הבנות מאוחרות

כְּמוֹ רוּחַ טוֹבָה

הוּא הָיָה לָךְ כְּמוֹ רוּחַ טוֹבָה,

נְדִירוֹת אַתְּ חוֹוָה.

הוּא שׁוֹרֵר לָךְ שִׁירִים

וְהִרְטִיט מֵיתָרִים.

הוּא בִּדֵּר שְׂעָרֵךְ

וְטִלְטֵל שַׁעֲרֵךְ.

אֶת נִשְׁקֵךְ הוּא פָּרַק,

הֶעֱלִים אוֹ זָרַק.

אֶת נַפְשֵׁךְ הוּא בִּלְבֵּל,

אֶת רוּחֵךְ הוּא עִרְבֵּל.

הוּא נָשַׁב, הוּא סָעַר,

הוּא פָּתַח, הוּא סָגַר,

הוּא לָחַשׁ, הוּא הִרְעִים,

הוּא הִפְלִיא, הוּא הִדְהִים,

הוּא סִלֵּק הַפְּחָדִים

וְגִחֵךְ לַהֵדִים.

בְּעֵינַיִךְ הִבִּיט,

אֶת דָּמֵךְ הוּא הִצִּית

וְעוֹפֵף וְלִטֵּף וְסִפֵּר אַגָּדוֹת

וּפוֹרֵר אֶת כֻּלֵּךְ לִפְרוּדוֹת בּוֹדְדוֹת.

הוּא הֵבִיא בִּכְנָפָיו אַהֲבָה אַדִּירָה

שֶׁנָּפַלְתְּ בָּהּ שְׁדוּדָה, חַלָּשָׁה וּשְׁבִירָה.

הוּא נָשַׁב וְהֵנִיעַ סְפִינוֹת מִפְרָשִׂים

וְצָבַע אֶת חַיַּיִךְ בְּצֶבַע מַקְסִים

וּכְדֶרֶךְ רוּחוֹת – הוּא פָּרַח וְנִשָּׂא

וְהוֹתִיר לָךְ בִּלְבַד לָשֵׂאת הַמַּשָּׂא.

אוֹהֲבִים עֲדַיִן

צֵל הָעֶרֶב נָח בַּעֲצַלְתַּיִם,

עַל הֲדוֹם נָחוֹת לָהֶן רַגְלַיִם

וְיוֹרְדִים לְאַט הָעַפְעַפַּיִם

אַךְ עֵרִים עֲדַיִן.

אַט נִשְׁמָט הָרֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם,

הָעִתּוֹן נוֹשֵׁר מִן הַבִּרְכַּיִם,

הַקָּפֶה כְּבָר הִצְטַנֵּן בִּשְׁנַיִם

וּמְצַפִּים עֲדַיִן.

צִפִּיָּה כְּבֵדָה כְּמוֹ רֵחַיִם,

הַשָּׁעוֹן צִלְצֵל, וַדַּאי כְּבָר שְׁתַּיִם,

הַתְּנוּמָה אוֹרֶבֶת לָעֵינַיִם

וּמְקַוִּים עֲדַיִן.

בַּמִּזְרָח אָדְמוּ הַלְּחָיַיִם,

כְּבָר מֵקִיץ הַשַּׁחַר בֵּינְתַיִם

וְדִמְעָה יָבְשָׁה בִּקְצֵה הָעַיִן,

אוֹהֲבִים עֲדַיִן.

וּבַפִּנָּה עַל הַמַּרְבָד

בְּדִידוּת וְעֶצֶב יָד בְּיָד,

וְהַיָּרֵחַ הַשּׁוֹתֵק

מֵעִיף מַבָּט וּמִסְתַּלֵּק.

רַכֶּבֶת חֲצוֹת

רַכֶּבֶת חֲצוֹת עוֹבֶרֶת בִּפְאַת הַשָּׂדֶה

מִדֵּי לַיְלָה,

וְאֶלֶף קְרוֹנוֹת שֶׁל מַשָּׂא יִרְדְּפוּהָ

עַל פְּנֵי הַפַּסִּים בַּדְּמָמָה הָרַבָּה,

וְאֵין גַּלְגַּלֶּיהָ נוֹשְׁקִים לַשָּׂדֶה בְּחִבָּה.

רַכֶּבֶת חֲצוֹת חוֹצָה חֲלוֹמִי מִדֵּי לַיְלָה,

וְכָל קָרוֹן מִשֶּׁלָּהּ כָּבֵד.

זֶה אַתָּה הַנּוֹסֵעַ תָּמִיד

בְּכָל אֶחָד מִמְּאוֹת קְרוֹנוֹתֶיהָ.

זֶה אַתָּה הַפּוֹלֵחַ לֵילִי הַבּוֹדֵד.

רַכֶּבֶת חֲצוֹת חוֹלֶפֶת לֵילִי זֶה שָׁנִים.

יָשֵׁן הַקַּטָּר וְכָל הַקְּרוֹנוֹת יְשֵׁנִים.

וּבְכָל עֵת עָבְרָה אֶת לֵילִי –

הִיא פּוֹרֶקֶת מַשָּׂא כָּבְדְּךָ אֶל שִׁכְמִי,

וְהִנֵּה מַשָּׂאָהּ – שֶׁלִּי.