אישה מטורפת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: בית אוצר
  • תאריך הוצאה: 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 128 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 8 דק'

גליה אבן-חן

נולדה באשדוד 1966, חיה בתל-אביב. עוסקת בכתיבה ובקולנוע. פרסמה שני קובצי שירה, רומן ואוסף סיפורים קצרים. יצרה כמה סרטים קצרים. שירים וסיפורים שלה פורסמו בין היתר במוספי סוף השבוע של הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב, בכתבי העת מטעם, שבו, מאזנים, גג, כתובת עמדה, תו+ והכיוון מזרח, במגזינים המקוונים שחרזדה והחוטם ובכמה אנתולוגיות. רבים משיריה הולחנו, בין היתר על ידי אריאל הורביץ, טובה גרטנר, א.ב. דן, דניה לנדסברג, רות דנון ודניאל קריאף.

תקציר

גליה אבן-חן מסווגת ליריקה עם הומור כמו שעשו בשירה העברית רק מעטים שקדמו לה, דוד אבידן וחנוך לוין. כחוקרת בלתי נלאית של יחסי גברים ונשים, היא כותבת שירה נשית מסוג אחר: תקיפה אך מעודנת, פורעת מוסכמות אך בו בזמן גם מלגלגת על עצמה, צנועה, חכמה, חשופה ונוגעת. [חיים נגיד, בגב הספר]

"בספרה השני של גליה אבן-חן יש נוכחות רבה של "אני" ותחושה של דחיפות-לכתוב, ובשבילי שיריה הם סוג של גילוי. רבים מהשירים מעידים על סוג של ראייה עצמית מפוכחת, נוקבת בהומור העצמי שלה וביחסה הכפול לתחושת השונוּת של הדוברת בעולם.

"אָמְרוּ שֶׁהַמַּצָּב אָקוּטִי/ וְהִיא תָלְשָׁה שַׂעֲרָה אַחַר שַׂעֲרָה/ מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל הַבֻּבָּה רוּתִי/ אַף שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁלָּהּ נָשְׁרוּ" (הבית הפותח בשיר "היא והבובה רותי"). מה שעושה את השורות האלה לרבות-כוח הוא הפער שבין שני המשפטים הראשונים לבין המשפט האחרון, שכמו הופך אותם, כבדרך אגב, על ראשם. אם בתחילה לא ברור בדיוק של מי המצב האקוטי, של התולשת, או של הנתלשת – הבובה רותי – אזי באה השורה האחרונה של בית זה ומפתיעה בישירות הכמו-מגמדת שלה  – "אַף שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁלָּהּ נָשְׁרוּ". כדאי לקרוא זאת עם דגש על ה"אף". היופי שבשורה הזאת הוא שהיא מצביעה בפירוש על התולשת, אך ממקמת אותה באותה עת גם כנתלשת (או כנשוּרה, מה שמוסיף ממד של מקריות לסיטואציה) ונקודת המבט הכמו-מורחקת מדגישה דווקא את האותנטיות של הדיבור: כאילו כדי ללמוד משהו "עליה", על הדוברת בגוף שלישי, צריך לחזור אל הבובה שלה, ורק אחר כך לשוב אל הדוברת. לתוכן הקשה הזה נוסף גם מין מקצב חתוך, כמו-רובוטי, כמעט מחויך או משחקי-נונסנסי, והמתח הזה בין התוכן למקצב גם הוא יוצר בקוראת אפקט חזק-עד-מצמרר."

תמר משמר, "השפה שאנו מדברות", הקוראת, 7 בינואר 2011

פרק ראשון

***
יָפָה צִפּוֹר אַחַת בַּיָּד

מֵעֶשֶׂר עַל הָעֵץ.

וַאֲנִי הֶעְדַפְתִּי עֵשֶׂר יָפוֹת עַל הָעֵץ

מֵאַחַת מְכֹעֶרֶת בַּיָּד.

אישה מטורפת
יוֹצֵא יְחִידָה קְרָבִית בָּחַר לְעַצְמוֹ בְּדִידוּת

שֶׁל מְרַגֵּל / עֲקֶרֶת בַּית חַיָּה חַיִּים שֶׁל הֶרְגֵּל /

בִּתָּהּ בַּת הַ-17 צוֹעֶקֶת לָהּ, הַפְסִיקִי לִמְדֹּד

אֶת הַלֵּילוֹת בָּהֶם אֲנִי מִחוּץ לַבַּיִת בְּסַרְגֵּל /

חוֹקֵר נוֹרְמָלִי כּוֹתֵב עַל כּוֹכַב נֹגַהּ / מִישֶׁהִי

רוֹקֶדֶת / מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה יוֹגָה.

אִשָׁה מְטוֹרֶפֶת יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדֶר רֵיק מֵאָדָם

אוֹכֶלֶת אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַד דָּם.

אִשָׁה מְטוֹרֶפֶת אֵינָהּ בְּחַדְרָהּ הִיא שָׁם

רוֹקֶדֶת, עוֹשָׂה יוֹגָה, עַל כּוֹכָב נֹגָהּ,

בַּת 17, מְרַגֶּלֶת, מִתְרַגֶּלֶת.

יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדֶר רֵיק מֵאָדָם / אוֹכֶלֶת אֶת קְצוֹת

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַד דָּם / חַיָה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל כֻּלָּם.

הסיפור הזה נכתב עלי
הַסִּפּוּר הַזֶּה נִכְתַּב עָלַי

הוּא מְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶׁאֵרַע לִי.

הַצָּעִיף הַיָּרֹק וְהַקֶּמֶט בַּחוּלְצָה

טִפוֹת הָעֵינַיִם, תְּחוּשַׁת הָאָזְנַיִם

וְהָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה

כֵּן הָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה.

הַסּוֹפֵר הַזֶּה מַכִּיר אוֹתִי

אֵיךְ תֵּאֵר אֶת זֶה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת נְמוּכִים

עִם מַבָּטִים שֶׁל יְלָדִים, וְסַנְדְּלֵי צָבָא.

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְפַזֶּזֶת בְּכָל יוֹם שִׁישִׁי

לְבוּשַׁת חֲלוּק רַחְצָה

עַל הַסַּפָּה.

הוּא מְתָאֵר אֶת גּוּפִי הַמְכֻוָּץ בְּעֵת שֵׁנָה

וְאֶת הַשָּׁלַת הַשְּׂמִיכָה.

הוא הֵצִיץ בַּחֲלוֹמוֹתַי

הוא מְתָאֵר חִבּוּק עַז לְאַחֵר

מְגוֹלֵל מִכְתַּב חִבָּה

וּתְעֻזָּה חֲצוּפָה

לְגִלּוּי וּרְעָדָה.

אֲפִלּוּ הַחֲרָדוֹת

וְהַקְּמָטִים הַמַּבְהִילִים

הַגִּבּוֹרָה שָׁם רָכְשָׁה קוּפְסָאוֹת גַּפְרוּרִים

כְּדֵי לְהָאִיר מְעַט

לַאֲנָשִים שֶׁלֹא מוֹצְאִים,

וְהַבִּלְבּוּל שֶׁלָּהּ וְחֹסֶר הַדֵּעָה.

הוּא מַכִּיר אוֹתִי הַסּוֹפֵר הַלָּז

אֲנִי אוֹתוֹ לא מַכִּירָה.

גליה אבן-חן

נולדה באשדוד 1966, חיה בתל-אביב. עוסקת בכתיבה ובקולנוע. פרסמה שני קובצי שירה, רומן ואוסף סיפורים קצרים. יצרה כמה סרטים קצרים. שירים וסיפורים שלה פורסמו בין היתר במוספי סוף השבוע של הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב, בכתבי העת מטעם, שבו, מאזנים, גג, כתובת עמדה, תו+ והכיוון מזרח, במגזינים המקוונים שחרזדה והחוטם ובכמה אנתולוגיות. רבים משיריה הולחנו, בין היתר על ידי אריאל הורביץ, טובה גרטנר, א.ב. דן, דניה לנדסברג, רות דנון ודניאל קריאף.

סקירות וביקורות

אבן מהלב דורון קורן ynet 07/01/2010 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: בית אוצר
  • תאריך הוצאה: 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 128 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 8 דק'

סקירות וביקורות

אבן מהלב דורון קורן ynet 07/01/2010 לקריאת הסקירה המלאה >
אישה מטורפת גליה אבן-חן

***
יָפָה צִפּוֹר אַחַת בַּיָּד

מֵעֶשֶׂר עַל הָעֵץ.

וַאֲנִי הֶעְדַפְתִּי עֵשֶׂר יָפוֹת עַל הָעֵץ

מֵאַחַת מְכֹעֶרֶת בַּיָּד.

אישה מטורפת
יוֹצֵא יְחִידָה קְרָבִית בָּחַר לְעַצְמוֹ בְּדִידוּת

שֶׁל מְרַגֵּל / עֲקֶרֶת בַּית חַיָּה חַיִּים שֶׁל הֶרְגֵּל /

בִּתָּהּ בַּת הַ-17 צוֹעֶקֶת לָהּ, הַפְסִיקִי לִמְדֹּד

אֶת הַלֵּילוֹת בָּהֶם אֲנִי מִחוּץ לַבַּיִת בְּסַרְגֵּל /

חוֹקֵר נוֹרְמָלִי כּוֹתֵב עַל כּוֹכַב נֹגַהּ / מִישֶׁהִי

רוֹקֶדֶת / מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה יוֹגָה.

אִשָׁה מְטוֹרֶפֶת יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדֶר רֵיק מֵאָדָם

אוֹכֶלֶת אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַד דָּם.

אִשָׁה מְטוֹרֶפֶת אֵינָהּ בְּחַדְרָהּ הִיא שָׁם

רוֹקֶדֶת, עוֹשָׂה יוֹגָה, עַל כּוֹכָב נֹגָהּ,

בַּת 17, מְרַגֶּלֶת, מִתְרַגֶּלֶת.

יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדֶר רֵיק מֵאָדָם / אוֹכֶלֶת אֶת קְצוֹת

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַד דָּם / חַיָה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל כֻּלָּם.

הסיפור הזה נכתב עלי
הַסִּפּוּר הַזֶּה נִכְתַּב עָלַי

הוּא מְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶׁאֵרַע לִי.

הַצָּעִיף הַיָּרֹק וְהַקֶּמֶט בַּחוּלְצָה

טִפוֹת הָעֵינַיִם, תְּחוּשַׁת הָאָזְנַיִם

וְהָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה

כֵּן הָאַהֲבָה הַסְּמוּיָה.

הַסּוֹפֵר הַזֶּה מַכִּיר אוֹתִי

אֵיךְ תֵּאֵר אֶת זֶה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת נְמוּכִים

עִם מַבָּטִים שֶׁל יְלָדִים, וְסַנְדְּלֵי צָבָא.

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְפַזֶּזֶת בְּכָל יוֹם שִׁישִׁי

לְבוּשַׁת חֲלוּק רַחְצָה

עַל הַסַּפָּה.

הוּא מְתָאֵר אֶת גּוּפִי הַמְכֻוָּץ בְּעֵת שֵׁנָה

וְאֶת הַשָּׁלַת הַשְּׂמִיכָה.

הוא הֵצִיץ בַּחֲלוֹמוֹתַי

הוא מְתָאֵר חִבּוּק עַז לְאַחֵר

מְגוֹלֵל מִכְתַּב חִבָּה

וּתְעֻזָּה חֲצוּפָה

לְגִלּוּי וּרְעָדָה.

אֲפִלּוּ הַחֲרָדוֹת

וְהַקְּמָטִים הַמַּבְהִילִים

הַגִּבּוֹרָה שָׁם רָכְשָׁה קוּפְסָאוֹת גַּפְרוּרִים

כְּדֵי לְהָאִיר מְעַט

לַאֲנָשִים שֶׁלֹא מוֹצְאִים,

וְהַבִּלְבּוּל שֶׁלָּהּ וְחֹסֶר הַדֵּעָה.

הוּא מַכִּיר אוֹתִי הַסּוֹפֵר הַלָּז

אֲנִי אוֹתוֹ לא מַכִּירָה.