אלי ענבים וכל ההרפתקאות שקרו לו באמת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אלי ענבים וכל ההרפתקאות שקרו לו באמת

אלי ענבים וכל ההרפתקאות שקרו לו באמת

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

מיה מיטב

מיה מיטב, סופרת ספרים וטווה חלומות בהקיץ, נשואה ואימא לשלושה בנים. 
מחברת סדרת הנוער המצליחה "הבלוגר" (בהוצאת ׳כתר׳) ושלושה ספרים לפעוטות (בהוצאת ׳דני ספרים׳). כותבת טור המלצות על ספרי ילדים ונוער ב־Ynet, יוצרת ומגישה את הפודקאסט "מה קוראות האיילות?" עם הסופר גור אילני. "יופי של אימא" הוא ספרה הראשון למבוגרים. 
ראיון "ראש בראש"

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

איזה ילד מצליח לשגע את כל הקיבוץ ולצאת מזה בשלום? הכירו את אלי ענבים! 

בקיבוץ רָמַת יוֹחָנָן שבעמק זבולון, בין גבעות, מטעים ושדות מוריקים, חי לפני שנים רבות ילד בשם אליהו ענבי, אבל כולם כינו אותו ״אלי ענבים״.

כך נפתח סיפורנו על ילדי ״כנופיית הענבים״ ובראשה אלי בן התשע, שאיכשהו תמיד מצליח להסתבך בצרות. זו לא אשמתו, חס וחלילה! הוא טוען שזה רק בגלל הצרות, כי הן אלו שמסתבכות איתו. אולי זו לא הייתה אשמתו גם כאשר ננעל בחדר הממתקים שבאקונומיה, או כשתכנן עם חבריו תעלולים לשומרת הלילה בבית הילדים*. אולי. אך לשמחתנו הרבה – אף אחת מההרפתקאות לא הסתיימה באסון, ועל כל אלה ונוספות תוכלו לקרוא בספר משעשע, מותח ומלא שמחת חיים.

מיה מיטב, כותבת שירים וסיפורים לילדות וילדים, גדלה בקיבוץ וגרה בעיר. את ספרה השמיני כתבה בהשראת ילדותה בתקופת הלינה המשותפת. הוא מבוסס על סיפורי מיתולוגיה משפחתית (שקרו באמת) לאחיה הגדולים.

הילה נועם, מאיירת, יוצרת קומיקס ומרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל". ספר הקומיקס שכתבה ואיירה, "חוצי", זכה בפרס ברווז הזהב. נולדה וגרה בתל אביב, אבל כילדה חלמה לגור בקיבוץ ולטפל בחיות בפינת החי.


*אם אחד מהביטויים האלה לא מוכר לכם, דפדפו למילון הקצר שבסוף הספר.

פרק ראשון


הַקְדָּמָה:
הַכִּירוּ אֶת אֵלִי עֲנָבִים

בְּקִבּוּץ רָמַת יוֹחָנָן שֶׁבְּעֵמֶק זְבוּלוּן, בֵּין גְּבָעוֹת, מַטָּעִים וְשָׂדוֹת מוֹרִיקִים, חַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת יֶלֶד בְּשֵׁם אֵלִיָּהוּ עֲנָבִי, אֲבָל כֻּלָּם כִּנּוּ אוֹתוֹ "אֵלִי עֲנָבִים". הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם דּוֹד אֵלִיָּהוּ הַגִּבּוֹר שֶׁנָּפַל בְּעֵת מִלּוּי תַּפְקִידוֹ, אֲבָל אֵלִי הַקָּטָן לֹא יָדַע לְאָן הוּא נָפַל אוֹ מָה זֶה "בְּעֵת מִלּוּי". הוּא חָשַׁב שֶׁזָּכָה בַּכִּנּוּי, בִּגְלַל שֶׁפַּעַם אַחַת הוּא הָיָה פָּשׁוּט מֻכְרָח לִטְעֹם מֵהַיַּיִן הַמָּתוֹק, שֶׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִלֵּיל הַסֵּדֶר שֶׁבְּגַן רִמּוֹן. אַחַר כָּךְ הָיְתָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת וְהוּא נִרְדַּם וְנָחַר כְּמוֹ מַסּוֹר, לַמְרוֹת שֶׁתָּמִיד הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְחַמֵּק מִמְּנוּחַת הַצָּהֳרַיִם. הַמְּטַפֶּלֶת בְּקֹשִׁי הִצְלִיחָה לְהָעִיר אוֹתוֹ בַּזְּמַן לָלֶכֶת לְבֵית הוֹרָיו, דִּינָה וְדֻבִּי עֲנָבִי, שֶׁבַּקִּבּוּץ נִקְרָא פָּשׁוּט "חֶדֶר". וּמֵאָז אוֹתוֹ מִקְרֶה כֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ אֵלִי עֲנָבִים. וּבַקִּבּוּץ, אוּלַי אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים, כִּנּוּי שֶׁקִּבַּלְתָּ בְּגִיל חָמֵשׁ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר אִתְּךָ גַּם בְּגִיל תֵּשַׁע, וְאוּלַי אֲפִלּוּ כָּל הַחַיִּים.

הַאִם יָצָא לָכֶם לְבַקֵּר אֵי־פַּעַם בְּקִבּוּץ? זֶה יִשּׁוּב שִׁתּוּפִי קָטָן שֶׁבּוֹ כֻּלָּם מַכִּירִים אֶת כֻּלָּם; וּבַיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם הָרְכוּשׁ הָיָה מְשֻׁתָּף לַחֲבֵרִים וְהַחֲבֵרוֹת, וַאֲפִלּוּ הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת גָּדְלוּ בְּיַחַד. הֵם לָבְשׁוּ אֶת אוֹתָם בְּגָדִים, אָכְלוּ אֶת אוֹתוֹ אֹכֶל, חָלְקוּ בֵּינֵיהֶם צַעֲצוּעִים וּסְפָרִים, וּבִמְקוֹם לָגוּר עִם הַהוֹרִים — יָשְׁנוּ מִגִּיל שָׁבוּעַ וְעַד שֶׁסִּיְּמוּ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר בְּבָתֵּי הַיְּלָדִים. תָּאֲרוּ לָכֶם! בְּרָמַת יוֹחָנָן הַתִּינוֹקוֹת הָיוּ בְּבֵית הַתִּינוֹקוֹת, הַפָּעוֹטוֹת הָיוּ בַּפָּעוֹטוֹנִים, מִשָּׁם עָבְרוּ לְגַן שִׁבֹּלֶת אוֹ לְגַן רִמּוֹן, וּבְכִתָּה א' יָצְאוּ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת לְבֵית הַיְּלָדִים. אֵלִי הָיָה בְּבֵית "פָּשׁוֹשׁ", וְתַאֲמִינוּ לִי שֶׁלֹּא עָבַר שָׁבוּעַ, שֶׁבּוֹ הַמְּטַפֶּלֶת הַוָּתִיקָה צִפּוֹרָה שְׁפִּיץ, שֶׁחָשְׁבָה שֶׁכְּבָר רָאֲתָה הַכֹּל בְּמַהֲלַךְ עֶשְׂרִים שְׁנוֹתֶיהָ בְּמַעֲרֶכֶת הַחִנּוּךְ, לֹא הִצְטַעֲרָה עַל כָּךְ.

לְאֵלִי עֲנָבִים רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים פְּרוּעָה, עֵינַיִם חוּמוֹת וּגְדוֹלוֹת וְחִיּוּךְ רָחָב שֶׁנִּתְקָל בְּאָזְנַיִם חַדּוֹת. אַךְ אַל תִּתְּנוּ לְמַרְאֵהוּ הֶחָבִיב לְבַלְבֵּל אֶתְכֶם! לֹא קָם יֶלֶד שׁוֹבָב וְנוֹטֶה לְגֻזְמָאוֹת מִמֶּנּוּ בְּכָל עֵמֶק זְבוּלוּן עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. כְּבָר אֵין לוֹ סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת לְסוֹף הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל וְלַעֲלוֹת לְכִתָּה ד', אָז יַתְחִיל לַעֲבֹד בְּפִנַּת הַחַי. כַּמָּה חֲוָיוֹת עוֹד מְצַפּוֹת לוֹ! יֵשׁ לוֹ אָח וְאָחוֹת גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְאָח אֶחָד צָעִיר, וְיוֹם אֶחָד עוֹד תִּוָּלֵד לוֹ אָחוֹת קְטַנָּה, שֶׁתֶּאֱסֹף אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁקָּרוּ לוֹ כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד וְתִכְתֹּב אוֹתָן בַּסֵּפֶר. אֲבָל אֶת כָּל זֹאת הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע, כְּשֶׁהָיָה מְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו לַחֶדֶר מַעֲשִׂיּוֹת וְגֻזְמָאוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁעוֹד הָיָה בְּגַן רִמּוֹן, הִתְיַשֵּׁב אֵלִי בְּמִטָּתוֹ וְאָמַר: "הַיּוֹם תָּפַסְתִּי נָחָס צֶפַע קָטָן מֵאֲחוֹרֵי מַחְסַן הַכֻּתְנָה!" (בִּגְלַל שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁתֵּי שִׁנַּיִם קִדְמִיּוֹת, הָיָה אוֹמֵר "נָחָס" בִּמְקוֹם "נָחָשׁ"). חֲבֵרָיו לַחֶדֶר לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרָיו. יָעֵלִי גִּלְגְּלָה עֵינַיִם וְאָמְרָה: "אָז אֵיפֹה הַנָּחָשׁ?", וְאַלּוֹן אָמַר: "לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר!" (כָּכָה אָמְרוּ פַּעַם בִּמְקוֹם "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!"). "וְאַחֲרֵי סֶתָפַסְתִּי אוֹתוֹ, שַׂמְתִּי אוֹתוֹ בְּשַׂקִּית וְקָסַרְתִּי טוֹב טוֹב. אַחַר כָּךְ סִחְרַרְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה הַכֻּתְנָה," אָמַר אֵלִי בְּבִטָּחוֹן. "וְאִם אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים לִי, אֶפְסָר לָלֶכֶת מָחָר לַשָּׂדֶה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ." מַחְסַן הַכֻּתְנָה הָיָה סְכָכָה עֲצוּמָה מְלֵאָה בְּגַרְגְּרֵי כֻּתְנָה קְטַנִּים וּנְעִימִים, וּבוֹ כָּל יַלְדֵי הַקִּבּוּץ אָהֲבוּ לְשַׂחֵק. הַמַּחְסָן שָׁכַן בִּקְצֵה הַקִּבּוּץ, לְיַד הָרֶפֶת, וְאַף יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה לֹא רָצוּ לָלֶכֶת לְחַפֵּשׂ מֵאֲחוֹרָיו נְחָשִׁים, לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה.

פֶּלֶא שֶׁכַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הִכִּישׁ אֶת אֵלִי נָחָשׁ כְּשֶׁחָזַר מִבְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה, אַף אֶחָד לֹא הֶאֱמִין לוֹ? מַזָּל שֶׁהוּא צָרַח כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ עַד לַמִּרְפָּאָה. שׁוּלִי קוֹץ, אֲחוֹת הַמֶּשֶׁק הַוָּתִיקָה, כְּבָר זָכְתָה לֹא פַּעַם לִשְׁמֹעַ מִקָּרוֹב אֶת צַעֲקוֹתָיו שֶׁל אֵלִי עֲנָבִים. וּבְבָקְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם קַיִץ, כַּאֲשֶׁר יָצְאָה לְרֶגַע לְהַשְׁקוֹת אֶת גִּנַּת הַוְּרָדִים שֶׁבְּפֶתַח הַמִּרְפָּאָה, שָׁמְעָה אֶת הַצְּרָחוֹת שֶׁלּוֹ נִשָּׂאוֹת עַל מַשַּׁב רוּחַ רַעֲנָן. הִיא מִלְמְלָה: "מָה קָרָה לוֹ הַפַּעַם?!" וְשָׁלְחָה מִיָּד אֶת מִיכָה בִּישׁ לְחִלּוּץ. בִּישׁ הָיָה טִפּוּס נִרְגָּן, שֶׁנָּהַג בְּרֶכֶב קָטָן וְכָחֹל עַל הַמִּדְרָכוֹת, וְכֻנָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ "מִיכָה־בִּישׁ־מַזָּל", אוֹ בְּקִצּוּר: בִּישׁ. כָּעֵת הוּא לֹא בִּזְבֵּז רֶגַע וְדָהַר לְכִוּוּן הַצְּעָקוֹת. לְאַחַר לֹא יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּקּוֹת חָזַר לַמִּרְפָּאָה עִם הַפָּצוּעַ הַקָּטָן וְכַף רַגְלוֹ הַנְּפוּחָה כְּבָּלוֹן. אֵלִי הֶחְזִיק בְּיָדָיו אֶת גְּוִיַּת הַנָּחָשׁ, שֶׁעָלָיו דָּרַךְ בְּרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה מִיָּד לְאַחַר הַהַכָּשָׁה. בֵּינְתַיִם הִסְפִּיקָה שׁוּלִי לְהַזְעִיק אַמְבּוּלַנְס מֵהַקִּבּוּץ הַסָּמוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ לְבֵית הַחוֹלִים רַמְבָּ"ם בְּחֵיפָה. הַשְּׁמוּעָה עָבְרָה מִפֶּה לְאֹזֶן בִּמְהִירוּת שֶׁל אֵשׁ בְּמַתְבֵּן מָלֵא קַשׁ, וְהִגִּיעָה עַד לְאָזְנֶיהָ שֶׁל אִמָּא שֶׁל אֵלִי, שֶׁבְּדִיּוּק אָכְלָה אֲרוּחַת בֹּקֶר בַּחֲדַר הָאֹכֶל שֶׁבְּלֵב הַקִּבּוּץ. הִיא זִנְּקָה עַל אוֹפַנֶּיהָ וְטָסָה לַמִּרְפָּאָה כָּל כָּךְ מַהֵר, שֶׁעַד חֵיפָה הִיא עֲדַיִן הִתְנַשְּׁפָה מֵהַמַּאֲמָץ. אַל תִּדְאֲגוּ! הָרֶגֶל שֶׁל אֵלִי נִצְּלָה, וְאֶת הַנָּחָשׁ הַקָּטָן שֶׁהִכִּישׁ אוֹתוֹ הוּא שָׂם לִתְצוּגָה עַל הַמַּדָּף שֶׁמֵּעַל לְמִטָּתוֹ בְּגַן רִמּוֹן, לְצַד אֹסֶף הָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ.

בִּישׁ חָזַר בִּמְהִירוּת לַמִּרְפָּאָה עִם הַיֶּלֶד וְכַף רַגְלוֹ הַנְּפוּחָה כְּבָּלוֹן.

כֵּן, כָּזֶה הוּא הָיָה, אֵלִי עֲנָבִים, תָּמִיד מִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת. זוֹ לֹא הָיְתָה אַשְׁמָתוֹ, חַס וְחָלִילָה! הוּא טוֹעֵן שֶׁזֶּה רַק בְּאַשְׁמַת הַצָּרוֹת, כִּי הֵן אֵלּוּ שֶׁמִּסְתַּבְּכוֹת אִתּוֹ. כְּמוֹ בַּפַּעַם הַהִיא, שֶׁצָּרָה בְּצוּרַת הָאָחוֹת שׁוּלִי רָדְפָה אַחֲרָיו כָּל הַדֶּרֶךְ מֵהַמִּרְפָּאָה וְעַד לְחֻרְשַׁת הַאֵקָלִיפּטוּס שֶׁעַל יַד הַבְּרֵכָה. אֵלִי טִפֵּס עַל אַחַד הָאֵקָלִיפְּטוּסִים וְלֹא הִסְכִּים לָרֶדֶת, וְהַכֹּל בִּגְלַל שֶׁסֵּרֵב לְקַבֵּל זְרִיקַת טֶטָנוּס לְאַחַר שֶׁדָּרַךְ עַל מַסְמֵר חָלוּד. שׁוּלִי הִזְעִיקָה אֶת לִיָה, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֵלִי, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה בְּכֹשֶׁר הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁלָּהּ. לִיָה הִגִּיעָה בְּרִיצָה קַלָּה, נֶעֶמְדָה מִתַּחַת לָעֵץ וְצָעֲקָה: "יָא פַּחְדָן, אִם לֹא תְּקַבֵּל זְרִיקָה, יִצְטָרְכוּ לְנַסֵּר לְךָ אֶת כָּל הָרֶגֶל!". אֵלִי יָרַד מִיָּד מֵהָעֵץ, וְעַד הַיּוֹם לִיָה מְסַפֶּרֶת אֵיךְ הִצִּילָה אֶת חַיָּיו. אוּלַי לֹא הָיְתָה זוֹ אַשְׁמָתוֹ שֶׁל אֵלִי גַּם כַּאֲשֶׁר נִנְעַל בַּחֲדַר הַמַּמְתַּקִּים שֶׁבָּאֶקוֹנוֹמְיָה, אוֹ כְּשֶׁתִּכְנֵן עִם חֲבֵרָיו תַּעֲלוּלִים לְשׁוֹמֶרֶת הַלַּיְלָה בְּבֵית הַיְּלָדִים1. אוּלַי. אַךְ לְשִׂמְחָתֵנוּ הָרַבָּה אַף אַחַת מֵהַהַרְפַּתְקָאוֹת לֹא הִסְתַּיְּמָה בְּאָסוֹן, וְעַל כָּל אֵלֶּה וְנוֹסָפוֹת תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.


פֶּרֶק רִאשׁוֹן:
יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה יוֹתֵר מִדַּי מַמְתַּקִּים

א. "מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה?!" הָיְתָה רוֹטֶנֶת הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה שְׁפִּיץ, בְּכָל פַּעַם שֶׁנֶּאֶלְצָה לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶחָד מֵהַקּוּנְצִים שֶׁל אֵלִי. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת וּצְנוּמָה, עִם שְׁתֵּי צַמּוֹת מִתְנַפְנְפוֹת וּמֶרֶץ אֵין־סוֹפִי, שֶׁנִּרְאֲתָה בְּעַצְמָהּ קְצָת כְּמוֹ יַלְדָּה. הִיא הִקְדִּישָׁה אֶת חַיֶּיהָ לְחִנּוּךְ הַדּוֹר הַבָּא שֶׁל יַלְדֵי הַקִּבּוּץ בִּמְסִירוּת אֵין קֵץ כְּבָר מֵעַל עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲבָל בְּיֶלֶד כְּמוֹ אֵלִי עֲנָבִים עוֹד לֹא נִתְקְלָה. אֵלִי עַצְמוֹ טָעַן שֶׁהוּא בְּסַךְ הַכֹּל יֶלֶד קָטָן, וְשֶׁהַכֹּל בְּאַשְׁמַת הַצָּרוֹת שֶׁנִּדְבָּקוֹת אֵלָיו כְּמוֹ נְמָלִים לִדְבַשׁ. וְאִם אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים, תִּשְׁאֲלוּ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ. אֵלִי חָשַׁב שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ, דִּינָה עֲנָבִי, הִיא הָאִשָּׁה הֲכִי חֲשׁוּבָה בַּקִּבּוּץ. אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאֶפְרַיִם סֻכָּרִי, מַזְכִּיר הַמֶּשֶׁק, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עָבְדָה בָּאֶקוֹנוֹמְיָה. מִשָּׁם נִהֲלָה אֶת הַמִּטְבָּח בְּיָד רָמָה וְהָיְתָה אַחְרָאִית עַל הַתַּפְרִיט שֶׁל כָּל חַבְרֵי הַקִּבּוּץ. וּמָה שֶׁבָּטוּחַ, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, הִיא תָּמִיד דּוֹאֶגֶת לְחַלֵּץ אוֹתוֹ מֵהַצָּרוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן נִקְלַע. אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ אָסְפָה אִמּוֹ בְּמִטְפַּחַת תְּכֻלָּה וְלָבְשָׁה סִנָּר עִם כִּיסִים עֲמֻקִּים, שֶׁבַּשְּׂמָאלִי שָׁמְרָה צְרוֹר מַפְתְּחוֹת אֵימְתָנִי. יְלָדֶיהָ הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁעִם הַצְּרוֹר הַזֶּה אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת בַּקִּבּוּץ.

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלִי הָיָה נִקְלָע לְצָרוֹת מִמִּין אֶחָד אוֹ אַחֵר, הָיְתָה אִמּוֹ שׁוֹאֶלֶת: "מָה הוּא שׁוּב עָשָׂה, הַ'תַּכְשִׁיט' הַקָּטָן שֶׁלִּי?". עַל פָּנֶיהָ הָיָה נִפְרָשׂ חִיּוּךְ, שֶׁהִסְתַּיֵּם בִּשְׁתֵּי גֻּמּוֹת חֵן וְהֵמֵס אֶת כָּל מִי שֶׁעָמַד מוּלָהּ, אֲפִלּוּ אֶת לִבָּהּ הַנֻּקְשֶׁה שֶׁל הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה. אַחַר כָּךְ הָיְתָה מַקְשִׁיבָה בְּסַבְלָנוּת לַתְּלוּנָה וְנוֹעֶצֶת בְּאֵלִי אֶת אוֹתוֹ מַבָּט חוֹדֵר, שֶׁהֵטִיל אֵימָה עַל כָּל עוֹבְדֵי הַמִּטְבָּח שֶׁנִּהֲלָה. אַחַר כָּךְ הָיְתָה דּוֹחֶקֶת בּוֹ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמִּי שֶׁצָּרִיךְ וּלְהַבְטִיחַ לְהִתְנַהֵג יָפֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. לְבַסּוֹף הָיְתָה אִמָּא שֶׁל אֵלִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ לַעֲזֹר לָהּ בָּעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ שֶׁיָּדְעָה הֵיטֵב כִּי מְקוֹמוֹ שֶׁל יֶלֶד קָטָן כָּמוֹהוּ הוּא בְּבֵית הַיְּלָדִים. וְאִם אֵלִי עָבַד בְּחָרִיצוּת כְּמוֹ קִבּוּצְנִיק גָּדוֹל, הָיְתָה אִמּוֹ נוֹתֶנֶת לוֹ לִבְחֹר לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ מָתוֹק מֵחֲדַר הַמַּמְתַּקִּים הַנָּעוּל שֶׁבָּאֶקוֹנוֹמְיָה. אוֹ־אָז הִרְגִּישׁ אֵלִי עֲנָבִים שֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרַת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל עָלִי בָּבָּא וְאַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים. הוּא שָׂמַח עַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב, כִּי מִכָּל חַבְרֵי וְחַבְרוֹת הַקִּבּוּץ רַק לְאִמָּא שֶׁלּוֹ יֵשׁ אֶת סִסְמַת הַכְּנִיסָה הַסּוֹדִית. אֶת הַמַּמְתָּק שֶׁקִּבֵּל הָיָה אוֹכֵל בַּהֲנָאָה וּמַקְפִּיד לְסַיֵּם אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים לֹא יְקַנְּאוּ. כֵּן, עַד כְּדֵי כָּךְ הוּא הִתְחַשֵּׁב בַּחֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים!

 

ב. אֲבָל בְּיוֹם חַם אֶחָד שֶׁל אֶמְצַע הַקַּיִץ, שֶׁבּוֹ אֲפִלּוּ לַזְּבוּבִים לֹא הָיָה כּוֹחַ לָעוּף, אַף יֶלֶד לֹא נִצְפָּה עַל הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין חֲדַר הָאֹכֶל לְבֵית פָּשׁוֹשׁ וּמַמְתָּק בְּיָדוֹ. גַּם בֵּית הַיְּלָדִים הָיָה שָׁקֵט וְשׁוֹמֵם. לָמָּה? כִּי לִכְבוֹד הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל נֶעֱרַךְ בְּבֵית הַיְּלָדִים "שְׁבוּעַ עֲבוֹדָה": בְּכָל יוֹם הָלְכוּ הַיְּלָדִים לְבַקֵּר בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה שׁוֹנֶה בְּרַחֲבֵי הַקִּבּוּץ. יוֹם אֶחָד הֵם בִּקְּרוּ בָּרֶפֶת אֵצֶל אַבָּא שֶׁל שַׁחַר הַבֵּן, בְּיוֹם אַחֵר בְּמַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ, שָׁם עָבְדָה אִמָּא שֶׁל יַרְדֵּן, וְכָךְ הָלְאָה.

וְהַיּוֹם הֵם עָמְדוּ לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח עִם אִמָּא שֶׁל אַלּוֹן. אֲבָל אֵלִי כַּנִּרְאֶה לֹא זָכַר זֹאת — אַחֶרֶת לֹא הָיָה מִתְנַדֵּב לְמַלֵּא אֶת הַמִּלְחִיּוֹת לִפְנֵי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, וְאָז שָֹם בָּהֶן סוֹדָה לִשְׁתִיָּה בִּמְקוֹם מֶלַח. הַתַּעֲלוּל הַזֶּה גָּרַם לִתְגוּבָה כִּימִית תּוֹסֶסֶת עִם הַחֹמֶץ הַמְּשַׁמֵּשׁ לְתִבּוּל הַסָּלָט, וְהָרַס לְכֻלָּם אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר. וְזֶה הֵבִיא לִתְגוּבָה חֲרִיפָה מִצַּד הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה, שֶׁבְּתוֹר עֹנֶשׁ הֶחְלִיטָה שֶׁאֵלִי לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּפְּעִילוּת הַמְּיֻחֶדֶת. הִיא שָׁלְחָה אֶת הַיֶּלֶד הַיְשֵׁר אֶל זְרוֹעוֹת אִמּוֹ בָּאֶקוֹנוֹמְיָה מִבְּלִי לַחֲשֹׁב פַּעֲמַיִם. לְמַרְבֵּה צַעֲרָהּ הִיא שָׁכְחָה שֶׁכָּל בֵּית הַיְּלָדִים צָפוּי לְהַגִּיעַ לְשָׁם בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם, וְשֶׁהִיא עוֹד תִּפְגֹּשׁ אֶת אֵלִי בִּנְסִבּוֹת עֲגוּמוֹת... גַּם אֵלִי עַצְמוֹ לֹא יָדַע מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת לוֹ, כַּאֲשֶׁר עָזַר לְאִמָּא שֶׁלּוֹ לְסַדֵּר שַׂקִּים שֶׁל קֶמַח, מֶלַח וְסֻכָּר, וְעָמַד עַל הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי טְעִימָה מֵהָאַבְקָה הַלְּבָנָה עַל קְצֵה אֶצְבָּעוֹ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הוּא כְּבָר נִרְאָה כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים.

 

ג. בְּשָׁעָה עֶשֶׂר וָחֵצִי הִתְיַצְּבוּ יַלְדֵי בֵּית פָּשׁוֹשׁ בַּמִּטְבָּח וְעָרְכוּ סִיּוּר לִמּוּדִי עִם הַטַּבָּחִית הָרָאשִׁית פּוּעָה גָּבִישׁ, אִמָּא שֶׁל אַלּוֹן. פּוּעָה הֶרְאֲתָה לִילָדִים אֶת חֲדַר הַקֵּרוּר הַגָּדוֹל, שֶׁבּוֹ שָׁמְרוּ גְּבִינוֹת, יְרָקוֹת וּפֵרוֹת, הִדְגִּימָה לָהֶם אֵיךְ פּוֹעֶלֶת מְכוֹנַת הַלֶּחֶם הַפּוֹרֶסֶת כִּכְּרוֹת לֶחֶם רֵיחָנִיִּים, וְהֶרְאֲתָה לָהֶם הֵיכָן אוֹפִים עוּגוֹת לְחַגִּים. אֵלִי כְּבָר סִיֵּם אֶת כָּל הַמְּשִׂימוֹת שֶׁאִמּוֹ נָתְנָה לוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִחוּץ לָאֶקוֹנוֹמְיָה קוֹלוֹת מֻכָּרִים. הוּא הֵצִיץ מֵהַדֶּלֶת לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח, וְשָׁם רָאָה אֶת חֲבֵרָיו הוֹלְכִים בְּטוּר אָרֹךְ כְּמוֹ אֶפְרוֹחִים אַחֲרֵי הַטַּבָּחִית הָרָאשִׁית. "זֶה לֹא הוֹגֵן!" חָשַׁב אֵלִי, "אֲנִי עוֹבֵד קָשֶׁה בִּזְמַן שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלִּי מְבַלִּים. מַגִּיעַ לִי פְּרָס עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי!" הוּא רָץ לְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ וּמָצָא אוֹתָהּ עַל הַמִּרְפֶּסֶת הָרְחָבָה, שֶׁלְּיָדָהּ חָנוּ מַשָּׂאִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל סַפָּקֵי מָזוֹן. הִיא הָיְתָה עֲסוּקָה בְּוִכּוּחַ עִם מִישֶׁהוּ מְשֻׂפָּם שֶׁאֵלִי לֹא הִכִּיר. "אֲבָל חֲבִיבִי, אֲנִי הִזְמַנְתִּי עֲשָׂרָה אַרְגָּזִים שֶׁל כְּרוּב — וְאַתָּה הֵבֵאתָ לִי עֲשָׂרָה כְּרוּבִים!" אָמְרָה אִמָּא שֶׁל אֵלִי וְהוֹסִיפָה לְעַצְמָהּ: "נוּ, בֶּאֱמֶת. רֹאשׁ כְּרוּב!" אֵלִי מָשַׁךְ לְאִמּוֹ בַּסִּנָּר, אֲבָל הִיא רַק סִמְּנָה תְּנוּעָה שֶׁאוֹמֶרֶת "חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת." לְאֵלִי לֹא הָיְתָה אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל סַבְלָנוּת, אָז הוּא לָקַח מֵהַכִּיס שֶׁל אִמּוֹ אֶת צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת וְנוֹפֵף בּוֹ מוּל פָּנֶיהָ. הִיא הִנְהֲנָה בְּפִזּוּר דַּעַת וְהִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר. "זֶה לֹא מַסְפִּיק לִי אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל הָאַרְנָבוֹת בְּפִנַּת הַחַי!" אָמְרָה בְּרֹגֶז. אֵלִי לֹא בִּזְבֵּז רֶגַע וְרָץ לְכִוּוּן הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלָיו בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ — חֲדַר הַמַּמְתַּקִּים. הוּא אָחַז בַּמַּנְעוּל וְהִתְחִיל לִבְדֹּק אֶת הַמַּפְתְּחוֹת אֶחָד אֶחָד, עַד שֶׁהַמַּנְעוּל נִכְנַע וְנִפְתַּח. "סוּמְסוּם, הִפָּתַח!" צָעַק אֵלִי בְּהִתְלַהֲבוּת, תָּלָה אֶת הַמַּנְעוּל וְאֶת צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת עַל הַוָּו כְּמוֹ שֶׁרָאָה אֶת אִמּוֹ עוֹשָׂה, נִכְנַס לַחֶדֶר וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. הוּא נָשַׁם עָמֹק וְנָתַן לָרֵיחַ הַמָּתוֹק לְמַלֵּא אֶת נְחִירָיו. "מָה כְּדַאי לִי לִבְחֹר הַפַּעַם?" אָמַר לְעַצְמוֹ וְהֵחֵל לִפְתֹּחַ קֻפְסָאוֹת שׁוֹנוֹת, מִתְאַפֵּק לֹא לִטְעֹם, כִּי יָדַע שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ תִּכְעַס אִם יִקַּח יוֹתֵר מִמַּמְתָּק אֶחָד.

  

אֲבָל לְאֵלִי, כַּיָּדוּעַ, לֹא הָיְתָה אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל סַבְלָנוּת.

ד. בֵּינְתַיִם הַמִּטְבָּח הַגָּדוֹל הָמָה וְשָׁקַק כְּמוֹ כַּוֶּרֶת. הַהֲכָנוֹת לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הָיוּ בְּעִצּוּמָן, וְיַלְדֵי בֵּית פָּשׁוֹשׁ הִתְחַלְּקוּ לִקְבוּצוֹת מְשִׂימָה. חֶלְקָם קִלְּפוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, אֲחֵרִים מִיְּנוּ אֲפוּנִים אוֹ חָתְכוּ יְרָקוֹת לְסָלָט. אִמָּא שֶׁל אֵלִי סִיְּמָה לְקַבֵּל סְחוֹרָה מֵהַסַּפָּקִים וְצָעֲדָה בְּמֶרֶץ לְכִוּוּן חֲדַר הַקֵּרוּר הַגָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר עָבְרָה לְיַד חֲדַר הַמַּמְתַּקִּים, הִבְחִינָה בִּצְרוֹר מַפְתְּחוֹת מֻכָּר. הִיא מִשְּׁשָׁה בְּבֶהָלָה אֶת הַכִּיסִים שֶׁלָּהּ, וְכַאֲשֶׁר הֵבִינָה שֶׁזֶּה הַצְּרוֹר שֶׁלָּהּ, מִהֲרָה לִנְעֹל אֶת הַחֶדֶר וְלָשִׂים אֶת הַצְּרוֹר בַּחֲזָרָה בַּכִּיס. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ עֲסוּקָה, שֶׁלֹּא הִצְלִיחָה לְהִזָּכֵר לְמִי נָתְנָה אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְלָמָּה. אֵלִי בְּדִיּוּק שָׁלַף אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חָבִית מְלֵאָה סֻכָּרִיּוֹת בַּעֲטִיפוֹת מַבְרִיקוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַמַּנְעוּל נִסְגָּר וְאַחֲרָיו צְעָדִים מִתְרַחֲקִים. הוּא נִגַּשׁ לַדֶּלֶת וְנִסָּה לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ, אַךְ לַשָּׁוְא — הַדֶּלֶת הָיְתָה נְעוּלָה. הוּא הִבִּיט בַּדֶּלֶת. בְּמֶרְכָּזָהּ הָיָה חַלּוֹן קָטָן וּמְסֹרָג. אִם יַעֲלֶה עַל אַרְגָּז, אוּלַי יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לַסּוֹרֵג וְלִקְרֹא לְעֶזְרָה. אֵלִי קֵרֵב אַרְגַּז פְּלַסְטִיק יָרֹק לַדֶּלֶת, טִפֵּס עָלָיו וּכְבָר פָּתַח אֶת פִּיו לִצְעֹק. אֲבָל אָז עָצַר אֶת עַצְמוֹ, כִּי הֵבִין שֶׁאוּלַי עָלָיו לְנַצֵּל אֶת הַמַּצָּב לִפְנֵי שֶׁיְּחַלְּצוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם. הַאִם יֵשׁ מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר, בַּקִּבּוּץ וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁבּוֹ כְּדַאי לְיֶלֶד כְּמוֹ אֵלִי לִהְיוֹת נָעוּל? מֻקָּף בְּמַמְתַּקִּים וּבְשׁוֹקוֹלָדִים, בְּוַפְלִים וּבְסֻכָּרִיּוֹת, אוֹתָם זָכָה לִרְאוֹת רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּכָל תֵּשַׁע שְׁנוֹת חַיָּיו. כָּךְ חָשַׁב לוֹ וְיָרַד מֵהָאַרְגָּז. "אוּלַי אַצְלִיחַ לִמְצֹא גַּם שַׂקִּית שֶׁל מִיץ עִם קַשִּׁית נֶגֶד צִמָּאוֹן," מִלְמֵל וְהֵחֵל לְחַטֵּט בַּקֻּפְסָאוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת.

 

ה. הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה הִסְתּוֹבְבָה בַּמִּטְבָּח כְּאִמָּא־אֲוָזָה בֵּין הַיְּלָדִים הַחֲרוּצִים, שֶׁקִּלְּפוּ, חָתְכוּ וְהִגִּישׁוּ עֶזְרָה לָעוֹבְדִים. הִיא הָיְתָה מְרֻצָּה מִיְּלָדֶיהָ, וְאַף טָרְחָה לוֹמַר זֹאת בְּקוֹל לְפוּעָה, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַשֶּׁבַח.

"תִּרְאִי מָה זֶה," אָמְרָה הַמְּטַפֶּלֶת, גּוּפָהּ הַצָּנוּם מִתְנַפֵּחַ מִגַּאֲוָה, "הַיּוֹם נוּכַל לְהַגִּיד לַחֲבֵרִים שֶׁיַּלְדֵי בֵּית פָּשׁוֹשׁ הֵכִינוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם!"

הַטַּבָּחִית חִיְּכָה בְּסִפּוּק. "אוּלַי נָכִין שֶׁלֶט וְנִתְלֶה עַל לוּחַ הַמּוֹדָעוֹת שֶׁבַּכְּנִיסָה לַחֲדַר הָאֹכֶל?"

"רַעֲיוֹן מְצֻיָּן!" אָמְרָה הַמְּטַפֶּלֶת, וּבְנוֹסָף הֶחְלִיטָה לְבַקֵּשׁ מִדִּינָה עֲנָבִי הָאֶקוֹנוֹמִית אֵיזֶה דְּבַר מְתִיקָה נֶחְמָד לְחַלֵּק לַיְּלָדִים עִם סִיּוּם הָעֲבוֹדָה. אוּלַי אֲפִלּוּ נִשְׁאֲרוּ קַרְטִיבִים שֶׁל "מַמְתַּק הַשַּׁבָּת" מִיּוֹם שִׁשִּׁי. אוּלַי, אִם תְּבַקֵּשׁ יָפֶה, דִּינָה תַּסְכִּים לָתֵת לָהּ קֻפְסָה אַחַת, אֲפִלּוּ שֶׁהַיּוֹם רַק יוֹם שְׁלִישִׁי.

"בֶּאֱמֶת, אֵיפֹה דִּינָה?" תָּהֲתָה הַמְּטַפֶּלֶת. "לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּשׁוּם מָקוֹם." וְאָז הִיא נִזְכְּרָה גַּם בַּבֵּן שֶׁל דִּינָה, הֲלֹא הוּא אֵלִי עֲנָבִים, שֶׁאָמוּר הָיָה לִהְיוֹת תַּחַת פִּקּוּחָהּ. "מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה?" רָטְנָה וְהָלְכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֶקוֹנוֹמִית וְאֶת בְּנָהּ הַמּוּעָד לְפֻרְעָנוּת.

אֵלִי הָיָה עָסוּק מְאוֹד. הוּא פָּתַח קֻפְסָה אַחֲרֵי קֻפְסָה בְּחִפּוּשׂ אַחֲרֵי מִיץ עִם קַשִּׁית. בֵּינְתַיִם כְּבָר מִלֵּא אֶת כִּיסָיו בְּסֻכָּרִיּוֹת טוֹפִי וּבְמַסְטִיקִים עֲגֻלִּים, כִּי חָשַׁב עַל חֲבֵרָיו הַמִּסְכֵּנִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִנָּעֵל כָּמוֹהוּ בַּחֲדַר הַמַּמְתַּקִּים. הוּא אָכַל כַּמָּה וַפְלִים בְּטַעַם לִימוֹן וְכַמָּה בְּטַעַם שׁוֹקוֹלָד כְּדֵי לִבְדֹּק מָה יוֹתֵר טָעִים, וְלֹא הִצְלִיחַ לְהַחְלִיט. עַכְשָׁו הִרְגִּישׁ שֶׁכְּבָר אָכַל מַסְפִּיק דְּבָרִים מְתוּקִים, וּכְדֵי לְאַזֵּן זֹאת פָּתַח שַׂקִּית שֶׁל בֵּייגָלָעךְ מְלוּחִים וְאָכַל חֲצִי שַׂקִּית. אֲבָל אָז הִתְחַשֵּׁק לוֹ שׁוּב מַשֶּׁהוּ מָתוֹק. הוּא פָּתַח קֻפְסָה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד לִמְרִיחָה, טָבַל אֶת הָאֶצְבָּעוֹת וְלִקֵּק שׁוֹקוֹלָד לַהֲנָאָתוֹ. כָּעֵת הָיָה כְּבָר מְאוֹד צָמֵא, אֲבָל שׁוּם מַשְׁקֶה לֹא נִרְאָה לָעַיִן. הוּא הִתְבּוֹנֵן מִסָּבִיב וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַחֶדֶר נִהְיָה צָפוּף יוֹתֵר. הוּא רָאָה אֶת הַבָּלָגָן שֶׁעָשָׂה וְנִסָּה לְסַדֵּר קְצָת, כְּדֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ לֹא תִּכְעַס יוֹתֵר מִדַּי. הַגָּרוֹן צָרַב לוֹ מֵרֹב מְתִיקוּת וּמְלִיחוּת וְצָמָא. "וְלָמָּה לֹא הִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי?" חָשַׁב בְּרֹגֶז. "בָּטוּחַ עָבְרוּ כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת! וְאֵיפֹה אִמָּא שֶׁלִּי בִּכְלָל?" אֵלִי טִפֵּס עַל הָאַרְגָּז הַיָּרֹק וּבְקֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהָצִיץ הַחוּצָה מִבַּעַד לַסּוֹרְגִים. הַמִּסְדְּרוֹן הָיָה שׁוֹמֵם. אֵיפֹה כֻּלָּם?

"הַצִּילוּ!" צָעַק אֵלִי. "אִמָּא, אֲנִי כָּאן!"

מיה מיטב

מיה מיטב, סופרת ספרים וטווה חלומות בהקיץ, נשואה ואימא לשלושה בנים. 
מחברת סדרת הנוער המצליחה "הבלוגר" (בהוצאת ׳כתר׳) ושלושה ספרים לפעוטות (בהוצאת ׳דני ספרים׳). כותבת טור המלצות על ספרי ילדים ונוער ב־Ynet, יוצרת ומגישה את הפודקאסט "מה קוראות האיילות?" עם הסופר גור אילני. "יופי של אימא" הוא ספרה הראשון למבוגרים. 
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

אלי ענבים וכל ההרפתקאות שקרו לו באמת מיה מיטב


הַקְדָּמָה:
הַכִּירוּ אֶת אֵלִי עֲנָבִים

בְּקִבּוּץ רָמַת יוֹחָנָן שֶׁבְּעֵמֶק זְבוּלוּן, בֵּין גְּבָעוֹת, מַטָּעִים וְשָׂדוֹת מוֹרִיקִים, חַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת יֶלֶד בְּשֵׁם אֵלִיָּהוּ עֲנָבִי, אֲבָל כֻּלָּם כִּנּוּ אוֹתוֹ "אֵלִי עֲנָבִים". הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם דּוֹד אֵלִיָּהוּ הַגִּבּוֹר שֶׁנָּפַל בְּעֵת מִלּוּי תַּפְקִידוֹ, אֲבָל אֵלִי הַקָּטָן לֹא יָדַע לְאָן הוּא נָפַל אוֹ מָה זֶה "בְּעֵת מִלּוּי". הוּא חָשַׁב שֶׁזָּכָה בַּכִּנּוּי, בִּגְלַל שֶׁפַּעַם אַחַת הוּא הָיָה פָּשׁוּט מֻכְרָח לִטְעֹם מֵהַיַּיִן הַמָּתוֹק, שֶׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִלֵּיל הַסֵּדֶר שֶׁבְּגַן רִמּוֹן. אַחַר כָּךְ הָיְתָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת וְהוּא נִרְדַּם וְנָחַר כְּמוֹ מַסּוֹר, לַמְרוֹת שֶׁתָּמִיד הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְחַמֵּק מִמְּנוּחַת הַצָּהֳרַיִם. הַמְּטַפֶּלֶת בְּקֹשִׁי הִצְלִיחָה לְהָעִיר אוֹתוֹ בַּזְּמַן לָלֶכֶת לְבֵית הוֹרָיו, דִּינָה וְדֻבִּי עֲנָבִי, שֶׁבַּקִּבּוּץ נִקְרָא פָּשׁוּט "חֶדֶר". וּמֵאָז אוֹתוֹ מִקְרֶה כֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ אֵלִי עֲנָבִים. וּבַקִּבּוּץ, אוּלַי אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים, כִּנּוּי שֶׁקִּבַּלְתָּ בְּגִיל חָמֵשׁ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר אִתְּךָ גַּם בְּגִיל תֵּשַׁע, וְאוּלַי אֲפִלּוּ כָּל הַחַיִּים.

הַאִם יָצָא לָכֶם לְבַקֵּר אֵי־פַּעַם בְּקִבּוּץ? זֶה יִשּׁוּב שִׁתּוּפִי קָטָן שֶׁבּוֹ כֻּלָּם מַכִּירִים אֶת כֻּלָּם; וּבַיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם הָרְכוּשׁ הָיָה מְשֻׁתָּף לַחֲבֵרִים וְהַחֲבֵרוֹת, וַאֲפִלּוּ הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת גָּדְלוּ בְּיַחַד. הֵם לָבְשׁוּ אֶת אוֹתָם בְּגָדִים, אָכְלוּ אֶת אוֹתוֹ אֹכֶל, חָלְקוּ בֵּינֵיהֶם צַעֲצוּעִים וּסְפָרִים, וּבִמְקוֹם לָגוּר עִם הַהוֹרִים — יָשְׁנוּ מִגִּיל שָׁבוּעַ וְעַד שֶׁסִּיְּמוּ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר בְּבָתֵּי הַיְּלָדִים. תָּאֲרוּ לָכֶם! בְּרָמַת יוֹחָנָן הַתִּינוֹקוֹת הָיוּ בְּבֵית הַתִּינוֹקוֹת, הַפָּעוֹטוֹת הָיוּ בַּפָּעוֹטוֹנִים, מִשָּׁם עָבְרוּ לְגַן שִׁבֹּלֶת אוֹ לְגַן רִמּוֹן, וּבְכִתָּה א' יָצְאוּ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת לְבֵית הַיְּלָדִים. אֵלִי הָיָה בְּבֵית "פָּשׁוֹשׁ", וְתַאֲמִינוּ לִי שֶׁלֹּא עָבַר שָׁבוּעַ, שֶׁבּוֹ הַמְּטַפֶּלֶת הַוָּתִיקָה צִפּוֹרָה שְׁפִּיץ, שֶׁחָשְׁבָה שֶׁכְּבָר רָאֲתָה הַכֹּל בְּמַהֲלַךְ עֶשְׂרִים שְׁנוֹתֶיהָ בְּמַעֲרֶכֶת הַחִנּוּךְ, לֹא הִצְטַעֲרָה עַל כָּךְ.

לְאֵלִי עֲנָבִים רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים פְּרוּעָה, עֵינַיִם חוּמוֹת וּגְדוֹלוֹת וְחִיּוּךְ רָחָב שֶׁנִּתְקָל בְּאָזְנַיִם חַדּוֹת. אַךְ אַל תִּתְּנוּ לְמַרְאֵהוּ הֶחָבִיב לְבַלְבֵּל אֶתְכֶם! לֹא קָם יֶלֶד שׁוֹבָב וְנוֹטֶה לְגֻזְמָאוֹת מִמֶּנּוּ בְּכָל עֵמֶק זְבוּלוּן עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. כְּבָר אֵין לוֹ סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת לְסוֹף הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל וְלַעֲלוֹת לְכִתָּה ד', אָז יַתְחִיל לַעֲבֹד בְּפִנַּת הַחַי. כַּמָּה חֲוָיוֹת עוֹד מְצַפּוֹת לוֹ! יֵשׁ לוֹ אָח וְאָחוֹת גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְאָח אֶחָד צָעִיר, וְיוֹם אֶחָד עוֹד תִּוָּלֵד לוֹ אָחוֹת קְטַנָּה, שֶׁתֶּאֱסֹף אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁקָּרוּ לוֹ כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד וְתִכְתֹּב אוֹתָן בַּסֵּפֶר. אֲבָל אֶת כָּל זֹאת הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע, כְּשֶׁהָיָה מְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו לַחֶדֶר מַעֲשִׂיּוֹת וְגֻזְמָאוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁעוֹד הָיָה בְּגַן רִמּוֹן, הִתְיַשֵּׁב אֵלִי בְּמִטָּתוֹ וְאָמַר: "הַיּוֹם תָּפַסְתִּי נָחָס צֶפַע קָטָן מֵאֲחוֹרֵי מַחְסַן הַכֻּתְנָה!" (בִּגְלַל שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁתֵּי שִׁנַּיִם קִדְמִיּוֹת, הָיָה אוֹמֵר "נָחָס" בִּמְקוֹם "נָחָשׁ"). חֲבֵרָיו לַחֶדֶר לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרָיו. יָעֵלִי גִּלְגְּלָה עֵינַיִם וְאָמְרָה: "אָז אֵיפֹה הַנָּחָשׁ?", וְאַלּוֹן אָמַר: "לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר!" (כָּכָה אָמְרוּ פַּעַם בִּמְקוֹם "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!"). "וְאַחֲרֵי סֶתָפַסְתִּי אוֹתוֹ, שַׂמְתִּי אוֹתוֹ בְּשַׂקִּית וְקָסַרְתִּי טוֹב טוֹב. אַחַר כָּךְ סִחְרַרְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה הַכֻּתְנָה," אָמַר אֵלִי בְּבִטָּחוֹן. "וְאִם אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים לִי, אֶפְסָר לָלֶכֶת מָחָר לַשָּׂדֶה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ." מַחְסַן הַכֻּתְנָה הָיָה סְכָכָה עֲצוּמָה מְלֵאָה בְּגַרְגְּרֵי כֻּתְנָה קְטַנִּים וּנְעִימִים, וּבוֹ כָּל יַלְדֵי הַקִּבּוּץ אָהֲבוּ לְשַׂחֵק. הַמַּחְסָן שָׁכַן בִּקְצֵה הַקִּבּוּץ, לְיַד הָרֶפֶת, וְאַף יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה לֹא רָצוּ לָלֶכֶת לְחַפֵּשׂ מֵאֲחוֹרָיו נְחָשִׁים, לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה.

פֶּלֶא שֶׁכַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הִכִּישׁ אֶת אֵלִי נָחָשׁ כְּשֶׁחָזַר מִבְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה, אַף אֶחָד לֹא הֶאֱמִין לוֹ? מַזָּל שֶׁהוּא צָרַח כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ עַד לַמִּרְפָּאָה. שׁוּלִי קוֹץ, אֲחוֹת הַמֶּשֶׁק הַוָּתִיקָה, כְּבָר זָכְתָה לֹא פַּעַם לִשְׁמֹעַ מִקָּרוֹב אֶת צַעֲקוֹתָיו שֶׁל אֵלִי עֲנָבִים. וּבְבָקְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם קַיִץ, כַּאֲשֶׁר יָצְאָה לְרֶגַע לְהַשְׁקוֹת אֶת גִּנַּת הַוְּרָדִים שֶׁבְּפֶתַח הַמִּרְפָּאָה, שָׁמְעָה אֶת הַצְּרָחוֹת שֶׁלּוֹ נִשָּׂאוֹת עַל מַשַּׁב רוּחַ רַעֲנָן. הִיא מִלְמְלָה: "מָה קָרָה לוֹ הַפַּעַם?!" וְשָׁלְחָה מִיָּד אֶת מִיכָה בִּישׁ לְחִלּוּץ. בִּישׁ הָיָה טִפּוּס נִרְגָּן, שֶׁנָּהַג בְּרֶכֶב קָטָן וְכָחֹל עַל הַמִּדְרָכוֹת, וְכֻנָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ "מִיכָה־בִּישׁ־מַזָּל", אוֹ בְּקִצּוּר: בִּישׁ. כָּעֵת הוּא לֹא בִּזְבֵּז רֶגַע וְדָהַר לְכִוּוּן הַצְּעָקוֹת. לְאַחַר לֹא יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּקּוֹת חָזַר לַמִּרְפָּאָה עִם הַפָּצוּעַ הַקָּטָן וְכַף רַגְלוֹ הַנְּפוּחָה כְּבָּלוֹן. אֵלִי הֶחְזִיק בְּיָדָיו אֶת גְּוִיַּת הַנָּחָשׁ, שֶׁעָלָיו דָּרַךְ בְּרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה מִיָּד לְאַחַר הַהַכָּשָׁה. בֵּינְתַיִם הִסְפִּיקָה שׁוּלִי לְהַזְעִיק אַמְבּוּלַנְס מֵהַקִּבּוּץ הַסָּמוּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ לְבֵית הַחוֹלִים רַמְבָּ"ם בְּחֵיפָה. הַשְּׁמוּעָה עָבְרָה מִפֶּה לְאֹזֶן בִּמְהִירוּת שֶׁל אֵשׁ בְּמַתְבֵּן מָלֵא קַשׁ, וְהִגִּיעָה עַד לְאָזְנֶיהָ שֶׁל אִמָּא שֶׁל אֵלִי, שֶׁבְּדִיּוּק אָכְלָה אֲרוּחַת בֹּקֶר בַּחֲדַר הָאֹכֶל שֶׁבְּלֵב הַקִּבּוּץ. הִיא זִנְּקָה עַל אוֹפַנֶּיהָ וְטָסָה לַמִּרְפָּאָה כָּל כָּךְ מַהֵר, שֶׁעַד חֵיפָה הִיא עֲדַיִן הִתְנַשְּׁפָה מֵהַמַּאֲמָץ. אַל תִּדְאֲגוּ! הָרֶגֶל שֶׁל אֵלִי נִצְּלָה, וְאֶת הַנָּחָשׁ הַקָּטָן שֶׁהִכִּישׁ אוֹתוֹ הוּא שָׂם לִתְצוּגָה עַל הַמַּדָּף שֶׁמֵּעַל לְמִטָּתוֹ בְּגַן רִמּוֹן, לְצַד אֹסֶף הָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ.

בִּישׁ חָזַר בִּמְהִירוּת לַמִּרְפָּאָה עִם הַיֶּלֶד וְכַף רַגְלוֹ הַנְּפוּחָה כְּבָּלוֹן.

כֵּן, כָּזֶה הוּא הָיָה, אֵלִי עֲנָבִים, תָּמִיד מִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת. זוֹ לֹא הָיְתָה אַשְׁמָתוֹ, חַס וְחָלִילָה! הוּא טוֹעֵן שֶׁזֶּה רַק בְּאַשְׁמַת הַצָּרוֹת, כִּי הֵן אֵלּוּ שֶׁמִּסְתַּבְּכוֹת אִתּוֹ. כְּמוֹ בַּפַּעַם הַהִיא, שֶׁצָּרָה בְּצוּרַת הָאָחוֹת שׁוּלִי רָדְפָה אַחֲרָיו כָּל הַדֶּרֶךְ מֵהַמִּרְפָּאָה וְעַד לְחֻרְשַׁת הַאֵקָלִיפּטוּס שֶׁעַל יַד הַבְּרֵכָה. אֵלִי טִפֵּס עַל אַחַד הָאֵקָלִיפְּטוּסִים וְלֹא הִסְכִּים לָרֶדֶת, וְהַכֹּל בִּגְלַל שֶׁסֵּרֵב לְקַבֵּל זְרִיקַת טֶטָנוּס לְאַחַר שֶׁדָּרַךְ עַל מַסְמֵר חָלוּד. שׁוּלִי הִזְעִיקָה אֶת לִיָה, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֵלִי, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה בְּכֹשֶׁר הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁלָּהּ. לִיָה הִגִּיעָה בְּרִיצָה קַלָּה, נֶעֶמְדָה מִתַּחַת לָעֵץ וְצָעֲקָה: "יָא פַּחְדָן, אִם לֹא תְּקַבֵּל זְרִיקָה, יִצְטָרְכוּ לְנַסֵּר לְךָ אֶת כָּל הָרֶגֶל!". אֵלִי יָרַד מִיָּד מֵהָעֵץ, וְעַד הַיּוֹם לִיָה מְסַפֶּרֶת אֵיךְ הִצִּילָה אֶת חַיָּיו. אוּלַי לֹא הָיְתָה זוֹ אַשְׁמָתוֹ שֶׁל אֵלִי גַּם כַּאֲשֶׁר נִנְעַל בַּחֲדַר הַמַּמְתַּקִּים שֶׁבָּאֶקוֹנוֹמְיָה, אוֹ כְּשֶׁתִּכְנֵן עִם חֲבֵרָיו תַּעֲלוּלִים לְשׁוֹמֶרֶת הַלַּיְלָה בְּבֵית הַיְּלָדִים1. אוּלַי. אַךְ לְשִׂמְחָתֵנוּ הָרַבָּה אַף אַחַת מֵהַהַרְפַּתְקָאוֹת לֹא הִסְתַּיְּמָה בְּאָסוֹן, וְעַל כָּל אֵלֶּה וְנוֹסָפוֹת תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.


פֶּרֶק רִאשׁוֹן:
יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה יוֹתֵר מִדַּי מַמְתַּקִּים

א. "מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה?!" הָיְתָה רוֹטֶנֶת הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה שְׁפִּיץ, בְּכָל פַּעַם שֶׁנֶּאֶלְצָה לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶחָד מֵהַקּוּנְצִים שֶׁל אֵלִי. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת וּצְנוּמָה, עִם שְׁתֵּי צַמּוֹת מִתְנַפְנְפוֹת וּמֶרֶץ אֵין־סוֹפִי, שֶׁנִּרְאֲתָה בְּעַצְמָהּ קְצָת כְּמוֹ יַלְדָּה. הִיא הִקְדִּישָׁה אֶת חַיֶּיהָ לְחִנּוּךְ הַדּוֹר הַבָּא שֶׁל יַלְדֵי הַקִּבּוּץ בִּמְסִירוּת אֵין קֵץ כְּבָר מֵעַל עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲבָל בְּיֶלֶד כְּמוֹ אֵלִי עֲנָבִים עוֹד לֹא נִתְקְלָה. אֵלִי עַצְמוֹ טָעַן שֶׁהוּא בְּסַךְ הַכֹּל יֶלֶד קָטָן, וְשֶׁהַכֹּל בְּאַשְׁמַת הַצָּרוֹת שֶׁנִּדְבָּקוֹת אֵלָיו כְּמוֹ נְמָלִים לִדְבַשׁ. וְאִם אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים, תִּשְׁאֲלוּ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ. אֵלִי חָשַׁב שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ, דִּינָה עֲנָבִי, הִיא הָאִשָּׁה הֲכִי חֲשׁוּבָה בַּקִּבּוּץ. אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאֶפְרַיִם סֻכָּרִי, מַזְכִּיר הַמֶּשֶׁק, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עָבְדָה בָּאֶקוֹנוֹמְיָה. מִשָּׁם נִהֲלָה אֶת הַמִּטְבָּח בְּיָד רָמָה וְהָיְתָה אַחְרָאִית עַל הַתַּפְרִיט שֶׁל כָּל חַבְרֵי הַקִּבּוּץ. וּמָה שֶׁבָּטוּחַ, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, הִיא תָּמִיד דּוֹאֶגֶת לְחַלֵּץ אוֹתוֹ מֵהַצָּרוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן נִקְלַע. אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ אָסְפָה אִמּוֹ בְּמִטְפַּחַת תְּכֻלָּה וְלָבְשָׁה סִנָּר עִם כִּיסִים עֲמֻקִּים, שֶׁבַּשְּׂמָאלִי שָׁמְרָה צְרוֹר מַפְתְּחוֹת אֵימְתָנִי. יְלָדֶיהָ הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁעִם הַצְּרוֹר הַזֶּה אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת בַּקִּבּוּץ.

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלִי הָיָה נִקְלָע לְצָרוֹת מִמִּין אֶחָד אוֹ אַחֵר, הָיְתָה אִמּוֹ שׁוֹאֶלֶת: "מָה הוּא שׁוּב עָשָׂה, הַ'תַּכְשִׁיט' הַקָּטָן שֶׁלִּי?". עַל פָּנֶיהָ הָיָה נִפְרָשׂ חִיּוּךְ, שֶׁהִסְתַּיֵּם בִּשְׁתֵּי גֻּמּוֹת חֵן וְהֵמֵס אֶת כָּל מִי שֶׁעָמַד מוּלָהּ, אֲפִלּוּ אֶת לִבָּהּ הַנֻּקְשֶׁה שֶׁל הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה. אַחַר כָּךְ הָיְתָה מַקְשִׁיבָה בְּסַבְלָנוּת לַתְּלוּנָה וְנוֹעֶצֶת בְּאֵלִי אֶת אוֹתוֹ מַבָּט חוֹדֵר, שֶׁהֵטִיל אֵימָה עַל כָּל עוֹבְדֵי הַמִּטְבָּח שֶׁנִּהֲלָה. אַחַר כָּךְ הָיְתָה דּוֹחֶקֶת בּוֹ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמִּי שֶׁצָּרִיךְ וּלְהַבְטִיחַ לְהִתְנַהֵג יָפֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. לְבַסּוֹף הָיְתָה אִמָּא שֶׁל אֵלִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ לַעֲזֹר לָהּ בָּעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ שֶׁיָּדְעָה הֵיטֵב כִּי מְקוֹמוֹ שֶׁל יֶלֶד קָטָן כָּמוֹהוּ הוּא בְּבֵית הַיְּלָדִים. וְאִם אֵלִי עָבַד בְּחָרִיצוּת כְּמוֹ קִבּוּצְנִיק גָּדוֹל, הָיְתָה אִמּוֹ נוֹתֶנֶת לוֹ לִבְחֹר לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ מָתוֹק מֵחֲדַר הַמַּמְתַּקִּים הַנָּעוּל שֶׁבָּאֶקוֹנוֹמְיָה. אוֹ־אָז הִרְגִּישׁ אֵלִי עֲנָבִים שֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרַת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל עָלִי בָּבָּא וְאַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים. הוּא שָׂמַח עַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב, כִּי מִכָּל חַבְרֵי וְחַבְרוֹת הַקִּבּוּץ רַק לְאִמָּא שֶׁלּוֹ יֵשׁ אֶת סִסְמַת הַכְּנִיסָה הַסּוֹדִית. אֶת הַמַּמְתָּק שֶׁקִּבֵּל הָיָה אוֹכֵל בַּהֲנָאָה וּמַקְפִּיד לְסַיֵּם אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים לֹא יְקַנְּאוּ. כֵּן, עַד כְּדֵי כָּךְ הוּא הִתְחַשֵּׁב בַּחֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים!

 

ב. אֲבָל בְּיוֹם חַם אֶחָד שֶׁל אֶמְצַע הַקַּיִץ, שֶׁבּוֹ אֲפִלּוּ לַזְּבוּבִים לֹא הָיָה כּוֹחַ לָעוּף, אַף יֶלֶד לֹא נִצְפָּה עַל הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין חֲדַר הָאֹכֶל לְבֵית פָּשׁוֹשׁ וּמַמְתָּק בְּיָדוֹ. גַּם בֵּית הַיְּלָדִים הָיָה שָׁקֵט וְשׁוֹמֵם. לָמָּה? כִּי לִכְבוֹד הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל נֶעֱרַךְ בְּבֵית הַיְּלָדִים "שְׁבוּעַ עֲבוֹדָה": בְּכָל יוֹם הָלְכוּ הַיְּלָדִים לְבַקֵּר בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה שׁוֹנֶה בְּרַחֲבֵי הַקִּבּוּץ. יוֹם אֶחָד הֵם בִּקְּרוּ בָּרֶפֶת אֵצֶל אַבָּא שֶׁל שַׁחַר הַבֵּן, בְּיוֹם אַחֵר בְּמַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ, שָׁם עָבְדָה אִמָּא שֶׁל יַרְדֵּן, וְכָךְ הָלְאָה.

וְהַיּוֹם הֵם עָמְדוּ לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח עִם אִמָּא שֶׁל אַלּוֹן. אֲבָל אֵלִי כַּנִּרְאֶה לֹא זָכַר זֹאת — אַחֶרֶת לֹא הָיָה מִתְנַדֵּב לְמַלֵּא אֶת הַמִּלְחִיּוֹת לִפְנֵי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, וְאָז שָֹם בָּהֶן סוֹדָה לִשְׁתִיָּה בִּמְקוֹם מֶלַח. הַתַּעֲלוּל הַזֶּה גָּרַם לִתְגוּבָה כִּימִית תּוֹסֶסֶת עִם הַחֹמֶץ הַמְּשַׁמֵּשׁ לְתִבּוּל הַסָּלָט, וְהָרַס לְכֻלָּם אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר. וְזֶה הֵבִיא לִתְגוּבָה חֲרִיפָה מִצַּד הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה, שֶׁבְּתוֹר עֹנֶשׁ הֶחְלִיטָה שֶׁאֵלִי לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּפְּעִילוּת הַמְּיֻחֶדֶת. הִיא שָׁלְחָה אֶת הַיֶּלֶד הַיְשֵׁר אֶל זְרוֹעוֹת אִמּוֹ בָּאֶקוֹנוֹמְיָה מִבְּלִי לַחֲשֹׁב פַּעֲמַיִם. לְמַרְבֵּה צַעֲרָהּ הִיא שָׁכְחָה שֶׁכָּל בֵּית הַיְּלָדִים צָפוּי לְהַגִּיעַ לְשָׁם בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם, וְשֶׁהִיא עוֹד תִּפְגֹּשׁ אֶת אֵלִי בִּנְסִבּוֹת עֲגוּמוֹת... גַּם אֵלִי עַצְמוֹ לֹא יָדַע מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת לוֹ, כַּאֲשֶׁר עָזַר לְאִמָּא שֶׁלּוֹ לְסַדֵּר שַׂקִּים שֶׁל קֶמַח, מֶלַח וְסֻכָּר, וְעָמַד עַל הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי טְעִימָה מֵהָאַבְקָה הַלְּבָנָה עַל קְצֵה אֶצְבָּעוֹ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הוּא כְּבָר נִרְאָה כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים.

 

ג. בְּשָׁעָה עֶשֶׂר וָחֵצִי הִתְיַצְּבוּ יַלְדֵי בֵּית פָּשׁוֹשׁ בַּמִּטְבָּח וְעָרְכוּ סִיּוּר לִמּוּדִי עִם הַטַּבָּחִית הָרָאשִׁית פּוּעָה גָּבִישׁ, אִמָּא שֶׁל אַלּוֹן. פּוּעָה הֶרְאֲתָה לִילָדִים אֶת חֲדַר הַקֵּרוּר הַגָּדוֹל, שֶׁבּוֹ שָׁמְרוּ גְּבִינוֹת, יְרָקוֹת וּפֵרוֹת, הִדְגִּימָה לָהֶם אֵיךְ פּוֹעֶלֶת מְכוֹנַת הַלֶּחֶם הַפּוֹרֶסֶת כִּכְּרוֹת לֶחֶם רֵיחָנִיִּים, וְהֶרְאֲתָה לָהֶם הֵיכָן אוֹפִים עוּגוֹת לְחַגִּים. אֵלִי כְּבָר סִיֵּם אֶת כָּל הַמְּשִׂימוֹת שֶׁאִמּוֹ נָתְנָה לוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִחוּץ לָאֶקוֹנוֹמְיָה קוֹלוֹת מֻכָּרִים. הוּא הֵצִיץ מֵהַדֶּלֶת לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח, וְשָׁם רָאָה אֶת חֲבֵרָיו הוֹלְכִים בְּטוּר אָרֹךְ כְּמוֹ אֶפְרוֹחִים אַחֲרֵי הַטַּבָּחִית הָרָאשִׁית. "זֶה לֹא הוֹגֵן!" חָשַׁב אֵלִי, "אֲנִי עוֹבֵד קָשֶׁה בִּזְמַן שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלִּי מְבַלִּים. מַגִּיעַ לִי פְּרָס עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי!" הוּא רָץ לְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ וּמָצָא אוֹתָהּ עַל הַמִּרְפֶּסֶת הָרְחָבָה, שֶׁלְּיָדָהּ חָנוּ מַשָּׂאִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל סַפָּקֵי מָזוֹן. הִיא הָיְתָה עֲסוּקָה בְּוִכּוּחַ עִם מִישֶׁהוּ מְשֻׂפָּם שֶׁאֵלִי לֹא הִכִּיר. "אֲבָל חֲבִיבִי, אֲנִי הִזְמַנְתִּי עֲשָׂרָה אַרְגָּזִים שֶׁל כְּרוּב — וְאַתָּה הֵבֵאתָ לִי עֲשָׂרָה כְּרוּבִים!" אָמְרָה אִמָּא שֶׁל אֵלִי וְהוֹסִיפָה לְעַצְמָהּ: "נוּ, בֶּאֱמֶת. רֹאשׁ כְּרוּב!" אֵלִי מָשַׁךְ לְאִמּוֹ בַּסִּנָּר, אֲבָל הִיא רַק סִמְּנָה תְּנוּעָה שֶׁאוֹמֶרֶת "חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת." לְאֵלִי לֹא הָיְתָה אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל סַבְלָנוּת, אָז הוּא לָקַח מֵהַכִּיס שֶׁל אִמּוֹ אֶת צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת וְנוֹפֵף בּוֹ מוּל פָּנֶיהָ. הִיא הִנְהֲנָה בְּפִזּוּר דַּעַת וְהִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר. "זֶה לֹא מַסְפִּיק לִי אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל הָאַרְנָבוֹת בְּפִנַּת הַחַי!" אָמְרָה בְּרֹגֶז. אֵלִי לֹא בִּזְבֵּז רֶגַע וְרָץ לְכִוּוּן הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלָיו בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ — חֲדַר הַמַּמְתַּקִּים. הוּא אָחַז בַּמַּנְעוּל וְהִתְחִיל לִבְדֹּק אֶת הַמַּפְתְּחוֹת אֶחָד אֶחָד, עַד שֶׁהַמַּנְעוּל נִכְנַע וְנִפְתַּח. "סוּמְסוּם, הִפָּתַח!" צָעַק אֵלִי בְּהִתְלַהֲבוּת, תָּלָה אֶת הַמַּנְעוּל וְאֶת צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת עַל הַוָּו כְּמוֹ שֶׁרָאָה אֶת אִמּוֹ עוֹשָׂה, נִכְנַס לַחֶדֶר וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. הוּא נָשַׁם עָמֹק וְנָתַן לָרֵיחַ הַמָּתוֹק לְמַלֵּא אֶת נְחִירָיו. "מָה כְּדַאי לִי לִבְחֹר הַפַּעַם?" אָמַר לְעַצְמוֹ וְהֵחֵל לִפְתֹּחַ קֻפְסָאוֹת שׁוֹנוֹת, מִתְאַפֵּק לֹא לִטְעֹם, כִּי יָדַע שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ תִּכְעַס אִם יִקַּח יוֹתֵר מִמַּמְתָּק אֶחָד.

  

אֲבָל לְאֵלִי, כַּיָּדוּעַ, לֹא הָיְתָה אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל סַבְלָנוּת.

ד. בֵּינְתַיִם הַמִּטְבָּח הַגָּדוֹל הָמָה וְשָׁקַק כְּמוֹ כַּוֶּרֶת. הַהֲכָנוֹת לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הָיוּ בְּעִצּוּמָן, וְיַלְדֵי בֵּית פָּשׁוֹשׁ הִתְחַלְּקוּ לִקְבוּצוֹת מְשִׂימָה. חֶלְקָם קִלְּפוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, אֲחֵרִים מִיְּנוּ אֲפוּנִים אוֹ חָתְכוּ יְרָקוֹת לְסָלָט. אִמָּא שֶׁל אֵלִי סִיְּמָה לְקַבֵּל סְחוֹרָה מֵהַסַּפָּקִים וְצָעֲדָה בְּמֶרֶץ לְכִוּוּן חֲדַר הַקֵּרוּר הַגָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר עָבְרָה לְיַד חֲדַר הַמַּמְתַּקִּים, הִבְחִינָה בִּצְרוֹר מַפְתְּחוֹת מֻכָּר. הִיא מִשְּׁשָׁה בְּבֶהָלָה אֶת הַכִּיסִים שֶׁלָּהּ, וְכַאֲשֶׁר הֵבִינָה שֶׁזֶּה הַצְּרוֹר שֶׁלָּהּ, מִהֲרָה לִנְעֹל אֶת הַחֶדֶר וְלָשִׂים אֶת הַצְּרוֹר בַּחֲזָרָה בַּכִּיס. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ עֲסוּקָה, שֶׁלֹּא הִצְלִיחָה לְהִזָּכֵר לְמִי נָתְנָה אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְלָמָּה. אֵלִי בְּדִיּוּק שָׁלַף אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חָבִית מְלֵאָה סֻכָּרִיּוֹת בַּעֲטִיפוֹת מַבְרִיקוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַמַּנְעוּל נִסְגָּר וְאַחֲרָיו צְעָדִים מִתְרַחֲקִים. הוּא נִגַּשׁ לַדֶּלֶת וְנִסָּה לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ, אַךְ לַשָּׁוְא — הַדֶּלֶת הָיְתָה נְעוּלָה. הוּא הִבִּיט בַּדֶּלֶת. בְּמֶרְכָּזָהּ הָיָה חַלּוֹן קָטָן וּמְסֹרָג. אִם יַעֲלֶה עַל אַרְגָּז, אוּלַי יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לַסּוֹרֵג וְלִקְרֹא לְעֶזְרָה. אֵלִי קֵרֵב אַרְגַּז פְּלַסְטִיק יָרֹק לַדֶּלֶת, טִפֵּס עָלָיו וּכְבָר פָּתַח אֶת פִּיו לִצְעֹק. אֲבָל אָז עָצַר אֶת עַצְמוֹ, כִּי הֵבִין שֶׁאוּלַי עָלָיו לְנַצֵּל אֶת הַמַּצָּב לִפְנֵי שֶׁיְּחַלְּצוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם. הַאִם יֵשׁ מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר, בַּקִּבּוּץ וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁבּוֹ כְּדַאי לְיֶלֶד כְּמוֹ אֵלִי לִהְיוֹת נָעוּל? מֻקָּף בְּמַמְתַּקִּים וּבְשׁוֹקוֹלָדִים, בְּוַפְלִים וּבְסֻכָּרִיּוֹת, אוֹתָם זָכָה לִרְאוֹת רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּכָל תֵּשַׁע שְׁנוֹת חַיָּיו. כָּךְ חָשַׁב לוֹ וְיָרַד מֵהָאַרְגָּז. "אוּלַי אַצְלִיחַ לִמְצֹא גַּם שַׂקִּית שֶׁל מִיץ עִם קַשִּׁית נֶגֶד צִמָּאוֹן," מִלְמֵל וְהֵחֵל לְחַטֵּט בַּקֻּפְסָאוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת.

 

ה. הַמְּטַפֶּלֶת צִפּוֹרָה הִסְתּוֹבְבָה בַּמִּטְבָּח כְּאִמָּא־אֲוָזָה בֵּין הַיְּלָדִים הַחֲרוּצִים, שֶׁקִּלְּפוּ, חָתְכוּ וְהִגִּישׁוּ עֶזְרָה לָעוֹבְדִים. הִיא הָיְתָה מְרֻצָּה מִיְּלָדֶיהָ, וְאַף טָרְחָה לוֹמַר זֹאת בְּקוֹל לְפוּעָה, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַשֶּׁבַח.

"תִּרְאִי מָה זֶה," אָמְרָה הַמְּטַפֶּלֶת, גּוּפָהּ הַצָּנוּם מִתְנַפֵּחַ מִגַּאֲוָה, "הַיּוֹם נוּכַל לְהַגִּיד לַחֲבֵרִים שֶׁיַּלְדֵי בֵּית פָּשׁוֹשׁ הֵכִינוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם!"

הַטַּבָּחִית חִיְּכָה בְּסִפּוּק. "אוּלַי נָכִין שֶׁלֶט וְנִתְלֶה עַל לוּחַ הַמּוֹדָעוֹת שֶׁבַּכְּנִיסָה לַחֲדַר הָאֹכֶל?"

"רַעֲיוֹן מְצֻיָּן!" אָמְרָה הַמְּטַפֶּלֶת, וּבְנוֹסָף הֶחְלִיטָה לְבַקֵּשׁ מִדִּינָה עֲנָבִי הָאֶקוֹנוֹמִית אֵיזֶה דְּבַר מְתִיקָה נֶחְמָד לְחַלֵּק לַיְּלָדִים עִם סִיּוּם הָעֲבוֹדָה. אוּלַי אֲפִלּוּ נִשְׁאֲרוּ קַרְטִיבִים שֶׁל "מַמְתַּק הַשַּׁבָּת" מִיּוֹם שִׁשִּׁי. אוּלַי, אִם תְּבַקֵּשׁ יָפֶה, דִּינָה תַּסְכִּים לָתֵת לָהּ קֻפְסָה אַחַת, אֲפִלּוּ שֶׁהַיּוֹם רַק יוֹם שְׁלִישִׁי.

"בֶּאֱמֶת, אֵיפֹה דִּינָה?" תָּהֲתָה הַמְּטַפֶּלֶת. "לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּשׁוּם מָקוֹם." וְאָז הִיא נִזְכְּרָה גַּם בַּבֵּן שֶׁל דִּינָה, הֲלֹא הוּא אֵלִי עֲנָבִים, שֶׁאָמוּר הָיָה לִהְיוֹת תַּחַת פִּקּוּחָהּ. "מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה?" רָטְנָה וְהָלְכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֶקוֹנוֹמִית וְאֶת בְּנָהּ הַמּוּעָד לְפֻרְעָנוּת.

אֵלִי הָיָה עָסוּק מְאוֹד. הוּא פָּתַח קֻפְסָה אַחֲרֵי קֻפְסָה בְּחִפּוּשׂ אַחֲרֵי מִיץ עִם קַשִּׁית. בֵּינְתַיִם כְּבָר מִלֵּא אֶת כִּיסָיו בְּסֻכָּרִיּוֹת טוֹפִי וּבְמַסְטִיקִים עֲגֻלִּים, כִּי חָשַׁב עַל חֲבֵרָיו הַמִּסְכֵּנִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִנָּעֵל כָּמוֹהוּ בַּחֲדַר הַמַּמְתַּקִּים. הוּא אָכַל כַּמָּה וַפְלִים בְּטַעַם לִימוֹן וְכַמָּה בְּטַעַם שׁוֹקוֹלָד כְּדֵי לִבְדֹּק מָה יוֹתֵר טָעִים, וְלֹא הִצְלִיחַ לְהַחְלִיט. עַכְשָׁו הִרְגִּישׁ שֶׁכְּבָר אָכַל מַסְפִּיק דְּבָרִים מְתוּקִים, וּכְדֵי לְאַזֵּן זֹאת פָּתַח שַׂקִּית שֶׁל בֵּייגָלָעךְ מְלוּחִים וְאָכַל חֲצִי שַׂקִּית. אֲבָל אָז הִתְחַשֵּׁק לוֹ שׁוּב מַשֶּׁהוּ מָתוֹק. הוּא פָּתַח קֻפְסָה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד לִמְרִיחָה, טָבַל אֶת הָאֶצְבָּעוֹת וְלִקֵּק שׁוֹקוֹלָד לַהֲנָאָתוֹ. כָּעֵת הָיָה כְּבָר מְאוֹד צָמֵא, אֲבָל שׁוּם מַשְׁקֶה לֹא נִרְאָה לָעַיִן. הוּא הִתְבּוֹנֵן מִסָּבִיב וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַחֶדֶר נִהְיָה צָפוּף יוֹתֵר. הוּא רָאָה אֶת הַבָּלָגָן שֶׁעָשָׂה וְנִסָּה לְסַדֵּר קְצָת, כְּדֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ לֹא תִּכְעַס יוֹתֵר מִדַּי. הַגָּרוֹן צָרַב לוֹ מֵרֹב מְתִיקוּת וּמְלִיחוּת וְצָמָא. "וְלָמָּה לֹא הִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי?" חָשַׁב בְּרֹגֶז. "בָּטוּחַ עָבְרוּ כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת! וְאֵיפֹה אִמָּא שֶׁלִּי בִּכְלָל?" אֵלִי טִפֵּס עַל הָאַרְגָּז הַיָּרֹק וּבְקֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהָצִיץ הַחוּצָה מִבַּעַד לַסּוֹרְגִים. הַמִּסְדְּרוֹן הָיָה שׁוֹמֵם. אֵיפֹה כֻּלָּם?

"הַצִּילוּ!" צָעַק אֵלִי. "אִמָּא, אֲנִי כָּאן!"