הקדמה
במשך חמישים שנה למדתי בהתלהבות על בריאות האדם, ואני מקווה שספרי זה ימנע מכם לחזור על מספר שטויות מכאיבות שעשיתי במהלך חיפושיי את סודות הבריאות המושלמת. למדתי מניסיוני שקל ונעים יותר ללמוד משגיאותיו של הזולת.
התחלתי להתעניין ברצינות באורח חיים בריא בשנת 1968. הספר ״אירוביקה״ מאת ד״ר קן קופר עורר את התעניינותי בנושאי בריאות, וכעבור עשר שנים נרשמתי ללימודי רפואה. גם אני, לצערי, כמו כל חסידי הבריאות בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים הצטרפתי למאמינים בדיאטה דלת שומן ועתירת פחמימות שהופצה על ידי התקשורת במשך עשרות שנים. דיאטה זו מנוגדת לחלוטין למה שנראה לי היום חיוני למניעת מחלות כרוניות, לריסון הסרטן ולשיפור מרבי בבריאות.
שבע שנים של לימודי רפואה והתמחות כרופא משפחה חיזקו את אמונתי העיוורת ברפואה הקונבנציונלית, התרופתית, שמטפלת במיוחד בתסמיני המחלות. במשך שבע שנות לימודיי כמעט לא טיפלתי בסיבות העיקריות של שום מחלה כרונית נפוצה. במקום זאת עסקתי בשליטה בתסמינים באמצעות תרופות וטיפולים רפואיים.
בשנת 1995 זכיתי להארה: פגשתי את ד״ר רון רוסדייל ועוד מספר רופאים בוועידת ״האקדמיה הרפואית של אזור האגמים הגדולים״. לא היה לי מושג איזה מזל נפל בחלקי להימנות עם הרופאים הראשונים שנהנו מחוכמתו של ד״ר רוסדייל בנוגע לביוכימיה הקלינית של המטבוליזם.
ד״ר רוסדייל דיבר במשך למעלה משלוש שעות על הצורך לרסן רמות אינסולין גבוהות כדרך למניעת כמעט כל מחלה ניוונית כרונית נְפוצה בעולם המודרני, בין היתר: סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, סרטן, דלקת מפרקים ומחלות עצבים ניווניות.
ייתכן שגם אתם זכיתם לאותה תחושת התגלות בחייכם כשהבנתם שנתקלתם באמת מבוססת. אני ידעתי שהאמת הזאת עשויה לשפר את בריאותם של מיליוני חולים שזועקים לעזרה.
במשך עשר שנים תמימות מאותה היכרות יישמתי את העקרונות שלמדתי מד״ר רוסדייל ואת הידע הנוסף שרכשתי במהלך לימודי ההמשך שלי בנושאי תזונה. כך העמקתי בהתמדה את הבנתי בנוגע ליכולתו של המזון לרפא ואת האופן ליישום התפיסה הזאת.
נפלה בחלקי הזכות ליישום עקרונות אלה בטיפוליי ביותר מ־25,000 חולים במהלך עבודתי כרופא. הידיעה שאני יכול להקל את מצוקותיהם של רוב מטופליי הייתה זכייה משמעותית עבורי. רבים מהם כבר קיבלו טיפול שלא היה מוצלח על ידי כמה מגדולי הרופאים בעבדו במוסדות הרפואיים הטובים בארה״ב.
לא הייתי חכם יותר מכל הרופאים ההם, בהחלט לא! ההבדל ביני לבינם היה שחיפשתי את יסודות הבריאות בשיטתיות מדעית בראש פתוח וללא לאות. היה לי יתרון רב לא הוגן: הבנתי כיצד הגוף מרפא את עצמו, אחרי שהחלטתי לשמור מרחק מיצרני תרופות בעלי עניין. זווית הראייה הזו סייעה לי להתרכז באיתור ובריפוי הסיבות למחלה במקום בהקלת התסמינים.
אף על פי שידעתי עד כמה חשוב לצמצם צריכת פחמימות מזוקקות, צריכת מזון מעובד כמו גם מציאת תחליפים בריאים יותר, לא היה לי כמעט מושג כמה חשובות צריכת שומן איכותי והפעלת יכולתו הטבעית של הגוף לנצל שומן במקום גלוקוזה כמקור האנרגיה העיקרי שלו. לא הבנתי שעליי להמשיך ולחקור.
איננו מנצחים את הסרטן כי איננו נלחמים באויב הנכון
עשרים שנה אחרי שעמדתי על חשיבות האינסולין קראתי את ספרו של טראוויס קריסטופרסון ״להיתקל באמת: כיצד תאוריית המטבוליזם לגבי הסרטן הופכת על פיה את אחת המוסכמות המושרשות ביותר ברפואה״. פתאום זכיתי להארה דומה לזו שהייתה לי כששמעתי לראשונה את הרצאתו של ד״ר רוסדייל: ראיתי משהו שמסוגל לחולל שיפור מהפכני בבריאותם של מיליוני בני אדם.
קריסטופרסון הציג בצורה רהוטה מאוד טענה שהסתמכה על מה שלמדתי מרוסדייל כבר ב־1995: מחלת הסרטן וכמעט כל שאר המחלות הכרוניות הן תוצאה של חילוף חומרים פגום במיטוכונדריות שלנו. ברוב המקרים הגורם לכך הוא היותן עמידות לקולטני אינסולין ולקולטני לפטין בגלל כמות גדולה מדי של פחמימות נטו ושל עודף חלבונים שמפעיל את נתיב האיתות המטבולי של הרפמיצין (mTOR). בהמשך נרחיב מאוד את הדיבור על כך, ולפי שעה די אם נבין שזהו הגורם העיקרי של רוב המחלות הכרוניות.
תפיסה זו מנוגדת לחלוטין לדעות המקובלות על גורמי מחלה. במשך יותר ממאה שנה רָווחה המוסכמה המדעית שסרטן הוא מחלה תורשתית המתפתחת בגלל כרומוזומים פגועים בגרעין התא. כשווטסון וקריק גילו את מבנה ה־DNA באמצע המאה העשרים, וכשהתגלה ריצוף ה־DNA במאה ה־21, התחזקה התפיסה הזאת מאוד.
לאסוננו, ״המלחמה בסרטן״ שהכריז עליה נשיא ארה״ב ניקסון, ושהחלה באישור ״חוק הסרטן הלאומי״ ב־1971, נחלה כישלון חרוץ. גם תוכניתו השאפתנית של אובמה מ־2016 לטיפול בסרטן נידונה לאותו גורל, אף על פי שהושקעו בה מיליארדי דולרים. יותר מ־1600 איש נידונו למוות ביום זה מסרטן בארצות הברית לבדה2. מניין המתים היומי מסרטן בעולם כולו (מחלה שניתנת למניעה ברוב המקרים) מגיע למספר המחריד של 21 אלף נפש3. החשש שכל אחד מאיתנו יחלה בסרטן ברגע מסוים או שיכיר חולה כזה הוא גבוה להדהים. מזעזע לגלות שעל פי נתונים מהשנים 2013-2011 כמעט 40 אחוזים מהאוכלוסייה יאובחנו כחולי סרטן ברגע מסוים4. נוכחתי לדעת שאנחנו מפסידים במלחמה בסרטן כי המדענים פועלים על פי תפיסה שגויה: רוב מקרי הסרטן אצל מבוגרים אינם נגרמים בגלל DNA פגום, אלא בגלל חילוף חומרים לקוי.
המיטוכונדריה המופלאה
המיטוכונדריה היא בית חרושת זעיר לאנרגיה. הוא נמצא בכל תא מתאי גופנו ותפקידו הוא להפוך לאנרגיה את המזון שאנו אוכלים ואת האוויר שאנו נושמים. הוא עושה זאת בעזרת המטבוליזם. המיטוכונדריה היא הגורם העיקרי לשיבוש מערכות גופנו, וכך נחשף גופנו לפגיעת סרטן ולרוב המחלות הכרוניות האחרות. כשמיטוכונדריות רבות בגוף מפסיקות לתפקד כראוי פשוט אי אפשר לשמור על הבריאות. המהפך הזה בתפיסת הסרטן וכל המחלות הכרוניות מעצים אותנו מאוד: אם גורם המחלה הוא חילוף חומרים לקוי, אפשר לתקן את הליקוי. הספר הזה מסביר כיצד לעשות זאת: כיצד לבחור בקפידה את מזונותינו ואילו שיטות נוספות המפעילות את יכולתו המולדת של הגוף למנוע מחלות ולהחלים מהן קיימות.
בקיצור נמרץ, הרעיון שמציג הספר הזה הוא שמוצרי המזון שאנו בוחרים לצרוך מדי יום משפיעים ישירות על המיטוכונדריה. אם נבחר במוצרים שמחזקים את בריאותה, נקטין בהרבה את החשש מפגיעה בחומר התורשתי השמור בה ואת תחילתה של תגובת שרשרת שככל הנראה תפתח מחלה.
מניע חזק נוסף לכתיבת ספר זה היה מותם מסרטן של רבים מחבריי ומעמיתיי. אחד מהם היה ג׳רי ברונטי. לא אגזים אם אכתיר אותו כגאון. הוא היה אחד מגדולי המומחים בעולם לחקלאות בת קיימא, ולפני שנים אחדות זכיתי לראיין אותו באתר שלי.
תמריץ נוסף היה הסרט ״אשמת הכוכבים״ — הוא מספר על שני בני נוער חולי סרטן המתאהבים זה בזה למרות מותם הקרוב. זהו אחד הסרטים האהובים עליי, על אף היותו עצוב להחריד. אני ממליץ עליו בחום למי שעוד לא ראה את הסרט ולא קרא את הספר.
אני, כמו מומחים רבים שראיינתי לקראת כתיבת הספר הזה, מאמין שניתן למנוע אסונות כמו מותו בטרם עת של ג׳רי או את הסיפור הקולנועי סוחט הדמעות שהזכרתי, משום שניתן למנוע או לרפא למעלה מ־90 אחוזים של מקרי הסרטן בעולם. חשתי שחובתי לעשות משהו כדי למנוע מהסרטן להרוג אנשים אהובים ומוכשרים רבים כל כך.
אחרי שראיתי את הסרט וקראתי את ספרו של טראוויס, "חרשתי" את הספרייה הלאומית לרפואה בחיפוש המחקרים האחרונים וגיליתי מאות סקירות ספרותיות על תפקידה של המיטוכונדריה ועל הגורמים המסייעים לתפקודה המרבי.
למדתי גם מראיונות עם רבים מהמומחים החשובים ביותר בתחום הזה. אחת מהם היא מרים קלמיאן מוסמכת בחינוך ובמדעים ותזונאית מורשית. מרים היא יועצת תזונה, מחנכת וכותבת המתמחה בטיפול קטוגני בחולי סרטן. היא יועצת התזונה המהימנה ביותר בעיני ד״ר תומס סייפריד, שרבים רואים בו את אחד מחלוצי ההסבר המטבולי של הסרטן. היא סייעה למאות חולים לאמץ את שינויי התזונה שציינתי בספר זה ותרמה לי מידע והיבטים רבי ערך שעוד תקראו בהמשך. מרים עזרה לי מאוד בחיבור כל פיסות המידע שאספתי לתמונה הכוללת שלפניכם.
תוכנית התזונה שעשויה לרפא את המיטוכונדריה שלכם
מטרתי בכתיבת ספר זה היא להציג הסבר פשוט, ברור והגיוני המבוסס על מסקנות מדעיות לאופן פעולתו של גוף האדם ברמה הביולוגית המולקולרית. כמו כן, אציג לכם כאן אילו מוצרי מזון יש לאכול, אילו פעולות יש לבצע וכיצד לבחון את התקדמותכם כדי לחזק את המיטוכונדריה שלכם. לתוכנית הזאת קראתי: ״טיפול במטבוליזם במיטוכונדריה״, ובקיצור טמ״מ.
בשפה פשוטה: טמ״מ הוא שיטת תזונה שהופכת את מקור האנרגיה העיקרי של הגוף מגלוקוזה לשומנים. מי שעובר את השינוי הזה, משפר את תפקוד המיטוכונדריה שלו ומגן על ה־DNA שבמיטוכונדריה מפני פגיעה אפשרית שעלולה לגרום מחלות.
עקרונית טמ״מ הוא דיאטה המורכבת מכמות רבה של שומן וחלבון ומכמות מעטה של פחמימות ומצריכה את אכילת מוצרי המזון האיכותיים ביותר שבהישג יד. היא משנה מאוד את התזונה האמריקאית האופיינית הידועה לשמצה בגלל עודף הדגנים המעובדים, ריבוי הסוכרים והשומנים דלי האיכות שהיא כוללת. כפי שתראו טמ״מ מורכב ממזונות טעימים ביותר, אפילו ממאכלי תאווה. הם משביעים, ממלאים ועתירי אנרגיה. אחרי שתעברו לטמ״מ לא תחושו ברע, לא תסבלו מבולמוסי אכילה או מכל חסך המתלווה לרובן המכריע של תוכניות התזונה המכוּנות ״דיאטות״, שמוצעות כיום.
אולם טמ״מ מתייחס לא רק למה שאוכלים. הוא גם קובע מתי אוכלים כי צום במחזורים קבועים משפר את תפקוד המיטוכונדריה ומזרז את המעבר משרפת סוכר לשרפת שומן (הצום נידון בהרחבה בפרק 10, אבל לפי שעה היו בטוחים שהתוכנית אינה דורשת שתסבלו מרעב אפילו יום אחד שלם: את רוב שעות הצום שלכם תבלו בשינה).
טמ״מ יכול להתאים לכם אם אתם סובלים מבעיית בריאות חמורה אחת לפחות, כגון סרטן, סוכרת סוג 2, מחלות עצבים ניווניות, כגון אלצהיימר וסוגי שטיון אחרים, או השמנת יתר, או אם אתם נחושים לשפר ככל האפשר את בריאותכם ובאותה ההזדמנות גם להאט את הזדקנותכם.
טמ״מ מלא או חלקי הוא רק אפשרות, וטוב שמוצעות לנו אפשרויות. ייתכן שברגע זה אינכם נמנים עם החולים הכרוניים וגם לא עם משוגעי הבריאות, אבל אם במקרה תיקלעו לאחת מהן בעתיד, או אם ברצונכם למנוע מחלות, דעו שיש שיטת טיפול יעילה בשטח, שיטה שמעניקה לכם את השליטה בבריאותכם, וזה לא עניין של מה בכך!
אומנם זה תחום מדעי חדש, אבל אתם נהנים ממנו כבר כעת
עליכם להבין שטיפול במיטוכונדריה ובמטבוליזם הוא תחום חדש ברפואה, ועוסק בו כיום מספר נמוך של חוקרים ומספר נמוך עוד יותר של רופאים מטפלים. אולם אני סמוך ובטוח שמתישהו בעתיד, הטיפול במטבוליזם ייחשב לטיפול שגרתי לא רק בסרטן, אלא גם ברוב המחלות הכרוניות.
למרבה המזל, אתם וקרוביכם אינכם צריכים להמתין עשר או עשרים שנה כדי ליהנות מהיתרונות האלה. תוכלו להתחיל כבר עכשיו לשפר את מצב בריאותכם, להימנע מכאבים ומסבל מיותרים ולהקטין את הסיכון להתפתחות מחלות קשות כמו סרטן, אם תיישמו את מה שכבר ידוע לנו על תפקודה הלקוי של המיטוכונדריה.
ברור לי היטב שהמידע בספר הזה לא זכה עדיין להסכמה רחבה מצד הרפואה הקונבנציונלית, ושרבים מערערים עליו. אני וחלוצים אחרים החותרים לתפיסה משלבת וכוללת יותר של בריאות וריפוי. אנחנו רגילים כבר לקבל תגובות כאלה כל פעם שאנו מציגים הוכחות לקיומה של דרך הגיונית ובטוחה יותר לשמירת הבריאות.
נתקלתי בתגובות כאלה לראשונה כשלמדתי רפואה בראשית שנות השמונים, כשהמלצתי לטפל בכיב קיבה על ידי חיזוק חיידקי המעי במקום בתרופות. כל הרופאים שהנחו אותי מתחו ביקורת על כך שהעליתי את הרעיון החדשני הזה. צִדקתי הוּכחה כעבור שנים רבות, כשהטיפול שהצעתי הפך לטיפול מקובל. מי שהצביע על הכיוון הזה, היה רופא משפחה חדשן בשם ד״ר ברי מרשל. כעבור 25 שנה, בשנת 2005, הוא זכה בפרס נובל לרפואה.
כמו כן הייתי גם הראשון שהתריע בגלוי על הסכנות הטמונות בתרופה נגד דלקות הנקראת ויוקס. שנה לפני שהיא הותרה למכירה בארה״ב דיווחתי לקוראי הידיעון שלי שזאת תרופה מסוכנת העלולה לגרום מחלות לב ושבץ. וכצפוי ארבע שנים אחרי שהתרופה יצאה לשוק, היצרנית מֶרְק הסירה אותה מהשוק מרצונה — זאת אחרי שהיא כבר הרגה כ־60 אלף בני אדם.5
תולדות הרפואה מלאות דוגמאות שמוכיחות ששימוש שגרתי בתרופות וסוגים אחרים של התערבות רפואית נחשבו זמן מה לטיפולים קונבנציונליים, ואחר כך התברר שהם מזיקים ומסוכנים לבריאות.
לדעתי, הגיע הזמן לערער על מוסכמות נפוצות בנוגע לגורמי למחלת הסרטן ולריפויה. עלינו להיות מוכנים לבחון מחדש את העובדות. ראשית כול, יש להכיר בכך שבמדע שום דבר לא קבוע, ושהידע הנוכחי שלנו בביולוגיה משתנה במהירות בעקבות מחקרים חדשים, בלתי משוחדים וחסרי פניות.
בהתחלה לא רציתי לכתוב ספר על הקשר בין תפקוד לקוי של המיטוכונדריה לבין מחלת הסרטן מתוך חשש מבוסס מאוד שהמידע יתיישן במהירות. חשבתי שתהיה תועלת רבה יותר אם אפרסם את המידע בזמן אמת באתר האינטרנט שלי. הקמתי אותו ב־1997 בשעות הפנאי מעבודתי כרופא, והוא הפך לאחד מאתרי הבריאות הנצפים ביותר בעולם. צפו בו יותר מ־15 מיליון מבקרים, ומספר הצפיות בו בחודש מגיע ל־40 מיליון. אבל לפני כעשר שנים עמיתיי שכנעו אותי שלספרים יש מטרה חשובה ביותר: לתבוע מהמחבר לגבש את מחשבותיו בצורת מסמך מודפס המכיל את כל המידע באופן שיקל את קליטתו.
בכל זאת אני חושש שאצטרך לעדכן את המידע שבספר בעתיד הקרוב למדי, אבל ככל הנראה אוכל רק בעוד כמה שנים להתפנות לעדכונו המלא. מסיבה זו אני ממליץ בפניכם בחום להתעדכן בחידושים המדעיים שאני מעלה בידיעון החינמי שלי באמצעות מינוי, או להתעדכן באופן עצמאי באתר mercola.com, וכמובן גם במציאת מקורות רבים אחרים כדי להעשיר אתכם ואת קרוביכם במידע מעשי על בריאות ועל רפואה.
אני שומר על קשר עם מיטב החוקרים בתחום המחלות המטבוליות ומפרסם סקירות על מחקרים חדשים שיוצאים לאור. אני ממשיך לעדכן בידיעון שלי באתר, כדי שתהיו הראשונים שמתוודעים לכל חידוש מדעי כמו גם לקבל המלצות עדכניות. נהניתי מאוד לראות עד כמה המידע הזה סייע לחזק את מודעות הקוראים ואת יכולתם לפעול למען בריאותם בלי ליטול תרופות העלולות לפגוע ולהרעיל. לכן אני מקווה שהספר הזה יסייע למיליוני אנשים נוספים לנהוג כמוהם.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
