מחול מודרני - מתוך אוטוקורקט

תראו איך הוא זז. תראו אותו לוגם ברוך מספלון האספרסו שהוא אוחז ביד אחת ומסמס אימוג'י של אגודל זקור ביד האחרת, ותוך כדי גם מבקש בקריצה חשבון מהמלצרית המתולתלת בקפה השכונתי המשובח. לפני שהיא מספיקה להגיע אליו הוא כבר נעמד ושולף את כרטיס האשראי בתנועה אחת חלקה, וברגע שהמלצרית אוחזת בהיסוס בכרטיס המוזהב, הוא מיד מרפה ממנו כדי שיוכל לנופף לשלום לקולגה. התנועה תתחיל כנפנוף לשלום ותהפוך, במפתיע, לחבטה זריזה שתמחץ זבוב טורדני. את גוויית הזבוב הוא ינגב במפית החד־פעמית שהונחה תחת הכפית הקטנה שהוגשה לו עם האספרסו הכפול. בזמן שימרח את שיירי הזבוב על הנייר הוא יקפל אותו בזריזות לארבעה רבעים שווים וימשיך לקיפול נוסף שיהפוך את המפית הסתמית לאוריגמי מרהיב של ברבור שאותו יעניק, לצד תשר נדיב, למלצרית הנפעמת, שתמשיך לעקוב אחריו במבטה בשעה שיֵצא בזריזות מבית הקפה כשענני נוצה צמריריים מלווים את צעדיו בקצב איטי. איטי מדי, לטעמו.