פתח גדול מלמטה - מתוך פתח גדול מלמטה

פתח גדול מלמטה

אני מצטערת. ניסיתי. בסוף התקלף הכול ולא נשאר אלא העצם, עצם לעצמו, חסר מהות. אבל ניסיתי. שנים! עשיתי מאמצים מרובים. לפעמים אפילו לבשתי שמלות, למרות שאיכשהו מעולם לא הרגשתי נינוחה בתוך שמלות וזה נראה לי מטופש, ללבוש שמלות ולצעוד בעולם כשלמטה הכול פתוח. נכון, בקיץ זה יכול להיות נעים. אבל לא פעם ראיתי אישה, לפעמים צעירה לפעמים דווקא לא, הולכת לה בשמלה והרוח מעיפה אותה (את השמלה) לגובה, ואז האישה עומדת לה למטה ומנסה להחזיק בשולי השמלה שלה שעפה למעלה, אבל בזמן שהיא מחזיקה, נניח, מימין ביד ימין ובאמצע מקדימה ביד שמאל (יש לה רק שתי ידיים), השמלה שלה מתעופפת מאחור וכן מצדה השמאלי, ואז רואים לה את התחתונים. לדעתי, לא משנה אם התחתונים שלה יפים או לא, בכל מקרה זה ארוע מצער ומישהו יעמוד מן הצד ויצחק. צחוק מסוים אם התחתונים שלה יפים, צחוק שונה אם הם לא יפים, בכל מקרה יהיה שם צחוק. לכן אני שואלת, לשם מה להסתכן.

אמנם ככל שהשמלה ארוכה יותר ועשויה מבד צפוף יותר הסיכון נמוך יותר. אבל בכל מקרה, יש פתח גדול שבתוכו את צועדת, פתח גדול מלמטה. מדוע, אני שואלת עוד, אולצו דורות של נשים לצעוד כשפתח גדול מלמטה נתון לסיכון כל העת? אני לא יכולה (אני שוב מתנצלת) שלא לחשוב על קונספירציה: פתח גדול מלמטה מאפשר בנקל לחדור אל תוך האישה. התחתונים אינם מהווים בעיה: אפשר למתוח אותם לצד אחד ולהיכנס. זו הסיבה האמיתית, כלומר, זו התכלית (ככל שמדובר במין האנושי, סיבות אמיתיות הן תמיד תכליתות): לחדור אל האישה בנקל, להעמיד אותה במצב מתמיד של פוטנציאל חדירה. הו, כן, כך טוב יותר.

באופן מתמיה, כל הדתיים האלה עם החצאית כאילו מתכוונים להפך הגמור. זה מה שעושה את החיים מעניינים, המסרים הכפולים האלה. מצד אחד, הן אמורות ללבוש שמלות כדי שלא יראו את המקום ההוא שבו חוברות הרגליים זו לזו, כלומר את הפתח שבין הרגליים. מצד אחר, הם לא רצו לוותר על זה לגמרי, אז הם תפרו להן שמלות אמנם ארוכות אבל עם פתח גדול מלמטה, כלומר עכשיו לא רואים את המקום הזה שבין רגלי האישה אבל כן יש סימבול, בצורת פתח גדול מלמטה, שמרמז על קיומו של המקום. ממש כמו סימפטום: כן ולא בעת ובעונה אחת.

המשך בספר המלא