הרבה יותר קל - מתוך פתח גדול מלמטה

הרבה יותר קל

בצהרי שישי קפצתי לבקר חבר בעיר רחוקה. לא בכל יום אני קופצת כך; החיים יש להם כובד מסוים. הקפיצה היתה עשויה מחשש לבריאותו, אחרי שהודיע לי לאחרונה שחלה. כן, כל זה מתרחש בגיל הזה.

אין ספק שהוא נראה מדוכדך, החבר הזה שלי. חוץ מזה שהפחית ממשקלו, בהחלט נראה מדוכדך. והוא לא אחד כזה שמיד רואים עליו, או שמיד אומר שהוא מדוכדך.

הגעתי אפוא אל ביתו, היפה יש לומר, אותו הוא חולק עם בת זוגו זה שנים אחדות (שש או שבע, לא צחוק), אישה לעניין. הם רכשו את הבית הזה בגלל המבנה שלו: חלוקה פנימית ליחידות מגורים כמעט נפרדות. תיאורטית הנתון הזה מאפשר קיום בצוותא של 1. הזוג עצמו, 2. ילדיו הבוגרים של כל אחד מבני הזוג (לה יש שתיים, בנות שמונה־עשרה ומעלה, ולו יש שני בנים בוגרים מנישואיו הראשונים), וכן 3. שלושת ילדיו (בת ובן, תאומים בני חמש־עשרה ועוד בת צעירה יותר) מנישואיו השניים. לא ייאמן: למצוא בית שהולם את צורכי המשפחה המורכבת. לא ייאמן: להניח שמשפחה מורכבת יכולה למצוא בית. לא ייאמן: להאמין שכל זה אפשרי.

טוב. כיוון שהוא לא מהטיפוסים שאומרים שהם מדוכדכים, היה עלי לדווח באריכות־מה על מצבי האנושי, סוג של חימום. יש אנשים שככה זה איתם: אני נדרשת לדווח באריכות, וההנחה המובלעת היא שאם א נ י אדווח באריכות, אולי גם הם ידווחו משהו, נגיד ביחס של שמונה לאחד. זה בסדר, בדרך כלל אין לי בעיה עם זה. היו תקופות שהיתה לי בעיה עם זה, כל עוד סברתי שהם שומרים בדרך זו על עליונות. עכשיו זה לא ככה, מסיבות השמורות במערכת, אז הרבה פחות אכפת לי, ואני מדווחת באריכות־מה על מצבי, מתוך ידיעה שזה יאפשר גם להם משהו, ואחרי הכול למה לא.

אז דיווחתי.

די מהר אחרי הדיווח שלי, שהפעם לא היה ארוך דווקא, הוא דיבר. הוא סיפר שהיה בכותל עם שני בניו הבוגרים מנישואיו הראשונים, שניהם חוזרים בתשובה. הוא נסע איתם אל הכותל כדי ללכת איתם על פי דרכם, זאת ההנחה המובלעת. הוא עמד לו שם, אבל בגלל שהוא חילוני וספר תהילים לא מדבר אליו, הוא לא יכול לקרוא את כל קבוצת הפרקים של אותו יום, כמקובל אצל אנשים דתיים. לעומת זאת הוא כן יכול לפתוח את הספר איפה שהספר נפתח, כמקובל בזרמים חסידיים אלה ואחרים שצמחו כמוטציות בעידן החדש, ולראות מה יוצא. מה יָצא?

המשך הפרק בספר המלא