שָׁלוֹם חֲבֵרִים שֶׁלִּי, זֶה אֲנִי, רַן הַשְּׁמַנְמַן. אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁגִּלִּיתִי אֶת סוֹד יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי? אֲנִי מוּכָן לְגַלּוֹת לָכֶם, אֲבָל אַתֶּם מַבְטִיחִים לִשְׁמוֹר הַכֹּל בְּסוֹד?
רַן הַשְּׁמַנְמַן יוֹצֵא לְמַסָּע לְגִלּוּי סוֹד הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, וּבַדֶּרֶךְ הוּא פּוֹגֵשׁ יְלָדִים וִיצוּרִים מְסַקְרְנִים. הַסּוֹד מִתְגַּלֶּה, אַךְ אֶל הַסּוֹד מִצְטָרֶפֶת מְשִׂימָה. רַן מְנַסֶּה לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה וּמִסְתַּבֵּךְ קָשׁוֹת. מֵאַיִן תָּבוֹא הַהַצָּלָה?
הַהַצָּלָה בָּאָה דַּוְקָא מִכִּווּנָהּ שֶׁל יַלְדָּה כִּבְדַת שְׁמִיעָה, שֶׁמַּצְלִיחָה לִשְׁמוֹעַ אֶת רַן יוֹתֵר טוֹב מִכֻּלָּם כִּי הִיא שׁוֹמַעַת דֶּרֶךְ הַלֵּב.
סֵפֶר שִׁשִּׁי בַּסִּדְרָה הַקּוֹנָה לָהּ מַעֲרִיצִים נִלְהָבִים שֶׁמִּתְאַהֲבִים בְּרַן וּבְהַרְפַּתְקָאוֹתָיו, וְלוֹמְדִים מִמֶּנּוּ לְקַבֵּל אֶת הַשּׁוֹנֶה וּלְהָבִין שֶׁאַף אֶחָד לֹא מֻשְׁלָם.