שואב אבק 2
איזה מין דבר זה. כל הזמן אני זוכרת את הגוף של הגבר הקודם, בערגה ובגעגועים. הבוקר כמעט התקשרתי אליו. הסחתי את דעת עצמי כדי שהדבר לא יקרה, אך במשך כמה דקות, אולי שלוש, עסקתי באפשרות הזאת, והיה לי חם ונעים ועצוב. אחר כך, כאמור, הסחתי את דעת עצמי, וממש דקתיים לאחר מכן צלצל הטלפון והגבר החדש התקשר והציע שנצא יחד לסדר איזה עניין טעון סידור. כיוון שהתקשר ממש בה־בשעה שהייתי טרודה בגעגועי אל הגבר הקודם, אמרתי לו, ״אני עוד עלולה לאהוב אותך.״ ממש יקרת ערך, האהבה שלי. לפעמים זה די אידיוטי, כובד הראש שבו אני אוחזת בה. בכל אופן, הוא שמח לשמוע.
המשך בספר המלא