נגיעות של ירוק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נגיעות של ירוק

נגיעות של ירוק

תקציר

איך אהבה אסורה בין יהודים וערבים נראית בעיני שירה עכשווית ומודרנית בצל המלחמה הבלתי הפוסקת המתנהלת בין שני עמים שכנים. בספר שירה סוחף, אסיל מנסור דנה בחומת ההפרדה, באהבה בלתי אפשרית, ובשיגעון המלווה שתי דמויות שילוו את הקוראים לאורך הספר.

אסיל מנסור, קלינאית תקשורת במקצועה, משוררת מגיל עשר, אשר כותבת שירים בשלוש שפות דוקטורנטית במחלקה למדעי הבריאות והחברה בבר אילן, מלגאית נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית, שמנסה לגעת בסוגיות חשוכות מרפא בין ערבים ויהודים.

מה היה קורה אילו ערבייה מוסלמית אדוקה התאהבה ביהודי אתאיסט, חייל בצבא ישראל. על זה תקראו בספר "נגיעות של ירוק". 

פרק ראשון

1.

חוט מחשבה 

מחורר 

את בד המשי 

והורס את שמלתי

במקום לבכות 

פונה למכתבה 

עטי בורר

את המילים

וזורע את הדשא

עיניך ירוקות 

ממשיכה להסתתר

מאחורי דיו נוהר

והחור בשמלתי 

מוחלף

בקמע

שבו רקמתי 

את האותיות 

אהבתיך

2.

מסביב לשולחן 

אני מסתכלת 

על עצמי 

גופי כולו

פונה אליך 

בזווית קצת מצחיקה 

קצת מעוותת

ואתה יושב די רחוק

אוכל בתיאבון 

לא יודע מאומה על 

אהבה מצד אחד

שהיא די מכאיבה 

רוצחת סדרתית 

בנו המשוררים 

תמיד בוחרת 

3.

קונה לך גבינייה

וטובלת לחם בממרח 

שעשוי מחוש הומור שחור וממולח 

לראות אותך אוכל 

נהנה

מי יתן ותשמח תלבלב ותפרח 

בשקט

חרישית 

לוחשת 

תן לי יד 

בוא ונברח 

עונה לי 

בצחוק מתגלגל 

איזה בדיחה

כל יום את מפריחה 

והחוט שמחבר את 

את הפעימה  האחרונה 

של לבי לגופי 

נמתח 

נקרע 

4.

תחייכי למצלמה 

כולם צועקים 

רק אתה 

עומד שם 

בוהה בי 

יודע על המלחמה 

ושותק 

בפנים 

בלבי 

אתה חי ובועט 

ואני לא עומדת במשימה 

וזורקת לעברך מבט 

ומקימה 

מהומה 

כי הסוד שלי התגלה 

לעיני אומה שלמה 

נגיעות של ירוק אסיל מנסור

1.

חוט מחשבה 

מחורר 

את בד המשי 

והורס את שמלתי

במקום לבכות 

פונה למכתבה 

עטי בורר

את המילים

וזורע את הדשא

עיניך ירוקות 

ממשיכה להסתתר

מאחורי דיו נוהר

והחור בשמלתי 

מוחלף

בקמע

שבו רקמתי 

את האותיות 

אהבתיך

2.

מסביב לשולחן 

אני מסתכלת 

על עצמי 

גופי כולו

פונה אליך 

בזווית קצת מצחיקה 

קצת מעוותת

ואתה יושב די רחוק

אוכל בתיאבון 

לא יודע מאומה על 

אהבה מצד אחד

שהיא די מכאיבה 

רוצחת סדרתית 

בנו המשוררים 

תמיד בוחרת 

3.

קונה לך גבינייה

וטובלת לחם בממרח 

שעשוי מחוש הומור שחור וממולח 

לראות אותך אוכל 

נהנה

מי יתן ותשמח תלבלב ותפרח 

בשקט

חרישית 

לוחשת 

תן לי יד 

בוא ונברח 

עונה לי 

בצחוק מתגלגל 

איזה בדיחה

כל יום את מפריחה 

והחוט שמחבר את 

את הפעימה  האחרונה 

של לבי לגופי 

נמתח 

נקרע 

4.

תחייכי למצלמה 

כולם צועקים 

רק אתה 

עומד שם 

בוהה בי 

יודע על המלחמה 

ושותק 

בפנים 

בלבי 

אתה חי ובועט 

ואני לא עומדת במשימה 

וזורקת לעברך מבט 

ומקימה 

מהומה 

כי הסוד שלי התגלה 

לעיני אומה שלמה