חברתי הייקית אומרת - מתוך פתח גדול מלמטה

חברתי הייקית אומרת

חברתי הייקית אומרת לי: ״תישארי איתו; יש בו תועלת רבה, לא כן?״ חברתי הייקית! היית מצפה מחברה ייקית שתשלול חשיבה תועלתנית מסוג זה. לאמיתו של דבר, במחשבה שנייה: לאו דווקא; יותר הגיוני לצפות מחברה ייקית שתהיה הגיונית. זאת בהחלט אחת הסיבות לכך שבחרתי בה להיות חברתי: ההיגיון שלה. החשיבה הלא־רגשית, הקצת יבשושית שלה.

אבל נחזור לעצם העניין: ״תישארי איתו; יש בו תועלת רבה.״ זהו עצם העניין, כמו שנאמר. היא עצמה נבגדה על ידי בעלה, שסגנונה היבשושי ככל הנראה לא ריגש אותו. מצא לו איזו אחת סנטימנטלית, כתב לה שירים, כתבה לו שירים בחזרה. אי אפשר לפסול את זה, הרי לשם כך חיים, לא? כדי לכתוב שירי אהבה לנמען קשוב, כדי לקבל שירי אהבה מכותב להוט. היא לימדה את עצמה לחשוב ככה, היא אומרת לי, ״בעצם לא לחשוב, אלא לחַשֵּב.״ זהו, אני חושבת לעצמי, זה מה שלא מוצא חן בעיני בסיפור, ה״לחַשֵּב״ הזה.

וגם ה״תועלת רבה.״ עקרונית, אני מבינה, חלק מיחסי גומלין הוא ממש העניין הזה, ה״תועלת רבה.״ היחסים קלים יותר לניהול, לא כל שכן לשימור, ככל שהתועלת רבה יותר. ברגע שיש אסימטריה בענייני תועלת, או אז מתחילות הבעיות. ״יחסי גומלין,״ אני מגלגלת את זה בפי. זה בארמית בכלל. בעברית יש לומר ״יחסי גומלים,״ כלומר, יש פה עניין של תגמול, גומלים זה לזה, זה ״יחסי גומלין.״ ״וכיצד אגמול לו על מה שהוא נותן לי?״ אני מיתממת באוזני חברתי הייקית. לחברתי הייקית אין נטייה לעברית מליצית. היא מהמהמת בקול נמוך, ״כן, יש תשלום שצריך לשלמו.״ גם אין לה נטייה לדיבור ישיר מדי, כך שאת המסקנות מדבריה עלי להסיק בעצמי. ״זה מגעיל אותי,״ אני פוסקת.

המשך בספר המלא