ליידי קומפורט

שרק לא יביאו לה מארזים. מארז של ללין בניחוח פרחי סתיו, מארז תבלינים הודים, מארז חנוך לוין - כל המחזות ששוכב אצלה בארון כי חבל לפתוח, בטח לחנוך לוין היה משהו חנוך לוויני להגיד על זה, אשכבה. 
היא לא צריכה מתנות. רק אל תעשו לה את הדבר הזה עם הצימרים, להיות סגורה במתחם שבת שלמה, עם ילדים ונכדים וחתנים, עם נס קפה עלית, ופעילויות, וחידון על החיים שלה, ותמונות מפעם שכואב הלב לראות. 
ואל תצפו שהיא תזמין אליה. היא לא סובלת שמסתובבים לה בבית, משתמשים לה בשירותים, אוכלים את האוכל שהיא בישלה, שהיא עוד צריכה להיות מודאגת אם למישהו לא טעים, אם מישהו אלרגי, כולם אלרגיים לדברים עכשיו. 
ואם מדברים על מתנות, החודש דפק לה בדלת יזם נדל"ן והציע על הדירה שלה שלוש נקודה שתיים. ולא שהיא מוכרת, אבל האפשרות למכור כבר עושה אותה מיליונרית, מה אכפת לה לחלום, ככל שהיא תחלום המחיר יעלה. בסכום הזה היא יכולה להפוך לבריז'יט בארדו. לכסח מפה, להשתיל משם, למתוח את הפנים עד שימצאו לה את עצמות הלחיים, היא יכולה לשים עדשות כחולות ולצבוע לבלונד. 
אבל אז היא מתחרטת, בשביל להיות יפה צריך לסבול, ומה היא צריכה לסבול עכשיו כשהיא מיליונרית. 

המשך העלילה בסיפור המלא