קעקועים מאוחרים

שירים בצהרי היום ביולי
 

אַל תִּכְתֹּב שִׁירִים בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם בְּיוּלִי.

זֶה מְסֻכָּן מִדַּי.

שׁוּרוֹת תֵּצֵאנָה עֲקֻמּוֹת.

מִלִּים יְקַפְּצוּ כְּיַרְבּוֹעַ.

קוֹרְאִים יִרְבְּצוּ

וְיִנְחֲרוּ.

וּמַה יֹּאמְרוּ הַמְשׁוֹרְרִים?

הַמְשׁוֹרְרִים, הוֹ

הֵם יֵצְאוּ בְּקַרְדֻּמִּים וּבְקִלְּשׁוֹנוֹת -

וּמַה יֹּאמְרוּ הָאֵלִים?

הָאֵלִים נֶאֶלְמוּ דֹּם וְהֵם יַחֲרִישׁוּ.

זֹאת הַנּוֹרְמָלִיּוּת הַפְּעוּטָה, הַיְחִידָה.

בשחר נעורי
 

הֵבַנְתִּי רַבּוֹת, לֹא הַכֹּל.

סָבַרְתִּי,

הֶאֱמַנְתִּי, לְמָשָׁל,

שֶׁהָעִבְרִית זְקוּקָה לְשִׁירָה -

הָעִבְרִים זְקוּקִים לְשִׁירָה.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים נוֹכַחְתִּי

כִּי פְּנֵי הַדְּבָרִים

סְבוּכִים מְעַט יוֹתֵר - כִּי הָעִבְרִית

אוּלַי זְקוּקָה לְשִׁירָה,

אַךְ הָעִבְרִים

מַעֲדִיפִים -

מְבַכְּרִים עַל פָּנֶיהָ -

שׁוֹחֲרִים בְּכָל מְאֹדָם -

גְרִין קַארְד וְ/אוֹ דִּירָה בְּבֶּרְלִין.

נדנדה
 

הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁנֶּחְלְצוּ מֵהַמְּלִיצָה

שָׁבוּ

לְהִתְכַּרְבֵּל בְּחֵיק הַמְּלִיצָה.

הַמְּלִיצָה הַחֲדָשָׁה.

הִיא לֹא תִּדְמֶה לַמְּלִיצָה הַיְשָׁנָה.

אֲבָל

כָּל הַמְּלִיצוֹת דּוֹמוֹת.