השחר עולה

פרק 1

משמעות חייו כולה הצטמצמה לכדי כמה שורות של קוד מוצפן.

ג'ורג' מקדונלד שוטט ברחבי קומת המשרדים וסרק את התאים הפנימיים ואת המשרדים החיצוניים בחיפוש אחר סימן חיים. הוא קיווה שלא ימצא נפש חיה. במהלך שלושת השבועות האחרונים עבדו אנשי הצוות שעות נוספות כדי להשלים את הנגיעות הסופיות בעדכון התוכנה שהם עבדו עליה: תוכנה של חיישן שנועד לכוון את טיל 1EPAC3 של חברת "לוקראם אינדסטריז" למטרתו בשלב הטיסה הסופי שלו, דקות לפני הפגיעה. עדכוני התוכנה תמיד דרשו מהצוות תשומת לב מלאה ושעות עבודה ארוכות, מכיוון שהשלב הסופי בטיסתו של הטיל קבע אם הוא יפגע במטרה או יחטיא אותה. ההבדל בין הצלחה לכישלון.

נדרשו אפילו שעות עבודה ארוכות יותר על העדכון האחרון הזה, כי עתיד החברה עלול היה להיות בסכנה. התקלה שהתרחשה לא מזמן במערכת "כיפת ברזל" בחיפה, שהובילה לתוצאה קטסטרופלית, נחקרה ותוצאותיה פורסמו. מקור התקלה היה תוכנת ניווט פגומה באחד הרכיבים של המערכת. התוכנה פותחה ויוצרה בחברת "אנתֵאון", אחת המתחרות העיקריות של לוקראם בתחום מערכות ההגנה. הפשלה הזאת של אנתאון הובילה למאות הרוגים בחיפה וגרמה לירידה זמנית באמון בטכנולוגיות הטילים האמריקניות.

מדינות שנהגו להוציא מיליארדי דולרים על המערכות האלה החלו להעלות דרישות מחמירות, ומערכת הדגל של לוקראם, ה-EPAC3, עלתה על הכוונת של כולם. מאות טילי EPAC3, שהוטענו בעשרות משגרי טילים מאסטוניה ועד יוון, היוו את עמוד השדרה של מערכות ההגנה נגד טילים בליסטיים ברחבי אירופה.

זמן קצר לאחר הטרגדיה בחיפה החלו שרי הגנה של מדינות האיחוד האירופי לדרוש ערבויות מלוקראם, ובראשן הדרישה לביצוע סדרת הדגמות חיות של יירוט טילים מוצלח.

וגרוע מכך, הטילים של לוקראם היו המרכיב הקל ביותר להחלפה במערכת ההגנה המשולבת של ארצות הברית, איטליה וגרמניה. אם טילי ה-EPAC3 לא יצליחו ליירט בהצלחה את מטרותיהם במהלך ההדגמות, חברה מתחרה זרה תיכנס ללא ספק לתמונה ותמלא את החלל, ובכך תגדע את אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של לוקראם.

משימתו של מקדונלד כמהנדס תוכנה בכיר בתוכנית EPAC3 היה לוודא שדבר לא משתבש במערכת הניווט של הטיל במהלך ההדגמות החיות, שנועדו להתקיים במטווח הטילים "ווָייט סֵנדס" בעוד כמה שבועות. משימתו כאחד הסוכנים הרדומים הוותיקים ביותר הייתה לשתול בתוכנה שורת קודים מוצפנים שתמנע מהטיל ליירט מטרות הנעות בגבהים נמוכים במיוחד. שתי המשימות לא התנגשו זו בזו, כיוון שההדגמות בווייט סנדס ייערכו על טילים בליסטיים המשייטים בגובה רב — מטרתם העיקרית של טילי EPAC3.

העיתוי של ההוראה מ"קונטרול" גרם לו להאמין שהתקלה בכיפת ברזל תוכננה במתכוון, כדי להביא לעריכת ניסויי הטילים האלה ולהצית מחדש את האמון במערכת ה-EPAC3. הוא גם העניק לו סיבה נוחה ומשכנעת להכניס עדכון תוכנה לטילים במסגרת זמן קצרה. משהו גדול קרם עור וגידים במזרח אירופה, והתוכנית הייתה בנויה על חדירה אווירית בגובה נמוך. כנראה טילים מונחים שישוגרו לעבר תשתיות מפתח ומטרות צבאיות. הוא לא אמור לדעת. קונטרול נתנו הוראות, לא הסברים.

לא משנה מה הרוסים מתכננים, בסופו של דבר האשמה תוטל בחיקו הבלעדי כמהנדס הראשי בצוות. לא שהוא יהיה בסביבה לעמוד מול הסערה. מקדונלד ייעלם זמן רב לפני שלוקראם ומשרד ההגנה יסיימו את החקירות שלהם. אחרי שיעדכן את מוסקבה, הוא מתכנן לקחת את חמשת מיליון הדולר שיקבל כבונוס עם שיבתו למולדת ולצאת לגמלאות באיזה פרוור נוח ונחמד של ניזְ'ני־נובְגורוד. סיום מוקדם מהצפוי, אבל קל לבליעה לשירותו מטעם אימא רוסיה.

פרק 2

קרל ברג קיבל את שיחת הטלפון הרחק מדירתה של הלן גריי, למרות מזג האוויר הקפוא והמדכא בחוץ, המלווה בטפטוף טורדני. לא שהוא לא סמך על האנשים שבדירה. הוא סמך עליהם ללא היסוס. הוא עשה זאת מתוך כבוד, וחשוב מכך — מתוך דאגה אמיתית לביטחונו של סוכן האֶף־אֶס־בֶּה בגמלאות.

על ברג היה לדבר בחופשיות עם יריבו הוותיק שהפך לידיד, בלי לחשוש שאולי יפלוט איזו מילה או איזה משפט שיסגירו את זהותו של ידידו ושהרוסים יוכלו לחלץ אחר כך בעינויים מפי אחד הנוכחים בדירה, או אפילו מפיו שלו עצמו. הוא ידע שמדובר בתרחיש כמעט בלתי קיים, אבל בעסק הזה אי אפשר להיות זהירים מדי, בעיקר כשמדובר במקור ברמתו של קפארוב.

ובמיוחד בשל העובדה שהוצאה "הודעה אדומה" על שמותיהם שלו ושל ריץ' פרינגטון ימים ספורים אחרי אירוע הירי בבולטימור. כלפי חוץ האף־בי־איי ומשטרת בולטימור ייחסו את קרב היריות, שהתפרש על כמה זירות והסתיים בנפגעים רבים, למאבק על טריטוריה בין שני סניפים יריבים של המאפיה הרוסית. כלפי פנים האמת תתברר כמורכבת בהרבה.

לשלושה מהרוסים המתים היו קשרים בקונסוליות רוסיות שונות, ומכך השתמע שהיה מדובר במבצע שזכה בתמיכת המדינה. הקשר בין ההודעה האדומה לירי שבו היו מעורבים רוסים לא יעבור מתחת לרדאר.

הוא עבר על החלפת ההודעות בינו ובין אודרה באוּאֵר מלפני כמה ימים.

באואר: קרל, קיבלתי הרגע שיחה מדנה או'ריילי מהאף־בי־איי. רוסיה וקזחסטן הוציאו בקשת "הודעה אדומה" עליך ועל ריץ'. היא בודקת את זה בצד שלה. אני אבדוק בצד שלי. היא לא מודאגת. מחלקת המשפטים כנראה יתעלמו מההודעה, אלא אם כן הרוסים או משטר הבובות שלהם ימשיכו ללחוץ. אל תצאו מחוץ למדינה בשלב הזה. מקווה שלא חזרת לטריקים הישנים שלך! ;)

ברג: קשה להיפטר מטריקים ישנים. צריך להראות לך משהו. זה קריטי.

באואר: זה קשור לבולטימור?

ברג: מי דיבר על בולטימור?

באואר: איפה ומתי אתה רוצה להיפגש?

ברג: תוך כמה ימים. צריך קודם לסדר כמה דברים. אחזור אלייך עם פרטים. לא דיברנו, במקרה שמישהו שואל.

באואר: הבנתי.

ברג: מצפה לפגישה איתך.

באואר: נשמע פיצוץ.

ברג: אין לך מושג. אהיה בקשר.

ברג לא מצא שום ספסל לאורך השבילים המתפתלים של בית הקברות "גרין מאונט", לכן התיישב על קיר בטון נמוך שצפה על הכניסה לבית הקברות והוריד מכתפיו את תרמילו הקטן. ג'ארד הופמן צפה עליו מרחוק, לוודא שאיש לא עוקב אחריו. הצוות מחק את עקבות חזרתם לבולטימור, אבל בהינתן החדירה הנרחבת של רשת הרדומים, הם לא רצו לקחת שום סיכון. אם הופמן יופיע בתוך בית הקברות בשלב כלשהו, ברג יֵדע שהם התגלו.

היה עליו להיות זהיר עם קפארוב. היכולת של ברג ליצור קשרים עם סוכנים רוסים ולקבל מהם מידע פנימי כבר הדליק בעבר כמה נורות בסי־איי־איי ובאף־בי־איי. להודעה האדומה היה פוטנציאל להצית מחדש את הסקרנות הזאת.

הצצה מהירה בשעונו הראתה שקפארוב צריך להתקשר בכל רגע. הם סיכמו ביניהם שלושה חלונות זמן לשיחה בת חמש דקות, כדי להיערך לכל תרחיש שבו אחד מהם לא יוכל לדבר. חלון אחד עכשיו, אחד בעוד ארבע שעות והשלישי בחצות, זמן מזרח ארצות הברית, שהיה שמונה בבוקר במוסקבה. במקרה שהם לא יצליחו ליצור קשר היום, הם לא יעשו שום ניסיון נוסף, מתוך הנחה שמשהו השתבש באחד הצדדים.

הוא הוציא את הטלפון הלווייני מתרמילו, הניח אותו על הקיר הרטוב מגשם ולרגע הצטער שלא הביא מטרייה. הטפטוף נעשה טורדני יותר ויותר.

הטלפון צלצל והעיר אותו ממחשבותיו על מזג האוויר. ברג ענה, ולאחר שסיימו את תרגולת הקודים הקצרה שהם פיתחו ביניהם במהלך השנים, הם פתחו בשיחה.

"אני צריך לעשות את זה קצר," אמר קפארוב. "אני נמצא בצד השני של מוסקבה, ואני רוצה להספיק להגיע הביתה לפני שהבריונים משתלטים על הכיכר שלפני בניין הדירות שלי."

נשמע שקפארוב נקט אמצעי מניעת מעקב לפני שהתחיל בשיחה. סימן טוב לכך שהוא כנראה גילה מידע רגיש.

"הם לא יודעים עם מי יש להם עסק?" אמר ברג.

"חה! לצעירים של ימינו אין כבוד לשום דבר," אמר קפארוב. "בעיקר לא לפנסיונרים כמונו."

"זה לא שונה כל כך כאן," אמר ברג.

"גם אצלכם הם מחרבנים ומשתינים על השולחנות והספסלים בפארקים?" שאל קפארוב. "הם יותר גרועים מהיונים."

"אני מניח שלא — אבל לפחות היונים שלנו נשמעות אותו דבר," אמר ברג.

קפארוב השמיע געיית צחוק מכל הלב. "אני מבטיח לך שהיונים שלנו מתנהגות יותר יפה מאלה שלכם."

"תמיד הכול אצלכם זה תחרות," אמר ברג.

"אתם התחלתם," השיב קפארוב.

"בזה אתה צודק," אמר ברג, "ואתם, בערמומיות רבה, שכנעתם אותנו שניצלנו — בעוד המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר."

"בהחלט עושה רושם ככה," אמר קפארוב. "בכל אופן, אני חושב שמצאתי את האיש שלך. הגנרל גריגורי קוזנצוב."

חלפו כמה רגעים של שתיקה, כאילו קפארוב ציפה שהוא יזהה את השם.

"השם לא נשמע לי מוכר," אמר ברג.

"נו, נו, לא פלא שכל הבלגן הזה עבר מתחת לרדאר של הסי־איי־איי," אמר קפארוב. "קוזנצוב טיפס לתפקיד השני בטיבו ב'דירקטוריון החמישי' לפני שנעלם מהעין. רוצה לנחש מתי?"

"בערך באותה תקופה שיורי פיצ'וגין עלה לגדולה? תחילת שנות האלפיים?" שאל ברג.

"בינגו, כמו שאתם האמריקנים אוהבים להגיד. 2003," אמר קפארוב.

באותה שנה שבה הלן גריי נפגשה עם הגנרל קוזלוב, שהשליך את עצמו מתחת לחשמלית אחרי שהעביר לה את שמות חמשת הרדומים מהגֶה־אַר־אוּ.

"ואתה בטוח שהוא לא הושבת מפעילות?" שאל ברג. "או טוּהר עם תריסר או יותר מהקצינים הגבוהים של גה־אר־או שסבלו מתאונות או התאבדויות מחשידות באותה שנה?"

"הובא לידיעתי שהוא עדיין בוחש בקלחת מדי פעם," אמר קפארוב. "בגלל זה אני מופתע שלא שמעת על הבחור. ההיעלמות שלו מתפקיד כל כך בכיר בדירקטוריון החמישי, ובעקבות כך הכישלון שלו להופיע מחדש בתפקיד בכיר אפילו יותר, היו צריכים להדליק נורות אזהרה. תפקידים מנהיגותיים בכירים בדירקטוריון החמישי הם לרוב קרש קפיצה למשהו אפילו יותר משמעותי."

"אני לא עובד רשמית בדסק של רוסיה מאז ששנינו התמודדנו זה מול זה לקראת סוף ימי המלחמה הקרה," אמר ברג.

"היינו כל כך צעירים אז — ותמימים בקיצוניות בהתחשב בדברים שאני יודע היום," אמר קפארוב. "קשה להאמין שאנחנו בגמלאות."

"מצחיק, אבל אני לא מרגיש בגמלאות."

"לצרות יש הרגל להידבק אליך," אמר קפארוב. "ובגלל זה בטח כדאי לי להחליף את מספר הטלפון שלי."

"אני עדיין אצליח להשיג אותך," אמר ברג.

שניהם צחקקו קלות בטרם חזרו לעסקים.

"אתה בטוח שקוזנצוב עדיין בתפקיד פעיל? כבר אז ב-2003 הוא בטח היה גנרל ותיק. אנחנו מדברים כאן על עשרים שנה בנוסף לקריירה ארוכה גם ככה."

"זה מה שאמרו לי," אמר קפארוב.

"מעניין," אמר ברג. "יש קשר כלשהו בין קוזנצוב ליורי פיצ'וגין?"

"לא שהמקורות שלי היו מוכנים לדבר עליו," אמר קפארוב.

"התעקשת על השאלה הזאת?" שאל ברג.

"כן," אמר קפארוב. "וגם מזגתי מספיק וודקה כדי שהם יבינו כמה זה חשוב לי."

"בסדר גמור," אמר ברג. "אני אשאל כמה שאלות בצד שלי. אני אופתע אם הסי־איי־איי לא הצליחו לחבר את החלקים בנוגע לקוזנצוב. הוא בהחלט מתאים לפרופיל של קצין שהופקד בידיו סוד וקודם לדרגה גבוהה בתוך הגה־אר־או. אם יש לו קשרים לפיצ'וגין, מישהו כאן כבר היה מבחין בכך. זה אמור להיות מספיק בשביל להצדיק חטיפה שלו."

"לחטוף את קוזנצוב? אלוהים ישמור," אמר קפארוב. "אתה שוקל ברצינות מבצע על אדמת רוסיה?"

"אתה באמת רוצה לדעת את התשובה לשאלה הזאת?" שאל ברג.

"נראה שלא," אמר קפארוב. "רק שים לב שכשאני אומר שקוזנצוב עדיין בוחש בקלחת, זה לא אומר שהוא מגיע למקומות במטרו או באוּבּר או משהו כזה. הוא מוקף באבטחה רצינית. רכבי שטח ממוגנים, דברים כאלה. לא שמצבים כאלה היוו אי פעם בעיה עבור הצוות שלך."

"אמת," אמר ברג, "והוא כנראה יהיה קל יותר להשגה מאשר פיצ'וגין."

"בכמה דרגות טובות," אמר קפארוב, "אבל זה בכל זאת יהיה קשה."

"נעבור את הגשר כשנגיע אליו," אמר ברג. "שוב תודה, אלכסיי. אני חייב לך יותר מאשר חופשה בקריביים."

"חופשה בקריביים הכול כלול," צחק קפארוב, "ולא באחד המקומות המצ'וקמקים האלה. שמעתי שיש ריזורטים למבוגרים בלבד. בלי ילדים שיבעטו לי חול בפרצוף. לשם אני רוצה לנסוע."

"כן, ברור," אמר ברג. "אני רואה שעשית שיעורי בית."

"נשמע כמו גן עדן," אמר קפארוב.

שתיקה ארוכה השתררה לפני שהמשיך. "אני מניח שהצוות שלך יזדקק לעזרתי כאן במוסקבה — אם קוזנצוב הוא האיש שלך?"

"יש לי רעיון שישמור אותך מחוץ לתמונה," אמר ברג, "אבל אם הוא ייכשל, אני בהחלט עשוי להזדקק לעזרתך."

"אני לא יודע כמה עזרה יכול סוכן אֶף־אֶס־בֶּה תשוש שפרש לגמלאות להציע," אמר קפארוב, "אבל אעשה כמיטב יכולתי."

"אני אקח כל מה שתציע," השיב ברג, "אבל אתה צריך להבטיח לי משהו."

"אני זה שעושה לך טובה, ואני עוד צריך להבטיח לך משהו?"

"כן. אם נצטרך ממך עזרה משמעותית יותר מאשר להיות מדריך טיולים, אני מתעקש שנוציא אותך משם. לביטחונך האישי. לפחות לזמן מה," אמר ברג. "אנחנו לא מדברים כאן על ענייני ביורוקרטיה ממשלתית. פיצ'וגין מפעיל מכונת פשע משומנת היטב וממומנת היטב שנועדה להשיג תוצאות. אם משהו יתגלה, הם יגיעו אליך תוך זמן קצר."

"אני מומחה בהישרדות," אמר קפארוב.

"יש לי חדר אורחים עם מרפסת, סירת דיג למים עמוקים וכל הוודקה שתוכל לשתות. ואני גר במקום חמים ונעים כל השנה," אמר ברג. "תחשיב את זה כהקדמה לחופשה האמיתית שלך בקריביים."

"אפילו אין לי מכנסיים קצרים," אמר קפארוב.

"זה התירוץ הכי טוב שלך?" שאל ברג. "אני אקנה לך מכנסיים קצרים וחולצה תואמת לכל אחד מימות השבוע. וסנדלים. אתה תשתלב מעולה עם כל הגמלאים החיוורים האחרים. תגיד כן, או שאני לא מערב אותך."

"אולי," אמר קפארוב.

"זה מספיק טוב לעכשיו," אמר ברג. "אני אהיה בקשר ברגע שאשמע מהמקורות שלי."

"תשמור על עצמך, ידידי," אמר קפארוב והשיחה התנתקה.

ברג הביט בטלפון כמה רגעים ואז הפנה את תשומת ליבו אל הכניסה לבית הקברות. שום סימן להופמן, כלומר שום סימן לבעיות בסביבה. הוא התחבר לאפליקציית "סיגנל" בטלפון הלווייני שלו וכתב הודעה מהירה לאודרה באואר. 

צריך שתבדקי קשרים ידועים או אפשריים בין גנרל גה־אר־או גריגורי קוזנצוב והאוליגרך יורי פיצ'וגין — לפני שאנחנו נפגשים. מבקש תשובה דחופה לגבי עומק הקשר בין השניים — אם קשר כזה קיים. תנקטי זהירות מרבית כשאת מחפשת/מבררת מידע. ממליץ שתחפשי חומרים ממקור ישיר, ובשום אופן אל תשתפי במידע מישהו מתחת לרמת השכר שלך. אסביר הכול כשניפגש.

היא לא תוכל לקבל גישה לאפליקציית המסרים הזאת לפני שתעזוב את לנגלי, אז הוא ייאלץ לחכות עד מחר בערב לפחות לפני שיקבל תשובה. זה ישאיר לו הרבה זמן לעבוד על הצד המורכב יותר של תוכנית הפעולה במוסקבה שהוא חשב עליה. לערב את הישראלים בעניין יהיה קשה, אפילו אחרי הטרגדיה בחיפה, אבל זאת הייתה האפשרות האמינה והדיסקרטית ביותר להכניס את הצוות שלו לרוסיה בחשאי ולספק להם את הציוד הדרוש.

אם ברג לא יצליח לגייס את עזרת "המוסד" למשימה, לא רק שיהיה עליו להישען על אלכסיי יותר מכפי שרצה, הוא יהיה חייב לעבוד עם גורמים מפוקפקים בתוך רוסיה כדי לשים יד על הציוד הבלתי חוקי שהצוות נדרש לו. כנראה הצ'צנים. הוא היה אישיות בלתי רצויה בקרב "אחוות סולנצבו", ארגון המאפיה הדומיננטי ברוסיה. ברג אולי ייאלץ אפילו למצוא גורמים עלומים יותר מהצ'צ'נים כדי לפעול מתחת לרדאר העולם התחתון הרוסי, מה שאמר לקחת סיכון גדול אף יותר.

הוא ינסה בכל הכוח למכור את הסיפור לישראלים ויקווה לטוב. המוסד היה חייב לו טובה, לא שהם שיחקו לפי החוקים האלה. או חוקים כלשהם. המוסד לא שיחק משחקים כשהיה מדובר בנקמה. הם ירצו שמות, דבר שברג לא יוכל לתת להם. לפחות לא לפני שהישראלים יעמדו בחלק שלהם בעסקה. הם לא יהססו לחתור נגד המשימה שלו אם תתגלה לפניהם הזדמנות לנקום. זה יהיה האתגר. החבל הדק שעליו יהיה צריך לאזן את עצמו לאורך כל הדרך. ועם כל זאת, הישראלים היו ההימור הטוב ביותר שלו.

הוא עבר על רשימת הטלפונים שהעלה לטלפון הלווייני שלו ועצר על שמו של סוכן מוסד שעשה איתו עסקה בעבר. ואז לחץ "שלח".