בעודם חולפים על פניכם. מיינדפולנס, מעצם מהותו, מאפשר לכם לאתר דפוסי מחשבה שליליים לפני שאלה ידרדרו אתכם לתוך מערבולת טובענית. הוא מתניע את התהליך שמאפשר לכם להחזיר לעצמכם את השליטה בחייכם.
עם הזמן המיינדפולנס מחולל שינויים במצב הרוח וברמות האושר ואיכות החיים. ממחקרים מדעיים עולה כי לא רק שהוא מונע דיכאון, אלא שיש לו גם השפעה חיובית על דפוסי החשיבה המונחים בבסיס החרדה, הדחק, הדיכאון והאי־שקט היומיומיים, כך שכאשר רגשות אלה מתעוררים — הם מתפוגגים ביתר קלות. מחקרים נוספים הראו כי מי שמתַרגלים מדיטציה בקביעות, מבקרים פחות אצל רופאים ואף זקוקים לימי אשפוז מעטים יותר. הזיכרון משתפר, היצירתיות מתעצמת וזמני התגובה מתקצרים (ראו להלן הרחבה בנושא יתרונותיה של מדיטציית המיינדפולנס).
יתרונותיה של מדיטציית המיינדפולנס
מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה הוכיחו כי מי שמתַרגלים מדיטציה בקביעות מאושרים ומסופקים יותר מהממוצע.1 מעבר להיותן תוצאות חשובות כשלעצמן, יש להן חשיבות רפואית עצומה, משום שרגשות חיוביים כאלה קשורים לחיים ארוכים ובריאים יותר.2
תרגול סדיר של מדיטציה מפחית חרדה, דיכאון ועצבנות.3 כמו כן הזיכרון משתפר, זמני התגובה מתקצרים, ורמות הסבולת המנטלית והפיזית עולות.4
אנשים שמתרגלים מדיטציה באופן סדיר נהנים ממערכות יחסים טובות ומספקות יותר.5
ממחקרים שנערכו ברחבי העולם עולה כי המדיטציה מפחיתה את האינדיקטורים העיקריים לדחק כרוני ואף ליתר לחץ דם.6
עוד הוכח, כי המדיטציה יעילה בצמצום השפעתם של מצבים חמורים כגון כאב כרוני7 וסרטן,8 ועשויה אף לעזור בגמילה מהתמכרות לתרופות ולאלכוהול.9
ממחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי המדיטציה מחזקת את מערכת החיסון, ובכך עוזרת למנוע התקררויות, שפעת ומחלות נוספות.10
למרות תועלות מוכחות אלה, רבים עדיין נרתעים במקצת לשמע המילה 'מדיטציה'. כדאי אפוא שנפריך כמה מיתוסים לפני שנמשיך:
מדיטציה אינה דת. מיינדפולנס הוא רק שיטה המשמשת לתרגול תודעתי. רבים מאלה שמתַרגלים מדיטציה הם דתיים, כמובן לצד הרבה אתאיסטים ואגנוסטיקנים שהם מודטים נלהבים.
אינכם צריכים לשבת על הרצפה ברגליים משוכלות (כמו בתמונות שאולי ראיתם בכתבי עת או בתוכניות טלוויזיה), אבל אם אתם רוצים — עשו זאת. רוב האנשים שמגיעים לשיעורים שלנו עושים מדיטציה בישיבה על כיסא; אבל אפשר לתרגל את שילוב המודעוּת הקשובה בכל דבר שאתם עושים — נסיעה באוטובוס או ברכבת, או הליכה ברגל לעבודה. אפשר לתרגל מדיטציה כמעט בכל מקום.
תרגול מיינדפולנס אינו גוזל זמן רב, אף כי נדרשת מידה מסוימת של סבלנות והתמדה. רבים מגלים מהר מאוד שהמדיטציה משחררת אותם מלחצי הזמן, וכך הם פנויים יותר לדברים אחרים.
המדיטציה אינה מסובכת, ואין בה 'הצלחה' או 'כישלון'. גם אם התקשיתם בתרגול, למדתם משהו חשוב באשר לאופן הפעולה של התודעה, כך שיצאתם נשכרים במובן הפסיכולוגי.
המדיטציה לא תקהה את תודעתכם ולא תמנע מכם לחתור להישגים בתחום הקריירה או בסגנון החיים שלכם; היא גם לא תערים עליכם כדי שתאמצו לשווא את 'גישת פוליאנה' לחיים. מהותה של המדיטציה אינה לגרום לכם להשלים עם מה שאינו מתקבל על הדעת, אלא לאפשר לכם לראות את העולם ביתר בהירות כדי שתוכלו לנקוט פעולות נבונות ושקולות יותר, וכך לשנות את הדברים שיש לשנותם. המדיטציה עוזרת לפתח מודעות עמוקה וחומלת, שמאפשרת לכם לאמוד את יעדיכם ולמצוא את הנתיב המיטבי למימוש הערכים העמוקים ביותר שלכם.
מציאת שלווה בעולם סוער
היות שלקחתם לידיכם את הספר הזה, יש סיכוי גבוה ששאלתם את עצמכם שוב ושוב, מדוע השלווה והאושר שאתם כה משתוקקים אליהם חומקים מכם לעיתים כל כך קרובות. מה גורם לכך שנתח כה גדול של החיים מוגדר על ידי עומס, חרדה, דחק ותשישות? שאלות אלה העסיקו גם אותנו במשך שנים רבות, ונדמה שסוף־סוף המדע מצא את התשובות. באופן אירוני, העקרונות הטמונים בבסיסן של התשובות הללו כבר היו ידועים לאנשי העולם הקדום — אלה פשוט אמיתות נצחיות.
התנודות שאנו חווים בין מצב רוח מרומם למצב רוח ירוד הן טבעיות. כך זה אמור להיות. אבל דפוסי חשיבה מסוימים יכולים לגרום לכך, שנפילה קצרת־טווח של החיוניות או של הרווחה הרגשית תתפתח לתקופות ארוכות יותר של חרדה, דחק, אומללות ותשישות. רגע קל של עצב, כעס או חרדה עלולים לדרדר אתכם ל'מצב רוח רע' שילווה אתכם במשך יום שלם או פרק זמן ממושך הרבה יותר. ממצאים שעלו ממחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך, ששינויים רגשיים נורמטיביים אלה יכולים להוביל לאומללות ארוכת טווח, לחרדה קיצונית ואף לדיכאון. חשובה מכך העובדה, שהגילויים הללו חשפו את הדרך שבה תוכלו להיות מאושרים יותר ומחוברים למהות העמוקה שלכם, לאור התובנות הבאות:
- כשאתם מתחילים להרגיש עצב, חרדה או רוגז קלים — לא מצב הרוח הוא שגורם לכם נזק, אלא תגובתכם למצב הרוח הזה.
- המאמץ שאתם משקיעים בניסיון להשתחרר ממצב רוח רע או מגל של אומללות — ולהבין מדוע אתם אומללים ומה אתם יכולים לעשות כדי 'לתקן' את זה — לעיתים קרובות מחמיר את המצב. הדבר דומה לחול טובעני: אם אתם תקועים בתוכו, ככל שתנסו להשתחרר ממנו — כך תשקעו יותר.
כשמבינים את אופן הפעולה של התודעה, מתבררת מאליה הסיבה לאומללות, לדחק ולעצבנות שאנחנו חווים מעת לעת.
כשאתם מתחילים להרגיש עצב קל, טבעי שתנסו לחשוב איך לצאת מזה, איך לפתור את הבעיה של היותכם עצובים. תנסו להבין מה גורם לעצב הזה, כדי שתוכלו למצוא לו פתרון. בתהליך הזה אפשר מהר מאוד להיזכר בחרטות ישנות ולדמיין דאגות עתידיות — מה שרק יעמיק את הדכדוך שלכם. מהר מאוד תתחילו לגעור בעצמכם על כך שאינכם מצליחים לשפר את מצב הרוח שלכם. 'המבקר הפנימי' שמקנן בתוך כל אחד מאיתנו יתחיל ללחוש לכם שאתם אשמים, שאתם הבאתם על עצמכם את המצב הזה, שעליכם להתאמץ יותר ויהי מה. מהר מאוד תתחילו להתנתק מהחלקים העמוקים והחכמים ביותר של עצמכם. תיסחפו למעגל אינסופי של הלקאה וביקורת עצמית; תרגישו אשמים על שאינכם עומדים בדרישות ובציפיות שלכם מעצמכם.
אנו נשאבים לעומק החול הטובעני הרגשי הזה כיוון שלמצב התודעתי שלנו יש קשר הדוק לזיכרון. התודעה סורקת באופן קבוע את מרחב הזיכרונות כדי לאתר את אלה שמהדהדים את המצב הרגשי הנוכחי שלנו. לדוגמה, אם אתם מרגישים מאוימים, התודעה תעלה מיד זיכרונות של מקרים מהעבר שבהם הרגשתם מאוימים. זה יקרה בן רגע, לפני שתספיקו להיות מודעים לכך. זוהי מיומנות הישרדותית בסיסית שהשתכללה לאורך מיליוני שנות אבולוציה. היא עוצמתית ביותר, וכמעט בלתי ניתנת לעצירה.
הוא הדבר גם באשר לאומללות, חרדה ודחק. זה נורמלי להיות קצת עצובים מדי פעם, אבל לעיתים מחשבות עצובות מעוררות בסופו של דבר גל של זיכרונות עצובים, רגשות שליליים וביקורתיות חריפה. עד מהרה עלול להיווצר מצב שבו שעות ארוכות ואף ימים שלמים ייצבעו במחשבות שליליות ובביקורת עצמית — 'מה קורה לי? החיים שלי בבלגן רציני. מה יקרה כשיתגלה שאין בי שום תועלת?'
למחשבות האלה של ביטול עצמי יש עוצמה עזה, וכשהן צוברות תאוצה הן כמעט בלתי ניתנות לעצירה. מחשבה או תחושה אחת מציתה את המחשבה הבאה, ואז את הבאה אחריה... מהר מאוד המחשבה המקורית — חטופה ככל שתהיה — מלקטת שלל עצבויות, חרדות ופחדים הדומים לה, ואז אתם כבר לכודים בתוך הסבל שלכם.
במובן מסוים, אין זה מפתיע כלל וכלל. להקשר יש השפעה עצומה על הזיכרון שלנו. פסיכולוגים גילו לפני שנים אחדות, שכאשר צוללי מעמקים שיננו על החוף רשימה של מילים, לרוב הם שכחו אותן כשהיו מתחת למים, אבל הצליחו לזכור אותן כשחזרו אל היבשה. וכך קרה גם בכיוון ההפוך. מילים שהם שיננו מתחת למים נשכחו מהר יותר עם שובם אל החוף. הים והחוף היוו הֶקשרים עוצמתיים לזיכרון.11
אפשר לראות את התהליך הזה בפעולה גם בתודעה. האם קרה לכם שחזרתם לבקר ביעד נופש שאהבתם לבלות בו בילדותכם? לפני הביקור ודאי זכרתם את המקום רק במעומעם. אבל מרגע שהגעתם לשם — כשהלכתם ברחובות, כשחוויתם את המראות, הקולות והריחות — שבו והציפו אתכם זיכרונות מהעבר. ייתכן שהייתם נרגשים, מהורהרים או אולי אפילו קצת מאוהבים. שובכם אל ההקשר הזה עודד את התודעה שלכם להעלות שלל זיכרונות הקשורים אליו. אבל לא רק מקומות מעוררים זיכרונות, העולם מלא בטריגרים כאלה. האם קרה לכם ששיר מסוים הצית גל של זיכרונות בעלי מטען רגשי? או ניחוח של פרח מסוים, או ריח של לחם טרי שאך זה יצא מהתנור?
בדומה לכך, מצב רוחנו יכול לפעול כהקשר פנימי שעוצמתו אינה נופלת כהוא זה מעוצמתם של ביקור ביעד נופש הזכור לכם מהעבר או של מנגינה אהובה. זיק של עצב, תסכול או חרדה יכול להצית זיכרונות מטרידים, וזה אינו נתון לשליטתכם. עד מהרה תוכלו למצוא את עצמכם שקועים במחשבות עגומות וברגשות שליליים מבלי לדעת אפילו מאיפה הם הגיעו — הם פשוט הגיחו פתאום. לפעמים תופס אתכם פתאום מצב רוח רגזני, זעפני או עצוב ללא כל סיבה נראית לעין. ואז אתם תוהים מדוע אתם פתאום כל כך כועסים, עצובים ועייפים.
המשך הפרק בספר המלא